לא כתבתי כבר כמה שבועות כי חופש והחיים וקורונה, אבל הנה, זכיתי לכמה שעות של שקט ומביא לכם את המיטב של המיטב, כי באמת יצאו כמה דברים מרגשים!
דבר ראשון הלטאות הוצאו אלבום כפול, שלדעתי קצת יותר ארוך מהאחרון של טול, אבל ניחא. מדובר באוסף של שירים מצויינים, החל בפתיחה של 18 דקות פרוגרסיבית, דרך אינדי, היפ הןפ סטייל ביסטי בויז ומה לא. באמת סחטיין עליהם ועל כך שלא מפסיקים להתפתח.
חוזר רגע אחרוה כדי לוודא שלא פיספסתם כמה אלבומים. אמנם הפסקתי ממש לאהוב אותם אחרי One Hot Minute המופתי, אבל בזכות דחיפה מידידי אורי זילכה נתתי צ'אנס גם לאלבום שיצאו אחרי ואני שמח שכך, כי בכולם יש יציאות. הפעם הגעתי עם ראש פתוח וזה פשוט יופי של אלבום. עדיין לא נפלו לי כל האסימונים, אבל הוא מלא בעושר מוזיקלי וממליץ להשקיע בו, גם אם כבר שיחררתם מהם.
פה לא צריך להרחיב, משוגע באים לעבוד ומרגישים את זה. פשוט אלבום מטורף.
אלבום מצויין לדעתי של האיש, גם כאן יש שינוי משאר ארבעת אלפים הסגנונות שכבר התנסה בהם ואני שמח שהוא לא הולך על קו אחיד, אלא מתנסה בהכול.
כתבתי כבר על אדם וייקמן, הבן של ריק, ועכשיו הוציא את אוסף הג'אז סאבאת' השני שלו וזה טוב בדיוק כמו הראשון.
עוד קאברים של ג'אז והפעם ג'יימי סאפט עם ביצועים לג'ון קייג' ולמתופף ג'רי גרנלי שנפטר בשנה שעברה. למרות האיום, ג'יימי סאפט כתב בבנדקמפ שזה לא אלבום אוונגארד, אז הסירו חשש מליבכם.
קצת סטונר בספליט של דומקראפט והסלומטיקס שעושים דברים כבדים יותר ופחות.
ועוד קצת סטונר, הפעם מאוקראינה, אז מוזמנים להראות סולדיריות.
הארד קור פאנק מכסח מקאונטריו קנדה, אז תכינו את הבנדנות.
החבר'ה האלה הם גם קנדיים, אבל קשה לי להגדיר את המוזיקה שלהם חוץ מזה שמדובר ברוקנרול מטאל מטורף ברמות היסטריות.
ועכשיו למשהו רגוע ביותר, הלהקה הוותיקה עם עוד אלבום שנע בים אינדי לספייס רוק למשהו רבה יור מורכב מכל הגדרה שאתן, אז תנו צ'אנס.
פס יש את ההזיות הכבדות בהופעה מפסטיבל רודברן של 21, שנערך ברשת בלבד וזו הייתה אחת ההופעות המצויינות ממנו.
כאן יש קייב אין, אמן רה ומריסה נדלר עושים שירים של טאונס ואן זנדט, וזה אפלולי כמו שאתם חושבים.
עוד יותר אפלולי זה הלורד שיחד עם אטילה ממייהם עושה משהו אטמוספירי שמושפע מפסי קול של ברנרד הרמן וג'ון קרפנטנר עם נגיעות דת' מטאל.
ומהמחווה לאיש עצמו – קרפנטר הגאון כבר לא מעט זמן מלחין ועכשיו יצאה נעימת הפתיחה לעיבוד החדש לספר של סטיבן קינג.
שמרתי לסוף את האיפי החדש של פרימוס. נראה לי הכי פרימוס שהיו בשנים האחרונות, אולי חוץ מ…
השיר הזה, שכולל את לס קלייפול על בס ושירה, חברי גוגול בורדלו על שירה, כינור וגיטרה אקוסטית בלי רצועה, שון לנון על גיטרה, בילי סטרינגס גם וסטיוארט קופלנד על ערימה של תופים, הוא שיר תמיכה בזלנסקי וזה לא משנה מה חושבים על המצב באוקריאנה, זה אחלה של שיר.
יאללה שיהיה סוף חג שמח ושבת של שלום נשמות!
