עת מלחמה

לא קל.
לאף אחד.
מאז שהתעוררנו למציאות מסוייטת לפני קצת יותר מיומיים העולם שלנו התהפך לגמרי. האזעקה הפכה את כל המחשבות והדאגות של הימים הקודמים להבל הבלים, וכולנו עמוק בתוך הזוועה שממשיכה ואין לדעת איך ומתי תגמר.

כשחברי ארז שמידע כתב בקבוצה שהוא לא מצליח אפילו להקשיב למוזיקה, קלטתי שגם אני ככה. למרות שאני שומע את הקולות של בליפי שמרגיעים לפחות שניים מבני הבית (אבל עלולים להטריף שניים אחרים), כבר יותר מ-48 שעות שלא הקשבתי למוזיקה, דבר שהוא על גבול הבלתי נתפס. לכן החלטתי לאסוף כמה דברים שאולי יעזרו להקל על הטירוף.

שש שעות של איכות

דבר ראשון, גיליתי שהמוזיקה של ג'ון זורן סוף סוף זמינה בספוטיפיי! למי שלא מכיר, מדובר באחד המלחינים והמוזיקאיים הכי יהודיים והכי ורסטיליים בעולם, עם מוזיקה שנעה בין דום לג'אז לקלאסית לאקספירימנטל קשה. כרגע אני מרגיש שצריך את הנעימות הכי נעימות שלו, והאלבום החדש עונה בדיוק על הצורך – אוסף יצירות שמוקדשות לסמואל בקט שמבצעים שלושת הגיטריסטים ביל פריזל, ג'וליאן לייג' וגיאן ריילי. אבל יש באמת המון, אז הנה עוד כמה המלצות חמות: ספר המלאכים הכמעט מלא (חסר שם רק האלבום המופתי של בר כוכבא), החולמים, פסי הקול (ובמיוחד 13), והביצועים למוזיקה של אניו מוריקונה (כולל ביצוע לא יאמן עם מייק פאטון). לסיום, ושניים וחצי חגים אחורה (במציאות אחרת לגמרי שנראית כמו חלום מתוק), קול נדרי:

מכירים את זה שיש שיר בראש ולא מצליחים לקלוט באיזה מדובר? אז ככה היה לי כמה שנים, שנים! שיר שנתקע ונשמע כמו הרבה דברים, אבל לא היה הם. עד שיצא האלבום החדש והיפהפה של בלונד רדהד, ולפתע נזכרתי שזה שיר מהאלבום האהוב עלי ביותר שלהם. אשים גם אותו כדי שמי שלא מכיר יתקן זאת ומהר.

מאסטרפיס, אל תפספסו

הפוליריתמיקס עושים מוזיקה שאני קורא לה "ביסטי בויז אינסטרומנטלי", כי זה נשמע ממש כמו הקטעים הפאנקיים והאדירים של האגדות, והחדש שלהם ממשיך עם הקו אז לא תשמעו תלונות כאן.

החדש של סטיבן וילסון כולל דואט עם נינט (יצא לי חרוז) וממשיך עם הקו הפרוגי-פופי והקצת עצוב, אבל כולנו עצובים עכשיו, אז זה מתאים.

קרלטון מלטון עושים פוסט רוק פסיכדלי אינסטרומנטלי וקצת אפל, אבל גם בחוץ קצת אפל, אז זה מתאים 2.

אם צריכים לפרוק, פרונג הוציאו אלבום חדש ומלא אנרגיה, שנשמע כאילו הם לא בני 60 בערך וקוראים לו State Of Emergency, אז פעם שלישית מתאים.

יש עוד מלא דברים, אבל נראה לי שנעצור פה בינתיים. מזכיר לכולם שכמעט תמיד אפשר לדבר איתי אם רוצים כמה תרגילי נשימה מרגיעים או סתם להוציא קיטור.

אוהב אתכם.

לסיום הנה שיר של הלהקה המצויינת קו אחורי, שיש לי את הזכות הגדולה לעבוד איתה לאחרונה, עושה קאבר לבד רליג'ן.

שלא יהיה צער.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.