Blog

  • הבציר השבועי – הפסקת אש?

    הבציר השבועי – הפסקת אש?

    האמת שיש לי פה ערימה של לינקים שרק הולכים ומצטברים, אז החלטתי פשוט לשחרר את זה, ולהעיף מלא דברים שלא מצויינים, כי יש לא מעט שכן.

    דבר ראשון, אם לא שמעתם, ממליץ בחום על פרק מצויין של שיר אחד שמדבר על תופעת התרבות שהיא אחד מי יודע של נקמת הטרקטור ואוהד נהרין. לא מאמין שלקחו אותנו לראות את זה בהיכל התרבות של נס ציונה כשהייתי בתיכון.

    דבר שני, קראתי והקשבתי לספר הזה בעקבות המלצה של ניימן וזה הפך לאחד מספרי הפנטזיה האהובים עלי! קחו קצת אפוס היסטורי יפני, תוסיפו מערכת קסם שנעה בין אווטאר כשף האוויר האחרון לערפילאים של ברנדון סנדרסון, עוד קורטוב גיבורי על שמזכיר גם את סנדרסון ואנשי המתכת שלו, ולמרות הכאב עוד נגיעה של שיקוף מציאות של מה שקורה בישראל בשנים האחרונות ותקבלו את הדבר המדהים הזה.

    רוק, פרוג, בלוז, היפ הופ, אלקטרוניקה וחברים

    15 שעות פלוס של כל טוב!

    חייב להתחיל עם המאסטרפיס הזה. לס קלייפול ושון לנון הוציאו אלבום קונספט DIY שמספר על נער שמורד במשפחתו יצרנית אטבי הנייר ויוצא להילחם ברובוטים בעזרת כמה חיות שונות ומשונות. את האלבום מלווה קומיקס שקיים דיגטלית ברשותי ואשמח לשלוח ללמי שרוצה.

    האלבום החדש של דייב גרוהל וחבריו הוא הדבר הכי ניינטיז ששהם עשו מהניינטיז ובעיני זה רק משובח. אני צריך עוד כמה האזנות, אבל מאוד אהבתי בינתיים.

    אם כבר ניינטיז, זה הרכב של הסולן של METZ שנשמעים כמו משהו מהעשור המדובר ואפיללו חתומים בסאב פופ.

    NIN, או טרנט רזנור ואשתו, חברו לבויז נויז לא הכרתי באמת קודם והופיעו בקואצ'לה עם מופע מיוחד ומדובר ואנחנו יכולים גם להקשיב לו, וטוב שכך, כי יש פה יופי של גרסאות לשירים לא הכי ידועים, קאברים ועוד.

    האח הצעיר זה פרוייקט של סיימון פוספורד משפונגל וזה נעים ואלקטרוני.

    אם כבר נעים ואלקטרוני, זה פס הקול למאסטרפיס שאם עדיין לא ראיתם חבל (וגם הספר מצויין כמובן).

    עוד פס קול של הבחור, והפעם של סרט שעדיין לא ראיתי, ואמור להיות טוב מאוד.

    הייתה לי הזכות לבלות חצי יום עם אבטה בריהון כשצילמתי אותו לקליפ חדש מהאלבום הבא של אהוד בנאי והוא סיפר לי על האלבום החדש שלו שבדיוק יצא. יופי של דבר, מרומם את הלב ואת הנפש ואני ממליץ לא רק לחובבי הג'אז.

    עוד משהו ג'אזי ולא רק לחובבי – הופעה של הלהקה של אדם וייקמן, הבן של ריק והקלידן של אוזי, שטוען שסאבאת' גנבה לו את החומר ולא שהוא עושה להם מחווה. בכל מקרה זה אחלה של דבר.

    קורטני בארנט עושה אינדי אמריקנה, למרות שהיא אוסטרלית, אבל זה אחלה של דבר, לא משנה העדה.

    https://open.spotify.com/album/7JFzMd0mR1HqVjuXKN5M7u?si=gvkpzi20RtO4gP43Xher2w

    ועוד קצת מהכיוון הנעים והמנחם, הכרתי את הבחור ממצב טיסה של גיל מטוס ומאז הוא מנעים את אוזניי מדי פעם.

    הם עשויים להיות ענקים לא מימשו את הפוטנציאל שבשמם, אבל זה לא מונע מהם להוציא אלבומים בקצב מסחרר והחדש ממשיך עם הקו.

    הזוג המוכשר מוציא עוד אלבום מלא גיטרות, בלוז רוק ונשמה ואני אוהב.

    כאן יש לנו להקת בלוז רוק וותיקה שמביאה ערימת אורחים משוגעת כולל חברי עבר והווה ב-GNR, הלהקה של אוזי ועוד.

    קודי ג'ספר טוען שהרוק מת, אבל האלבום הזה מוכיח אחרת. שימו לב לשיר שבו מתארח וורן היינס הוותיק והאהוב.

    נעבור קצת להיפ הופ עם ההרכב של Xזיביט, B ריל מסייפרס היל ועוד אחד שאין לי מושג מי הוא. מי שמכיר את את החברים יודע למה לצפות.

    מהצד השני של סייפרס היל, יש שלנו כאן אלבום נוסף של החבורה המכובדת הזו שלא הוציאה אלבום מאז 1997.

    הלוטוס המעופף עם עוד הזיה קצרה, ואני בעד שיתן לנו טפטופים כאלה מדי פעם.

    זו להקה של מייק השמנמן מנופקס ועוד כמה חברים, לחובבי הז'אנר ולא רק.

    מטאל!

    חצי יממה של מטאל איכותי!

    שיתוף פעולה מטורף של המלווינז ונאפלם דת', וזה נשמע בדיוק כמו מה שהייתם מצפים פלוס עוד קצת הפתעות. סחטיין עליהם.

    אלבום כפול ומשובח של אגדות הסטונר מטאל כשהפעם יושב על כס התופים סטנטון מור, חברם מנולה שכבר ניגן איתם בעבר. לדעתי מדובר באחד האלבומים הטובים שלהם ואני צריך עוד קצת זמן איתו כדי לעכל את העסק.

    שמש לא זורחת זה סופרגרופ של חברים מטייפ או נגטיב וקרובר וזה יופי של דבר (ולמרות ששם ההרכב משקר).

    שמעו, זה לא האלבום הכי טוב שתשמעו בחיים, ואפילו לא בבציר הנוכחי, אבל מי שאוהב את שבעאבק מקבל אלבום ממש מגניב, אז תנו שמיעה אם אתם בעניין.

    הבחור הזה הרים הרכב שהתחיל בתור מטאל חיובי ואיכותי ועכשיו הוא קצת מבואס מהחיים והודיע שזה האחרון של ההרכב ולמרות זה שהוא מנסה קצת לבאס, אני בעדו.

    הבחורה הזו היא הזמרת של להקת המטאל האובר תיאטרלי ומלא הפנטזיה הזאת. לחובבות וחובבי מטאל קלאסי מודרני.

    כאן אפשר לראות איך זה נראה בלייב.

    החבר'ה האלה עושים סטונר עם נגיעות פרוג ופעם ג'וש הומי אמר שהם להקת הסטונר הטובה ביותר בעולם, אז מי אני שאתווכח?

    נקרעשב הם אחת הלהקות האהובות עלי מז'אנר ה-היו אמורות להיות גדולות יותר אבל זאת המציאות, והם עושים סטונר פסיכדלי משובח.

    להקה נוספת מהז'אנר המדובר היא קאל אל (שזהו שמו היהודי והמקורי של סופרמן ואחת מתוך לא מעט כאלה שמופיעות בספוטיפיי), והם קצת פחות פסיכדליים וקצת יותר סטונרים, אבל עדיין מצויינים.

    כמו שליאור מגן אמר – פעם היו כמו AIC והיום כמו מסטודון, אבל אחלה של דבר.

    הלהקה מגדירה את עצמה כפולק מטאל, אבל לדעתי יש גם נגיעות ניו מטאל, היפ הופ ועוד כל מיני דברים. יצא לי במקרה באלגוריתם ואימצתי. תודה ספוטיפיי!

    למי שלא מכיר, יש כאן הרכב צלילות וחפירות ועכשיו הם הוציאו אלבום בסאב פופ, שנשמע אולי ההפך הגמור מהלהקה הקודמת מהלייבל שהופיעה כאן בפוסט.

    באלבום הקודם יש שיר על הלהקה הזו, אז מן הראוי שהחדש והמכסח שלהם יופיע כאן. העטיפה היא מחווה לעטיפה של הקלאסיקה שלהם והמוזיקה נותנת בראש ברמות לא נורמליות.

    פרוג מטאל (בדגש על המטאל) מסיאטל שמערבבים לא מעט סגנונות מדי שיר וזה מזכיר מסטודון מוקדם ועושה טוב בלב בגדול.

    16 הם להקה ותיקה שכוללת את אלכס שניגן עם חיים ועוד כמה ומוציאה אלבום קאברים לסאבאת', בלאק פלאג ועוד.

    החבר'ה האלה עושים רגאיי מטאל, וטוענים באלבום החדש שיש לנו את זה. מי אני שאטען אחרת?

    שיהיה סופ"ש נעים ומקסים לכולם וכמה שיותר שקט!

  • הבציר השבועי – 28 ושמונה ימים אחרי

    הבציר השבועי – 28 ושמונה ימים אחרי

    כבר יותר מארבעה שבועות שטילים עפים לנו מעל הראש בקטע יומי. החיים האלה ממשיכים להפתיע בכיוונים לא צפויים, גם אם לא כאלה שהייתי מאחל או מייחל. אנחנו עדיין בקיבוץ, נהנים מהנוף והשקט (היחסי, עדיין מדובר על כמות לא סבירה של אזעקות והתראות) וממגוון התרבות שאיזור קרית גת מספק, ומסתבר שבשנת 2026 זה לא מעט. נתחיל עם כמה דברים שראיתי וקראתי לאחרונה ואז נעבור למוזיקה.

    על ז'אק טאטי שמעתי מזמן, אבל לא זכור לי שראיתי סרט באורך מלא שלו. בצל המלחמה השלמתי את הפער עם הסרט המדהים פלייטיים, ויש לי הרגשה שאגיע לשאר הסרטים שלו בעתיד. זה סרט שלא קורה בו יותר מדי מבחינה עליליתית, אבל מדהים לראות מה הבן אדם עושה עם אמצעי הקולנוע שהיו זמינים לפני כמעט 60 שנה. בלי שום ספק מדובר באחד המאסטרים הכי גדולים בקולנוע, יעידו על כך טרי ג'ונס, דיוויד לינץ' והחבר'ה מקרייטיריון שמתעכבים על בדיחה שנונה אחת מתוך כמות נכבדת שיש בסרט. אם אתם צופים ו שימו לב לזוויות, לצבעים ולהשתקפויות של פריז דלתות ובחלונות.

    עדיין לא סיימתי, אבל ורנר הרצוג (שפתח לאחרונה אינסטגרם מצויין) עשה לנשיונל ג'יאוגרפיק סרט על אדם שאובססיבי לפילי ענק ולצאצאים שלהם שאולי קיימים. נראה כמו הגריזלי מן החדש, שאם לא ראיתם לכו לעשות זאת דחוף.

    שמעתי על "שכול וכשלון וזומבים" ולא התלהבתי. לא קראתי אף אחד מספרי הז'אנר של קלאסיקות מעורבבות עם זומבים, ערפדים, אנשי זאב וכו' ולא אף אחד מספריו של ברנר. אבל כשהלכתי לספריה בקיבוץ כדי לקחת את הספר הזה בעקבות המלצה של ניימן (אני עדיין קורא אותו, אז לא גישתי דעה עליו) הספרנית אמרה לי שיש גם את ברנר והזומבים, אז זרמתי איתה. מהעמוד הראשון ידעתי שאוהב אותו ואחרי שסיימתי, לגמרי יכול להמליץ עליו, ולטעמי הוא מצדיק את פרס ספיר שזכה בו. הסיפור מועבר בשפה שמתאימה לתקופה שבה בכביכול נכתב, ומשנה את סיפור הרצח של ברנר לכזה שנעשה על ידי פגחים (פגרים חיים) ועושה זאת בצורה מושלמת לדעתי. זה יכול היה להיות סיפור השרדות בזמן התפרצות של מגפת זומבים, אבל השפה וההרהורים הפילוסופיים של בן דמותו של ברנר הופכים את הספר למבריק והופעת האורח של יקירי העיר נס ציונה קנתה אותי. הזכיר לי את שני הספרים הראשונים של מקס ברוקס, עם טוויסט ישראלי. כאן תוכלו לרכוש ולקרוא את הפרק הראשון.

    אתמול ראיתי את הסרט המטלטל הזה ומדי כמה דקות הוא חוזר אלי. לא יאמן שיש אנשים כאלה ובמרחק של כמה דקות מהבית שלי. לא קל לצפייה ולא מומלץ לצפות בו כשיש ילדים בסביבה, אבל מדובר בסרט שעשוי לשנות כמה תפיסות שיש לכם על דרי רחוב, זונות ונרקומנים.

    סינגלים

    נתחיל עם השלישי של לנון ג'וניור, קלייפול סניור והלהקה האדירה שלהם שהלוואי והייתי נוסע לראות ביוני יחד עם פריימוס והרכב הסולו של לס.

    ועוד להקה שהייתי ממש שמח לראות בלייב, אלדר האדירים חוזרים עם שיר הנושא מתוך אלבום חדש שבדרך. תודה.

    פול מקרטני הוציא שיר יפהפה מתוך אלבום חדש שבדרך והוא די ריגש אותי, מה אגיד לכם. אנדרו וואט מפיק, אז בטח יהיה טוב מאוד ומלוטש.

    הרבע השני של הביטלס שעדיין בחיים לא יצא פראייר והוציא בעצמו גם שיר חדש מתוך אלבום.

    הבטהול סרפרס כיכבו בדוקו מצויין וכנראה בעקבותיו מוציאים עכשיו את הגרסה המקורית של האלבום האחרון שיצא לפני 25 שנה, ושונה לגמרי בגלל חברת התקליטים. יהיה מעניין לשמוע מה הייתה כוונת המשורר, כי ממעט הפעמים שהקשבתי לאלבום שכן יצא, הוא סביר ולא יותר.

    האפגן וייגס ממשיכים לעשות טוב מאוד את מה שהם עושים.

    וגם מיוז, גם אם זה לא השיר הכי טוב שלהם, עדיין מסקרן לשמוע מה יעשו.

    כאן יש לנו להקה שהשפיעה על הרבה מאוד אמנים ואיכשהו לא זכתה לתהילה שמגיעה לה, למרות שהייתה באחד מסיבובי ימי ההולדת של מיינארד, והקאבר ש-APC עשו להם הוא אחד השירים הכי יפים ששמעתי בחיי.

    מונית המוות לחמודי עם סינגל חדש ונעים, אהבתי מאוד.

    גם את החדש של סאבליים שלקחו את הבן של להיות הזמר שלהם ונראה שזה משתלם.

    עוד בן של, ועושה אחלה אמריקנה.

    דווין הוא איש מוכשר ואהבתי מאוד את הסטרים שעשה לפני כמה זמן ומחכה לשמוע איך יהיה כל העסק בתור אלבום. ואם באלבומים עסקינן…

    אלבומים

    13 שעות פלוס של אושר.

    הפרעוש מהפלפלים החריפים ובחזרה לעתיד 2 ו-3 הוציא את מה שכנראה נולד לעשות, אלבום אפרו ביט, ג'אז, Fאנק שכולל קאברים ואת ת'ום יורק וניק קייב. אהבתי מאוד מאוד.

    אהבתי גם את הביקור של החבר אצל חברת התקליטים נונסאצ', כמו שעשה רוברט פלאנט כשהוציא שם את האלבום האחרון. (דרך אגב, אם לא שמעתם על מסעותיי עם אהוד בנאי לראות את הקול של זפלין, תוכלו לעשות את זה כאן)

    איכשהו יצא שלא שלחתי את החדש של הזומבי והוא כיף כיופק של דבר. פשוט לחצו פליי, באמת.

    בסוף השבוע שעבר נוירוזיס הפתיעו עם קאמבק שכלל אלבום חדש ואת התוספת של אהרון טרנר מאיזיס בתור זמר וגיטריסט במקום סקוט קלי שביטל את עצמו אחרי כל מיני מעשי זוועה שעשה למשפחתו. מדובר כאן בשעה פלוס של רעש, רגש וקתרזיס כבד מאוד.

    טלה האל הוציאו את אחד האלבומים הטובים בקריירה שלהם בעיני ומשהו שעשוי להפוך כל ספונג'ה, שטיפת כלים או סתם סיבוב הליכה לפריקת מתח בין אזעקות להרבה יותר יעיל.

    את הרעילו את הבאר הכרתי מהימים שלי בתור דייר משנה אצל טל שפיר בברוקלין, אבל איכשהו לא נכנסתי אליהם בכל הכח. האלבום החדש מוכיח שכנראה טעיתי כי יש פה מטאל קור איכותי על גבול הפרוג וזה באמת משהו טוב ונחוץ.

    לקראת פסח, להקת יציאת מצרים הוציאה אלבום קטלני, בשם גוליית', אז פעמיים רפרנסים מקומיים ועוד שעה של ת'ראש מטאל איכותי ברמה גבוהה ביותר.

    להקת הדום השוודית עם איפי קצר וחביב.

    את הלהקה של זאק ויילד או שאוהבים או שלא, הוא באמת לא מישהו שמשנה יותר מדי לאורך השנים. האלבום החדש מסתיים עם שיר מרגש שכתב על הבוס הקודם שלו והוא לגמרי אחד השירים היפים שכתב אי פעם.

    לא יודע איך הגעתי ללהקה הזו, אבל יש להם מעט מאוד אלבומים בספוטיפיי וזה משהו בין ג'ון זורן לסיקרט צ'יפס ואחלה באמת.

    בביו של הלהקה בספוטיפיי כתוב שהם שלושה חברים שמנגנים ביחד. מעבר לזה הם עושים רוק על גבול הסטונר ממש כיף ומוציאים את האלבום האחרון שלהם עם עוד שלושה שירים.


    גוגול בורדלו חוזרים עם אלבום שמושפע מאוד מהמלחמה בבית של הסולן יוג'ין האץ. קראתי קצת את המילים ואני אוהב את הגישה המורכבת שהם נוקטים בה. זה לא נטו שחור ולבן פשטני ממה שראיתי. השירים אחלה, אולי הכי אנרגטיים בקריירה שלהם.

    עוד אלבום שמתעסק בתלאות העולם הפעם מכיוון הפאנק רוק. זו אחת הלהקות האהובות על חיים ואני חושב שחברי חובבי NOFX ושות' יאהבו את זה, אפילו מאוד.

    החבר'ה האלה עושים רוק דרום ארה"בי כבר איזה עשרים שנה וכמו זאק ויילד, או שאוהבים או שלא, הסגנון מאוד ברור.

    הגיטריסט הוירטואוז פול גילברט הוציא אלבום שמושפע מטקסט של ג'ורג' וושינגטון וזה לכל הפחות מסקרן.

    אני יודע שיש אנשים שיקראו את זה ויזדעזעו מהעובדה שאני שם אלבום של "גונג", עקב העובדה שדיוויד אלין מת ולא חושב שיש מישהו מהליינאפ המקורי, אבל בכל מקרה זה אחלה פרוג, אז לא באמת משנה איך קוראים לזה לדעתי.

    כנ"ל לגבי סופט מאשין, רוברט וייט כמובן לא כאן, אבל זה יפה ונעים, אז מה רע? פלוס על התופים יושב שם כרגע אסף סירקיס מרחובות.

    ארכיב עושים מוזיקה אלקטרונית, טריפ הופית וזה בדיוק מה שתקבלו כאן.

    הבחור הזה הוא הזמר של לה פאם, ועושה פופ רוק פסיכדלי אלקטרוני.

    הבחורה הזו הייתה הזמרת והבסיסטית של סוניק יות' והוציאה אלבום היפ הופ אלקטרוני מוזר מאוד. כל הכבוד.

    החבר'ה מסהרה עם עוד אלבום מדברי, כולל שיר עם חוזה גונזלס, מה שמוביל ל…

    אלבום חדש של הבחור. מודה שלא באמת הייתי בעדו, למרות שמארק לנגן עשה לו קאבר, אבל מה אגיד, שווה לפעמים לא להתעקש, במיוחד על דברים שלא אוהבים.

    בן שלו כתב בהארץ על הסרט קלרה הקדושה שביים גיסי ופס הקול שלו של ברי סחרוף ועוד. קריאה טובה ומצדיק האזנה ואולי אפילו צפייה.

    בכתבה על קלרה הקדושה מוזכרות אקסיות (הלהקה, לא ערמת החרטות והבושות), ונזכרתי שבאחד הסיבובים שלי לקרית גת שמעתי שני שירים שלהם ב-88. אחלה דבר וכולל קאבר ללונדון של חנוך לוין וחוה אלברשטיין.

    שלוש עם אלבום קאברים ג'אזיים למיוז, אואזיס ובארבי גירל.

  • הבציר השבועי – התחיל בתור סוף פברואר והפך למיני מלחמת עולם 3

    דבר ראשון, באמת מקווה שכולן וכולם בסדר. לא תיקשרתי כל כך עם העולם החיצון, כי אני עסוק בלשמור על המשפחה ועל השפיות ומתפקד קצת כמו זומבי וקצת כמו סופרמן, לפעמים בו זמנית ואני בטוח שכולם בערך על אותה סקאלה.

    התחלתי לכתוב את זה ביום הלפני אחרון של פברואר ואמרתי שאמשיך בתחילת מרץ, אבל מאז העולם של כולנו הפך לכאוס, מקלטים וצלילים של התראות ואזעקות. מה שכן, אני מצליח להקשיב קצת למוזיקה ואם המצב דומה אצלכם, אז הנה אחד הבצירים העשירים, מלא במוזיקה משובחת בשלל סגנונות, שמחולק לשניים כדי שלא להעמנתחיל עם מוזיקה אלקטרונית, היפ הופ, פסיכדליה, רוק וישראלי.

    15+ שעות של איכות מחכות בפלייליסט הראשון!

    אני אישית מאוד אהבתי את טרון ארס ואת פס הקול של NIN שלחוות אותו באיימקס היה חוויה מיוחדת מאוד. עכשיו יוצא אלבום רימיקסים במיטב המסורת של טרנט רזנור וכולל עיבודים אפילו עוד יותר מגניבים כולל שיר עם פסנתר מרגש של צ'ילי גונזלס.

    מריאצ'י אל ברונקס הם הרכב המוזיקה המקסיקנית המסורתית של להקת הפוסט הארד קור החביבה הברונקס והפעם נשמע שהם עוד יותר התגבשו על הסגנון וזה מקסים ונעים לאוזניי.

    נארלס בארקלי הם פרוייקט של המפיק דיינג'ר מאוס וסילו גרין ואחראיים לאחד הלהיטים הגדולים של המאה, Crazy, שזכה לעיבודים מגוונים מאפגן ויגס ועד נינט. במפתיע הם הוציאו אלבום חדש וזה אולי לא שיא הקריירה

    הלוטוס המעופף הוציא איפי קצרצר של 13 דקות שכולו כיף חיים, וזה די מה שצריך עכשיו, לא?

    עדן דרסו מוציאה אלבום חדש ויפה שכולל אירוח של פלד, מילים חדות ואחלה מוזיקה.

    ניתן קפיצה קטנה לטורקיה עם אלטין גון החדש שלדעתי הוא אחד הטובים שלהם ובטוח אחד הפסיכדליים.

    משם נעבור למסע ברחבי יבשת אפריקה עם אלבום אוסף של ג'אז אתיופי, אפרו פאנק ועוד דברים טובים ומיוחדים.

    נעבור לארה"ב ולאלבום הפיוז'ן החדש של פט מת'יני שמצדיק האזנה, לא רק לחובבי ג'אז.

    המסטטיקס הם מחלקת הקצב של פוגאזי ועושים משהו בין פוסט פאנק לג'אז והפעם חוברים לסקסופוניסט ג'יימס ברנדון לואיס לאלבום ממש מיוחד.

    עוד אגדת פאנק רוק שהלך לכיוון אחר (למרות שאצלו זה עניין שגרתי לגמרי), מייק וואט עם אלבום אקספרימנטלי לגמרי, שכולל שירים שדומים לשירים, שירים שממש לא, ספוקן וורד ועוד.

    אפארט עושה מוזיקה אלקטרונית נעימה שנעה בין פופ לטכנו, לפעמים תוך כדי אותו שיר.

    ביל קאלאהן הוא נסיך הפולק אינדי האמריקאי והספיק לבקר כאן בפטיפון, שזה די מופרע, והוציא אלבום חדש ושקט שעוסק בגילו ובעוד נושאים קלילים.

    עוד אמן אינדי פולק שהיה כאן (בבארבי) הוא דמיאן ג'וראדו וגם לו יש אלבום חדש ושקט ויפה שמתאים בול לאיזה אחר צהריים נטול רקטות וכוס תה ביד.

    וידוי קטן 1 – אני לא חובב גדול של ברזל ויין, אבל תכלס אין סיבה אמיתית למה לא ויש כאן כמה שירים רגועים ונעימים, אז למה לא בעצם?

    וידוי קטן 2 – את אותה פסקה מקודם אפשר להדביק גם כאן, אבל כנ"ל, פלוס יש כאן שיר עם כריס סטייפלטון ושיר על בנג'ו, אז למה לא בעצם 2?

    נסיים את החלק הזה עם כמה אלבומים מקומיים, הראשון בהם הוא שלום גד שהכרתי בזכות חבני, והחדש שלו שהכרתי בזכות הבוס אהוד בנאי הוא אלבום שהוא גם הצהרה וכולל הרבה שיתופי פעולה עם אמנים מוכרים יותר ופחות אבל בגדול מאוד יפה.

    עוד אלבום חדש ויפה שהכרתי מהתכנית של אהוד, הוא החדש של בן דודו יובל, שבעיני הוא אחד היפים שלו וברוב השירים נשמע אחרת לגמרי מהקול המוכר של משינה, בקטע טוב.

    את החפלה הפסיכדלית הכרתי בזכות אייטם בטיימאאוט וממש ממש אהבתי את השילוב בין המזרחית של לפני 40-50 שנה לפסיכדליה.

    והחלק השני לא פחות טוב!

    רוקפור הקליטו אלבום מחווה לסיד בארט שכולל שירים מקריירת הסולו שלו ומהמוקדמים של פינק פלויד וזה יופי של דבר! תודה לגד שהכיר לו אותו.

    ומכאן לסטונר, מטאל ושות'

    הרמאנו היא להקת סטונר בלוז שליאור הכיר לי והעומד בראשה הוא ג'ון גרסיה, הידוע בתור הזמר של קאייס. כאן אפשר לשמוע את הופעת האיחוד שלהם מההלפסט וזה ממש גורם לי להצטער שלא ראיתי אותם אף פעם.

    כאן יש לנו עוד איחוד, של אחת מהלהקות שהקדימו את הניו-מטאל שהוציאה אלבום שנמשע ממש כמו 1998.

    קונברג' הם מותיקות המטאל קור ונותנים בראש בצורה חולה ביותר.

    את ההלהקה הזו הכרתי מהלייבל שלהם וישר אהבתי. שילוב של רוק פסיכדלי, סטונר ופרוג, משהו שנשמע כמו שילוב בין מסטודון לאלדר.

    עוד ללהקת סטונר שהכרתי מהלייבל שלהם, לא כל כך רחוקים מהקודמים, אבל נוטים יותר לכיוון ברונס והקטעים הכבדים יותר של מסטודון.

    להקת סטונר ותיקה עם אלבום חדש אחרי הרבה זמן. לא מחדש, אבל כן עושה עבודה טובה.

    כאן יש להקה איטלקית שבאלבום החדש שלה עושה מחווה לצייר תומאס ליגוטי.

    דג'אן פורד הם להקה נורווגית שנוטה יותר לכיוון הפסיכדלי של הז'אנר.

    עוד להקה נורווגית, שעושה דברים ניסוניים, אך ניתנים להאזנה ואני מאוד בעדם.

    האו רואים חוזרים עם איפי חדש קצרצר ולעניין.

    החלטתי הפעם לא להכניס סינגלים בגלל העומס, אבל ואוווו איזה דבר! מחכה מאוד לאלבום המלא ולקומיקס שילווה אותו.

    נסיים עם שני דברים טובים – צ'אד סמית' מספר על אלבומי רוק קאלסי שהשפיעו עליו פלוס אלו שניגן עם אוזי וקצת על היום המיוחד שהיה בבירמינגאהם ביולי.

    והלוטוס המעופף שכיכב כאן למעלה עם סיור בשקית שלו שהפעם לא כוללת אלבומים אלא סרטים ספרים ועוד.

  • הבציר השבועי – 6.2.26 – בעקבות בקשת הקורא יאיר

    הבציר השבועי – 6.2.26 – בעקבות בקשת הקורא יאיר

    לפני כמה שבועות פגשתי בהופעה המצויינת של טאטרן בבארבי את יאיר חנני (בצירוף מקרים די פסיכי, מי שמתעניין אספר לו בעל פה, ותודה לצח על ההזמנה, בלעדיו זה לא היה קורה), ששאל מתי יהיה עוד בציר. מסתבר שלא כתבתי מאז פסח תשפ"ה, מה שאומר שקרוב לשנה.

    כדי לתקן את העוול הנה כמה אלבומים שאהבתי מהתקופה האחרונה.

    תודה רבה צח! תודה רבה מר חנני!

    פלייליסט של מעל 12 שעות של מוזיקה איכותית! הפירוט כאן למטה ואחריו מוזיקה ישראלית מצויינת.

    הלהקה השלישית של מיינארד חזרה עם אלבום אלקטרוני אפל ומסתורי, לדעתי אחד הטובים שלהם.

    הקרדיאקס הם אחת מלהקות הפרוג הכי לא מוערכות בהיסטוריה. בשנת 2020 נפטר מייסד הלהקה מהתקף לב, אחרי שנים שבהן לא היה מסוגל לנגן בעקבות התקף קודם. אפשר להגיד שהוא חזה את כל העניין עם שם הלהקה. בכל מקרה, אחיו ושאר חברי הלהקה סיימו את האלבום אחרי עבודה של כמעט עשרים שנה ואני ממליץ בחום להקשיב להזייה האחרונה ממנו.

    אני מאוד אוהב את הדפטונס עוד מהאלבום הראשון שלהם שיצא לפני יותר משלושים שנה. מאז היו להם כמה אלבומים יותר מעניינים וכמה שפחות, אבל תמיד מסקרן לשמוע מה הם עושים. האחרון שלהם בכיוון היותר מסקרן של הסקאלה, למרות שאני מודה שעדיין לא התרגלתי אליו לגמרי, אבל יש לי הרגשה שאקשיב לו עוד כמה וכמה פעמים.

    הענק המיילל הולכים והופכים לאחת הלהקות האהובות עלי מהשנים האחרונות. הם עושים משהו בין מסטודון לאלדר והאלבום החדש שלהם נגע לי בדיוק בנקודות הנכונות. בונוס קטן – לכבוד יום שישי של בנדקמפ בשבוע שעבר הם הוציאו גרסה אינסטרומנטלית של האלבום הזה וגם של האלבום הקודם, שגם הוא לא פראייר.

    פסיכונאוט הם טריו בלגי שמצדיקים את השם שלהם וצוללים עמוק לתוך הנפש עם מטאל פסיכדלי מכסח איכותי ביותר ואני מציע לצאת איתם למסע שהוא האלבום הזה.

    כאן יש לנו סטונר בלוז אינסטרומנטלי איטלקי משובח.

    ארקדיה היא הלהקה השניה של המתופף של מסטודון, עוד טריו שעושה מוזיקת אייטיז בשילוב רוק פסיכדלי. האלבום האחרון שלהם ממשיך את הקו המיוחד של ההרכב, ויצא יומיים אחרי מותו של גיטריסט העל של מסטודון, ברנט היינדס.

    אלטר ברידג' זה בעצם קריד עם מיילס קנדי, והם עושים רוק אמריקאי עם נגיעות גראנג' ומטאל. סה"כ חבורה של אנשים מוכשרים שאולי לא ישנו את חייכם אבל לגמרי יספקו פסקול טוב לשעה.

    ג'ו בונהמסה עשה מחווה מטורפת לביבי קינג (המקורי, לא זה עם השיער הסגול) והביא ערימה מכובדת של נגנים, זמרות וזמרים שעושים יחד קאברים למלך הבלוז. בין היתר יש כאן את מיילס קנדי מכמה שורות למעלה יחד עם סלאש, וורן היינס, באדי גאי, אריק קלפטון עם צ'אקה קאן, גארי קלארק ג'וניור ועוד ועוד ועוד.

    סטיבן ברודסקי מקייב אין ומוטיוד מן הוציא שני אלבומים אקוסטיים שהם קאברים ללהקות הארד קור וחברים מסוף המאה הקודמת ותחילת הנוכחית. אשקר אם אגיד שהכרתי את כל השירים או האמנים, אבל הוא מכניס את הסאונד והטאצ' המיוחד שלו לכל אחד מהביצועים, ושלח אותי לחפש את המקורות, אז כנראה שעשה את זה נכון.

    טיגראן עם עוד אלבום מיוחד של ג'אז פסיכדלי שעוסק בנושאי מלחמה שכנראה קשורים יותר למוצאו הארמני ופחות אלינו, שזו כבר נקודת זכות, בלי קשר למוזיקה היפה.

    אלבום יפה של ארבעה אמנים שעובדים עם ג'ון זורן ולא רק, כולל ג'ון מדסקי ממדסקי מרטין ווד.

    בציר ישראלי

    כמה יציאות מקומיות שיעשו טוב בלב.

    לידיעת הקורא אורי גרינפלד שמטייל כרגע בהודו וכיף לו לאללה – מאור כהן הוציא איפי מעניין ממש!

    גם עוזי רמירז עשה משהו חדש ומגניב ביותר, מין Fאנק גרובי פסיכדלי מרומם. אהבתי.

    רועי ריק הוא איש מתוק ומוכשר שהוציא אלבום יפהפה שכולל לא מעט א.נשים מוכשרות ומוכשרים וזה נעים ומרגש ולפעמים קצת כואב, אבל באמת דבר מיוחד.

    אחת האורחות באלבום של רועי היא דניאל רובין שקראה לאלבום שלה מנטרה ללב מתגעגע, אז כבר אהבתי. במיוחד את השיר על סבתא פנינה, אבל לא רק.

    אחרי כל פרץ הישראליות הזה קלטתי שלא שמתי שני אלבומים שהייתי מעורב בהם. הראשון הוא האלבום של אהוד ובנו שעשו גרסאות דאב לפליטים. אהוד אמר שהאלבום היה אמור להיות בסגנון, אבל שיוסי אלפנט ועובד אפרת משכו לכיוונים אחרים.

    אחרי כמעט 40 שנה בנו הגשים לו את החלום ואני עשיתי את הקליפ לשיר האדיר, עיר מקלט.

    הייתה לי הזכות גם לעבוד עם זוהר, הבת הצעירה והמוכשרת של הבנאי מלמעלה, שהוציאה אלבום מאוד אישי ומיוחד. אפשר יהיה לראות אותה מחממת את אהוד בהופעה בשוני ב-6.4.

    זה הקליפ שזוהר הפקידה בידי ואני מודה לה על כך, כי היה תענוג ויצא ממש יפה לדעתי המשוחדת.

    רגע לפני סיום שני שיתופי פעולה מצויינים!

    קודם הנה נורה ג'ונס מארחת את ג'וש הומיי לשעה של מוזיקה ושיחה.

    וריק רובין מדבר עם ג'ורג' סאנדרס במשך שעתיים על כתיבה, רוחניות, החיים ועוד.

  • הבציר השבועי – פסח תשפ"ה

    הבציר השבועי – פסח תשפ"ה

    תקופה קצת עמוסה רגשית ומטלית, אז החלטתי פשוט לשלוח כמה דברים שיצאו לאחרונה מכל מיני סוגים.

    האמת שאני כבר לא סגור מה עובר על הלהקה הזו, אבל כל אלבום שלהם עדיין מצדיק האזנה לדעתי.

    פרוייקט הקאנטרי של הגיטריסט של Lamb Of God הוא בעיני אחד הדברים היפים שיצאו לאחרונה וכולל שיתופי פעולה עם ניל פאלון מקלאצ' וטרוי ממסטודון.

    מסה עושים מטאל אפלולי עם זמרת נהדרת ושווה ללחוץ פליי.

    לא יודע איך בדיוק מגדירים את הלהקה הזו שצח הכיר לי. מטאל פסיכדלי? פסיכדליה מטאלית? בכל מקרה זה מעניין.

    לזרוס היא הסדרה החדשה של אדולט סווים מבית היוצר של שיניצ'ירו ואטאנאבי, שנתן לנו את קאובוי ביפופ וסמוראי צ'אמפלו המופתיות (ואשמח מאוד לראות אותה ואת סדרת הפטריות של הערוץ, אם יש למישהו כיוון). הפעם הוא גייס לפסקול את קאמאסי וושינגטון…

    …ואת בונובו…

    …ואת אלו שלא הכרתי קודם. באמת, מי רוצה לעשות איזה בינג' כפול?

    זה הטריילר, דרך אגב.

    וזו סדרת הפטריות.

    וגם את זה אשמח לראות, אם יש עניין.

    כאן יש את חיים ואת קאשי שעושים את ההאנומן צ'ליסה, המנון שמוקדש לאחת הדמויות האהובות במיתולוגיה ההודית שמייצגת עוצמה, דבקות ופעולה נכונה.

    ומצד שני יש לנו את בוא לבר החדש, שיוצא לכבוד חגיגת העשרים שנה ללהקה והוא די ההפך הגמור מהשיר הקודם.

    ענני הכלום הם להקת אינדי חביבה שביקרה כאן בלבונטין וכנראה לא תעשה זאת יותר, אבל ממשיכה להוציא בעקביות לא מעט חומר.

    מיניסטרי חזרו לחומר מתחילת הקריירה וזה אמנם מאוד 80S, אבל יפה לאללה.

    אלסנדרו קוריטיני היה חבר ב-NIN ועושה אלקטרוניקה אינסטרומנטלית.

    החבר'ה האלה עושים סטונר מטאל עם נגיעות של פוסט הארד קור, בעיקר דברים שיצאו בויקטורי וזה ממש אחלה באוזניי.

    כאן יש לנו רימאסטר של משוגע לאלבום האחרון שלהם עם שלושה שירי בונוס בהופעה.

    ניו מטאל מהודו, כולל שיתוף פעולה עם בייבימטאל היפניות. תעשו עם זה מה שנראה לכם.

    ומטאל ניו זילנדי כולל שיתוף פעולה עם רנדי מ-Lamb Of God, חבר שני שלהם שמופיע הפעם.

    ואם כבר שיתוף פעולה קבלו סיבוב לכיוון אחר לגמרי – אלבום משותף של אלטון ג'ון וברנדי קרלייל.

    ועוד שת"פ מוצלח – גלקטיק הם להקת Fאנק ותיקה מניו אורלינס וכאן הם חוברים למלכת הסול מאותה עיר והשילוב מוצלח ביותר.

    וזאת הלהקה של אלכס לייפסון, הידוע בתור הגיטריסט של ראש וזה ממש לא נשמע כמו טום סוייר.

    רגע לפני סיום, אני אוהב את הרוקנרול שהלא מתנצל והצ'יזי של החשכה. באמת, פשוט פיל גוד מיוזיק.

    נראה לי שלא מספיק אנשים צופים בסדרת המופת הזו, וחבל. סתם נזכרתי פתאום.

    ולסיום, צלילה פסיכדלית אינסטרומנטלית מהלהקה הדנית המשובחת שתיקח אתכם למסע רחוק לעבר החירות, אמן.