הבציר השבועי – פסח תשפ"ה

תקופה קצת עמוסה רגשית ומטלית, אז החלטתי פשוט לשלוח כמה דברים שיצאו לאחרונה מכל מיני סוגים.

האמת שאני כבר לא סגור מה עובר על הלהקה הזו, אבל כל אלבום שלהם עדיין מצדיק האזנה לדעתי.

פרוייקט הקאנטרי של הגיטריסט של Lamb Of God הוא בעיני אחד הדברים היפים שיצאו לאחרונה וכולל שיתופי פעולה עם ניל פאלון מקלאצ' וטרוי ממסטודון.

מסה עושים מטאל אפלולי עם זמרת נהדרת ושווה ללחוץ פליי.

לא יודע איך בדיוק מגדירים את הלהקה הזו שצח הכיר לי. מטאל פסיכדלי? פסיכדליה מטאלית? בכל מקרה זה מעניין.

לזרוס היא הסדרה החדשה של אדולט סווים מבית היוצר של שיניצ'ירו ואטאנאבי, שנתן לנו את קאובוי ביפופ וסמוראי צ'אמפלו המופתיות (ואשמח מאוד לראות אותה ואת סדרת הפטריות של הערוץ, אם יש למישהו כיוון). הפעם הוא גייס לפסקול את קאמאסי וושינגטון…

…ואת בונובו…

…ואת אלו שלא הכרתי קודם. באמת, מי רוצה לעשות איזה בינג' כפול?

זה הטריילר, דרך אגב.

וזו סדרת הפטריות.

וגם את זה אשמח לראות, אם יש עניין.

כאן יש את חיים ואת קאשי שעושים את ההאנומן צ'ליסה, המנון שמוקדש לאחת הדמויות האהובות במיתולוגיה ההודית שמייצגת עוצמה, דבקות ופעולה נכונה.

ומצד שני יש לנו את בוא לבר החדש, שיוצא לכבוד חגיגת העשרים שנה ללהקה והוא די ההפך הגמור מהשיר הקודם.

ענני הכלום הם להקת אינדי חביבה שביקרה כאן בלבונטין וכנראה לא תעשה זאת יותר, אבל ממשיכה להוציא בעקביות לא מעט חומר.

מיניסטרי חזרו לחומר מתחילת הקריירה וזה אמנם מאוד 80S, אבל יפה לאללה.

אלסנדרו קוריטיני היה חבר ב-NIN ועושה אלקטרוניקה אינסטרומנטלית.

החבר'ה האלה עושים סטונר מטאל עם נגיעות של פוסט הארד קור, בעיקר דברים שיצאו בויקטורי וזה ממש אחלה באוזניי.

כאן יש לנו רימאסטר של משוגע לאלבום האחרון שלהם עם שלושה שירי בונוס בהופעה.

ניו מטאל מהודו, כולל שיתוף פעולה עם בייבימטאל היפניות. תעשו עם זה מה שנראה לכם.

ומטאל ניו זילנדי כולל שיתוף פעולה עם רנדי מ-Lamb Of God, חבר שני שלהם שמופיע הפעם.

ואם כבר שיתוף פעולה קבלו סיבוב לכיוון אחר לגמרי – אלבום משותף של אלטון ג'ון וברנדי קרלייל.

ועוד שת"פ מוצלח – גלקטיק הם להקת Fאנק ותיקה מניו אורלינס וכאן הם חוברים למלכת הסול מאותה עיר והשילוב מוצלח ביותר.

וזאת הלהקה של אלכס לייפסון, הידוע בתור הגיטריסט של ראש וזה ממש לא נשמע כמו טום סוייר.

רגע לפני סיום, אני אוהב את הרוקנרול שהלא מתנצל והצ'יזי של החשכה. באמת, פשוט פיל גוד מיוזיק.

נראה לי שלא מספיק אנשים צופים בסדרת המופת הזו, וחבל. סתם נזכרתי פתאום.

ולסיום, צלילה פסיכדלית אינסטרומנטלית מהלהקה הדנית המשובחת שתיקח אתכם למסע רחוק לעבר החירות, אמן.

Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.