קטגוריה: טלוויזיה

  • הבציר השנתי – סופים, התחלות ו-46

    הבציר השנתי – סופים, התחלות ו-46

    הרגשתי שסוף החופש היה עמוס בצורה בלתי רגילה במוזיקה, ספרים, סרטים, סדרות, משחקים ולמרות שאני מודה כל יום על השפע, הייתי צריך גם זמן לעכל את כל הטוב הזה, אז לכבוד השנה החדשה הנה טעימה קטנה שעדיין יצאה ענקית.

    אם עדיין לא שמעתם על התופעה, ממליץ שתרוצו לקרוא את סדרת ה-LITRPG הכנראה הכי מוצלחת כרגע. תקציר ללא ספויילרים – קארל יצא עם בוקסר ומעיל כדי לתפוס את החתולה של האקסית שלו וברגע שהיה בחוץ כל גג שהיה בעולם מעך את יושביו וכל מי שנותר הוזמן להיכנס לתוך מבוך או לשרוד בכוחות עצמו. מכאן תקראו לבד. LITRPG אומר ספרות עם משחקי תפקידים והז'אנר הוא בעצם כמו משחק וידאו או D&D שבו אנחנו מקבלים מעבר לעלילה גם סטטיסטיקות, כוחות וכו', או כמו שאורי הגדיר: זה כאילו מישהו מקריין לך משחק. צפו להרבה רפרנסים לדברים שתאהבו, כולל בלאק מטאל.

    תוך כדי כתיבת השורות הללו עלה סרטון שבו הסופר והקריין של ספרי השמע רבים על סרטים.

    אם עדיין לא נכנסתם לסילו, אין זמן טוב יותר. העונה השלישית היא מאסטרפיס של בניית מתח ועבודת דמויות ולדעתי עלתה רמה השנה והפכה לאחת הסדרות המסקרנות שראיתי. אמרתי כבר והעונה הזו רק מחזקת – מדובר אחד המקרים היחידים בהם העיבוד יותר טוב מהמקור. לא שם טריילר כדי שלא תדעו כלום.

    לא הספר הכי טוב שתקראו או תשמעו, אבל מעניין מאוד ונותן רקע לסיפור של אחת הלהקות האהובות עלי ועל עוד כמה שקוראים כאן כנראה. מצדיק קרדיט אודיבל ותשע שעות מהחיים.

    חגיגה מטורפת לילדי ה-90 ולחובבות קומיקס. אחד הדברים הצבעוניים והמשמחים שראיתי. מעבר למנגינה האיקונית (שבסיבוב הזה כוללת את הגיטריסטית נילי ברוש), אל תפספסו את הפתיחות שמשתנות לפי נושאי הפרקים.

    עדיין מוקדם לומר, אבל עוד סדרה שמסתמנת כאחת הטובות בז'אנר. שלושת הפרקים שיצאו בינתיים היו מצויינים ואם לשפוט על פי העובדה שהביאו את דיימון לינדלוף וטום קינג בתור יוצרים, כנראה שצפויה לנו עונה כיפית והזויה מאוד.

    שמעו, זה לא רוג'ר ראביט, אבל זה לא רחוק, מצחיק מאוד ומלא לב. מומלץ בחום! נור עומד פה לידי וביקש שאכתוב שזה סרט מטורף, אז גם הדור הבא תומך.

    ונסיים את החלק הזה עם סרטון הדרכה על המוח בכיכוב ווירד אל (שמככב בקומיקס חדש עם באטמן וסופרמן) וכולל הופעת אורח של פול מקרטני.

    טירוף של מוזיקה

    555 שירים!

    לא מפתיע שאשים את זה ראשון, אה? סה"כ מדובר באחת הלהקות האהובות עלי אי פעם, והאלבום הזה (למרות שעדיין לא התרגלתי אליו מאה אחוז) מסתמן כאחד הטובים שלהם ומתאים לי בול לתקופה של הרבה אושר, אבל גם התמודדות עם כל מיני דברים. ממש שמח שהלהקה ממשיכה להתפתח ולנסות דברים חדשים. בגזרת האורחים, יש לנו שניים מקונברג', את גיזר פאקינג בטלר, ניל פלון מקלאצ' וג'וש הומי שחוזרים אחרי המון שנים, ועוד כמה.

    סביב כל הקידום, הם הגיעו גם לאמבה ולאחת מסדרות הרשת האהובות עלי והראו איזה טעם טוב יש להם.

    עדיין לא זמין בספוטיפיי ושות, אבל הנה האיפי של פרוייקט הצד החדש של המלווינס, בטהול סרפס ועוד.

    ואם כבר מלווינס, הנה חדש של דייל קרובר, כולל קאבר לבציר (לא שבועי) של ניל יאנג. בקליפ לשיר, דייל שיחק את ניל יאנג הצעיר.

    אמנם יש כאן רק את אל, הבסיסט והסולן, אבל הוא הביא את דייל קרובר מהמלווינס ובאבא דופרי, שתוכלו לקרוא עליו בספר של קים ת'אהיל ובגדול לא באמת אכפת לי, זה סליפ חדש.

    מעגלים רוסיים עם עוד יצירת מופת אינסטרומנטלית אווירתית.

    פעם בכמה שנים יוצא אלבום מדהים יותר מהרגיל של וויזר וכנראה שזהב הוא אחד כזה.

    האפגן ויגס הוציאו אלבום יפהפה ונעים ואני מסכים שימשיכו כך לעוד הרבה מאוד זמן.

    מדברים על הרבה מאוד זמן, מאז ש-MCA נפטר חברי הביסטי בויז לא היו הכי פעילים גזרת המוזיקה, ולכן זה משמח מאוד שמייק די הוציא את האלבום הזה. נכון, זה רחוק שנות אור ממה שאנחנו רגילים ממנו, אבל זה נסיוני מאוד וכולל את הבנים שלו, אז מינימום שווה האזנה.

    עוד להקה שלא מחדשת יותר מדי ועדיין אני מוכן לחתום על עוד כמה עשורים איתה היא דינוזאור ג'וניור, והחדש שלה מביא את כל מה שטוב בטריו הזה.

    רגע אחרי שכיכבה בהופעה של הפאפקינז בלולהפאלוזה, מליסה אוף דר מור מוציאה אלבום אוסף של דמואים והקלטות שטח מהניינטיז.

    ארתור בראון מוכר לקהל הרחב מהסמפל של הפרודיג'י (FIRE), אבל הוא אמן פעיל והוציא אלבום חדש שרוצה להעלות למודעות את מצוקת היערות. אני בעדו.

    את בילי סטרינגס הכרתי מלס קלייפול שסיפר שהוא חבר שלו ומוזיקאי מדהים, ומסתבר שהבן אדם דובר אמת, כי הוא אשף גיטרה מטורף והוציא עכשיו דבר מרגש ויפהפה.

    לא זוכר מתי יצא האחרון של אוורלאסט, אבל הנה החדש. ממש התגעגתי לקול המחוספס הזה.

    את פיבי ברידג'רס הכרתי מהסופרגרופ שלה, Boygenius. היא עצמה משלבת פולק עם קצת פסיכדליה ועומק אפל. כמה אפל? באלבום החדש שלה מנגנן ג'סטין ברודריק הידוע כ-Godflesh שגם מוציאים חדש ותוכלו לשמוע למטה שיר מתוכו כדי להבין כמה רחוק היא הלכה. מעבר לו יש ערימה של אורחים בחדש כולל הסטנדאפיסט בו ברנאהם.

    יש? רחוק מאוד.

    שמעו גם את הקאבר הלא פחות ממדהים הזה.

    צ'לסי וולף ממשיכה את הקו האטמוספירי האפל, אבל ההשפעה המטאלית הרבה יותר נוכחת.

    לכבוד האלבום היא שיתפה פלייליסט מצויין של השפעות שנעות מניל יאנג לדפטונס ולשמששששש :)))

    מקווה שכולם מכירים את אנדרו וו קיי, אחד היוצרים החיוביים במטאל, שאמנם האחרונים שלו היו יותר מלנכוליים, אבל תמיד היו העצמה אישית בצורת מוזיקה. השירים שלו היו המנוני רוק/פאנק/מטאל שמתאימים לאצטדיונים ולכן הופתעתי מאוד לשמוע שהוציא את מה שיש כאן. אכן הפתיע הבחור.

    היום יצא האלבום החדש של ברי סחרוף וזה משמח מאוד. לעומת רוב הדברים שעשה בשנים האחרונות זה אלבום שלו נטו ואחלה דבר.

    שקל הוציא איפי חדש עם שלל אורחות ואורחים, כולל גרסה מקומית לשיר הידוע של לו ריד. כן כן.

    יהודה שלח את האלבום הזה, שהוא חתיכת ניסוי ודי מדהים שאריקה באדו חתומה עליו.

    עוד ניסוי, הפעם מעולמו של קאמאסי וואשינגטון וחבר מרעיו שהולכים על סול עם נגיעות היפ הופ וג'אז.

    רועי רחמני שלח את האלבום הזה שכולל את אחד מחבריו של קאמאסי ולא הכי מתאים לוייקליף, כמעט כמו עם אריקה באדו למעלה.

    כשחיפשתי את הלהקה של קאמאסי יצאה לי החבורה הזו, וזו אחלה של הפתעה, כי מדובר ביופי של אינדי רוק מרומם. מזל גדול.

    באותם אזורים, אלבום חדש של קורנליוס היפני, שמארח בין היתר את שון אוקו לנון.

    כיוון אחר – האצבעות הקטנות הוציאו אלבום חדש ולא פחות ממצויין לדעתי.

    עוד חבורת בנות מוכשרת, הלינדה לינדות ממשיכות לתת בראש וזה אחלה ממש.

    קצת פחות נותן בראש, לא פחות איכותי, אחלה כיף ומלא אנרגיות טובות.

    לא הכרתי את הגיטריסט סטיב קרופר, אבל מסתבר שהוא נפטר ובאלבום שיצא לאחר מותו יש עמה אורחים חשובים, ואפילו שיר שבריאן מיי שר ובילי גיבונס מנגן בו.

    עוד מוזיקאי ותיק, הפעם שכן הכרתי. אנגלברט הפרדינק הוא אולי הזמר עם השם הכי טוב בהיסטוריה והפעם הוציא אלבום קאברים והביא אורחים כמו איאן אנדרסון, אל די מיולה וריק וויקמן.

    המשפחה של הנסיך הוציאה כמה דברים חדשים כביכול ומאוד פאנקיים.

    נופקס מוציאים דוקו על 40 שנותיהם והנה פס הקול הכפול שכולל גם שירים וגם נעימות.

    נראה סרט חולה, כולל גמל שכנראה צולם ארץ.

    בייסייד פחות מוכרים לקהל הרחב מנופקס, והנה איפי חדש ויפה שלהם.

    איתי סגל מזמן לא הוציא משהו, אז הנה משהו חדש ואחלה וגראז'י ביותר.

    אם לא הספיק, אז הוא הוציא עוד EP של שני שירים ארוכים.

    האו רואים גם החליטו לתת לנו משהו חדש והפעם הופעה מאל איי.

    אם מדברים על אל איי, הנה הברברים מקליפורניה שנשמעים כמו השם שלהם.

    כאן יש להקה שהייתה יכולה להיות AC/DC, אם לא הייתה קיימת. אני אוהב, ושמח שאם כבר מחכים, עושים זאת מהטובים ביותר.

    החבורה הזו עושה סטונר רוק שוודי ולפעמים לא צריך להכביר מילים.

    כאן יש עוד משהו ששמעתי במקרה וטוב שכך, כי זה יופי של רוק עם נגיעות סטונר רוקנרול ופופ.

    אוקיי, האיש עשה דברים דוחים ככל הנראה. אבל המוזיקה שלו לא רעה.

    פה תמצאו מטאל אטמוספירי פסיכדלי אפל אך קליל.

    שני שירים, חצי של פסיכדליה אינסטרומנטלית.

    עוד חצי שעה אינסטרומנטלית, הפעם של איש אחד ויותר לכיוון טריפ הופ.

    עוד קצת אינסטורמנטלי, ועכשיו פס הקול של המשחק החדש של האיש והציפורניים המתכתיות. מן הסתם מלא פאתוס, אבל מסקרן מאוד.

    נשאר גזרת הכביכול קלאסי והפעם עם לורה קנאל, שעושה מוזיקה אפלה וחודרת והפעם כל שיר הוקלט בטייק אחד כדי להתאים לתקופת ימי הביניים שהיא מנסה לחקות.

    כמה דברים שעדיין לא שמעתי לעומק אך מסקרנים: נתחיל עם אחת הלהקות הכי פופולריות עולם הפאנק שגייסה אמנים כמו אלטון ג'ון מצד אחד ועובר גוסס מצד שני שעושים גרסאות לאלבום האחרון שלהם. הזיה משוגעת.

    עוד להקה מאוד פופולרית שעושה מוזיקה כבדה ביותר, במיוחד יחסית להייפ שיש סביבה.

    שן דב עושים מטאל(הארד)קור ואמנם אף פעם לא הייתי עמוק במוזיקה שלהם, אבל זה נשמע די טוב, שווה בדיקה.

    הנה להקה שבגדול די זילזלתי בה כולל לא ללכת להופעה שלה ורק לשמוע מרחוק כשהייתי בוורכטר לפני כמעט 20 שנה, אבל אולי כדאי לפתוח את הראש ולזרום. אולי.

    ונסיים עם המאש אפ המעולה הזה של ביל מקלינטוק שהפעם התעלה על עצמו והכניס לא מעט אושיות מטאל להופעות אורח קצרצרות.

    הרבה בריאות, אושר, עושר, הגשמה ואהבה לכולנו אמן.

  • הבציר השבועי – 28 ושמונה ימים אחרי

    הבציר השבועי – 28 ושמונה ימים אחרי

    כבר יותר מארבעה שבועות שטילים עפים לנו מעל הראש בקטע יומי. החיים האלה ממשיכים להפתיע בכיוונים לא צפויים, גם אם לא כאלה שהייתי מאחל או מייחל. אנחנו עדיין בקיבוץ, נהנים מהנוף והשקט (היחסי, עדיין מדובר על כמות לא סבירה של אזעקות והתראות) וממגוון התרבות שאיזור קרית גת מספק, ומסתבר שבשנת 2026 זה לא מעט. נתחיל עם כמה דברים שראיתי וקראתי לאחרונה ואז נעבור למוזיקה.

    על ז'אק טאטי שמעתי מזמן, אבל לא זכור לי שראיתי סרט באורך מלא שלו. בצל המלחמה השלמתי את הפער עם הסרט המדהים פלייטיים, ויש לי הרגשה שאגיע לשאר הסרטים שלו בעתיד. זה סרט שלא קורה בו יותר מדי מבחינה עליליתית, אבל מדהים לראות מה הבן אדם עושה עם אמצעי הקולנוע שהיו זמינים לפני כמעט 60 שנה. בלי שום ספק מדובר באחד המאסטרים הכי גדולים בקולנוע, יעידו על כך טרי ג'ונס, דיוויד לינץ' והחבר'ה מקרייטיריון שמתעכבים על בדיחה שנונה אחת מתוך כמות נכבדת שיש בסרט. אם אתם צופים ו שימו לב לזוויות, לצבעים ולהשתקפויות של פריז דלתות ובחלונות.

    עדיין לא סיימתי, אבל ורנר הרצוג (שפתח לאחרונה אינסטגרם מצויין) עשה לנשיונל ג'יאוגרפיק סרט על אדם שאובססיבי לפילי ענק ולצאצאים שלהם שאולי קיימים. נראה כמו הגריזלי מן החדש, שאם לא ראיתם לכו לעשות זאת דחוף.

    שמעתי על "שכול וכשלון וזומבים" ולא התלהבתי. לא קראתי אף אחד מספרי הז'אנר של קלאסיקות מעורבבות עם זומבים, ערפדים, אנשי זאב וכו' ולא אף אחד מספריו של ברנר. אבל כשהלכתי לספריה בקיבוץ כדי לקחת את הספר הזה בעקבות המלצה של ניימן (אני עדיין קורא אותו, אז לא גישתי דעה עליו) הספרנית אמרה לי שיש גם את ברנר והזומבים, אז זרמתי איתה. מהעמוד הראשון ידעתי שאוהב אותו ואחרי שסיימתי, לגמרי יכול להמליץ עליו, ולטעמי הוא מצדיק את פרס ספיר שזכה בו. הסיפור מועבר בשפה שמתאימה לתקופה שבה בכביכול נכתב, ומשנה את סיפור הרצח של ברנר לכזה שנעשה על ידי פגחים (פגרים חיים) ועושה זאת בצורה מושלמת לדעתי. זה יכול היה להיות סיפור השרדות בזמן התפרצות של מגפת זומבים, אבל השפה וההרהורים הפילוסופיים של בן דמותו של ברנר הופכים את הספר למבריק והופעת האורח של יקירי העיר נס ציונה קנתה אותי. הזכיר לי את שני הספרים הראשונים של מקס ברוקס, עם טוויסט ישראלי. כאן תוכלו לרכוש ולקרוא את הפרק הראשון.

    אתמול ראיתי את הסרט המטלטל הזה ומדי כמה דקות הוא חוזר אלי. לא יאמן שיש אנשים כאלה ובמרחק של כמה דקות מהבית שלי. לא קל לצפייה ולא מומלץ לצפות בו כשיש ילדים בסביבה, אבל מדובר בסרט שעשוי לשנות כמה תפיסות שיש לכם על דרי רחוב, זונות ונרקומנים.

    סינגלים

    נתחיל עם השלישי של לנון ג'וניור, קלייפול סניור והלהקה האדירה שלהם שהלוואי והייתי נוסע לראות ביוני יחד עם פריימוס והרכב הסולו של לס.

    ועוד להקה שהייתי ממש שמח לראות בלייב, אלדר האדירים חוזרים עם שיר הנושא מתוך אלבום חדש שבדרך. תודה.

    פול מקרטני הוציא שיר יפהפה מתוך אלבום חדש שבדרך והוא די ריגש אותי, מה אגיד לכם. אנדרו וואט מפיק, אז בטח יהיה טוב מאוד ומלוטש.

    הרבע השני של הביטלס שעדיין בחיים לא יצא פראייר והוציא בעצמו גם שיר חדש מתוך אלבום.

    הבטהול סרפרס כיכבו בדוקו מצויין וכנראה בעקבותיו מוציאים עכשיו את הגרסה המקורית של האלבום האחרון שיצא לפני 25 שנה, ושונה לגמרי בגלל חברת התקליטים. יהיה מעניין לשמוע מה הייתה כוונת המשורר, כי ממעט הפעמים שהקשבתי לאלבום שכן יצא, הוא סביר ולא יותר.

    האפגן וייגס ממשיכים לעשות טוב מאוד את מה שהם עושים.

    וגם מיוז, גם אם זה לא השיר הכי טוב שלהם, עדיין מסקרן לשמוע מה יעשו.

    כאן יש לנו להקה שהשפיעה על הרבה מאוד אמנים ואיכשהו לא זכתה לתהילה שמגיעה לה, למרות שהייתה באחד מסיבובי ימי ההולדת של מיינארד, והקאבר ש-APC עשו להם הוא אחד השירים הכי יפים ששמעתי בחיי.

    מונית המוות לחמודי עם סינגל חדש ונעים, אהבתי מאוד.

    גם את החדש של סאבליים שלקחו את הבן של להיות הזמר שלהם ונראה שזה משתלם.

    עוד בן של, ועושה אחלה אמריקנה.

    דווין הוא איש מוכשר ואהבתי מאוד את הסטרים שעשה לפני כמה זמן ומחכה לשמוע איך יהיה כל העסק בתור אלבום. ואם באלבומים עסקינן…

    אלבומים

    13 שעות פלוס של אושר.

    הפרעוש מהפלפלים החריפים ובחזרה לעתיד 2 ו-3 הוציא את מה שכנראה נולד לעשות, אלבום אפרו ביט, ג'אז, Fאנק שכולל קאברים ואת ת'ום יורק וניק קייב. אהבתי מאוד מאוד.

    אהבתי גם את הביקור של החבר אצל חברת התקליטים נונסאצ', כמו שעשה רוברט פלאנט כשהוציא שם את האלבום האחרון. (דרך אגב, אם לא שמעתם על מסעותיי עם אהוד בנאי לראות את הקול של זפלין, תוכלו לעשות את זה כאן)

    איכשהו יצא שלא שלחתי את החדש של הזומבי והוא כיף כיופק של דבר. פשוט לחצו פליי, באמת.

    בסוף השבוע שעבר נוירוזיס הפתיעו עם קאמבק שכלל אלבום חדש ואת התוספת של אהרון טרנר מאיזיס בתור זמר וגיטריסט במקום סקוט קלי שביטל את עצמו אחרי כל מיני מעשי זוועה שעשה למשפחתו. מדובר כאן בשעה פלוס של רעש, רגש וקתרזיס כבד מאוד.

    טלה האל הוציאו את אחד האלבומים הטובים בקריירה שלהם בעיני ומשהו שעשוי להפוך כל ספונג'ה, שטיפת כלים או סתם סיבוב הליכה לפריקת מתח בין אזעקות להרבה יותר יעיל.

    את הרעילו את הבאר הכרתי מהימים שלי בתור דייר משנה אצל טל שפיר בברוקלין, אבל איכשהו לא נכנסתי אליהם בכל הכח. האלבום החדש מוכיח שכנראה טעיתי כי יש פה מטאל קור איכותי על גבול הפרוג וזה באמת משהו טוב ונחוץ.

    לקראת פסח, להקת יציאת מצרים הוציאה אלבום קטלני, בשם גוליית', אז פעמיים רפרנסים מקומיים ועוד שעה של ת'ראש מטאל איכותי ברמה גבוהה ביותר.

    להקת הדום השוודית עם איפי קצר וחביב.

    את הלהקה של זאק ויילד או שאוהבים או שלא, הוא באמת לא מישהו שמשנה יותר מדי לאורך השנים. האלבום החדש מסתיים עם שיר מרגש שכתב על הבוס הקודם שלו והוא לגמרי אחד השירים היפים שכתב אי פעם.

    לא יודע איך הגעתי ללהקה הזו, אבל יש להם מעט מאוד אלבומים בספוטיפיי וזה משהו בין ג'ון זורן לסיקרט צ'יפס ואחלה באמת.

    בביו של הלהקה בספוטיפיי כתוב שהם שלושה חברים שמנגנים ביחד. מעבר לזה הם עושים רוק על גבול הסטונר ממש כיף ומוציאים את האלבום האחרון שלהם עם עוד שלושה שירים.


    גוגול בורדלו חוזרים עם אלבום שמושפע מאוד מהמלחמה בבית של הסולן יוג'ין האץ. קראתי קצת את המילים ואני אוהב את הגישה המורכבת שהם נוקטים בה. זה לא נטו שחור ולבן פשטני ממה שראיתי. השירים אחלה, אולי הכי אנרגטיים בקריירה שלהם.

    עוד אלבום שמתעסק בתלאות העולם הפעם מכיוון הפאנק רוק. זו אחת הלהקות האהובות על חיים ואני חושב שחברי חובבי NOFX ושות' יאהבו את זה, אפילו מאוד.

    החבר'ה האלה עושים רוק דרום ארה"בי כבר איזה עשרים שנה וכמו זאק ויילד, או שאוהבים או שלא, הסגנון מאוד ברור.

    הגיטריסט הוירטואוז פול גילברט הוציא אלבום שמושפע מטקסט של ג'ורג' וושינגטון וזה לכל הפחות מסקרן.

    אני יודע שיש אנשים שיקראו את זה ויזדעזעו מהעובדה שאני שם אלבום של "גונג", עקב העובדה שדיוויד אלין מת ולא חושב שיש מישהו מהליינאפ המקורי, אבל בכל מקרה זה אחלה פרוג, אז לא באמת משנה איך קוראים לזה לדעתי.

    כנ"ל לגבי סופט מאשין, רוברט וייט כמובן לא כאן, אבל זה יפה ונעים, אז מה רע? פלוס על התופים יושב שם כרגע אסף סירקיס מרחובות.

    ארכיב עושים מוזיקה אלקטרונית, טריפ הופית וזה בדיוק מה שתקבלו כאן.

    הבחור הזה הוא הזמר של לה פאם, ועושה פופ רוק פסיכדלי אלקטרוני.

    הבחורה הזו הייתה הזמרת והבסיסטית של סוניק יות' והוציאה אלבום היפ הופ אלקטרוני מוזר מאוד. כל הכבוד.

    החבר'ה מסהרה עם עוד אלבום מדברי, כולל שיר עם חוזה גונזלס, מה שמוביל ל…

    אלבום חדש של הבחור. מודה שלא באמת הייתי בעדו, למרות שמארק לנגן עשה לו קאבר, אבל מה אגיד, שווה לפעמים לא להתעקש, במיוחד על דברים שלא אוהבים.

    בן שלו כתב בהארץ על הסרט קלרה הקדושה שביים גיסי ופס הקול שלו של ברי סחרוף ועוד. קריאה טובה ומצדיק האזנה ואולי אפילו צפייה.

    בכתבה על קלרה הקדושה מוזכרות אקסיות (הלהקה, לא ערמת החרטות והבושות), ונזכרתי שבאחד הסיבובים שלי לקרית גת שמעתי שני שירים שלהם ב-88. אחלה דבר וכולל קאבר ללונדון של חנוך לוין וחוה אלברשטיין.

    שלוש עם אלבום קאברים ג'אזיים למיוז, אואזיס ובארבי גירל.

  • הבציר השבועי – פסח תשפ"ה

    הבציר השבועי – פסח תשפ"ה

    תקופה קצת עמוסה רגשית ומטלית, אז החלטתי פשוט לשלוח כמה דברים שיצאו לאחרונה מכל מיני סוגים.

    האמת שאני כבר לא סגור מה עובר על הלהקה הזו, אבל כל אלבום שלהם עדיין מצדיק האזנה לדעתי.

    פרוייקט הקאנטרי של הגיטריסט של Lamb Of God הוא בעיני אחד הדברים היפים שיצאו לאחרונה וכולל שיתופי פעולה עם ניל פאלון מקלאצ' וטרוי ממסטודון.

    מסה עושים מטאל אפלולי עם זמרת נהדרת ושווה ללחוץ פליי.

    לא יודע איך בדיוק מגדירים את הלהקה הזו שצח הכיר לי. מטאל פסיכדלי? פסיכדליה מטאלית? בכל מקרה זה מעניין.

    לזרוס היא הסדרה החדשה של אדולט סווים מבית היוצר של שיניצ'ירו ואטאנאבי, שנתן לנו את קאובוי ביפופ וסמוראי צ'אמפלו המופתיות (ואשמח מאוד לראות אותה ואת סדרת הפטריות של הערוץ, אם יש למישהו כיוון). הפעם הוא גייס לפסקול את קאמאסי וושינגטון…

    …ואת בונובו…

    …ואת אלו שלא הכרתי קודם. באמת, מי רוצה לעשות איזה בינג' כפול?

    זה הטריילר, דרך אגב.

    וזו סדרת הפטריות.

    וגם את זה אשמח לראות, אם יש עניין.

    כאן יש את חיים ואת קאשי שעושים את ההאנומן צ'ליסה, המנון שמוקדש לאחת הדמויות האהובות במיתולוגיה ההודית שמייצגת עוצמה, דבקות ופעולה נכונה.

    ומצד שני יש לנו את בוא לבר החדש, שיוצא לכבוד חגיגת העשרים שנה ללהקה והוא די ההפך הגמור מהשיר הקודם.

    ענני הכלום הם להקת אינדי חביבה שביקרה כאן בלבונטין וכנראה לא תעשה זאת יותר, אבל ממשיכה להוציא בעקביות לא מעט חומר.

    מיניסטרי חזרו לחומר מתחילת הקריירה וזה אמנם מאוד 80S, אבל יפה לאללה.

    אלסנדרו קוריטיני היה חבר ב-NIN ועושה אלקטרוניקה אינסטרומנטלית.

    החבר'ה האלה עושים סטונר מטאל עם נגיעות של פוסט הארד קור, בעיקר דברים שיצאו בויקטורי וזה ממש אחלה באוזניי.

    כאן יש לנו רימאסטר של משוגע לאלבום האחרון שלהם עם שלושה שירי בונוס בהופעה.

    ניו מטאל מהודו, כולל שיתוף פעולה עם בייבימטאל היפניות. תעשו עם זה מה שנראה לכם.

    ומטאל ניו זילנדי כולל שיתוף פעולה עם רנדי מ-Lamb Of God, חבר שני שלהם שמופיע הפעם.

    ואם כבר שיתוף פעולה קבלו סיבוב לכיוון אחר לגמרי – אלבום משותף של אלטון ג'ון וברנדי קרלייל.

    ועוד שת"פ מוצלח – גלקטיק הם להקת Fאנק ותיקה מניו אורלינס וכאן הם חוברים למלכת הסול מאותה עיר והשילוב מוצלח ביותר.

    וזאת הלהקה של אלכס לייפסון, הידוע בתור הגיטריסט של ראש וזה ממש לא נשמע כמו טום סוייר.

    רגע לפני סיום, אני אוהב את הרוקנרול שהלא מתנצל והצ'יזי של החשכה. באמת, פשוט פיל גוד מיוזיק.

    נראה לי שלא מספיק אנשים צופים בסדרת המופת הזו, וחבל. סתם נזכרתי פתאום.

    ולסיום, צלילה פסיכדלית אינסטרומנטלית מהלהקה הדנית המשובחת שתיקח אתכם למסע רחוק לעבר החירות, אמן.

  • הבציר השבועי – 12.5.23

    מכירים את זה שחושבים שיהיה שבוע רגוע ואז קולטים שיש ערימות לא הגיוניות של תוכן?

    דבר ראשון ביום שישי יצא המשחק החדש בסדרת זלדה וזה יהיה שקר אם אגיד שלא חיכיתי לו כמו ילד קטן ונשארתי ער עד מאוחר כדי לנסות להרכיב סקייטבורד מקרון ומגן. בכל מקרה, הנה וידאו שאולי יגרום לכמה לרוץ לקנות סוויצ', ודי בצדק בעיני:

    רק אגיד שמכמה שעות ספורות של משחק מדובר בשילוב בין סיפורי פנטזיה/מד"ב דיסטופיים ללגו לחדר בריחה במימדים אפיים. אחד הדברים שהכי אהבתי במשחק הקודם היה האופציה לחוות את המשחק בשתי דרכים שונות לגמרי, אני שיחקתי כדי לראות את הסיפור, לפתור סייד קווסטס ולסיים את המשחק ונור אהב לחקור את העולם הרחב. הפעם שני האלמנטים עוד יותר מורגשים ואני שמח שיש לי הזדמנות נוספת להעביר כמה (עשרות) שעות יחד על הספה.

    כנראה שאני לא בן הארבעים פלוס היחיד שבעניין, כפי שתוכלו לראות בפרסומת המלנכולית, אך המשפיעה, הזו:

    או בפרסומת למשחק ישן יותר בכיכוב רובין ויליאמס ז"ל ובתו, זלדה:

    ואם בנינטנדו עסקינן, ראיתי את הסרט על הטטריס וזה חתיכת סיפור מטורף וסרט חמוד ביותר! ממליץ בחום, למרות שיש סיכוי שתשימו אחריו את זלדה בצד ותלכו להוריד כמה שורות.

    ועכשיו למשהו שונה לגמרי!

    אם לא ראיתם את העונה הראשונה, רק אגיד שמדובר באחת הסדרות הישראליות הכי טובות אי פעם ואני באמת שלא מגזים. העונה החדשה הולכת עוד יותר רחוק עם הנונסנס אבל גם עם הרגש והייתה לי הזכות לשחק בשני תפקידים קטנים, נראה אם תזהו אותי בפרק 6 ובטוח תזהו אותי בפרק 18.

    עוד משהו מצחיק ומצויין, החובות חוזרות בכל הכח עם הגרסה שלהם לספיינל טאפ. בגדול סדרה שמתחילה עם שיר של קיס כבר מקבלת נקודת זכות אצלי, אבל בלי קשר, זה טוב לאללה. הלהקה (שיש לי חולצה שלה!) היא אחת המוצלחות בעולם, אבל אף פעם לא הוציאה אלבום, מה שמוביל למסע הזוי וצבעוני עם מלא הופעות אורח אדירות. קבלו את הפסקול:

    https://youtu.be/-ppBIVvWNIo

    גנדי טרטקובסקי הוא אחד היוצרים הכי מוכשרים בעולם האנימציה ויצר דברים שונים כמו סמוראי ג'ק, בנות הפאואר פאף, המעבדה של דקסטר וסדרת האנימציה הישנה של סטאר וורס, ובכולם ניתן להבחין בסגנון הייחודי שלו הן מבחינת סיפור והן מבחינת אמנות. הסדרה החדשה שלו היא סיפור סייברפאנק מלא קסם, מסעות בזמן ועוד הרבה דברים שכנראה נכלה בהמשך. הנה הפרק הראשון במלואו.

    אני מספר כמעט לכל מי שאני מכיר ואוהב על ברנדון סנדרסון, אחד מסופרי הפנטזיה הטובים שפועלים כיום, אם לא אי פעם. לאחרונה הוא קיבל דוקטור של כבוד מהאוניברסיטה שבה הוא מלמד כתיבה, ולמרות זאת, אני מפציר בכולם לראות את זה. מדובר בחצי שעה של נאום מעורר השראה על החיים, יצירתיות ואיזון. מחכה לראות מה יעשה שיקבל פרופסורה.

    יאללה מוזיקה.

    17.5 שעות מהממות

    אלבומים

    דבר ראשון, שמעו איזה יופי. קראתי קצת על הסופרגרופ הנשי הזה, אבל מכיוון שלא הכרתי אף אחת מהן באמת לא השקעתי בו. יום אחד משהו משך אותי להקשיב בכל זאת, ואיזה מזל שעשיתי זאת כי זה פשוט אלבום יפהפה! משהו בין סמשינג פמפקינז של הניינטיז לורוקה סולט למאזי סטאר.

    חברי הטוב והצדיק עידן ברכה שלח לי את הדבר המדהים הזה. אמנם מלנכולי, אבל יפה מאוד.

    דיברתי על הפמפקינז לפני כמה שורות והנה היצירה המלאה של בילי קורגן וחבר מרעיו. שמעו, לא אגיד שצלחתי את הכול בהאזנה אחת, אבל זה שאפתני ונע בין פרוג רוק למיוז ואמנם זה ארוך לאללה, אבל שווה בדיקה. חינם, מה אכפת לכם? פלוס ג'יימס איה חזר ללהקה, אז בכלל מצדיק האזנה.

    הלהקה שהחלה בתור מופע בין הסטים של הדד (אהרון, תקן אותי אם אני טועה) והמשיכה עם ממתקים אינסטרומנטליים שמשלבים מלא סגנונות שונים ומשונים. כיף לראות שהם ממשיכים למרות מותו של מנהיג הלהקה ניל קסל.

    עוד קצת אינסטרומנט והפעם מכאן! את בום פם אני מחבב כבר לא מעט זמן והאלבום החדש שלהם בעיני אחד הטובים וכולל ביצוע לא יאמן לנעימה של בחצי היום.

    גיא בן שטרית הוציא אלבום חדש עם יציאות שמזכירות בעיקר את איטליז, אבל קצת אינפקציה (שמעתם את הפרק של שיר אחד עליהם? מרגש) ומלא הופעות אורח.

    סיפרתי כבר על הסופרגרופ של חיים, ציון וגוצי והנה האלבום החדש והמכסח. תהנו.

    וגם חדש של המכונות, שממשיכים לתת בראש ללא הבחנה.

    עוד סטונר ישראלי משובח, אז נראה לי שאתם יודעים מה לעשות.

    פה יש ספליט של שתי להקות דום. אני חובב הסדרה הזאת של אלבומים קצרים עם שירים ארוכים.

    את העכבישים השחורים הכרתי בפסטיבל באנגליה והם היו אחת הלהקות המקומיות הכי פופולריות שהופיעו במקום. בגדול זה סטונר רוקנרול די משפיע, ממליץ לתת האזנה.

    הלהקה הותיקה ממשיכה עם הליין שהחלה בשנות התשעים וזה אחלה, גם אם לא אופרת רוק כמו של הפמפקינז.

    נועם שלח לי את האלבום הזה – קאברים לפרל ג'אם בסגנון בלו גראס. חלק מהביצועים לא פחות ממבריקים. תודה נועם!

    ואם בבלו גראס עסקינן, קחו אלבום של בלה פלאק יחד עם זקיר חוסיין! אחד השילובים האקלקטים.

    ואם באקלקטים עסקינן, דייב לומברדו מסלייר, מיסטר באנגל ועוד הוציא את האלבום הזה ששכמעט כולו תופים.

    את רצח על ידי מוות הכרתי לפני עשרים שנה בארה"ב וקצת שכחתי מהם. מסתבר שהם הוציאו סדרה של אלבומי קאברים, הנה חלק ראשון, שני ושלישי והאחרון וכאן למעלה. בין היתר תמצאו כאן סופרטראמפ, מגהדת', ג'וני קאש ועוד.

    סינגלים

    דבר ראשון, הלטאות חוזרות עם אלבום מטאל והנה הסינגל והקליפ הראשון, שניהם בהשפעה קשה מאוד של המטאל מהאייטיז. אהבתי מאוד.

    דבר שני, יופי של חזרה למוטב! מעניין איך שאר האלבום יהיה.

    תמר אפק המוכשרת שזכתה לתשבחות של הנרי רולינס כמה פעמים, חוזרת עם סינגל חדש ומצויין.

    אולי הם לא הלהקה האהובה עלי, אבל לגמרי היו חלק מהפסקול של שנות הנעורים וזה יופי של שיר, אז מקווה שתקשיבו גם.

    שיר מבעד למסך המוות, ביצוע יפהפה ונוגה של אריק קלפטון עם חברו, ג'ף בק המנוח.

    שיתוף פעולה די מרגש ומשפיע בעיני.

    שיר שני לאחר המוות השבוע. מאטליקה נהגו לבצע כמה וכמה קאברים של מוטורהד במהלך השנים, אז מה יותר מתבקש שזה יקרה באופן הפוך?

    איגור ומקס קאוולרה חוזרים אל תחילת הקריירה של ספולטורה וזה חתיכת הפצצה. מחכה לשמוע את שני האלבומים כשיצאו.

    להקה ותיקה מאוד, שלצערי פספסתי בארץ, עם שיר חדש ומצויין.

    אין שום ספק שהלהקה הזו מתאימה רק למי שמחבב את הסגנון, אז אם אוהבים לכו על זה ואם לא לא.

    נראה אתכם שמים פליי ולא רוקדים. נראה.

    המיול חוזרים, צריך להוסיף?

    להקה של הבחור מקייב אין בבימוי והשתתפות של הדוד שעשה את הקאברים המושקעים בימי הקורונה העליזים.

    עוד קצת סטונר פסיכדלי ארוך. מה רע?

    טנשיוס די שרים על כך שאין מצב שמובגר ישחק במשחקי וידאו. אלא אם כן…

    https://twitter.com/ZAKUYA_BOTW/status/1657265674400706560?t=Y1aDodAbWtV2hC0G_mok0A&s=08

    כן, כיף להיות אינפנטיל.

    שמעו, זו אחת מסדרות הרשת האהובות עלי ואפילו עשיתי גרסה משלי לזה לאוזן (כולל פרק עם האהוב יורם הבר ז"ל). מה שאני במיוחד אוהב זה לראות איך כל אמנית ואמן לוקחים את זה למקום שלהם, ועד כמה מגוונים האנשים שיוצרים את פס הקול של חיינו. סיל הוא תוספת מרשימה לפנתיאון, במיוחד הקטע שהוא מדבר על אליס אין צ'יינס, אבל לא רק. איך שסיימתי לצפות רצתי להקשיב לאלבום שלו, דבר שלא עשיתי בחיים.

    דייב לומברדו האגדי לא רק הוציא אלבום, אלא גם הלך לדבר עם החבר'ה והוא נראה פשוט איש חמוד ומעניין.

    עוד סרטון שיצא לאחרונה – שני חמודים ומעניינים עם טעם עשיר במוזיקה.

    והנה פלייליסט של כל האלבומים שהוזכרו בתכנית במהלך השנים. 490 שעות חברות וחברים. עם זה נסיים, אוהב אתכם ומקווה להתראות בקרוב!

  • May The 4th Be With You! מהדורת 2023

    חג שמח לכולם!
    הגענו ליום סטאר וורס הבינלאומי ועל הדרך יצא אתמול החלק השלישי של שומרי הגלקסיה (כבר נגיע לזה) ומחר יהיה יום הקומיקס החינמי!
    כיף להיות חנון לפעמים.
    לכבוד היום יצאו בדיסני פלוס שלושה תכנים חדשים, אבל לפני, אני רוצה להתייחס לאופרת חלל אחרת ולא פחות טובה שהגיעה לסיומה (לשלב זה לפחות).

    כדי לא לספיילר, לא אגע בעלילה ולא בשום דבר שקשור לסרט, רק אגיד שכדאי מאוד שתקשיבו למיקסטייפ השלישי ובואו נדבר אחר כך. כן אגיד שסרט שמוזכרים בו סקלטור, רובוקופ, קורן ואדריאן בלו כנראה נוצר בשביל אנשים כמוני.

    רגע לפני שאגע בכל התוכן של היום – קבלו סיכום מפי האחיין של קרמיט, רובין הצפרדע.

    דבר ראשון, תעשו טובה, פנו ארבע דקות ותראו את הדבר החמוד הזה שמלא רפרנסים ללא מעט דברים מיקום הסטאר וורס והמשפחה החביבה מספרינגפילד.

    דבר שני – אם עדיין לא ראיתם את העונה הראשונה והיפנית של Visions, עשו זאת ומהר. העונה השניה לדעתי עולה על הראשונה וכוללת סגנונות אנימציה שונים ויפהפיים מרחבי העולם, שנעים בין אנימציה קלאסית, דו ותלת מימד ואפילו סרטון של אארדמן, יוצרי וואלס וגרומיט, שון הכבשון ועוד דברים נהדרים.

    דבר שלישי ואחרון – אני יודע שיש נטיה להתמרמר על העובדה שג'ורג' לוקאס מכר את היקום שיצר לדיסני, אבל אני חושב שכולם מרוויחים מכך – היצירות המקוריות יישארו תמיד ועכשיו אפשר לחקור את הפוטנציאל שיש לסטאר וורס ולהנגיש את העושר והאושר לאוכלוסיות שלא בהכרח חשופות לסרטים המקוריים, כמו למשל ילדים שיצפו בדבר החמוד והצבעוני הזה. תנו צ'אנס, מה אכפת לכם?

    בונוס – פסקול למשחק החדש שעדיין לא שיחקתי בו, למרות שהתחלתי היום את קודמו ונראה מצויין. יש כאן את The Hu המונגולים, Altin Gun עם ההשפעות הטורקיות וטטרן הישראליים! כבוד גדול וכיף של אלבום.

    מי ייתן והכוח יהיה עם כולנו!