הבציר השבועי – מלא שבועות אחורה

ימים ממש מוזרים כאן, אבל לא נכנס לזה כרגע, כי יש ערימה של מוזיקה שכדאי שנשמע!

אלבומים

למרות שההופעה שלו הייתה חוויה מטורפת ואני מכיר לא מעט שירים שלו, לא יכול להגיד שאני החובב הכי גדול של ניק קייב, אבל הדבר הזה פשוט ויפה – שבע נעימות שוורן אליס מנגן וניק קייב מקריא על הרקע שלהן תפילות מרוממות.

אחי הגאון עידו שלח לי את הדבר היפה הזה. ג'אז מודרני עם נגיעות היפ הופ וקבוצה מכובדת של אורחים כמו ת'אנדרקאט, הרבי הנקוק וסנופ.

ג'ק וייט הוציא את האלבום השני שלו לשנה והוא שונה לגמרי מהקודם, אבל לא פחות טוב.

החבר'ה האלה עושים אחלה של רוק, ומוציאים לא מעט אלבומים – נראה לי שהוציאו שבעה אלבומים מתחילת הקורונה. בכל מקרה, שווה האזנה.

איתי סגל עוד אחד שאוהב להוציא אלבומים וגם הוא אינטימי ורגוע מהרגיל.

גם החבר'ה האלה הוציאו המון אלבומים השנה, והשלישי לא פחות טוב מקודמיו וממשיך עם הז'אנר שאני מגדיר כהאינסטרומנטליים של הביסטי בויז.

אי אפשר לדבר על להקה שמוציאה הרבה אלבומים ולא להזכיר את הלטאות, שנותנים כאן אחלה דמואים וגרסאות שונות לקטעים שלהם.

אני אוהב את וויזר ומאוד מחבב את המחווה שלהם לויואלדי שהיא לא באמת מחווה אליו, אבל וויזרית בכל הכח ועוזרת קצת לצנן את הקור.

קולקטיב הפרוג עושים מחווה לשירים בעיקר מהסיקסטיז והסבנטיז יחד עם אושיות כמו סטיב מורס, באמבלפוט, זוויזל זאפה ועוד.

החבר'ה האלה גם פרוגים, אבל לא קולקטיב וכן פאנקיים. תנו פליי, תוך דקה וחצי תדעו אם זה רלוונטי או לא.

נשאר במחוזות הפרוג עם האלבום האחרון של סטיבן וילסון וחבריו שממש ישמח את חובבי האיש.

מטאל וסטונר

נתחיל את הרצף עם להקת ניו מטאל שעושה יופי של שילוב בין הסגנון המדובר לרגאיי ודאב אינטיליגנטי ביותר.

נעבור רגע למקום קצת יותר כבד. מקס קאבלרה עם האלבום ה-12 (לדעתי) של סולפליי וזה ממש נשמע כמו אלבום של סולפליי.

חברו ללהקה Killer Be Killed שביקר כאן עם ג'רי קנטרל לא מזמן הוציא עוד אלבום שלא אחיד מבינת סגנון וכולל צרחות וליטופים.

פה יש בעיקר צרחות, למרות שקני ג'י מתארח ולמי שלא מכיר מדובר בהרכב כבד ביותר ועם זאת ניסוני ברמות קשות מאוד.

היטי הטלקינטי (נשמע יותר טוב מאשר באנגלית, אה?) עושים סטונר רוקנרול לפנים ומה צריך יותר מזה?

להקה ותיקה שגם עושה סטונר רוקנרול עם השפעות מאדהאני וכאלה.

קארל סנדרס הוא הגיטריסט של להקת נייל המכסחת, שללא להקת האם עושה אלבומים אינסטרומטלים מזרחיים קדומים וזה ממשיך את הקו.

אלבום בכורה ללהקת סטונר רוחני אינסטרומנטלי וזה יופי של דבר.

יכולתי לכתוב את אותו דבר על החבר'ה האלה, למעט העובדה שזה לא האלבום הראשון שלהם ויחד יש פה רצף מאוד מרומם אך נותן בראש.

סינגלים ופסי קול

לקרוא לדבר הזה סינגל זו חתיכת הגזמה, כי אמנם מדובר בקאבר לשיר הידוע של בלאק סאבאת', אבל הדוד הזה מותח אותו לכמעט ארבעים דקות של יופי.

שוטנז הם המפיקים של בלקן ביט בוקס (אורי קפלן ותמיר מוסקט) יחד עם אורי כנרות ואיתמר ציגלר, שזו חבורה מכובדת ביותר והם עושים רוק פאנקי מזרח תיכוני מערבוני. שם טוב לזאנר.

טעימה מתוך האלבום הבא של חבר להקת SUNN (((0 ועוד כמה וזה יפה, גם אם קשוח להאזנה.

להקת פסיכדליה שבדית מצויינת שחוזרת אחרי הפסקה ארוכה מאוד עם היופי הזה שקצת מזכיר את הביטלס בעיני.

ככול הנראה מדובר בפס הקול האחרון של ג'ון ויליאמס וזה מרגש בכמה רמות.

מה לא תמצאו כאן? GNR. מה כן? יופי של מוזיקה שהלחינו מייקל ג'יאצ'ינו הוותיק עם נעמה מלומד הישראלית והפחות ותיקה!

הרבה ירדו על הסרט של אלביס ועל טום הנקס, אבל בעיני מדובר בתענוג אודיו ויזואלי ופס הקול שלו מצויין, עם גרסאות שונו ומשונות לשירים של המלך.

סרט קצת פחות טוב, אבל יש כאן אחלה ביצועים לקלאסיקות סבנטיז מאנשים כמו טיים אימפלה, RZA, גארי קלארק, סיינט וינסנט, ת'אנדרקאט ועוד.

ונסיים עם הזיה של המשורר/ראפר סול ויליאמס שמערבבת הרבה מאוד סגנונות כמו היפ הופ, מוזיקה אפריקאית, ג'אז וסול.

תהנו!