תגית: חדשים

  • הבציר השבועי 25.3.22

    תכלס זה יותר כמו שבועיים, אבל למי אכפת כל עוד יש מה לשמוע?

    אלבומים

    13 שעות של אושר נשמות

    האלבום ראשון וההכי מעניין לדעתי הוא חתיכת יציאה. דייב גרוהל תמיד היה חובב מטאל (אלבום המופת פרובוט שיצא לפני כמעט 20 שנה מוכיח את זה) ולכבוד קומדיית האימה החדשה סטודיו 666 בכיכוב הפו פייטרס, הוא מוציא יחד עם חברי להקתו אלבום שיכול היה להיות פלופ, אבל כרגע הוא מועמד לתואר אלבום המטאל של השנה. אלמנת החלומות הוא רצף של מחוות, מבלאק מטאל, דרך גריינדקור ועד דברים יותר רכים כמו אליס אין צ'יינס ונגמר עם שני שירים באורך מצטבר של כמעט 20 דקות. יופי של דבר וכיף לראות שלא משעמם לבחור.

    כאן יש שיתוף פעולה של שבעה צמדים (14 אמנים) מתורכיה וישראל וכולל את קותימן, בום פם, לירז, ספי ציזלינג ועוד וזה כיף לאוזניים ולנשמה.

    החבר'ה האלה עושים אינדסטריאל כבר כמעט 40 שנה, אבל לא הוציאו אלבום מלא יותר מחצי מהזמן הזה, ואני מאוד אוהב את מה ששמרו בבטן עד עכשיו.

    עוד להקה ותיקה שלא מרבה להוציא אלבומים והוציאה משהו מצויין. מבחינת סגנון הייתי אומר שזה פאנק רוק מושפע מאוד מאמריקנה (אפשר לשמוע עוד מההשפעה הזו באלבומי הסולו של הסולן צ'אק ראגן) והארד קור מלודי. באמת ממליץ לנסות.


    כמעט איפי של סוניק יות' שכולל כמה הקלטות נדירות ואינסטרומטליות ברובן ותכלס יש סיכוי שלא נקבל עוד הרבה דברים שהם לא הופעות שלהם, אז שווה לנצור כל רגע.

    המלצה של חיים – אלבום של הבסיסט של רנסיד שעושה משהו כל כך דומה למוטורהד שאפילו השם של הלהקה והאלבום והעטיפה יכלו להיות משהו שלהם. בקטע טוב לגמרי, כן? אחלה של אנרגיות אם צריכים איזה בוסט.

    ונעבור למשהו קצת יותר רגוע. חייב להגיד שלא תמיד אהבתי אותם, אבל הקשבתי קצת לאלבום והוא לא רע בכלל!

    פה יש שילוב בין פסיכדליה לגראז' לאינדי והכול מתערבב יפה ומעניין.

    סייפרס היל חדש. באמת צריך להרחיב?

    החבר'ה הללו קיצרו את שם הלהקה (ובצדק) והאריכו את השירים (גם בצדק) וזה סטונר אפלולי עם נטיות פרוגיות והם ממליצים לצרוך הכול בבת אחת, אז מי אני שאתווכח?

    עוד מישהו שלא ממש חיבבתי, אבל פס הקול של השנסונים שעשה לסרט האחרון של ווס אנדרסון היה פשוט מקסים, אז אני ממשיך לתת לו צ'אנס וטוב שכך, כי גם פס הקול לעיבוד של רב המכר הזה נשמע נעים ומלטף, אז מה רע?

    הארד קור פאנק קנדי וקטלני בלי טיפה של בושה וערימה של אנרגיה.

    וויזר הוידעו שיוציאו אלבום כל תחילת עונה, והנה של האביב שמזכיר את השירים הרגועים יותר של האלבום הירוק וכולל סוג של עיבוד לויואלדי…

    שגם כאן מקבל טיפול של הגאון מקס ריכטר.

    הסופרגרופ של איגור קאוולרה וסקוט קלי זה אחד הדברים הכי אפלים ששמעתי, אבל מהיכרות עם החומר של חבר נוירוזיס ברור לי שיש פה גם אלמנט רוחני שמתמודד עם התקופה המוזרה שעברה על כולנו. לקחת נשימה עמוקה לפני, אבל לא לפספס, מדובר במשהו מיוחד מאוד.

    הלהקה הכי מפורסמת מסלובניה עם אלבום שמושפע מהיצירות של המחזאי הגרמני היינר מולר וזה מוזר בדיוק כמו שזה נשמע.

    בילי מביוהאזארד ממשיך לעשות הארדקור ולא סוטה בהרבה ממה שאנחנו רגילים אליו ואני בעד שימשיך עד מתי שבא לו.

    עוד קצת הארדקור, אבל קצת יותר מלודי, החבר'ה החליפו זמר אבל לא הורידו לשנייה מפיצוץ האנרגיה שהם עושים. אחלה של דבר.

    המכשפות נותנים לנו את אלבום ההופעה מהשידור שעשו לפני כמה חודשים ומראה עד כמה הם טובים באולפן, בהופעה וגם בהופעה באולפן. מה שמוביל אותנו ל…

    סינגלים ואיפי

    פה יש שעתיים וחצי של כל טוב

    הסינגל החדש שלהם ארוך וטוב ומתחיל כמו סאבאת' אבל מתפתח לכיוונים מעניינים מאוד. שמח שהם מתנסים קצת.

    מי שלא משתנים הרבה הם משוגע, ותודה לאל על כך. הסינגל השלישי ממשיך עם הקו המצויין של השניים הקודמים ומשמח לבב אנוש חובב מטאל שוודי משובח.

    צ'ינו עושה אלקטרוני אפלולי ושמח שגם הוא קצת שובר את הז'אנר של עצמו.

    אופת' עם בי סייד שיוצא לראשונה בצורה דיגיטלית. אוהב מאוד את הפרוג שלהם.

    לא יכול להגיד שאני מחבב את להקת האם שלו, אבל הפרוייקט היפני שלו (שיכלול גם שירים עם נרגל ואיסהן) לכל הפחות מעניין. בסינגל הארוך הזה הוא מארח את ג'רארד ווי ממיי כימיקל רומנס (והיוצר של אקדמיית המטרייה) וזה מזכיר מאוד את הלהקה מלמעלה.

    סינגל רגוע יותר ומה אגיד, אני מסוקרן לשמוע את האלבום החדש.

    סטונר רוק של צמד קנדי ילידי ויהודי. שווה לפחות להקשיב כדי לדעת איך זה נשמע.

    עוד סטונר אבל הרבה יותר מכסח ומגיע הישר מאיזור הקרבות באוקריאנה, מה שאומר שכדאי לפחות לתרום להם צפיה ביוטיוב.

    אם כבר אוקראינה, הנה קאבר מחווה לשיר האלמותי של הביטלס ושימו לב מי משתתף בשיר, בציטוט מהבנדקמפ:

    Members of Faith No More, Stabbing Westward, Rammstein, The Hardkiss (Ukraine), Revolting Cocks, Filter, Pigface, Agnostic Front, Basement Jaxx, Gravity Kills, The Cassandra Complex, Mesh, blackcarburning, The Joy Thieves, Deathline International, Vaselyne, and Black Needle Noise

    מצדיק האזנה, לא?

    הראפר הפסיכדלי חוזר עם שיר חדש ויפה וקליפ לא פחות.

    עם כבר פסיכדליה, קבלו הפצצת סטונר-פסייכ ארוכה וטובה.

    החברה הזו עושה דברים יפייפים אך אפלים, והנה שלושה שירים חדשים שלה.

    מחורעים הללו עשו שיתוף פעולה עם החברה מלמעלה וכל מיני קאברים מכסחים ועכשיו הרחיבו את המנעד שלהם לפסקול למשחק מחשב. שימו לב שהשירים שלהם מתחילים ברצועה 37, עד אז יש משהו שמזכיר לי טווין פיקס.

    זה המשחק, נראה לא רע, אה?

    יותר מארבעים שנה שקילינג ג'וק נותנים בראש וטוב לראות שהם לא מפסיקים, הדבר היחיד שלא טוב פה שמדובר רק בארבעה שירים, אבל אומרים תודה על מה שיש.

    ונסיים עם קאבר לבואי שעושה הסולנית של בלוז פילס ויאללה בייי נשמות!

  • הבציר השבועי – 11.3.22

    הבציר השבועי – 11.3.22

    באיחור אופנתי ורגע לפני פורים קבלו ערימה של דברים שנעים בין לא רעים בכלל למצויינים!

    איך הפלייליסט? זורם לכם?

    לא חושב ששמעתי בחיים שיר סולו של יוקו אונו, חוץ מהדבר הזה שעשתה עם ג'ון זורן שלא ברור אם אפשר לקרוא לו שיר. אבל וואלה, האלבום הזה פשוט יפהפה ומלא אמנים טובים, אז ממליץ לנסות.

    זו מחווה ללד זפלין שעושה השועלה הוותיקה בת' הארט וזה פשוט נשמע טוב! אין איזה שינוי אמיתי לשירים, אבל היא שרה מדהים והסאונד מצויין, אז למה לא?

    לא תמיד זרמתי עם הבחור הזה והקולקטיב של המאופרים שלו, אבל כשזה טוב, זה ממש טוב. הפעם הוא מגיש משהו שנע בין דווין טאונסנד לפורינר וזה כיף לא נורמלי.

    סולו אקוסטי של טריי אנסטסיו. חובבי האיש והפיש יאהבו, ומי שלא גם יש סיכוי, כי השירים יפים.

    הזוג הזה עושה אינדי רך ומלטף שמתאים מאוד לימי אביב עם טמפרטורה של חורף. יעני לעכשיו.

    אסיד קינג זה סטונר איכותי ביותר ופה יש הופעה שלהם מהפסטיבל הוותיק שעדיין לא יצא לי לפקוד, אבל אין לדעת.

    עוד הופעה, והפעם של ג'אז פאנקי אפרוביט, מה שאומר שעשוי לרומם מצב רוח.

    שיתוף פעולה לא מובן מאליו בין הראפר לאמן הקאנטרי וזה לא נשמע כמו אף אחד מהסגנונות, אבל מומלץ לדגום ולשמור על ראש פתוח.

    אי999ה עושים מויז ראפ אלקטרוני כבד ביותר, וואלה כבר לא יודע איך קוראים לסגנון כזה. יש פה אירוח של קורי טיילור מסליפנוט וסול ויליאמס, אז נסו את הטרפת הזאת.

    מסה עושים דום איטלקי עם שירים ארוכים והגשה אל דנטה. נסו עם קורטוב פרמזן.

    ג'ק איירונס אחראי לרד הוט צ'ילי פפרס ותכלס גם לפרל ג'ם והנה איפי שלו עושה מוזיקה נסיונית ביותר.

    https://www.youtube.com/watch?v=S3p6qBeXHiU&ab_channel=StonedMeadowOfDoom

    פה יש אלבום סטונר ארוך ויפה של להקה בשם שובמודול או מה שזה לא יהיה.

    החבר'ה האלה מתמידים עם הניו מטאל, אז אם אוהבים את הז'אנר, יודעים מה לעשות ואם לא גם.

    לא חדש, אבל כאן יש אלבום של כמעט פאקינג ארבע שעות ג'אם מטורף. שימו לב: שיר ראשון זה יותר מחצי שעה.

    פה יש לי דוריאן מקתדרל ונפלם דת' על קולות, גרג אנדרסון מסאןןן 0))) ופרוצתעז על בס, סטיבן אומליי מסאןןן 0))) על גיטרה והמתפוף של קוף הברזל. השם של הלהקה הוא מאלבום של אדמה ולטענתם המוזיקה איטית וכבדה ונועדה לבעס אתכם. לכו על זה. גם לא חדש, אבל אחלה.

    אם פספסתן – הלטאות הוציאו שיר ראשון באורך 18 דקות מתוך אלבום כפול וזה מצויין. על הדרך הם גם שיתפו פעולה עם TFS וזה… מוזר.

    לא לפספס 2: אחד האיחודים המרגשים בעולם המטאל. בקרוב אלבום.

  • הבציר השבועי 25.2.22 + 4.3.22

    הבציר השבועי 25.2.22 + 4.3.22

    ואללק שבועיים קשוחים עברו, אבל מזל שיש מוזיקה שעוזרת לעבור תקופות קשות. על יורם אני מקווה לכתוב בקרוב, עד אז הנה התכנית שרני הקדיש לו, והנה התכניות על מארק לנגן של קוטנר ואורלי ושל גל אפלרויט.

    הנה שיר של להקה ספרדית שאליין ג'והאנס הפיק ומארק לנגן שר בו. באמת לא כיף להפרד מאנשים אהובים.

    בואו נמשיך עם דברים משמחים יותר, אה? שימו לב שיש מלא דברים, אז מציע לפתוח את הלינק במחשב ובעזרת הפלייליסטים לצרוך לאט לאט את כל האלבומים המצויינים, הסינגלים המרגשים והאינסטרומנטלים ששמתי ביניהם.

    אלבומים

    דבר ראשון, צח ביקש ממני להכין פלייליסט – אז הנה! לפני כל סקירה תוכלו לראות פלייליסט של האלבומים ו/או השירים.

    בפעם האחרונה שראיתי את פרימוס, לס קלייפול אמר בתחילת ההופעה שאנחנו נמצאים במקום הלא נכון, כי הסקורפיונס מנגנים בבמה השניה! לא בטוח שהוא צדק, אבל החדש שלהם הוא רוקנרול לפנים, שמזכירים את תחילת דרכם. אני שמח שלפני כמה שנים חברי ארן אדר בורלא הפנה אותי לאלבומים הראשונים שלהם שלא כוללים בלדות אייטיז וניינטיז ושחרר אותי מקונספציות מוטעות.

    עוד קאמבק מהמאה הקודמת, דמעות לפחדים חזרו בגדול, עם האלבום הכי טוב שלהם במילניום הנוכחי, כולל חיזוק מקארינה, הזמרת של פוסיפר. אחלה של פרוג פופ, אל תוותרו.

    פה יש משהו סטייל מסטודון הראשונים, אז אם צריכים קצת דיסטורשן בחיים, לכו על זה.

    קריפטוגרף זה לא שם של בית דפוס באלנבי, אלא להקה שעושה משהו ממש סטייל סאבאת'. כמו הלהקה הקודמת, אם אוהבות את המקור, אל תחשבו פעמיים.

    בית חוף עושים מוזיקה רגועה ומלטפת ובשנה האחרונה הוציאו ארבעה מיני אלבומים שכולם מרוכזים כאן ועושים נעים בלב ובאוזניים.

    קורי טיילור מסליפנוט וסטון סאוור מוציא את אלבום הבי סיידס של אלבום הסולו הראשון שלו ויש כאן קאברים, גרסאות שונות ועוד.

    עוד אלבום סולו, והפעם של מט פייק מסליפ והיי און פייר שעושה תערובת של סטונר, מטאל ואפילו קאנטרי יחד עם חברו ברנט ממסטודון.

    קרובאר החדש נשמע ממש כמו אלבום של קרובאר, אז אם חשקה נפשכם בסטונר דום מהביצות של לואיזיאנה, זה ממש בשבילכם.

    ופה יש איפי קצר של הארדקור מסמטאות תל אביב ובקלות אפשר היה לחשוב שהגיע מרחובות ניו יורק.

    ספיישל אינסטרומנטלי

    התחלתי לאסוף את החומר ואללה איסתור כמה דברים טובים ללא שירה יצאו בשבועות האחרונים!

    נתחיל את הספיישל עם הפסקול הראשון של יקיר המערכת איתי סגל שמשלב את הפסיכדלית גראג' שלו עם קצת אלקטרוניקה ואני בעד.

    טנג'רין דרים עושים את מה שהם עושים כבר איזה חמישים שנה וזה אלקטרוני, מעניין וגרמני.

    ועכשיו למשהו אחר לגמרי – החבר'ה האלה עושים דת'/בלאק/מטאל קיצוני כלשהו, אבל באלבום הזה הוציאו בעצם שני שירים ארוכים שמוחלקים לקטעים ואין לי כל כך איך להגדיר את זה, אולי דרון אווירתי. אחלה של ניסוי.

    ת'רסטון מור מסוניק יות' עם אלבום שהקדיש לזמן המסך של הילדים בימינו וזה הרבה יותר רגוע ממה שהוא עושה בדרך כלל ולא רק לחובבי להקת האם.

    היוונים ממשיכים לתת לנו אושר אוזני. זה לא שונה בהרבה ממה שעשו עד היום ועדיין מעניין ואיכותי ונע על התפר שבין מערבוני ספגטי לסטונר.

    פה יש לנו צמד שעושה שילוב בין פוסט רוק לפאנק של הביסטי בויז בקטעים האינסטרומטליים שלהם. אם זה לא מספיק כדי לשכנע אתכם לתת פליי, לא יודע מה כן.

    ג'ף האחווה הם להקה פסיכדלית רוב הזמן, אבל עכשיו נתנו לנו איפי אינסטרומנטלי שכולל אקורדיונים וחלילים.

    https://www.youtube.com/watch?v=Fy6bwgL_Fw8&ab_channel=DevinTownsend

    נסיים את הספיישל עם האלבום הרביעי בסדרת אלתורי הגיטרה של דווין טאונסנד שכולו צלילה ארוכה ומרגיעה למחוזות אתריים.

    סינגלים

    גרג פוצי'אטו (מקווה שכך כותבים את זה) היה הזמר של דילינג'ר אסקייפ פלאן וכיום חבר בסופרגרופ של מקס קאוולרה וטרוי ממסטודון ועל הדרך מחלטר בתור זמר הליווי של ג'רי קנטרל. למרות שהוציא כבר שירים יותר מטאלים, הוא גם הוציא דברים רגועים יותר, והשיר החדש נוטה יותר לשם.

    קלופינגר לא הוציאו אלבום כבר 15 שנה וזה משמח לראות שיש משהו חדש בדרך.

    החבר'ה האלה עושים אחלה של מטאל עם אווירה חיובית וזה משמח לראות שעושים כבוד גדול לפנתרה, שלא מזמן חגגו שלושים לאלבום המופת תצוגה וללגרית של כח, שגם קיבל ספיישל ב-88.

    ונרגיע קצת עם בל וסבטסטיאן הסקוטייים, שכללה פעם את איזובל קמפבל המהממת שכתבה הספד מאוד מרגש לשותפה ליצירה מארק לנגן.

    ומסקוטלנד לסהרה עם הגיטרות המהפנטות של טינאריוון שעושים רוק מדברי שנשמע כמו ספל תה עם נענע במאהל.

    הפיקסיז נשמעים כמו גרסה מודרנית של הפיקסיז וזה די מסכם את העניין. מי שאהבו את האחרונים שלהם יאהבו גם את זה.

    המכשפות מוציאים שיר כל חודש וזה החדש שהרבה יותר רגוע ממה שהם עושים בדרך כלל.

    וכאן יש משהו נוסף עם כישוף בטייטל ומדובר בסטונר הרבה יותר סטונרי, לא נראה לי שצריך הקדמה, נכון?

    זה הסופרגרופ של איגור קאוולרה מספולטורה לשעבר וסקוט קלי מנוירוזיס עדיין וזה אפל כמו שאתן מצפות.

    החבר'ה האלה התחילו את הקריירה כמו חיקוי למיטסר באנגל והמשיכו כמו חיקוי לסיסטם אוף אה דאון, אבל זה באמת חביב, אז למה לא?

    משוגע חדש. באמת שאני לא רואה מה אפשר עוד להרחיב.

    הסינגל החדש של RHCP כולל רשימת להקות, שירים, סרטים, פוליטיקאים ואמנים מכובדת ומוזיקה שהכי מזכירה לי את השיר המופתי Walkabout. מקווה ששאר האלבום ישמע כך ואף יותר טוב!

    עוד חזרה למקורות – טול הוציאו גרסה מחודשת ומורחבת לשיר הנושא מאיפי הבכורה שלהם ולטעמי טוב שעשו זאת. צפו לקליפ בקרוב!

    נסיים עם עוד אינסטרו, הפעם מהרכב הג'אז היפהופ המשובח ואני מאחל לכולנו שבועות טובים ורגועים ביותר.

  • הבציר השבועי – 11.2.22

    הבציר השבועי – 11.2.22

    נראה לי שמדובר בסוף השבוע הראשון של 2022 שמעניק לנו מבול של יצירות ולא טפטופים קלים. ממליץ להכין איזה קפה או תה ולהקשיב עם הרבה אהבה. ואיזה תאריך יפה, אה?

    דבר ראשון, אדי ודר! מודה, לא ציפיתי להרבה מהאלבום לפי הסינגלים שהיו חביבים, אבל כמו שלימד אותי רני זגר, צריך לשפוט שירים בקונטקסט של האלבום, ואווו איזה קונטקסט! ידענו שאדי גייס לתופים את צ'ד סמית' (RHCP), לגיטרה את ג'וש קלינגהופר (לשעבר RHCP וכיום פרל ג'ם) ולבס את אנדרו וואט, ילד הפלא שאמנם הפיק אלבומים של ג'סטין ביבר, אבל גם את האלבום האחרון והמצויין (וכנראה גם את הבא) של אוזי אוסבורן. ידענו גם שבאלבום מתארחים סטיבי וונדר, אלטון ג'ון, רינגו סטאר ואביו של אדי ודר (שאמנם לא חי כבר כמה עשורים טובים, אבל בזכות הקלטה ישנה הצליח להפציע גם בשנת 2022). לא ידענו שזה עומד להיות אלבום מצויין, שיש לי הרגשה שישתבח עם כל האזנה. למרות האהבה שלי לשני הקודמים, אחד מהם נחפר במסדרונות המיינסטרים ובמסעדות הודיות של ישראלים (למרות שהוא מצויין וכולל כמה יצירות מופת) והשני הוא יוקילילי טהור, ויש גבול לכמה אפשר להקשיב לזה, מה שהופך את האלבום הנוכחי לכנראה הכי מעניין.

    למי שרצו עוד אדי ודר, היום עלתה שיחה שלו עם ברוס ספרינגסטין לאמזון, וביום ראשון אמורה לעלות ליוטיוב. אם אכן זה יהיה המצב, אעדכן.

    ואם חשבתם שזה יהיה הדבר האחרון שקשור לפרל ג'אם, טעות מתוקה בידיכם! הנה שיר חדש מתוך האלבום הבא של סטון גוסארד, וזה נשמע מעניין מאוד וכולל את מתופף העל מט צ'מברלין.

    רגע לפני שנמשיך עם חו"ל, קצת גאווה מקומית, אלן פרסונס (שהיה מעורב בין היתר בהפקה של Abbey Road, Dark Side Of The Moon ועוד כמה יצירות מופת) שיחרר אלבום הופעה מתל אביב!

    בצד אחר של הפלנטה ההרכב הבין יבשתי שמגיע גם משוויץ וגם מארה"ב להט וקנאות נודע בזכות עיבודים מודרניים לשירי עבדים בסגנון בלאק מטאל פרוגרסיביים. החדש ממשיך את הקו, גם עושה זאת קצת יותר רגוע, אבל אני עדיין בעד.

    ועוד קפיצה, הפעם לאופל השבדי ולהקת כת הירח שיוצאת לדרך הארוכה צפונה שאולי לא תתאים לכל אוזן, אבל תעניק הרבה אושר למי שיתחבר אליה.

    נשאר במחוזות הצפוניים עם אמורפיס הפינים שהתרככו עם השנים, אבל עדיין ישמחו לא מעט מטאליסטים.

    עוד צפון, אבל חיתוך חזק מערבה: החבר'ה הקנדיים הם משהו מיוחד, פרוג מטאל, פאנק שקשה להגדיר וכבר 40 שנה בערך עושה את מה שהוא עושה וטוב שכך ואמן שימשיך עוד.

    מקנדה נדרים קצת ללוס אנג'לס. סלאש. מיילס קנדי. הזוממים. כבר ארבעה אלבומים שזה פלוס מינוס אותו דבר, ואם אתם אוהבים, אז תאהבו, ואם לא אז לא.

    נסתובב ביבשת אמריקה עם מפצל העצים שהוא בעצם הגיטריסט של All Them Witches שהפעם החליט לשחק עם לופר וזה יפה לשמוע מה בן אדם אחד יכול לעשות עם גיטרה וכמה אפקטים.

    נחתוך בחזרה מזאחה לאיי אנגליה ולפרנק טרנר שהוא שילוב המחץ בין פאנק לפולק והספיק להופיע גם באולימפיאדה וגם ברחוב סלמה. באלבום החדש הוא גייס את המתופף אילן רובין (Nine Inch Nails) לרוב האלבום ולשיר השני באלבום את המתופף של מיוז ואת ג'ייסון איסבל לסולו גיטרה.

    סינגלים

    סימה הנשמה הידועה בשם סימה נון הוציאה סינגל מתוך אלבום חדש וזה משמח בכמה רמות!

    סטונר כוללים שניים ממייסדי קאייס ומהמוזיקאים הידועים בעולמות ה…נכון, סטונר! ברנט ביורק וניק אוליברי הציגו לעולם את הלהקה החדשה שלהם בזמן הסגר עם הופעה במדבר שלאחריה הוציאו אלבום לא רע בכלל. עכשיו הם מוציאים סינגל חדש וזה נשמע כמו שלהקת סטונר אמורה להשמע.

    קבלו סרט קצר שנכתב על ידי ספייק ג'ונז(!) עבור קליפ של המוזיקאי Rone.

    ועוד קליפ מגניב, האב ג'ון מיסטי עשה מחווה לכתוביות הפתיחה של סרטים מהמאה הקודמת וזה יפהפה בעיני.

    ולסיום, קחו פלייליסט של שעתיים וחצי בערך של מוזיקה קלאסית לקריאה. מאחל הרבה עמודים נעימים וסוף שבוע רגוע!

  • מצחיק רצח – סדרות קומיות על נושא כאוב

    דבר ראשון, יש מוזיקה בסוף למי שרוצה, אבל ממליץ לקרוא מה שכתוב כאן, יש דברים טובים.

    בחודשים האחרונים עלו מספר סדרות שעוסקות באחד הדברים הנוראיים שבן אדם יכול לעשות, והפכו את אקט הרצח לקומדיה מצויינת. לא יודע מה זה אומר עלינו, אולי שזו הדרך להתמודד עם דברים שמעבר לתפיסה, או שהגענו למקום שכבר עשו כמעט הכול ועכשיו נשאר רק לצחוק (למרות שזה כמובן לא משהו חדש – יש כמה יצירות מצויינות של רצח קומי כמו העיבוד הקולנועי של משחק "הרמז"), אבל כן יכול להגיד שאם כבר רצח, כדאי שישאר על המסך ועדיף שיהיה מצחיק.

    אבל רגע לפני, וידוי – את רוב הסדרות הבאות לא סיימתי עדיין מטעמי (חוסר) זמן, אבל חותם על כל מה שראיתי עד עכשיו.
    ורגע נוסף לפני, עוד סדרה קומית שאולי לא כוללת רצח (בינתיים, אני בפרק 10 מתוך 20), אבל ממליץ עליה בחום.

    האחיין שלי בנץ

    כשדרור סיפר לי שהוא כותב סדרת ילדים ידעתי שהיא תהיה איכותית, עם ערך מוסף, מצחיקה ומרגשת, כי זה דרור. מה שלא ידעתי זה שהיא תהפוך לאחת הסדרות האהובות עלי בטלוויזיה הישראלית. למי שלא נחשפו עדיין לתופעה בעלת מיליוני הצפיות ביוטיוב, מדובר בסיפורו של יוני (דניאל קורן המוכשר), מורה בתיכון בנס-ציונה (כבוד) שכדי להפוך למנהל עושה עסקה עם השטן הרוחניק (מאור כהן בתפקיד הכי טוב מאז ריקי) להעביר את בנו את מבחני הבגרות. לי זה בעיקר הזכיר את קומיוניטי וקצת משפחה בהפרעה, שתיים מהסדרות הקומיות האהובות עלי מהעשורים האחרונים. אם יש לכם מנוי להארץ כדאי לקרוא את הראיון עם דרור, ואם לא, פשוט צפו בפרק או שניים, עדיף עם המתבגרים/ות, כי זו סוגה עילית ומצחיקה. רצח. (שוב, אין רצח פיזי בינתיים, אבל אני רק באמצע).

    ואם ברצח עסקינן, הנה שלושת הסדרות שעושות לי טוב על הנשמה:

    1. The After Party

    למרות שבינתיים שודרו רק חצי מהפרקים, ואנחנו רק בפברואר, ברור לי שהסדרה הזו תהפוך לאחת האהובת עלי השנה. כריסטופר מילר (סרט לגו, ספיידרמן: מימד העכביש, החידוש של רחוב ג'אמפ 21 ועוד הרבה) יצר תעלומת רצח שלחדר סגור. בערך. לאחר פגישת מחזור מביכה, מתאספת חבורה בביתו של סלב העל אקסבייר (דייב פרנקו) לאפטר פרטי ומהר מאוד מסתבכת ברצח. השוטרת שמגיעה לזירה מכריזה על עצמה כמנהלת החקירה ומזמנת את החשודות והחשודים לתת עדות. בינתיים כל אחד מארבעת הפרקים היה בז'אנר אחר לגמרי – ארט האוס קצרצר, קומדיה רומנטית, מחזמר, סרט אקשן ומותחן פסיכולוגי, ונראה שהסדרה עוסקת בזכרון ובדרך שלנו לפרש אירועים, אנשים אחרים ואת עצמנו, מעין רשומון ארוך יריעה וקורע מצחוק עם מלא בדיחות מטא.

    2. Only Murders In The Building

    https://www.youtube.com/watch?v=-V1rQdXXXyI&t=2s&ab_channel=Hulu

    מצד שני יש לנו את תת ז'אנר הפשע האמיתי, ויותר ממנו את עולם הפודקאסטים המוקדשים לנושא. בגדול זה יכול להיות על גבול הנוראי, אלא שכאן יש לנו את הצמד המבריק והאלגנטי סטיבן מרטין ומרטין שורט, והאמיגה השלישית והמפתיעה – סלינה גומז, שאני מודה שעד הסדרה חשבתי שהיא הייתה אשתו של ג'סטין ביבר או משהו, אבל אסור לשפוט (כמו שהסדרה מלמדת), כי היא שחקנית מצויינת וכל דקת מסך איתה היא אושר צרוף. הצמד הבוגר יותר עושה את מה שהוא עושה כבר שנים ועל הדרך מסתבלט על עצמו ועל עשירי העיר ניו יורק, על הוליווד ועל עולמות פודקאסטי הפשע, תוך חיבה עמוקה לכל הנושאים הללו. לא רק למעריצי אבי הכלה.

    3. Murderville

    ולסיום, קבלו את הדבר הכי מטופש והכי גאוני שראיתי כבר הרבה זמן: ויל ארנט בתפקיד בלש כושל שבוג'ק היה כנראה שמח לגלם, שכל פרק מארח אנשים כמו קונאן אובריאן, שרון סטון ועוד, בתור השותפים לפענוח הרציחות שנופלות עליו. הקאצ'? האורחים לא מודעים לפתרון התעלומה ונאלצים לאלתר לצד ההכוונה של הגאון הקומי שעוזר להם להכנס למצבים מטופשים עד לפענוח הרצח המטופש בדרך כלל עוד יותר.

    עוד כמה סדרות שלא כדאי לפספס

    אם במקרה לא ראיתם הסדרה מתחילה אחלה, ובפרקים 5-6 מעלה הילוך לפאן סרוויס הכי גדול שראיתי מאז ספיידרמן האחרון. כיף כיופק גדול.

    במקום להראות לכם את האקשן והטמטום המרהיב של הסדרה הכיפית הזו, ובמקום להשמיע את הפלייליסט המצויין של הגלאם והייר מטאל, תראו את ג'ון סנה עושה קאבר לשיר של מוטלי קרו על פסנתר. כן, הוא עצמו. מה אגיד? ג'יימס גאן גאון אמיתי.

    הפלייליסט שערך ג'יימס גאן

    אה כן, וסצנת הכתוביות היא משהו שלא ראיתם עדיין.

    התחלנו עם סדרת ילדים מצויינת ונסיים עם אחת. קיד קוסמיק הוא יתום שחי עם סבו ומגלה במקרה אבן שמעניקה לו כוחות ומשפיעה על חייו ועל העיירה הקטנה שסביבו. אגיד שהיוצר הוא אותו דוד שעשה את הפאוורפאף גירלז (שאפילו מופיעות בערך בעונה השלישית), שהפסקול הוא רוקנרול ורוקבילי לפנים ושכמו באחיין שלי בנץ, מצאתי את עצמי מנגב דמעה מדי פעם.

    מוזיקה!

    נתחיל עם קורן החדש, שאם אני לא טועה הוא האלבום הכי קצר שלהם ועדיין נותן בראש ואולי אחד הטובים שלהם במילניום הנוכחי.

    עוד קצת ניו מטאל ישן, החבר'ה האלה לא מפסיקים להוציא אלבומים מאז אמצע הניינטיז והחדש שלהם כולל שיתוף פעולה בכל שיר עם אמנים שלא ידעתי על קיומם עד הרגע, חוץ מהשיר האחרון שכולל אנשים מפישבון, בד בריינס ופורנו פור פיירוס.

    הרכב העל של דייב נאבארו, כריס צ'ייני וטיילר הוקינס (שכולם ניגנו עם אלניס מוריסט מכל האנשים) הוא שילוב של להקות הבית פו פייטרס, ג'יינז אדיקשן. אחרי ששיחררו ארבעה סינגלים, הם מוציאים איפי עם שני שירים חדשים ושני קאברים ל-Level 42 ופינק פלויד. אחלה של דבר, מחכה לשמוע את שאר החומר שלהם.

    וובן הנד עושים שילוב בין קאנטרי אפל לסטונר קליל ואמנם היום יש שמש, אבל ממליץ לשים פליי ביום הסגרירי הבא.

    סקסון זה ואחחד אל אולד סקול של האבי מטאל בריטי ונשמע כמו להקה שפעילה כבר 40 שנה בערך ועדיין נותנת בראש. לחובבי מיידן וזקנים עם קהונס.

    אלישע הוציא איפי חדש וזה יפה לאללה, אין לי מה להגיד מעבר.

    ונסיים עם הלהקה החדשה של רועי חן ושיר לפנים. שיהיה אחלה אמצע שבוע לכולנו!