תגית: שישי

  • הבציר השבועי 25.3.22

    תכלס זה יותר כמו שבועיים, אבל למי אכפת כל עוד יש מה לשמוע?

    אלבומים

    13 שעות של אושר נשמות

    האלבום ראשון וההכי מעניין לדעתי הוא חתיכת יציאה. דייב גרוהל תמיד היה חובב מטאל (אלבום המופת פרובוט שיצא לפני כמעט 20 שנה מוכיח את זה) ולכבוד קומדיית האימה החדשה סטודיו 666 בכיכוב הפו פייטרס, הוא מוציא יחד עם חברי להקתו אלבום שיכול היה להיות פלופ, אבל כרגע הוא מועמד לתואר אלבום המטאל של השנה. אלמנת החלומות הוא רצף של מחוות, מבלאק מטאל, דרך גריינדקור ועד דברים יותר רכים כמו אליס אין צ'יינס ונגמר עם שני שירים באורך מצטבר של כמעט 20 דקות. יופי של דבר וכיף לראות שלא משעמם לבחור.

    כאן יש שיתוף פעולה של שבעה צמדים (14 אמנים) מתורכיה וישראל וכולל את קותימן, בום פם, לירז, ספי ציזלינג ועוד וזה כיף לאוזניים ולנשמה.

    החבר'ה האלה עושים אינדסטריאל כבר כמעט 40 שנה, אבל לא הוציאו אלבום מלא יותר מחצי מהזמן הזה, ואני מאוד אוהב את מה ששמרו בבטן עד עכשיו.

    עוד להקה ותיקה שלא מרבה להוציא אלבומים והוציאה משהו מצויין. מבחינת סגנון הייתי אומר שזה פאנק רוק מושפע מאוד מאמריקנה (אפשר לשמוע עוד מההשפעה הזו באלבומי הסולו של הסולן צ'אק ראגן) והארד קור מלודי. באמת ממליץ לנסות.


    כמעט איפי של סוניק יות' שכולל כמה הקלטות נדירות ואינסטרומטליות ברובן ותכלס יש סיכוי שלא נקבל עוד הרבה דברים שהם לא הופעות שלהם, אז שווה לנצור כל רגע.

    המלצה של חיים – אלבום של הבסיסט של רנסיד שעושה משהו כל כך דומה למוטורהד שאפילו השם של הלהקה והאלבום והעטיפה יכלו להיות משהו שלהם. בקטע טוב לגמרי, כן? אחלה של אנרגיות אם צריכים איזה בוסט.

    ונעבור למשהו קצת יותר רגוע. חייב להגיד שלא תמיד אהבתי אותם, אבל הקשבתי קצת לאלבום והוא לא רע בכלל!

    פה יש שילוב בין פסיכדליה לגראז' לאינדי והכול מתערבב יפה ומעניין.

    סייפרס היל חדש. באמת צריך להרחיב?

    החבר'ה הללו קיצרו את שם הלהקה (ובצדק) והאריכו את השירים (גם בצדק) וזה סטונר אפלולי עם נטיות פרוגיות והם ממליצים לצרוך הכול בבת אחת, אז מי אני שאתווכח?

    עוד מישהו שלא ממש חיבבתי, אבל פס הקול של השנסונים שעשה לסרט האחרון של ווס אנדרסון היה פשוט מקסים, אז אני ממשיך לתת לו צ'אנס וטוב שכך, כי גם פס הקול לעיבוד של רב המכר הזה נשמע נעים ומלטף, אז מה רע?

    הארד קור פאנק קנדי וקטלני בלי טיפה של בושה וערימה של אנרגיה.

    וויזר הוידעו שיוציאו אלבום כל תחילת עונה, והנה של האביב שמזכיר את השירים הרגועים יותר של האלבום הירוק וכולל סוג של עיבוד לויואלדי…

    שגם כאן מקבל טיפול של הגאון מקס ריכטר.

    הסופרגרופ של איגור קאוולרה וסקוט קלי זה אחד הדברים הכי אפלים ששמעתי, אבל מהיכרות עם החומר של חבר נוירוזיס ברור לי שיש פה גם אלמנט רוחני שמתמודד עם התקופה המוזרה שעברה על כולנו. לקחת נשימה עמוקה לפני, אבל לא לפספס, מדובר במשהו מיוחד מאוד.

    הלהקה הכי מפורסמת מסלובניה עם אלבום שמושפע מהיצירות של המחזאי הגרמני היינר מולר וזה מוזר בדיוק כמו שזה נשמע.

    בילי מביוהאזארד ממשיך לעשות הארדקור ולא סוטה בהרבה ממה שאנחנו רגילים אליו ואני בעד שימשיך עד מתי שבא לו.

    עוד קצת הארדקור, אבל קצת יותר מלודי, החבר'ה החליפו זמר אבל לא הורידו לשנייה מפיצוץ האנרגיה שהם עושים. אחלה של דבר.

    המכשפות נותנים לנו את אלבום ההופעה מהשידור שעשו לפני כמה חודשים ומראה עד כמה הם טובים באולפן, בהופעה וגם בהופעה באולפן. מה שמוביל אותנו ל…

    סינגלים ואיפי

    פה יש שעתיים וחצי של כל טוב

    הסינגל החדש שלהם ארוך וטוב ומתחיל כמו סאבאת' אבל מתפתח לכיוונים מעניינים מאוד. שמח שהם מתנסים קצת.

    מי שלא משתנים הרבה הם משוגע, ותודה לאל על כך. הסינגל השלישי ממשיך עם הקו המצויין של השניים הקודמים ומשמח לבב אנוש חובב מטאל שוודי משובח.

    צ'ינו עושה אלקטרוני אפלולי ושמח שגם הוא קצת שובר את הז'אנר של עצמו.

    אופת' עם בי סייד שיוצא לראשונה בצורה דיגיטלית. אוהב מאוד את הפרוג שלהם.

    לא יכול להגיד שאני מחבב את להקת האם שלו, אבל הפרוייקט היפני שלו (שיכלול גם שירים עם נרגל ואיסהן) לכל הפחות מעניין. בסינגל הארוך הזה הוא מארח את ג'רארד ווי ממיי כימיקל רומנס (והיוצר של אקדמיית המטרייה) וזה מזכיר מאוד את הלהקה מלמעלה.

    סינגל רגוע יותר ומה אגיד, אני מסוקרן לשמוע את האלבום החדש.

    סטונר רוק של צמד קנדי ילידי ויהודי. שווה לפחות להקשיב כדי לדעת איך זה נשמע.

    עוד סטונר אבל הרבה יותר מכסח ומגיע הישר מאיזור הקרבות באוקריאנה, מה שאומר שכדאי לפחות לתרום להם צפיה ביוטיוב.

    אם כבר אוקראינה, הנה קאבר מחווה לשיר האלמותי של הביטלס ושימו לב מי משתתף בשיר, בציטוט מהבנדקמפ:

    Members of Faith No More, Stabbing Westward, Rammstein, The Hardkiss (Ukraine), Revolting Cocks, Filter, Pigface, Agnostic Front, Basement Jaxx, Gravity Kills, The Cassandra Complex, Mesh, blackcarburning, The Joy Thieves, Deathline International, Vaselyne, and Black Needle Noise

    מצדיק האזנה, לא?

    הראפר הפסיכדלי חוזר עם שיר חדש ויפה וקליפ לא פחות.

    עם כבר פסיכדליה, קבלו הפצצת סטונר-פסייכ ארוכה וטובה.

    החברה הזו עושה דברים יפייפים אך אפלים, והנה שלושה שירים חדשים שלה.

    מחורעים הללו עשו שיתוף פעולה עם החברה מלמעלה וכל מיני קאברים מכסחים ועכשיו הרחיבו את המנעד שלהם לפסקול למשחק מחשב. שימו לב שהשירים שלהם מתחילים ברצועה 37, עד אז יש משהו שמזכיר לי טווין פיקס.

    זה המשחק, נראה לא רע, אה?

    יותר מארבעים שנה שקילינג ג'וק נותנים בראש וטוב לראות שהם לא מפסיקים, הדבר היחיד שלא טוב פה שמדובר רק בארבעה שירים, אבל אומרים תודה על מה שיש.

    ונסיים עם קאבר לבואי שעושה הסולנית של בלוז פילס ויאללה בייי נשמות!

  • הבציר השבועי – 11.3.22

    הבציר השבועי – 11.3.22

    באיחור אופנתי ורגע לפני פורים קבלו ערימה של דברים שנעים בין לא רעים בכלל למצויינים!

    איך הפלייליסט? זורם לכם?

    לא חושב ששמעתי בחיים שיר סולו של יוקו אונו, חוץ מהדבר הזה שעשתה עם ג'ון זורן שלא ברור אם אפשר לקרוא לו שיר. אבל וואלה, האלבום הזה פשוט יפהפה ומלא אמנים טובים, אז ממליץ לנסות.

    זו מחווה ללד זפלין שעושה השועלה הוותיקה בת' הארט וזה פשוט נשמע טוב! אין איזה שינוי אמיתי לשירים, אבל היא שרה מדהים והסאונד מצויין, אז למה לא?

    לא תמיד זרמתי עם הבחור הזה והקולקטיב של המאופרים שלו, אבל כשזה טוב, זה ממש טוב. הפעם הוא מגיש משהו שנע בין דווין טאונסנד לפורינר וזה כיף לא נורמלי.

    סולו אקוסטי של טריי אנסטסיו. חובבי האיש והפיש יאהבו, ומי שלא גם יש סיכוי, כי השירים יפים.

    הזוג הזה עושה אינדי רך ומלטף שמתאים מאוד לימי אביב עם טמפרטורה של חורף. יעני לעכשיו.

    אסיד קינג זה סטונר איכותי ביותר ופה יש הופעה שלהם מהפסטיבל הוותיק שעדיין לא יצא לי לפקוד, אבל אין לדעת.

    עוד הופעה, והפעם של ג'אז פאנקי אפרוביט, מה שאומר שעשוי לרומם מצב רוח.

    שיתוף פעולה לא מובן מאליו בין הראפר לאמן הקאנטרי וזה לא נשמע כמו אף אחד מהסגנונות, אבל מומלץ לדגום ולשמור על ראש פתוח.

    אי999ה עושים מויז ראפ אלקטרוני כבד ביותר, וואלה כבר לא יודע איך קוראים לסגנון כזה. יש פה אירוח של קורי טיילור מסליפנוט וסול ויליאמס, אז נסו את הטרפת הזאת.

    מסה עושים דום איטלקי עם שירים ארוכים והגשה אל דנטה. נסו עם קורטוב פרמזן.

    ג'ק איירונס אחראי לרד הוט צ'ילי פפרס ותכלס גם לפרל ג'ם והנה איפי שלו עושה מוזיקה נסיונית ביותר.

    https://www.youtube.com/watch?v=S3p6qBeXHiU&ab_channel=StonedMeadowOfDoom

    פה יש אלבום סטונר ארוך ויפה של להקה בשם שובמודול או מה שזה לא יהיה.

    החבר'ה האלה מתמידים עם הניו מטאל, אז אם אוהבים את הז'אנר, יודעים מה לעשות ואם לא גם.

    לא חדש, אבל כאן יש אלבום של כמעט פאקינג ארבע שעות ג'אם מטורף. שימו לב: שיר ראשון זה יותר מחצי שעה.

    פה יש לי דוריאן מקתדרל ונפלם דת' על קולות, גרג אנדרסון מסאןןן 0))) ופרוצתעז על בס, סטיבן אומליי מסאןןן 0))) על גיטרה והמתפוף של קוף הברזל. השם של הלהקה הוא מאלבום של אדמה ולטענתם המוזיקה איטית וכבדה ונועדה לבעס אתכם. לכו על זה. גם לא חדש, אבל אחלה.

    אם פספסתן – הלטאות הוציאו שיר ראשון באורך 18 דקות מתוך אלבום כפול וזה מצויין. על הדרך הם גם שיתפו פעולה עם TFS וזה… מוזר.

    לא לפספס 2: אחד האיחודים המרגשים בעולם המטאל. בקרוב אלבום.

  • הבציר השבועי 25.2.22 + 4.3.22

    הבציר השבועי 25.2.22 + 4.3.22

    ואללק שבועיים קשוחים עברו, אבל מזל שיש מוזיקה שעוזרת לעבור תקופות קשות. על יורם אני מקווה לכתוב בקרוב, עד אז הנה התכנית שרני הקדיש לו, והנה התכניות על מארק לנגן של קוטנר ואורלי ושל גל אפלרויט.

    הנה שיר של להקה ספרדית שאליין ג'והאנס הפיק ומארק לנגן שר בו. באמת לא כיף להפרד מאנשים אהובים.

    בואו נמשיך עם דברים משמחים יותר, אה? שימו לב שיש מלא דברים, אז מציע לפתוח את הלינק במחשב ובעזרת הפלייליסטים לצרוך לאט לאט את כל האלבומים המצויינים, הסינגלים המרגשים והאינסטרומנטלים ששמתי ביניהם.

    אלבומים

    דבר ראשון, צח ביקש ממני להכין פלייליסט – אז הנה! לפני כל סקירה תוכלו לראות פלייליסט של האלבומים ו/או השירים.

    בפעם האחרונה שראיתי את פרימוס, לס קלייפול אמר בתחילת ההופעה שאנחנו נמצאים במקום הלא נכון, כי הסקורפיונס מנגנים בבמה השניה! לא בטוח שהוא צדק, אבל החדש שלהם הוא רוקנרול לפנים, שמזכירים את תחילת דרכם. אני שמח שלפני כמה שנים חברי ארן אדר בורלא הפנה אותי לאלבומים הראשונים שלהם שלא כוללים בלדות אייטיז וניינטיז ושחרר אותי מקונספציות מוטעות.

    עוד קאמבק מהמאה הקודמת, דמעות לפחדים חזרו בגדול, עם האלבום הכי טוב שלהם במילניום הנוכחי, כולל חיזוק מקארינה, הזמרת של פוסיפר. אחלה של פרוג פופ, אל תוותרו.

    פה יש משהו סטייל מסטודון הראשונים, אז אם צריכים קצת דיסטורשן בחיים, לכו על זה.

    קריפטוגרף זה לא שם של בית דפוס באלנבי, אלא להקה שעושה משהו ממש סטייל סאבאת'. כמו הלהקה הקודמת, אם אוהבות את המקור, אל תחשבו פעמיים.

    בית חוף עושים מוזיקה רגועה ומלטפת ובשנה האחרונה הוציאו ארבעה מיני אלבומים שכולם מרוכזים כאן ועושים נעים בלב ובאוזניים.

    קורי טיילור מסליפנוט וסטון סאוור מוציא את אלבום הבי סיידס של אלבום הסולו הראשון שלו ויש כאן קאברים, גרסאות שונות ועוד.

    עוד אלבום סולו, והפעם של מט פייק מסליפ והיי און פייר שעושה תערובת של סטונר, מטאל ואפילו קאנטרי יחד עם חברו ברנט ממסטודון.

    קרובאר החדש נשמע ממש כמו אלבום של קרובאר, אז אם חשקה נפשכם בסטונר דום מהביצות של לואיזיאנה, זה ממש בשבילכם.

    ופה יש איפי קצר של הארדקור מסמטאות תל אביב ובקלות אפשר היה לחשוב שהגיע מרחובות ניו יורק.

    ספיישל אינסטרומנטלי

    התחלתי לאסוף את החומר ואללה איסתור כמה דברים טובים ללא שירה יצאו בשבועות האחרונים!

    נתחיל את הספיישל עם הפסקול הראשון של יקיר המערכת איתי סגל שמשלב את הפסיכדלית גראג' שלו עם קצת אלקטרוניקה ואני בעד.

    טנג'רין דרים עושים את מה שהם עושים כבר איזה חמישים שנה וזה אלקטרוני, מעניין וגרמני.

    ועכשיו למשהו אחר לגמרי – החבר'ה האלה עושים דת'/בלאק/מטאל קיצוני כלשהו, אבל באלבום הזה הוציאו בעצם שני שירים ארוכים שמוחלקים לקטעים ואין לי כל כך איך להגדיר את זה, אולי דרון אווירתי. אחלה של ניסוי.

    ת'רסטון מור מסוניק יות' עם אלבום שהקדיש לזמן המסך של הילדים בימינו וזה הרבה יותר רגוע ממה שהוא עושה בדרך כלל ולא רק לחובבי להקת האם.

    היוונים ממשיכים לתת לנו אושר אוזני. זה לא שונה בהרבה ממה שעשו עד היום ועדיין מעניין ואיכותי ונע על התפר שבין מערבוני ספגטי לסטונר.

    פה יש לנו צמד שעושה שילוב בין פוסט רוק לפאנק של הביסטי בויז בקטעים האינסטרומטליים שלהם. אם זה לא מספיק כדי לשכנע אתכם לתת פליי, לא יודע מה כן.

    ג'ף האחווה הם להקה פסיכדלית רוב הזמן, אבל עכשיו נתנו לנו איפי אינסטרומנטלי שכולל אקורדיונים וחלילים.

    https://www.youtube.com/watch?v=Fy6bwgL_Fw8&ab_channel=DevinTownsend

    נסיים את הספיישל עם האלבום הרביעי בסדרת אלתורי הגיטרה של דווין טאונסנד שכולו צלילה ארוכה ומרגיעה למחוזות אתריים.

    סינגלים

    גרג פוצי'אטו (מקווה שכך כותבים את זה) היה הזמר של דילינג'ר אסקייפ פלאן וכיום חבר בסופרגרופ של מקס קאוולרה וטרוי ממסטודון ועל הדרך מחלטר בתור זמר הליווי של ג'רי קנטרל. למרות שהוציא כבר שירים יותר מטאלים, הוא גם הוציא דברים רגועים יותר, והשיר החדש נוטה יותר לשם.

    קלופינגר לא הוציאו אלבום כבר 15 שנה וזה משמח לראות שיש משהו חדש בדרך.

    החבר'ה האלה עושים אחלה של מטאל עם אווירה חיובית וזה משמח לראות שעושים כבוד גדול לפנתרה, שלא מזמן חגגו שלושים לאלבום המופת תצוגה וללגרית של כח, שגם קיבל ספיישל ב-88.

    ונרגיע קצת עם בל וסבטסטיאן הסקוטייים, שכללה פעם את איזובל קמפבל המהממת שכתבה הספד מאוד מרגש לשותפה ליצירה מארק לנגן.

    ומסקוטלנד לסהרה עם הגיטרות המהפנטות של טינאריוון שעושים רוק מדברי שנשמע כמו ספל תה עם נענע במאהל.

    הפיקסיז נשמעים כמו גרסה מודרנית של הפיקסיז וזה די מסכם את העניין. מי שאהבו את האחרונים שלהם יאהבו גם את זה.

    המכשפות מוציאים שיר כל חודש וזה החדש שהרבה יותר רגוע ממה שהם עושים בדרך כלל.

    וכאן יש משהו נוסף עם כישוף בטייטל ומדובר בסטונר הרבה יותר סטונרי, לא נראה לי שצריך הקדמה, נכון?

    זה הסופרגרופ של איגור קאוולרה מספולטורה לשעבר וסקוט קלי מנוירוזיס עדיין וזה אפל כמו שאתן מצפות.

    החבר'ה האלה התחילו את הקריירה כמו חיקוי למיטסר באנגל והמשיכו כמו חיקוי לסיסטם אוף אה דאון, אבל זה באמת חביב, אז למה לא?

    משוגע חדש. באמת שאני לא רואה מה אפשר עוד להרחיב.

    הסינגל החדש של RHCP כולל רשימת להקות, שירים, סרטים, פוליטיקאים ואמנים מכובדת ומוזיקה שהכי מזכירה לי את השיר המופתי Walkabout. מקווה ששאר האלבום ישמע כך ואף יותר טוב!

    עוד חזרה למקורות – טול הוציאו גרסה מחודשת ומורחבת לשיר הנושא מאיפי הבכורה שלהם ולטעמי טוב שעשו זאת. צפו לקליפ בקרוב!

    נסיים עם עוד אינסטרו, הפעם מהרכב הג'אז היפהופ המשובח ואני מאחל לכולנו שבועות טובים ורגועים ביותר.

  • הבציר השבועי – 11.2.22

    הבציר השבועי – 11.2.22

    נראה לי שמדובר בסוף השבוע הראשון של 2022 שמעניק לנו מבול של יצירות ולא טפטופים קלים. ממליץ להכין איזה קפה או תה ולהקשיב עם הרבה אהבה. ואיזה תאריך יפה, אה?

    דבר ראשון, אדי ודר! מודה, לא ציפיתי להרבה מהאלבום לפי הסינגלים שהיו חביבים, אבל כמו שלימד אותי רני זגר, צריך לשפוט שירים בקונטקסט של האלבום, ואווו איזה קונטקסט! ידענו שאדי גייס לתופים את צ'ד סמית' (RHCP), לגיטרה את ג'וש קלינגהופר (לשעבר RHCP וכיום פרל ג'ם) ולבס את אנדרו וואט, ילד הפלא שאמנם הפיק אלבומים של ג'סטין ביבר, אבל גם את האלבום האחרון והמצויין (וכנראה גם את הבא) של אוזי אוסבורן. ידענו גם שבאלבום מתארחים סטיבי וונדר, אלטון ג'ון, רינגו סטאר ואביו של אדי ודר (שאמנם לא חי כבר כמה עשורים טובים, אבל בזכות הקלטה ישנה הצליח להפציע גם בשנת 2022). לא ידענו שזה עומד להיות אלבום מצויין, שיש לי הרגשה שישתבח עם כל האזנה. למרות האהבה שלי לשני הקודמים, אחד מהם נחפר במסדרונות המיינסטרים ובמסעדות הודיות של ישראלים (למרות שהוא מצויין וכולל כמה יצירות מופת) והשני הוא יוקילילי טהור, ויש גבול לכמה אפשר להקשיב לזה, מה שהופך את האלבום הנוכחי לכנראה הכי מעניין.

    למי שרצו עוד אדי ודר, היום עלתה שיחה שלו עם ברוס ספרינגסטין לאמזון, וביום ראשון אמורה לעלות ליוטיוב. אם אכן זה יהיה המצב, אעדכן.

    ואם חשבתם שזה יהיה הדבר האחרון שקשור לפרל ג'אם, טעות מתוקה בידיכם! הנה שיר חדש מתוך האלבום הבא של סטון גוסארד, וזה נשמע מעניין מאוד וכולל את מתופף העל מט צ'מברלין.

    רגע לפני שנמשיך עם חו"ל, קצת גאווה מקומית, אלן פרסונס (שהיה מעורב בין היתר בהפקה של Abbey Road, Dark Side Of The Moon ועוד כמה יצירות מופת) שיחרר אלבום הופעה מתל אביב!

    בצד אחר של הפלנטה ההרכב הבין יבשתי שמגיע גם משוויץ וגם מארה"ב להט וקנאות נודע בזכות עיבודים מודרניים לשירי עבדים בסגנון בלאק מטאל פרוגרסיביים. החדש ממשיך את הקו, גם עושה זאת קצת יותר רגוע, אבל אני עדיין בעד.

    ועוד קפיצה, הפעם לאופל השבדי ולהקת כת הירח שיוצאת לדרך הארוכה צפונה שאולי לא תתאים לכל אוזן, אבל תעניק הרבה אושר למי שיתחבר אליה.

    נשאר במחוזות הצפוניים עם אמורפיס הפינים שהתרככו עם השנים, אבל עדיין ישמחו לא מעט מטאליסטים.

    עוד צפון, אבל חיתוך חזק מערבה: החבר'ה הקנדיים הם משהו מיוחד, פרוג מטאל, פאנק שקשה להגדיר וכבר 40 שנה בערך עושה את מה שהוא עושה וטוב שכך ואמן שימשיך עוד.

    מקנדה נדרים קצת ללוס אנג'לס. סלאש. מיילס קנדי. הזוממים. כבר ארבעה אלבומים שזה פלוס מינוס אותו דבר, ואם אתם אוהבים, אז תאהבו, ואם לא אז לא.

    נסתובב ביבשת אמריקה עם מפצל העצים שהוא בעצם הגיטריסט של All Them Witches שהפעם החליט לשחק עם לופר וזה יפה לשמוע מה בן אדם אחד יכול לעשות עם גיטרה וכמה אפקטים.

    נחתוך בחזרה מזאחה לאיי אנגליה ולפרנק טרנר שהוא שילוב המחץ בין פאנק לפולק והספיק להופיע גם באולימפיאדה וגם ברחוב סלמה. באלבום החדש הוא גייס את המתופף אילן רובין (Nine Inch Nails) לרוב האלבום ולשיר השני באלבום את המתופף של מיוז ואת ג'ייסון איסבל לסולו גיטרה.

    סינגלים

    סימה הנשמה הידועה בשם סימה נון הוציאה סינגל מתוך אלבום חדש וזה משמח בכמה רמות!

    סטונר כוללים שניים ממייסדי קאייס ומהמוזיקאים הידועים בעולמות ה…נכון, סטונר! ברנט ביורק וניק אוליברי הציגו לעולם את הלהקה החדשה שלהם בזמן הסגר עם הופעה במדבר שלאחריה הוציאו אלבום לא רע בכלל. עכשיו הם מוציאים סינגל חדש וזה נשמע כמו שלהקת סטונר אמורה להשמע.

    קבלו סרט קצר שנכתב על ידי ספייק ג'ונז(!) עבור קליפ של המוזיקאי Rone.

    ועוד קליפ מגניב, האב ג'ון מיסטי עשה מחווה לכתוביות הפתיחה של סרטים מהמאה הקודמת וזה יפהפה בעיני.

    ולסיום, קחו פלייליסט של שעתיים וחצי בערך של מוזיקה קלאסית לקריאה. מאחל הרבה עמודים נעימים וסוף שבוע רגוע!

  • הבציר השבועי – 28.1.22

    הבציר השבועי – 28.1.22

    לרגע חשבתי שלא אצליח, אבל הנה זה קרה – יש לנו בציר ביום שישי! ויש כמה יציאות מצויינות, אז יאללה, חממו איזה צ'אי, שימו אוזניות ותחשבו מחשבות טובות.


    אחרי שבשבוע שעבר שמתי את כל ההוצאות המחודשות, הנה האלבום החדש שמורכב משלושה קטעים, כל אחד באיזור העשרים דקות, מה שנותן שעה של סטונר משובח לימי חורף קרים וגשומים.

    הצלופחים הם בגדול איש מוכשר עם כמה מוזיקאים והפעם הוציא אלבום שנע בין בק לבלק קיז, שתי השפעות לא רעות בכלל וזה נשמע כך.

    המיסטיים האמיצים (או לפחות זה מה שאני מבין מהפירוש) עושים פסיכדליה רכה ונעימה שמתאימה בדיוק לרגע שבו הוספתם דבש לצ'אי (כי לפי האיורוודה לא כדאי לשים דבש במשקאות רותחים) והפכתם עמוד בספר.

    איאן אנדרסון לא פראייר וממשיך להוציא אלבומים גם בגילו המבוגר. ראיתי אותו כמה פעמים בארץ והאיש נהנה להופיע ולעשות מוזיקה. אם אתם בענין של חלילים, מפוחיות ורוק קלאבי עם נגיעות פרוג, אל תתלבטו.

    עוד שועל שלא צריך אינטרו, סטיב ואי ממשיך לעשות את מה שהוא עושה והפעם בליווי גיטרה בעלת שלושה צווארים שהמציא, ושיר שהקליט עם יד אחת בלבד עקב החלמה מניתוח.

    קבלו רצף הופעות מטורף – נתחיל עם ההופעה ההיסטורית של הביטלס שתועדה בסדרה של פיטר ג'קסון (ושאני ממש רוצה להמשיך לראות, אבל בווליום נורמלי ובלי שני ילדים מתרוצצים תוך כדי) ושכמה ברי מזל בארה"ב יוכלו לראות באיימקס. תכלס זה חמישה שירים וכמה טייקים שלהם, אבל מי סופר?

    פה יש ביצוע מטורף לשיר האדיר של זאפה, שלדעתי הוא לא שלם, כי אין פה שירה, אבל יש סולו מטורף שמצדיק פוסט שלם לבד.

    הופעה אחרונה – תיעוד נדיר של סאונדגארדן מ-91 עם שירים מ-Badmotorfinger, Louder Than Love וקאבר לסאבאת'.

    אם כבר סאבאת' – האגדה טוענת שבשנת 1968 טריו בשם ג'אז סאבאת הקליט כמה שירים, ותכנן לשחרר אלבום בכורה, אלא שמנהיג הלהקה, מילטון קינס, סבל מהתקף לב ונכנס לקומה. כשהתעורר גילה לתדהמתו שרביעיה מבירמינגהם העתיקה את השירים והוציאה אלבום שיש אומרים והמציא את ז'אנר המטאל. לאחר יותר מחמישים שנה – קבלו את ג'אז סאבאת', המקור לכל הטוב.

    יש ויאמרו שמילטון קינס הוא בעצם אדם וייקמן, הבן של ריק (יס, הפסנתר המדהים ב- Life On Mars של בואי), והקלידן של אוזי בכמה טורים האחרונים שלו כולל בארץ. הם צודקים. אז הנה טעימה מהאלבום הבא של ג'אז סאבאת', כנראה לא המקור לכל הטוב, אבל אחלה של דבר.

    סינגלים

    למרות שכבר יצא האלבום, קבלו איזה קליפ חקויאק שעלה לדעתי באיזור השקל ארבעים הוציאו מיניסטרי, שכוללים היום את המתופף הראשון של סולפליי והבסיסט המקורי של טול!

    וויווד הם חבורה ותיקה שעושה משהו בין קינג קרימזון לקילינג ג'וק לפינק פלויד, להם עשו גם את אחד הקאברים הטובים ששמעתי בחיי. עכשיו הם חוזרים עם אלבום חדש וסינגל שני שנשמע מצוין לדעתי.

    טירוף של קאבר, אה?

    טיי סיגל הידוע בכינוי (שאני המצאתי) איתי סגל, החליט להרחיב את המנעד המוזיקלי הרחב שלו וכתב מוזיקה לסרט דוקו על שדרני חדשות במסוק. מתחיל כמו Supernaut של סאבאת' וממשיך למחוזות פאנקיים בעליל.

    אם פספסתם – המכשפות (ולא אלה שטוחנים חזק מדי ב-88) החליטו להוציא אלבום בצורה הבאה – כל חודש ישחררו שיר ויוסיפו עוד אחד כי למה לא? הראשון הוא יצירת בלוז באורך 11 ומשהו דקות. סחטיין.

    משוגע מוציאים אלבום באפריל והשיר הראשון קטלני כמו כל דבר כמעט שהם עשו, אז הנה.

    וכדי לסיים בנימה מרימה יותר, הנה שילוב על של ראפ וקאנטרי שממש לא נשמע כמו אף אחד מהם אלא יותר כמו אנדרו WK: ילהוולף (שאני בעיקר מכיר את שמו) ושוטר ג'נינגס (שהפיק לדאף מקיגן ומרלין מנסון אלבומים) מאחדים כוחות וזה עושה אחלה בלב.

    שבת שלום נשמות!