קטגוריה: מוזיקה

  • הבציר השבועי – אירן 3

    הבציר השבועי – אירן 3

    זוכרים שהייתה מלחמה בתחילת השבוע? מלחמת 17 השעות כמו ששמעתי שמתייחסים אליה בחדשות. אפשר היה גם לוותר, לא חובה לריב, גם אם זה פחות מיממה. מה שיותר מיממה זו כמות המוזיקה שנאגרה כאן בתקופה לא ממש ארוכה. חשבתי לחלק וכו', אבל עזבו, פשוט שימו פליי ותהנו מהאושר והעושר.

    ותודה רבה לאורן על התמיכה הנפשית והטכנית שבזכותה כל מה שקורה כאן התאפשר!

    40 שעות ו-50 דקות של מוזיקה. מי אמר שאין מה לשמוע?

    לפני כמה זמן הודיעו שעומד לצאת איפי הופעה של בריגדת הצפרדעים של קולונל קלייפול, הפעם בגלגול עם שון לנון (שלמרות מה שכמה מחברי הטובים ביותר טוענים, הוציאו אלבום קונספט מדהים ביחד!) ותכלס לא התלהבתי מכך בהתחלה כי זה הרגיש לי סתם כמו קאש גראב. מזל שטעיתי, כי מדובר בארבעה ג'אמים אדירים וארוכים וכיף חיים אחד גדול.

    הפתעה מטורפת – עוד איפי של קלייפול עם להקת האם שכולל שיר חדש ומצויין, קאבר לדיו, שיר יחד עם מיינארד ופוסיפר ושיר בהופעה. מה שנקרא, שתקו וקחו את הכסף שלי.

    אם במיינארד עסקינן, קלטתם איזה שיר אדיר הוא והחבר'ה הוציאו? מקווה שיש אלבום חדש בדרך.

    אלבום פשוט ומדהים, באמת. מרגיש לי שהלהקה המיוחדת הזו הגיעה לשיא עם היצירה הזו ובגדול אפשר לשמוע בריפיט ולהנות מהצלילים היפים.

    עוד אלבום מצויין של להקה שהחברים שלה אולי צעירים ממני, אבל כבר שועלים ותיקים ביותר בסצנת הסטונר. בינתיים מסתמן כמשהו שיותר מושך לכיוון ג'ים מוריסון ואני אומר את זה בצורה הכי חיובית שאפשר.

    הגאון הקנדי חוזר עם היצירה הכי שאפתנית בקריירה שהיא שיא של שאפתנות. מדובר באופרת רוק מטאלי, עם דגש על האופרה, ולאו דווקא על הרוק, למרות שגם הוא שם. גם אם לא הקשבתם לו עד היום, זו נקודת כניסה מצויינת עם נושא שנוגע לכמעט כל בן אדם.

    עוד סוג של אופרת רוק – בילי קורגן ניגן את היצירה הזו עם הדלעות המתרסקות עוד בימי הקורונה, אבל רק עכשיו היא רואה אור. ממליץ לא לשפוט לפי מה שהלהקה הזו הייתה בימים שהשתמשתם בנטסקייפ וכן לפי המוזיקה המשובחת שבה.

    בעיניי זה לא פחות מנס גלוי שאנחנו חיים בשנת 2026 ויצא עכשיו אלבום חדש של פול מקרטני. מה שהופך את הנס הזה לעוד יותר משמעותי זו העובדה שמדובר באלבום מצויין בעיני, ושלמעט כמה קטעים בודדים, את כולו פול ניגן בעצמו. אנדרו וואט הולך ומבסס את מעמדו כאחד המפיקים הכי גדולים בעולם המוזיקה, והפעם שלא כהרגלו חסך באורחים, אבל כשהם מגיעים זה מאורע היסטורי – הדואט הראשון של פול ורינגו, עם קולות ליווי של כריסי היינד. יופי של דבר.

    עוד זקן שבט שלא רוצה לנוח וממשיך לעבוד בכל הכח! וילי נלסון בן 93 וכמו ששם האלבום אומר הוא לא מפסיק לרדוף אחרי חלומות ואני רק יכול להגיד לו תודה על המוזיקה וההשראה.

    ממחלקת המבוגרים נעבור לדור הבא – ויולט גרוהל היא לגמרי הבת של ולא מתביישת בכך, ונשמעת פחות כמו הלהקה הנוכחית של אבא, אלא יותר כמו הלהקה שבזכותה התפרסם יחד עם הלהקה של בת זוגו של הסולן שלה ז"ל.

    עוד מישהי צעירה שעושה כבוד לניינטיז – אוליביה רודריגו היא אולי נסיכת פופ אמריקאית, אבל! לדעתי אם האלבום הזה היה יוצא בצד השני של המילניום הוא היה מקבל מקום של כבוד לפחות כמו הלהקה הנוכחית של אבא של ההיא מהאלבום הקודם. עוד נקודת בונוס, יש פה שיר בשם הקיור ושני שירים אחריו מופיע רוברט סמית'.

    שילוב של הדור הישן עם החדש – סאבליים חוזרים עם הבן של בתור הזמר. סה"כ נשמע כמו סאבליים.

    עוד קצת סקא רוק עם ההרכב הזה דמשלב את הסגנונות שציינתי עם אמריקנה ועושה את זה טוב מאוד.

    אם לא ראיתם את הגרסה הקולנועית של הי-מאן וחבריו, מומלץ מאוד. הרפתקה קולנועית צבעונית מלאת אקשן וגאונית כמו שהיא מטומטמת. בפסקול יש לנו את דניאל פמברטון שיצר משהו אפי כמו הסרט עצמו, ואם המוזיקה מזכירה לכם את פלאש גורדון או איש הנצח, זה לא סתם! הריף המרכזי של הגיטרות מגיע מבריאן מאי, ובסרט תוכלו לשמוע את אחד השירים מהפסקול של הסרט האלמותי (תרתי משמע) ולראות התייחסות אליו.

    פסקול אחר לגמרי, צרפתי, אלקטרוני ומלודי עם קצת גיטרות מדי פעם ואפילו איזה לוויתן או שניים פה ושם.

    ההרכב הוותיק חוזר אחרי הפסקה ארוכה עם אלבום אטמוספרי אלקטרוני, שמצריך קצת תשומת לב, אבל לגמרי שווה לתת אותה.

    כאן יש הופעה ארוכה ומצויינת של אבות המזון הפסיכדליים אלקטרוניים.

    מונו היפניים הותיקים עבדו הרבה עם סטיב אלביני. הבחור עזב את העולם והם החליטו להקדיש לו את האלבום החדש והיפהפה שלהם.

    אני שם את זה כאן, למרות שמדובר בלהקת דת' מטאל, אבל מי שנתקל בהם יודע שזה לא אומר כלום כשזה נוגע אליהם. הלהקה הוציאה דוקומנטרי על היצירה של האלבום האחרון שלהם ופס הקול שמלווה אותו הוא דווקא משהו שקט ופסיכדלי, אפילו יותר קליט מאלבום הדרון שלהם. כל הכבוד על התעוזה!

    ג'ק איירונס האדיר (רד הוט צ'ילי פפרס, פרל ג'אם ועוד כמה שמות גדולים מאוד) הוציא אלבום לא קליט במיוחד, אבל מאוד מיוחד.

    עוד אלבום מחבר RHCP לשעבר – ג'וש קלינגהופר חוזר עם הלהקה שלו ועם מוזיקה יותר ידידותית משל ג'ק איירונס, אבל לא פחות איכותית.

    לא צ'ילי פפרס, אבל לא רחוק – אלבום מחווה לפישבון עם כמה אמנים לא שגרתיים בעליל.

    אחד האלבומים הישראלים האהובים עלי מהשנים האחרונות היה שיתוף הפעולה של שי בן צור עם ג'וני גרינווד מרדיוהד והרג'סטאן אקספרס (שזכה לתיעוד בסרט דוקומנטרי מצויין של פול תומאס אנדרסון). עכשיו החברים חברו שוב וזכינו בעוד שעה של מוזיקה בין לאומית איכותית ומרוממת. תודה.

    עוד משהו ישראלי ומרומם – החדש של קותימאן ודקל עשוי לחמם לבבות ולהנעים זמן.

    ג'ו ג'קסון עושה מוזיקה שנעה בין רוק לפופ לג'אז ובאלבום הזה מוסיף נגיעות של היפ הופ וקצת דיסטורשן וזה מינימום מעניין.

    בחודש שעבר מלאו 30 שנה לפרק הלא נורמלי והמכונן של הסימפסונס, ההומר פאלוזה. בין האמנים שהופיעו בפרק היו כמה שנמצאים בבציר הנוכחי, ואחד מהם הוא פיטר פרמפטון. האלבום החדש שלו והראשון אחרי 15+ שנה כולל הופעות אורח של שריל קרואו, טום מורלו ואחרים.

    עוד להקה ותיקה שקיימת 43 שנה, אבל יש לה 44 אלבומים! מי שמכיר יודע במה מדובר, ומי שלא מוזמן לבדוק את אחת מלהקות האינדי הותיקות הפעילות בצורה רציפה.

    פוסט הארד קור מדנמרק שנע בין פופ לפאנק לפעמים תוך כדי פזמון אחד.

    עוד פוסט משהו, הפעם מאנגליה עם מוזיקה שמזכירה לי אביב בניינטיז, ימים של אלטרנטיב ניישן ב-MTV ותמימות שמקווים שתחזור.

    רועי חן הוא אחד המתופפים הכי טובים בארץ, מוזיקאי בחסד ואיש אדיר ומעניין. זה אחד מהרבה מאוד הרכבים שלו שעושים אינדי רוק איכותי ביותר בעברית ואני ממליץ לא להחמיץ.

    אם לא הספיק לכם רועי חן אחד, הנה עוד להקה שלו, גם במחוזות האינדי, עם זמרת מצויינת שמזכירה את קים גורדון ופי ג'יי הארווי בין היתר.

    עוד קצת אינדי עם להקה שקצת זילזלתי בה כשנתקלתי בה לראשונה, אבל עם השנים למדתי ממש להעריך אותה, עוד יותר אפילו אחרי שראיתי את הביקור של החברים שלה באמבה.

    יופי של בחירות ואחלה סיפורים.

    עוד להקה שלא הערכתי בלי להאזין להם, וחבל, כי זה סה"כ נעים ומיוחד.

    קצת פאנקי טריפ הופ עם נגיעות דאב.

    באלבום הקודם מתארחת יאז אחמד שכמו שגד אמר היא לא חובבת גדולה שלנו אבל יופי של חצוצרנית.

    עוד חיצרוצים עם סטיבן ברנשטיין הותיק שהולך על כיוון יותר ג'אזי מובהק.

    לא בדיוק ג'אז, לא מוזיקה קלאסית, כן מאוד אקספרימנטלי ויפה עם שירה מהממת.

    הבלאק קיז ממשיכים לעשות את הרוקנרול השורשי עם הנגיעות המודרניות שלהם. לא מחדשים, אבל גם לא מפתיעים לרעה.

    קצת קאנטרי עם מרקוס קינג ואלבום כפול שכולל הופעת אורח של בילי סטרינגס הגאון.

    מדברים על הגאון – הנה הוא עם שיר מהפס קול של ג'קאס הבא והכנראה אחרון.

    העובדה שיש לג'ף גולדבלום אלבומי ג'אז זה הדבר הכי ג'ף גולדבלומי שיכול להיות והפעם הוא מארח את שתי השחקניות הראשיות של מרשעת ואת סקרלט ג'והאנסן. כן.

    הדבר הזה הופיע לי במקרה בפלייליסט ומחקירה התברר לי שמדובר במי שניגן סקסופון והנהיג את הלהקה של דיוויד בואי זצ"ל באלבום האחרון והמצויין שלו. ההשפעות לגמרי ניכרות, פלוס נגיעות פרוגרסיביות וג'אזיות. תאונה שמחה מה שנקרא.

    עוד משהו שבמקרה נתקלתי בו והוא אחלה, ומסתבר שזו להקה ותיקה שמוציאה עכשיו אלבום אחרי 20 שנה. משהו בין פאנק לגארנג' והרבה רוקנרול.

    ההו רואים הוציאו עוד הזית אודיו, הפעם קצת פחות מכסחת והרבה יותר נסיונית. אני בעד.

    לא חסיד גדול של הלהקה, אבל יש כאן את מיקי די, בילי שינן, קירק האמט ופיליפ אנסלמו! מינימום מצדיק האזנה.

    ג'ינגיס טרון עושים פרוג מטאל ומערבבים סגנונות בקצב של שיכולים להספיק לשתי קריירות של להקות במהלך אלבום אחד.

    התכנסות חזרו השנה עם אלבום כועס וכנראה שלא עבר זעם כי הנה הם הוציאו אחד, לא פחות שובר מהקודם.

    גאס ג'י ניגן עם אוזי כמה זמן ואפילו הגיע לארץ והוציא אלבום סולו ומאוד מופק שכולל את דורו הוותיקה באחד השירים.

    בצירוף מקרים מדהים, יצא אלבום של עוד גיטריסט עבר של אוזי. ג'ו הולמס לא היה עם אוזי בארץ, אבל כן ניגן יחד עם רוברט טרוחיליו ומייק בורדין מה שאומר שיש לנו כאן אחלה סופרגרופ וזמר שלא בדיוק נשמע כמו אוזי, אבל יכול להיות שטוני איומי היה לוקח אותו בימים הפחות זוהרים של סאבאת'.

    קונאן הם לא ברבריים, אבל נשמעים כך. הם הוציאו אלבום שני בסדרת DIY וזה כבד ואפל.

    הקדוש בשריון הם להקת מטאל שבחזיתה עומד ג'ון בוש שהיה הזמר של אנת'רקס. אולד סקול לפנים וכשזה נוגע לז'אנר לפעמים לא צריך יותר מזה.

    להקה מקליפורניה, שכוללת חברים מלהקות סטונר שונות, כולל פאז של טיי סגל. מהדברים שהגיעו אלי בזכות האלגוריתם ואני מודה לו על כך, כי הם אחלה.

    עוד להקה שהגיעה אלי במקרה, אבל מסתבר שהם בדיוק בטור עם COC ולא לחינם. אחלה אולד סקול סטונר רוקנרול עם מפוחית בונוס!

    כנראה הייתי טוב אל ספוטיפיי, כי הוא נתן לי גם את אלה – להקה של עובדי פאט רקורדס שהקימו להקה שהיא גם פאנק אבל גם הארד קור וגם קצת מטאלית, אז מה רע?

    מונולורד זה סופרגרופ שוודי של מוזיקת דום שכולל חברים משלל להקות והקלידן לשעבר של אופת'. אתם יכולים לדמיין איך זה נשמע, כן?

    עוד סופרגרופ, הפעם מהצד השני של האטלנטי וגם בצד השני של הסקאלה מבחינת סאונד וקצב. כיסוח חולה במילים אחרות.

    הרכב אינדסטריאל מטאל של ריצ'רד פטריק מפילטר והבחור שמנגן גיטרה בפוסיפר ומסתבר שהוא גם צלם ובמאי קליפים.

    אלבום הופעה של פו מאנצ'ו האדירים שתכלס לא ברור איך עדיין לא ראיתי אותם לייב.

    נסיים עם שני דברים שונים לגמרי – שיר חדש של ג'וני שועלי עם עמי שלו שנקרא כן והוא על מישהי שמציעה שיתחתן. והוא אומר לה כן.

    וגם חדש של משינה שנשמע כמו שיא הרגש ושיא הקריירה שלהם, ובפעם הראשונה יובל נשמע ממש כמו אלישע לדעתי.

    טוב, עשינו את זה. שיהיה שבוע מקסים ונעים לכולם וקיץ שמח!

  • הבציר השבועי – הפסקת אש?

    הבציר השבועי – הפסקת אש?

    האמת שיש לי פה ערימה של לינקים שרק הולכים ומצטברים, אז החלטתי פשוט לשחרר את זה, ולהעיף מלא דברים שלא מצויינים, כי יש לא מעט שכן.

    דבר ראשון, אם לא שמעתם, ממליץ בחום על פרק מצויין של שיר אחד שמדבר על תופעת התרבות שהיא אחד מי יודע של נקמת הטרקטור ואוהד נהרין. לא מאמין שלקחו אותנו לראות את זה בהיכל התרבות של נס ציונה כשהייתי בתיכון.

    דבר שני, קראתי והקשבתי לספר הזה בעקבות המלצה של ניימן וזה הפך לאחד מספרי הפנטזיה האהובים עלי! קחו קצת אפוס היסטורי יפני, תוסיפו מערכת קסם שנעה בין אווטאר כשף האוויר האחרון לערפילאים של ברנדון סנדרסון, עוד קורטוב גיבורי על שמזכיר גם את סנדרסון ואנשי המתכת שלו, ולמרות הכאב עוד נגיעה של שיקוף מציאות של מה שקורה בישראל בשנים האחרונות ותקבלו את הדבר המדהים הזה.

    רוק, פרוג, בלוז, היפ הופ, אלקטרוניקה וחברים

    15 שעות פלוס של כל טוב!

    חייב להתחיל עם המאסטרפיס הזה. לס קלייפול ושון לנון הוציאו אלבום קונספט DIY שמספר על נער שמורד במשפחתו יצרנית אטבי הנייר ויוצא להילחם ברובוטים בעזרת כמה חיות שונות ומשונות. את האלבום מלווה קומיקס שקיים דיגטלית ברשותי ואשמח לשלוח ללמי שרוצה.

    האלבום החדש של דייב גרוהל וחבריו הוא הדבר הכי ניינטיז ששהם עשו מהניינטיז ובעיני זה רק משובח. אני צריך עוד כמה האזנות, אבל מאוד אהבתי בינתיים.

    אם כבר ניינטיז, זה הרכב של הסולן של METZ שנשמעים כמו משהו מהעשור המדובר ואפיללו חתומים בסאב פופ.

    NIN, או טרנט רזנור ואשתו, חברו לבויז נויז לא הכרתי באמת קודם והופיעו בקואצ'לה עם מופע מיוחד ומדובר ואנחנו יכולים גם להקשיב לו, וטוב שכך, כי יש פה יופי של גרסאות לשירים לא הכי ידועים, קאברים ועוד.

    האח הצעיר זה פרוייקט של סיימון פוספורד משפונגל וזה נעים ואלקטרוני.

    אם כבר נעים ואלקטרוני, זה פס הקול למאסטרפיס שאם עדיין לא ראיתם חבל (וגם הספר מצויין כמובן).

    עוד פס קול של הבחור, והפעם של סרט שעדיין לא ראיתי, ואמור להיות טוב מאוד.

    הייתה לי הזכות לבלות חצי יום עם אבטה בריהון כשצילמתי אותו לקליפ חדש מהאלבום הבא של אהוד בנאי והוא סיפר לי על האלבום החדש שלו שבדיוק יצא. יופי של דבר, מרומם את הלב ואת הנפש ואני ממליץ לא רק לחובבי הג'אז.

    עוד משהו ג'אזי ולא רק לחובבי – הופעה של הלהקה של אדם וייקמן, הבן של ריק והקלידן של אוזי, שטוען שסאבאת' גנבה לו את החומר ולא שהוא עושה להם מחווה. בכל מקרה זה אחלה של דבר.

    קורטני בארנט עושה אינדי אמריקנה, למרות שהיא אוסטרלית, אבל זה אחלה של דבר, לא משנה העדה.

    ועוד קצת מהכיוון הנעים והמנחם, הכרתי את הבחור ממצב טיסה של גיל מטוס ומאז הוא מנעים את אוזניי מדי פעם.

    הם עשויים להיות ענקים לא מימשו את הפוטנציאל שבשמם, אבל זה לא מונע מהם להוציא אלבומים בקצב מסחרר והחדש ממשיך עם הקו.

    הזוג המוכשר מוציא עוד אלבום מלא גיטרות, בלוז רוק ונשמה ואני אוהב.

    כאן יש לנו להקת בלוז רוק וותיקה שמביאה ערימת אורחים משוגעת כולל חברי עבר והווה ב-GNR, הלהקה של אוזי ועוד.

    קודי ג'ספר טוען שהרוק מת, אבל האלבום הזה מוכיח אחרת. שימו לב לשיר שבו מתארח וורן היינס הוותיק והאהוב.

    נעבור קצת להיפ הופ עם ההרכב של Xזיביט, B ריל מסייפרס היל ועוד אחד שאין לי מושג מי הוא. מי שמכיר את את החברים יודע למה לצפות.

    מהצד השני של סייפרס היל, יש שלנו כאן אלבום נוסף של החבורה המכובדת הזו שלא הוציאה אלבום מאז 1997.

    הלוטוס המעופף עם עוד הזיה קצרה, ואני בעד שיתן לנו טפטופים כאלה מדי פעם.

    זו להקה של מייק השמנמן מנופקס ועוד כמה חברים, לחובבי הז'אנר ולא רק.

    מטאל!

    חצי יממה של מטאל איכותי!

    שיתוף פעולה מטורף של המלווינז ונאפלם דת', וזה נשמע בדיוק כמו מה שהייתם מצפים פלוס עוד קצת הפתעות. סחטיין עליהם.

    אלבום כפול ומשובח של אגדות הסטונר מטאל כשהפעם יושב על כס התופים סטנטון מור, חברם מנולה שכבר ניגן איתם בעבר. לדעתי מדובר באחד האלבומים הטובים שלהם ואני צריך עוד קצת זמן איתו כדי לעכל את העסק.

    שמש לא זורחת זה סופרגרופ של חברים מטייפ או נגטיב וקרובר וזה יופי של דבר (ולמרות ששם ההרכב משקר).

    שמעו, זה לא האלבום הכי טוב שתשמעו בחיים, ואפילו לא בבציר הנוכחי, אבל מי שאוהב את שבעאבק מקבל אלבום ממש מגניב, אז תנו שמיעה אם אתם בעניין.

    הבחור הזה הרים הרכב שהתחיל בתור מטאל חיובי ואיכותי ועכשיו הוא קצת מבואס מהחיים והודיע שזה האחרון של ההרכב ולמרות זה שהוא מנסה קצת לבאס, אני בעדו.

    הבחורה הזו היא הזמרת של להקת המטאל האובר תיאטרלי ומלא הפנטזיה הזאת. לחובבות וחובבי מטאל קלאסי מודרני.

    כאן אפשר לראות איך זה נראה בלייב.

    החבר'ה האלה עושים סטונר עם נגיעות פרוג ופעם ג'וש הומי אמר שהם להקת הסטונר הטובה ביותר בעולם, אז מי אני שאתווכח?

    נקרעשב הם אחת הלהקות האהובות עלי מז'אנר ה-היו אמורות להיות גדולות יותר אבל זאת המציאות, והם עושים סטונר פסיכדלי משובח.

    להקה נוספת מהז'אנר המדובר היא קאל אל (שזהו שמו היהודי והמקורי של סופרמן ואחת מתוך לא מעט כאלה שמופיעות בספוטיפיי), והם קצת פחות פסיכדליים וקצת יותר סטונרים, אבל עדיין מצויינים.

    כמו שליאור מגן אמר – פעם היו כמו AIC והיום כמו מסטודון, אבל אחלה של דבר.

    הלהקה מגדירה את עצמה כפולק מטאל, אבל לדעתי יש גם נגיעות ניו מטאל, היפ הופ ועוד כל מיני דברים. יצא לי במקרה באלגוריתם ואימצתי. תודה ספוטיפיי!

    למי שלא מכיר, יש כאן הרכב צלילות וחפירות ועכשיו הם הוציאו אלבום בסאב פופ, שנשמע אולי ההפך הגמור מהלהקה הקודמת מהלייבל שהופיעה כאן בפוסט.

    באלבום הקודם יש שיר על הלהקה הזו, אז מן הראוי שהחדש והמכסח שלהם יופיע כאן. העטיפה היא מחווה לעטיפה של הקלאסיקה שלהם והמוזיקה נותנת בראש ברמות לא נורמליות.

    פרוג מטאל (בדגש על המטאל) מסיאטל שמערבבים לא מעט סגנונות מדי שיר וזה מזכיר מסטודון מוקדם ועושה טוב בלב בגדול.

    16 הם להקה ותיקה שכוללת את אלכס שניגן עם חיים ועוד כמה ומוציאה אלבום קאברים לסאבאת', בלאק פלאג ועוד.

    החבר'ה האלה עושים רגאיי מטאל, וטוענים באלבום החדש שיש לנו את זה. מי אני שאטען אחרת?

    שיהיה סופ"ש נעים ומקסים לכולם וכמה שיותר שקט!

  • הבציר השבועי – 28 ושמונה ימים אחרי

    הבציר השבועי – 28 ושמונה ימים אחרי

    כבר יותר מארבעה שבועות שטילים עפים לנו מעל הראש בקטע יומי. החיים האלה ממשיכים להפתיע בכיוונים לא צפויים, גם אם לא כאלה שהייתי מאחל או מייחל. אנחנו עדיין בקיבוץ, נהנים מהנוף והשקט (היחסי, עדיין מדובר על כמות לא סבירה של אזעקות והתראות) וממגוון התרבות שאיזור קרית גת מספק, ומסתבר שבשנת 2026 זה לא מעט. נתחיל עם כמה דברים שראיתי וקראתי לאחרונה ואז נעבור למוזיקה.

    על ז'אק טאטי שמעתי מזמן, אבל לא זכור לי שראיתי סרט באורך מלא שלו. בצל המלחמה השלמתי את הפער עם הסרט המדהים פלייטיים, ויש לי הרגשה שאגיע לשאר הסרטים שלו בעתיד. זה סרט שלא קורה בו יותר מדי מבחינה עליליתית, אבל מדהים לראות מה הבן אדם עושה עם אמצעי הקולנוע שהיו זמינים לפני כמעט 60 שנה. בלי שום ספק מדובר באחד המאסטרים הכי גדולים בקולנוע, יעידו על כך טרי ג'ונס, דיוויד לינץ' והחבר'ה מקרייטיריון שמתעכבים על בדיחה שנונה אחת מתוך כמות נכבדת שיש בסרט. אם אתם צופים ו שימו לב לזוויות, לצבעים ולהשתקפויות של פריז דלתות ובחלונות.

    עדיין לא סיימתי, אבל ורנר הרצוג (שפתח לאחרונה אינסטגרם מצויין) עשה לנשיונל ג'יאוגרפיק סרט על אדם שאובססיבי לפילי ענק ולצאצאים שלהם שאולי קיימים. נראה כמו הגריזלי מן החדש, שאם לא ראיתם לכו לעשות זאת דחוף.

    שמעתי על "שכול וכשלון וזומבים" ולא התלהבתי. לא קראתי אף אחד מספרי הז'אנר של קלאסיקות מעורבבות עם זומבים, ערפדים, אנשי זאב וכו' ולא אף אחד מספריו של ברנר. אבל כשהלכתי לספריה בקיבוץ כדי לקחת את הספר הזה בעקבות המלצה של ניימן (אני עדיין קורא אותו, אז לא גישתי דעה עליו) הספרנית אמרה לי שיש גם את ברנר והזומבים, אז זרמתי איתה. מהעמוד הראשון ידעתי שאוהב אותו ואחרי שסיימתי, לגמרי יכול להמליץ עליו, ולטעמי הוא מצדיק את פרס ספיר שזכה בו. הסיפור מועבר בשפה שמתאימה לתקופה שבה בכביכול נכתב, ומשנה את סיפור הרצח של ברנר לכזה שנעשה על ידי פגחים (פגרים חיים) ועושה זאת בצורה מושלמת לדעתי. זה יכול היה להיות סיפור השרדות בזמן התפרצות של מגפת זומבים, אבל השפה וההרהורים הפילוסופיים של בן דמותו של ברנר הופכים את הספר למבריק והופעת האורח של יקירי העיר נס ציונה קנתה אותי. הזכיר לי את שני הספרים הראשונים של מקס ברוקס, עם טוויסט ישראלי. כאן תוכלו לרכוש ולקרוא את הפרק הראשון.

    אתמול ראיתי את הסרט המטלטל הזה ומדי כמה דקות הוא חוזר אלי. לא יאמן שיש אנשים כאלה ובמרחק של כמה דקות מהבית שלי. לא קל לצפייה ולא מומלץ לצפות בו כשיש ילדים בסביבה, אבל מדובר בסרט שעשוי לשנות כמה תפיסות שיש לכם על דרי רחוב, זונות ונרקומנים.

    סינגלים

    נתחיל עם השלישי של לנון ג'וניור, קלייפול סניור והלהקה האדירה שלהם שהלוואי והייתי נוסע לראות ביוני יחד עם פריימוס והרכב הסולו של לס.

    ועוד להקה שהייתי ממש שמח לראות בלייב, אלדר האדירים חוזרים עם שיר הנושא מתוך אלבום חדש שבדרך. תודה.

    פול מקרטני הוציא שיר יפהפה מתוך אלבום חדש שבדרך והוא די ריגש אותי, מה אגיד לכם. אנדרו וואט מפיק, אז בטח יהיה טוב מאוד ומלוטש.

    הרבע השני של הביטלס שעדיין בחיים לא יצא פראייר והוציא בעצמו גם שיר חדש מתוך אלבום.

    הבטהול סרפרס כיכבו בדוקו מצויין וכנראה בעקבותיו מוציאים עכשיו את הגרסה המקורית של האלבום האחרון שיצא לפני 25 שנה, ושונה לגמרי בגלל חברת התקליטים. יהיה מעניין לשמוע מה הייתה כוונת המשורר, כי ממעט הפעמים שהקשבתי לאלבום שכן יצא, הוא סביר ולא יותר.

    האפגן וייגס ממשיכים לעשות טוב מאוד את מה שהם עושים.

    וגם מיוז, גם אם זה לא השיר הכי טוב שלהם, עדיין מסקרן לשמוע מה יעשו.

    כאן יש לנו להקה שהשפיעה על הרבה מאוד אמנים ואיכשהו לא זכתה לתהילה שמגיעה לה, למרות שהייתה באחד מסיבובי ימי ההולדת של מיינארד, והקאבר ש-APC עשו להם הוא אחד השירים הכי יפים ששמעתי בחיי.

    מונית המוות לחמודי עם סינגל חדש ונעים, אהבתי מאוד.

    גם את החדש של סאבליים שלקחו את הבן של להיות הזמר שלהם ונראה שזה משתלם.

    עוד בן של, ועושה אחלה אמריקנה.

    דווין הוא איש מוכשר ואהבתי מאוד את הסטרים שעשה לפני כמה זמן ומחכה לשמוע איך יהיה כל העסק בתור אלבום. ואם באלבומים עסקינן…

    אלבומים

    13 שעות פלוס של אושר.

    הפרעוש מהפלפלים החריפים ובחזרה לעתיד 2 ו-3 הוציא את מה שכנראה נולד לעשות, אלבום אפרו ביט, ג'אז, Fאנק שכולל קאברים ואת ת'ום יורק וניק קייב. אהבתי מאוד מאוד.

    אהבתי גם את הביקור של החבר אצל חברת התקליטים נונסאצ', כמו שעשה רוברט פלאנט כשהוציא שם את האלבום האחרון. (דרך אגב, אם לא שמעתם על מסעותיי עם אהוד בנאי לראות את הקול של זפלין, תוכלו לעשות את זה כאן)

    איכשהו יצא שלא שלחתי את החדש של הזומבי והוא כיף כיופק של דבר. פשוט לחצו פליי, באמת.

    בסוף השבוע שעבר נוירוזיס הפתיעו עם קאמבק שכלל אלבום חדש ואת התוספת של אהרון טרנר מאיזיס בתור זמר וגיטריסט במקום סקוט קלי שביטל את עצמו אחרי כל מיני מעשי זוועה שעשה למשפחתו. מדובר כאן בשעה פלוס של רעש, רגש וקתרזיס כבד מאוד.

    טלה האל הוציאו את אחד האלבומים הטובים בקריירה שלהם בעיני ומשהו שעשוי להפוך כל ספונג'ה, שטיפת כלים או סתם סיבוב הליכה לפריקת מתח בין אזעקות להרבה יותר יעיל.

    את הרעילו את הבאר הכרתי מהימים שלי בתור דייר משנה אצל טל שפיר בברוקלין, אבל איכשהו לא נכנסתי אליהם בכל הכח. האלבום החדש מוכיח שכנראה טעיתי כי יש פה מטאל קור איכותי על גבול הפרוג וזה באמת משהו טוב ונחוץ.

    לקראת פסח, להקת יציאת מצרים הוציאה אלבום קטלני, בשם גוליית', אז פעמיים רפרנסים מקומיים ועוד שעה של ת'ראש מטאל איכותי ברמה גבוהה ביותר.

    להקת הדום השוודית עם איפי קצר וחביב.

    את הלהקה של זאק ויילד או שאוהבים או שלא, הוא באמת לא מישהו שמשנה יותר מדי לאורך השנים. האלבום החדש מסתיים עם שיר מרגש שכתב על הבוס הקודם שלו והוא לגמרי אחד השירים היפים שכתב אי פעם.

    לא יודע איך הגעתי ללהקה הזו, אבל יש להם מעט מאוד אלבומים בספוטיפיי וזה משהו בין ג'ון זורן לסיקרט צ'יפס ואחלה באמת.

    בביו של הלהקה בספוטיפיי כתוב שהם שלושה חברים שמנגנים ביחד. מעבר לזה הם עושים רוק על גבול הסטונר ממש כיף ומוציאים את האלבום האחרון שלהם עם עוד שלושה שירים.


    גוגול בורדלו חוזרים עם אלבום שמושפע מאוד מהמלחמה בבית של הסולן יוג'ין האץ. קראתי קצת את המילים ואני אוהב את הגישה המורכבת שהם נוקטים בה. זה לא נטו שחור ולבן פשטני ממה שראיתי. השירים אחלה, אולי הכי אנרגטיים בקריירה שלהם.

    עוד אלבום שמתעסק בתלאות העולם הפעם מכיוון הפאנק רוק. זו אחת הלהקות האהובות על חיים ואני חושב שחברי חובבי NOFX ושות' יאהבו את זה, אפילו מאוד.

    החבר'ה האלה עושים רוק דרום ארה"בי כבר איזה עשרים שנה וכמו זאק ויילד, או שאוהבים או שלא, הסגנון מאוד ברור.

    הגיטריסט הוירטואוז פול גילברט הוציא אלבום שמושפע מטקסט של ג'ורג' וושינגטון וזה לכל הפחות מסקרן.

    אני יודע שיש אנשים שיקראו את זה ויזדעזעו מהעובדה שאני שם אלבום של "גונג", עקב העובדה שדיוויד אלין מת ולא חושב שיש מישהו מהליינאפ המקורי, אבל בכל מקרה זה אחלה פרוג, אז לא באמת משנה איך קוראים לזה לדעתי.

    כנ"ל לגבי סופט מאשין, רוברט וייט כמובן לא כאן, אבל זה יפה ונעים, אז מה רע? פלוס על התופים יושב שם כרגע אסף סירקיס מרחובות.

    ארכיב עושים מוזיקה אלקטרונית, טריפ הופית וזה בדיוק מה שתקבלו כאן.

    הבחור הזה הוא הזמר של לה פאם, ועושה פופ רוק פסיכדלי אלקטרוני.

    הבחורה הזו הייתה הזמרת והבסיסטית של סוניק יות' והוציאה אלבום היפ הופ אלקטרוני מוזר מאוד. כל הכבוד.

    החבר'ה מסהרה עם עוד אלבום מדברי, כולל שיר עם חוזה גונזלס, מה שמוביל ל…

    אלבום חדש של הבחור. מודה שלא באמת הייתי בעדו, למרות שמארק לנגן עשה לו קאבר, אבל מה אגיד, שווה לפעמים לא להתעקש, במיוחד על דברים שלא אוהבים.

    בן שלו כתב בהארץ על הסרט קלרה הקדושה שביים גיסי ופס הקול שלו של ברי סחרוף ועוד. קריאה טובה ומצדיק האזנה ואולי אפילו צפייה.

    בכתבה על קלרה הקדושה מוזכרות אקסיות (הלהקה, לא ערמת החרטות והבושות), ונזכרתי שבאחד הסיבובים שלי לקרית גת שמעתי שני שירים שלהם ב-88. אחלה דבר וכולל קאבר ללונדון של חנוך לוין וחוה אלברשטיין.

    שלוש עם אלבום קאברים ג'אזיים למיוז, אואזיס ובארבי גירל.

  • הבציר השבועי – 6.2.26 – בעקבות בקשת הקורא יאיר

    הבציר השבועי – 6.2.26 – בעקבות בקשת הקורא יאיר

    לפני כמה שבועות פגשתי בהופעה המצויינת של טאטרן בבארבי את יאיר חנני (בצירוף מקרים די פסיכי, מי שמתעניין אספר לו בעל פה, ותודה לצח על ההזמנה, בלעדיו זה לא היה קורה), ששאל מתי יהיה עוד בציר. מסתבר שלא כתבתי מאז פסח תשפ"ה, מה שאומר שקרוב לשנה.

    כדי לתקן את העוול הנה כמה אלבומים שאהבתי מהתקופה האחרונה.

    תודה רבה צח! תודה רבה מר חנני!

    פלייליסט של מעל 12 שעות של מוזיקה איכותית! הפירוט כאן למטה ואחריו מוזיקה ישראלית מצויינת.

    הלהקה השלישית של מיינארד חזרה עם אלבום אלקטרוני אפל ומסתורי, לדעתי אחד הטובים שלהם.

    הקרדיאקס הם אחת מלהקות הפרוג הכי לא מוערכות בהיסטוריה. בשנת 2020 נפטר מייסד הלהקה מהתקף לב, אחרי שנים שבהן לא היה מסוגל לנגן בעקבות התקף קודם. אפשר להגיד שהוא חזה את כל העניין עם שם הלהקה. בכל מקרה, אחיו ושאר חברי הלהקה סיימו את האלבום אחרי עבודה של כמעט עשרים שנה ואני ממליץ בחום להקשיב להזייה האחרונה ממנו.

    אני מאוד אוהב את הדפטונס עוד מהאלבום הראשון שלהם שיצא לפני יותר משלושים שנה. מאז היו להם כמה אלבומים יותר מעניינים וכמה שפחות, אבל תמיד מסקרן לשמוע מה הם עושים. האחרון שלהם בכיוון היותר מסקרן של הסקאלה, למרות שאני מודה שעדיין לא התרגלתי אליו לגמרי, אבל יש לי הרגשה שאקשיב לו עוד כמה וכמה פעמים.

    הענק המיילל הולכים והופכים לאחת הלהקות האהובות עלי מהשנים האחרונות. הם עושים משהו בין מסטודון לאלדר והאלבום החדש שלהם נגע לי בדיוק בנקודות הנכונות. בונוס קטן – לכבוד יום שישי של בנדקמפ בשבוע שעבר הם הוציאו גרסה אינסטרומנטלית של האלבום הזה וגם של האלבום הקודם, שגם הוא לא פראייר.

    פסיכונאוט הם טריו בלגי שמצדיקים את השם שלהם וצוללים עמוק לתוך הנפש עם מטאל פסיכדלי מכסח איכותי ביותר ואני מציע לצאת איתם למסע שהוא האלבום הזה.

    כאן יש לנו סטונר בלוז אינסטרומנטלי איטלקי משובח.

    ארקדיה היא הלהקה השניה של המתופף של מסטודון, עוד טריו שעושה מוזיקת אייטיז בשילוב רוק פסיכדלי. האלבום האחרון שלהם ממשיך את הקו המיוחד של ההרכב, ויצא יומיים אחרי מותו של גיטריסט העל של מסטודון, ברנט היינדס.

    אלטר ברידג' זה בעצם קריד עם מיילס קנדי, והם עושים רוק אמריקאי עם נגיעות גראנג' ומטאל. סה"כ חבורה של אנשים מוכשרים שאולי לא ישנו את חייכם אבל לגמרי יספקו פסקול טוב לשעה.

    ג'ו בונהמסה עשה מחווה מטורפת לביבי קינג (המקורי, לא זה עם השיער הסגול) והביא ערימה מכובדת של נגנים, זמרות וזמרים שעושים יחד קאברים למלך הבלוז. בין היתר יש כאן את מיילס קנדי מכמה שורות למעלה יחד עם סלאש, וורן היינס, באדי גאי, אריק קלפטון עם צ'אקה קאן, גארי קלארק ג'וניור ועוד ועוד ועוד.

    סטיבן ברודסקי מקייב אין ומוטיוד מן הוציא שני אלבומים אקוסטיים שהם קאברים ללהקות הארד קור וחברים מסוף המאה הקודמת ותחילת הנוכחית. אשקר אם אגיד שהכרתי את כל השירים או האמנים, אבל הוא מכניס את הסאונד והטאצ' המיוחד שלו לכל אחד מהביצועים, ושלח אותי לחפש את המקורות, אז כנראה שעשה את זה נכון.

    טיגראן עם עוד אלבום מיוחד של ג'אז פסיכדלי שעוסק בנושאי מלחמה שכנראה קשורים יותר למוצאו הארמני ופחות אלינו, שזו כבר נקודת זכות, בלי קשר למוזיקה היפה.

    אלבום יפה של ארבעה אמנים שעובדים עם ג'ון זורן ולא רק, כולל ג'ון מדסקי ממדסקי מרטין ווד.

    בציר ישראלי

    כמה יציאות מקומיות שיעשו טוב בלב.

    לידיעת הקורא אורי גרינפלד שמטייל כרגע בהודו וכיף לו לאללה – מאור כהן הוציא איפי מעניין ממש!

    גם עוזי רמירז עשה משהו חדש ומגניב ביותר, מין Fאנק גרובי פסיכדלי מרומם. אהבתי.

    רועי ריק הוא איש מתוק ומוכשר שהוציא אלבום יפהפה שכולל לא מעט א.נשים מוכשרות ומוכשרים וזה נעים ומרגש ולפעמים קצת כואב, אבל באמת דבר מיוחד.

    אחת האורחות באלבום של רועי היא דניאל רובין שקראה לאלבום שלה מנטרה ללב מתגעגע, אז כבר אהבתי. במיוחד את השיר על סבתא פנינה, אבל לא רק.

    אחרי כל פרץ הישראליות הזה קלטתי שלא שמתי שני אלבומים שהייתי מעורב בהם. הראשון הוא האלבום של אהוד ובנו שעשו גרסאות דאב לפליטים. אהוד אמר שהאלבום היה אמור להיות בסגנון, אבל שיוסי אלפנט ועובד אפרת משכו לכיוונים אחרים.

    אחרי כמעט 40 שנה בנו הגשים לו את החלום ואני עשיתי את הקליפ לשיר האדיר, עיר מקלט.

    הייתה לי הזכות גם לעבוד עם זוהר, הבת הצעירה והמוכשרת של הבנאי מלמעלה, שהוציאה אלבום מאוד אישי ומיוחד. אפשר יהיה לראות אותה מחממת את אהוד בהופעה בשוני ב-6.4.

    זה הקליפ שזוהר הפקידה בידי ואני מודה לה על כך, כי היה תענוג ויצא ממש יפה לדעתי המשוחדת.

    רגע לפני סיום שני שיתופי פעולה מצויינים!

    קודם הנה נורה ג'ונס מארחת את ג'וש הומיי לשעה של מוזיקה ושיחה.

    וריק רובין מדבר עם ג'ורג' סאנדרס במשך שעתיים על כתיבה, רוחניות, החיים ועוד.

  • הבציר השבועי – פסח תשפ"ה

    הבציר השבועי – פסח תשפ"ה

    תקופה קצת עמוסה רגשית ומטלית, אז החלטתי פשוט לשלוח כמה דברים שיצאו לאחרונה מכל מיני סוגים.

    האמת שאני כבר לא סגור מה עובר על הלהקה הזו, אבל כל אלבום שלהם עדיין מצדיק האזנה לדעתי.

    פרוייקט הקאנטרי של הגיטריסט של Lamb Of God הוא בעיני אחד הדברים היפים שיצאו לאחרונה וכולל שיתופי פעולה עם ניל פאלון מקלאצ' וטרוי ממסטודון.

    מסה עושים מטאל אפלולי עם זמרת נהדרת ושווה ללחוץ פליי.

    לא יודע איך בדיוק מגדירים את הלהקה הזו שצח הכיר לי. מטאל פסיכדלי? פסיכדליה מטאלית? בכל מקרה זה מעניין.

    לזרוס היא הסדרה החדשה של אדולט סווים מבית היוצר של שיניצ'ירו ואטאנאבי, שנתן לנו את קאובוי ביפופ וסמוראי צ'אמפלו המופתיות (ואשמח מאוד לראות אותה ואת סדרת הפטריות של הערוץ, אם יש למישהו כיוון). הפעם הוא גייס לפסקול את קאמאסי וושינגטון…

    …ואת בונובו…

    …ואת אלו שלא הכרתי קודם. באמת, מי רוצה לעשות איזה בינג' כפול?

    זה הטריילר, דרך אגב.

    וזו סדרת הפטריות.

    וגם את זה אשמח לראות, אם יש עניין.

    כאן יש את חיים ואת קאשי שעושים את ההאנומן צ'ליסה, המנון שמוקדש לאחת הדמויות האהובות במיתולוגיה ההודית שמייצגת עוצמה, דבקות ופעולה נכונה.

    ומצד שני יש לנו את בוא לבר החדש, שיוצא לכבוד חגיגת העשרים שנה ללהקה והוא די ההפך הגמור מהשיר הקודם.

    ענני הכלום הם להקת אינדי חביבה שביקרה כאן בלבונטין וכנראה לא תעשה זאת יותר, אבל ממשיכה להוציא בעקביות לא מעט חומר.

    מיניסטרי חזרו לחומר מתחילת הקריירה וזה אמנם מאוד 80S, אבל יפה לאללה.

    אלסנדרו קוריטיני היה חבר ב-NIN ועושה אלקטרוניקה אינסטרומנטלית.

    החבר'ה האלה עושים סטונר מטאל עם נגיעות של פוסט הארד קור, בעיקר דברים שיצאו בויקטורי וזה ממש אחלה באוזניי.

    כאן יש לנו רימאסטר של משוגע לאלבום האחרון שלהם עם שלושה שירי בונוס בהופעה.

    ניו מטאל מהודו, כולל שיתוף פעולה עם בייבימטאל היפניות. תעשו עם זה מה שנראה לכם.

    ומטאל ניו זילנדי כולל שיתוף פעולה עם רנדי מ-Lamb Of God, חבר שני שלהם שמופיע הפעם.

    ואם כבר שיתוף פעולה קבלו סיבוב לכיוון אחר לגמרי – אלבום משותף של אלטון ג'ון וברנדי קרלייל.

    ועוד שת"פ מוצלח – גלקטיק הם להקת Fאנק ותיקה מניו אורלינס וכאן הם חוברים למלכת הסול מאותה עיר והשילוב מוצלח ביותר.

    וזאת הלהקה של אלכס לייפסון, הידוע בתור הגיטריסט של ראש וזה ממש לא נשמע כמו טום סוייר.

    רגע לפני סיום, אני אוהב את הרוקנרול שהלא מתנצל והצ'יזי של החשכה. באמת, פשוט פיל גוד מיוזיק.

    נראה לי שלא מספיק אנשים צופים בסדרת המופת הזו, וחבל. סתם נזכרתי פתאום.

    ולסיום, צלילה פסיכדלית אינסטרומנטלית מהלהקה הדנית המשובחת שתיקח אתכם למסע רחוק לעבר החירות, אמן.