באיחור אופנתי ורגע לפני פורים קבלו ערימה של דברים שנעים בין לא רעים בכלל למצויינים!
איך הפלייליסט? זורם לכם?
לא חושב ששמעתי בחיים שיר סולו של יוקו אונו, חוץ מהדבר הזה שעשתה עם ג'ון זורן שלא ברור אם אפשר לקרוא לו שיר. אבל וואלה, האלבום הזה פשוט יפהפה ומלא אמנים טובים, אז ממליץ לנסות.
זו מחווה ללד זפלין שעושה השועלה הוותיקה בת' הארט וזה פשוט נשמע טוב! אין איזה שינוי אמיתי לשירים, אבל היא שרה מדהים והסאונד מצויין, אז למה לא?
לא תמיד זרמתי עם הבחור הזה והקולקטיב של המאופרים שלו, אבל כשזה טוב, זה ממש טוב. הפעם הוא מגיש משהו שנע בין דווין טאונסנד לפורינר וזה כיף לא נורמלי.
סולו אקוסטי של טריי אנסטסיו. חובבי האיש והפיש יאהבו, ומי שלא גם יש סיכוי, כי השירים יפים.
הזוג הזה עושה אינדי רך ומלטף שמתאים מאוד לימי אביב עם טמפרטורה של חורף. יעני לעכשיו.
אסיד קינג זה סטונר איכותי ביותר ופה יש הופעה שלהם מהפסטיבל הוותיק שעדיין לא יצא לי לפקוד, אבל אין לדעת.
עוד הופעה, והפעם של ג'אז פאנקי אפרוביט, מה שאומר שעשוי לרומם מצב רוח.
שיתוף פעולה לא מובן מאליו בין הראפר לאמן הקאנטרי וזה לא נשמע כמו אף אחד מהסגנונות, אבל מומלץ לדגום ולשמור על ראש פתוח.
אי999ה עושים מויז ראפ אלקטרוני כבד ביותר, וואלה כבר לא יודע איך קוראים לסגנון כזה. יש פה אירוח של קורי טיילור מסליפנוט וסול ויליאמס, אז נסו את הטרפת הזאת.
מסה עושים דום איטלקי עם שירים ארוכים והגשה אל דנטה. נסו עם קורטוב פרמזן.
ג'ק איירונס אחראי לרד הוט צ'ילי פפרס ותכלס גם לפרל ג'ם והנה איפי שלו עושה מוזיקה נסיונית ביותר.
פה יש אלבום סטונר ארוך ויפה של להקה בשם שובמודול או מה שזה לא יהיה.
החבר'ה האלה מתמידים עם הניו מטאל, אז אם אוהבים את הז'אנר, יודעים מה לעשות ואם לא גם.
לא חדש, אבל כאן יש אלבום של כמעט פאקינג ארבע שעות ג'אם מטורף. שימו לב: שיר ראשון זה יותר מחצי שעה.
פה יש לי דוריאן מקתדרל ונפלם דת' על קולות, גרג אנדרסון מסאןןן 0))) ופרוצתעז על בס, סטיבן אומליי מסאןןן 0))) על גיטרה והמתפוף של קוף הברזל. השם של הלהקה הוא מאלבום של אדמה ולטענתם המוזיקה איטית וכבדה ונועדה לבעס אתכם. לכו על זה. גם לא חדש, אבל אחלה.
אם פספסתן – הלטאות הוציאו שיר ראשון באורך 18 דקות מתוך אלבום כפול וזה מצויין. על הדרך הם גם שיתפו פעולה עם TFS וזה… מוזר.
לא לפספס 2: אחד האיחודים המרגשים בעולם המטאל. בקרוב אלבום.
ואללק שבועיים קשוחים עברו, אבל מזל שיש מוזיקה שעוזרת לעבור תקופות קשות. על יורם אני מקווה לכתוב בקרוב, עד אז הנה התכנית שרני הקדיש לו, והנה התכניות על מארק לנגן של קוטנר ואורלי ושל גל אפלרויט.
הנה שיר של להקה ספרדית שאליין ג'והאנס הפיק ומארק לנגן שר בו. באמת לא כיף להפרד מאנשים אהובים.
בואו נמשיך עם דברים משמחים יותר, אה? שימו לב שיש מלא דברים, אז מציע לפתוח את הלינק במחשב ובעזרת הפלייליסטים לצרוך לאט לאט את כל האלבומים המצויינים, הסינגלים המרגשים והאינסטרומנטלים ששמתי ביניהם.
אלבומים
דבר ראשון, צח ביקש ממני להכין פלייליסט – אז הנה! לפני כל סקירה תוכלו לראות פלייליסט של האלבומים ו/או השירים.
בפעם האחרונה שראיתי את פרימוס, לס קלייפול אמר בתחילת ההופעה שאנחנו נמצאים במקום הלא נכון, כי הסקורפיונס מנגנים בבמה השניה! לא בטוח שהוא צדק, אבל החדש שלהם הוא רוקנרול לפנים, שמזכירים את תחילת דרכם. אני שמח שלפני כמה שנים חברי ארן אדר בורלא הפנה אותי לאלבומים הראשונים שלהם שלא כוללים בלדות אייטיז וניינטיז ושחרר אותי מקונספציות מוטעות.
עוד קאמבק מהמאה הקודמת, דמעות לפחדים חזרו בגדול, עם האלבום הכי טוב שלהם במילניום הנוכחי, כולל חיזוק מקארינה, הזמרת של פוסיפר. אחלה של פרוג פופ, אל תוותרו.
פה יש משהו סטייל מסטודון הראשונים, אז אם צריכים קצת דיסטורשן בחיים, לכו על זה.
קריפטוגרף זה לא שם של בית דפוס באלנבי, אלא להקה שעושה משהו ממש סטייל סאבאת'. כמו הלהקה הקודמת, אם אוהבות את המקור, אל תחשבו פעמיים.
בית חוף עושים מוזיקה רגועה ומלטפת ובשנה האחרונה הוציאו ארבעה מיני אלבומים שכולם מרוכזים כאן ועושים נעים בלב ובאוזניים.
קורי טיילור מסליפנוט וסטון סאוור מוציא את אלבום הבי סיידס של אלבום הסולו הראשון שלו ויש כאן קאברים, גרסאות שונות ועוד.
עוד אלבום סולו, והפעם של מט פייק מסליפ והיי און פייר שעושה תערובת של סטונר, מטאל ואפילו קאנטרי יחד עם חברו ברנט ממסטודון.
קרובאר החדש נשמע ממש כמו אלבום של קרובאר, אז אם חשקה נפשכם בסטונר דום מהביצות של לואיזיאנה, זה ממש בשבילכם.
ופה יש איפי קצר של הארדקור מסמטאות תל אביב ובקלות אפשר היה לחשוב שהגיע מרחובות ניו יורק.
ספיישל אינסטרומנטלי
התחלתי לאסוף את החומר ואללה איסתור כמה דברים טובים ללא שירה יצאו בשבועות האחרונים!
נתחיל את הספיישל עם הפסקול הראשון של יקיר המערכת איתי סגל שמשלב את הפסיכדלית גראג' שלו עם קצת אלקטרוניקה ואני בעד.
טנג'רין דרים עושים את מה שהם עושים כבר איזה חמישים שנה וזה אלקטרוני, מעניין וגרמני.
ועכשיו למשהו אחר לגמרי – החבר'ה האלה עושים דת'/בלאק/מטאל קיצוני כלשהו, אבל באלבום הזה הוציאו בעצם שני שירים ארוכים שמוחלקים לקטעים ואין לי כל כך איך להגדיר את זה, אולי דרון אווירתי. אחלה של ניסוי.
ת'רסטון מור מסוניק יות' עם אלבום שהקדיש לזמן המסך של הילדים בימינו וזה הרבה יותר רגוע ממה שהוא עושה בדרך כלל ולא רק לחובבי להקת האם.
היוונים ממשיכים לתת לנו אושר אוזני. זה לא שונה בהרבה ממה שעשו עד היום ועדיין מעניין ואיכותי ונע על התפר שבין מערבוני ספגטי לסטונר.
פה יש לנו צמד שעושה שילוב בין פוסט רוק לפאנק של הביסטי בויז בקטעים האינסטרומטליים שלהם. אם זה לא מספיק כדי לשכנע אתכם לתת פליי, לא יודע מה כן.
ג'ף האחווה הם להקה פסיכדלית רוב הזמן, אבל עכשיו נתנו לנו איפי אינסטרומנטלי שכולל אקורדיונים וחלילים.
נסיים את הספיישל עם האלבום הרביעי בסדרת אלתורי הגיטרה של דווין טאונסנד שכולו צלילה ארוכה ומרגיעה למחוזות אתריים.
סינגלים
גרג פוצי'אטו (מקווה שכך כותבים את זה) היה הזמר של דילינג'ר אסקייפ פלאן וכיום חבר בסופרגרופ של מקס קאוולרה וטרוי ממסטודון ועל הדרך מחלטר בתור זמר הליווי של ג'רי קנטרל. למרות שהוציא כבר שירים יותר מטאלים, הוא גם הוציא דברים רגועים יותר, והשיר החדש נוטה יותר לשם.
קלופינגר לא הוציאו אלבום כבר 15 שנה וזה משמח לראות שיש משהו חדש בדרך.
החבר'ה האלה עושים אחלה של מטאל עם אווירה חיובית וזה משמח לראות שעושים כבוד גדול לפנתרה, שלא מזמן חגגו שלושים לאלבום המופת תצוגה וללגרית של כח, שגם קיבל ספיישל ב-88.
ונרגיע קצת עם בל וסבטסטיאן הסקוטייים, שכללה פעם את איזובל קמפבל המהממת שכתבה הספד מאוד מרגש לשותפה ליצירה מארק לנגן.
ומסקוטלנד לסהרה עם הגיטרות המהפנטות של טינאריוון שעושים רוק מדברי שנשמע כמו ספל תה עם נענע במאהל.
הפיקסיז נשמעים כמו גרסה מודרנית של הפיקסיז וזה די מסכם את העניין. מי שאהבו את האחרונים שלהם יאהבו גם את זה.
המכשפות מוציאים שיר כל חודש וזה החדש שהרבה יותר רגוע ממה שהם עושים בדרך כלל.
וכאן יש משהו נוסף עם כישוף בטייטל ומדובר בסטונר הרבה יותר סטונרי, לא נראה לי שצריך הקדמה, נכון?
זה הסופרגרופ של איגור קאוולרה מספולטורה לשעבר וסקוט קלי מנוירוזיס עדיין וזה אפל כמו שאתן מצפות.
החבר'ה האלה התחילו את הקריירה כמו חיקוי למיטסר באנגל והמשיכו כמו חיקוי לסיסטם אוף אה דאון, אבל זה באמת חביב, אז למה לא?
משוגע חדש. באמת שאני לא רואה מה אפשר עוד להרחיב.
הסינגל החדש של RHCP כולל רשימת להקות, שירים, סרטים, פוליטיקאים ואמנים מכובדת ומוזיקה שהכי מזכירה לי את השיר המופתי Walkabout. מקווה ששאר האלבום ישמע כך ואף יותר טוב!
עוד חזרה למקורות – טול הוציאו גרסה מחודשת ומורחבת לשיר הנושא מאיפי הבכורה שלהם ולטעמי טוב שעשו זאת. צפו לקליפ בקרוב!
נסיים עם עוד אינסטרו, הפעם מהרכב הג'אז היפהופ המשובח ואני מאחל לכולנו שבועות טובים ורגועים ביותר.
נראה לי שמדובר בסוף השבוע הראשון של 2022 שמעניק לנו מבול של יצירות ולא טפטופים קלים. ממליץ להכין איזה קפה או תה ולהקשיב עם הרבה אהבה. ואיזה תאריך יפה, אה?
דבר ראשון, אדי ודר! מודה, לא ציפיתי להרבה מהאלבום לפי הסינגלים שהיו חביבים, אבל כמו שלימד אותי רני זגר, צריך לשפוט שירים בקונטקסט של האלבום, ואווו איזה קונטקסט! ידענו שאדי גייס לתופים את צ'ד סמית' (RHCP), לגיטרה את ג'וש קלינגהופר (לשעבר RHCP וכיום פרל ג'ם) ולבס את אנדרו וואט, ילד הפלא שאמנם הפיק אלבומים של ג'סטין ביבר, אבל גם את האלבום האחרון והמצויין (וכנראה גם את הבא) של אוזי אוסבורן. ידענו גם שבאלבום מתארחים סטיבי וונדר, אלטון ג'ון, רינגו סטאר ואביו של אדי ודר (שאמנם לא חי כבר כמה עשורים טובים, אבל בזכות הקלטה ישנה הצליח להפציע גם בשנת 2022). לא ידענו שזה עומד להיות אלבום מצויין, שיש לי הרגשה שישתבח עם כל האזנה. למרות האהבה שלי לשני הקודמים, אחד מהם נחפר במסדרונות המיינסטרים ובמסעדות הודיות של ישראלים (למרות שהוא מצויין וכולל כמה יצירות מופת) והשני הוא יוקילילי טהור, ויש גבול לכמה אפשר להקשיב לזה, מה שהופך את האלבום הנוכחי לכנראה הכי מעניין.
למי שרצו עוד אדי ודר, היום עלתה שיחה שלו עם ברוס ספרינגסטין לאמזון, וביום ראשון אמורה לעלות ליוטיוב. אם אכן זה יהיה המצב, אעדכן.
ואם חשבתם שזה יהיה הדבר האחרון שקשור לפרל ג'אם, טעות מתוקה בידיכם! הנה שיר חדש מתוך האלבום הבא של סטון גוסארד, וזה נשמע מעניין מאוד וכולל את מתופף העל מט צ'מברלין.
רגע לפני שנמשיך עם חו"ל, קצת גאווה מקומית, אלן פרסונס (שהיה מעורב בין היתר בהפקה של Abbey Road, Dark Side Of The Moon ועוד כמה יצירות מופת) שיחרר אלבום הופעה מתל אביב!
בצד אחר של הפלנטה ההרכב הבין יבשתי שמגיע גם משוויץ וגם מארה"ב להט וקנאות נודע בזכות עיבודים מודרניים לשירי עבדים בסגנון בלאק מטאל פרוגרסיביים. החדש ממשיך את הקו, גם עושה זאת קצת יותר רגוע, אבל אני עדיין בעד.
ועוד קפיצה, הפעם לאופל השבדי ולהקת כת הירח שיוצאת לדרך הארוכה צפונה שאולי לא תתאים לכל אוזן, אבל תעניק הרבה אושר למי שיתחבר אליה.
נשאר במחוזות הצפוניים עם אמורפיס הפינים שהתרככו עם השנים, אבל עדיין ישמחו לא מעט מטאליסטים.
עוד צפון, אבל חיתוך חזק מערבה: החבר'ה הקנדיים הם משהו מיוחד, פרוג מטאל, פאנק שקשה להגדיר וכבר 40 שנה בערך עושה את מה שהוא עושה וטוב שכך ואמן שימשיך עוד.
מקנדה נדרים קצת ללוס אנג'לס. סלאש. מיילס קנדי. הזוממים. כבר ארבעה אלבומים שזה פלוס מינוס אותו דבר, ואם אתם אוהבים, אז תאהבו, ואם לא אז לא.
נסתובב ביבשת אמריקה עם מפצל העצים שהוא בעצם הגיטריסט של All Them Witches שהפעם החליט לשחק עם לופר וזה יפה לשמוע מה בן אדם אחד יכול לעשות עם גיטרה וכמה אפקטים.
נחתוך בחזרה מזאחה לאיי אנגליה ולפרנק טרנר שהוא שילוב המחץ בין פאנק לפולק והספיק להופיע גם באולימפיאדה וגם ברחוב סלמה. באלבום החדש הוא גייס את המתופף אילן רובין (Nine Inch Nails) לרוב האלבום ולשיר השני באלבום את המתופף של מיוז ואת ג'ייסון איסבל לסולו גיטרה.
סינגלים
סימה הנשמה הידועה בשם סימה נון הוציאה סינגל מתוך אלבום חדש וזה משמח בכמה רמות!
סטונר כוללים שניים ממייסדי קאייס ומהמוזיקאים הידועים בעולמות ה…נכון, סטונר! ברנט ביורק וניק אוליברי הציגו לעולם את הלהקה החדשה שלהם בזמן הסגר עם הופעה במדבר שלאחריה הוציאו אלבום לא רע בכלל. עכשיו הם מוציאים סינגל חדש וזה נשמע כמו שלהקת סטונר אמורה להשמע.
קבלו סרט קצר שנכתב על ידי ספייק ג'ונז(!) עבור קליפ של המוזיקאי Rone.
ועוד קליפ מגניב, האב ג'ון מיסטי עשה מחווה לכתוביות הפתיחה של סרטים מהמאה הקודמת וזה יפהפה בעיני.
ולסיום, קחו פלייליסט של שעתיים וחצי בערך של מוזיקה קלאסית לקריאה. מאחל הרבה עמודים נעימים וסוף שבוע רגוע!
דבר ראשון, יש מוזיקה בסוף למי שרוצה, אבל ממליץ לקרוא מה שכתוב כאן, יש דברים טובים.
בחודשים האחרונים עלו מספר סדרות שעוסקות באחד הדברים הנוראיים שבן אדם יכול לעשות, והפכו את אקט הרצח לקומדיה מצויינת. לא יודע מה זה אומר עלינו, אולי שזו הדרך להתמודד עם דברים שמעבר לתפיסה, או שהגענו למקום שכבר עשו כמעט הכול ועכשיו נשאר רק לצחוק (למרות שזה כמובן לא משהו חדש – יש כמה יצירות מצויינות של רצח קומי כמו העיבוד הקולנועי של משחק "הרמז"), אבל כן יכול להגיד שאם כבר רצח, כדאי שישאר על המסך ועדיף שיהיה מצחיק.
אבל רגע לפני, וידוי – את רוב הסדרות הבאות לא סיימתי עדיין מטעמי (חוסר) זמן, אבל חותם על כל מה שראיתי עד עכשיו. ורגע נוסף לפני, עוד סדרה קומית שאולי לא כוללת רצח (בינתיים, אני בפרק 10 מתוך 20), אבל ממליץ עליה בחום.
האחיין שלי בנץ
כשדרור סיפר לי שהוא כותב סדרת ילדים ידעתי שהיא תהיה איכותית, עם ערך מוסף, מצחיקה ומרגשת, כי זה דרור. מה שלא ידעתי זה שהיא תהפוך לאחת הסדרות האהובות עלי בטלוויזיה הישראלית. למי שלא נחשפו עדיין לתופעה בעלת מיליוני הצפיות ביוטיוב, מדובר בסיפורו של יוני (דניאל קורן המוכשר), מורה בתיכון בנס-ציונה (כבוד) שכדי להפוך למנהל עושה עסקה עם השטן הרוחניק (מאור כהן בתפקיד הכי טוב מאז ריקי) להעביר את בנו את מבחני הבגרות. לי זה בעיקר הזכיר את קומיוניטי וקצת משפחה בהפרעה, שתיים מהסדרות הקומיות האהובות עלי מהעשורים האחרונים. אם יש לכם מנוי להארץ כדאי לקרוא את הראיון עם דרור, ואם לא, פשוט צפו בפרק או שניים, עדיף עם המתבגרים/ות, כי זו סוגה עילית ומצחיקה. רצח. (שוב, אין רצח פיזי בינתיים, אבל אני רק באמצע).
ואם ברצח עסקינן, הנה שלושת הסדרות שעושות לי טוב על הנשמה:
1. The After Party
למרות שבינתיים שודרו רק חצי מהפרקים, ואנחנו רק בפברואר, ברור לי שהסדרה הזו תהפוך לאחת האהובת עלי השנה. כריסטופר מילר (סרט לגו, ספיידרמן: מימד העכביש, החידוש של רחוב ג'אמפ 21 ועוד הרבה) יצר תעלומת רצח שלחדר סגור. בערך. לאחר פגישת מחזור מביכה, מתאספת חבורה בביתו של סלב העל אקסבייר (דייב פרנקו) לאפטר פרטי ומהר מאוד מסתבכת ברצח. השוטרת שמגיעה לזירה מכריזה על עצמה כמנהלת החקירה ומזמנת את החשודות והחשודים לתת עדות. בינתיים כל אחד מארבעת הפרקים היה בז'אנר אחר לגמרי – ארט האוס קצרצר, קומדיה רומנטית, מחזמר, סרט אקשן ומותחן פסיכולוגי, ונראה שהסדרה עוסקת בזכרון ובדרך שלנו לפרש אירועים, אנשים אחרים ואת עצמנו, מעין רשומון ארוך יריעה וקורע מצחוק עם מלא בדיחות מטא.
מצד שני יש לנו את תת ז'אנר הפשע האמיתי, ויותר ממנו את עולם הפודקאסטים המוקדשים לנושא. בגדול זה יכול להיות על גבול הנוראי, אלא שכאן יש לנו את הצמד המבריק והאלגנטי סטיבן מרטין ומרטין שורט, והאמיגה השלישית והמפתיעה – סלינה גומז, שאני מודה שעד הסדרה חשבתי שהיא הייתה אשתו של ג'סטין ביבר או משהו, אבל אסור לשפוט (כמו שהסדרה מלמדת), כי היא שחקנית מצויינת וכל דקת מסך איתה היא אושר צרוף. הצמד הבוגר יותר עושה את מה שהוא עושה כבר שנים ועל הדרך מסתבלט על עצמו ועל עשירי העיר ניו יורק, על הוליווד ועל עולמות פודקאסטי הפשע, תוך חיבה עמוקה לכל הנושאים הללו. לא רק למעריצי אבי הכלה.
3. Murderville
ולסיום, קבלו את הדבר הכי מטופש והכי גאוני שראיתי כבר הרבה זמן: ויל ארנט בתפקיד בלש כושל שבוג'ק היה כנראה שמח לגלם, שכל פרק מארח אנשים כמו קונאן אובריאן, שרון סטון ועוד, בתור השותפים לפענוח הרציחות שנופלות עליו. הקאצ'? האורחים לא מודעים לפתרון התעלומה ונאלצים לאלתר לצד ההכוונה של הגאון הקומי שעוזר להם להכנס למצבים מטופשים עד לפענוח הרצח המטופש בדרך כלל עוד יותר.
עוד כמה סדרות שלא כדאי לפספס
אם במקרה לא ראיתם הסדרה מתחילה אחלה, ובפרקים 5-6 מעלה הילוך לפאן סרוויס הכי גדול שראיתי מאז ספיידרמן האחרון. כיף כיופק גדול.
במקום להראות לכם את האקשן והטמטום המרהיב של הסדרה הכיפית הזו, ובמקום להשמיע את הפלייליסט המצויין של הגלאם והייר מטאל, תראו את ג'ון סנה עושה קאבר לשיר של מוטלי קרו על פסנתר. כן, הוא עצמו. מה אגיד? ג'יימס גאן גאון אמיתי.
הפלייליסט שערך ג'יימס גאן
אה כן, וסצנת הכתוביות היא משהו שלא ראיתם עדיין.
התחלנו עם סדרת ילדים מצויינת ונסיים עם אחת. קיד קוסמיק הוא יתום שחי עם סבו ומגלה במקרה אבן שמעניקה לו כוחות ומשפיעה על חייו ועל העיירה הקטנה שסביבו. אגיד שהיוצר הוא אותו דוד שעשה את הפאוורפאף גירלז (שאפילו מופיעות בערך בעונה השלישית), שהפסקול הוא רוקנרול ורוקבילי לפנים ושכמו באחיין שלי בנץ, מצאתי את עצמי מנגב דמעה מדי פעם.
מוזיקה!
נתחיל עם קורן החדש, שאם אני לא טועה הוא האלבום הכי קצר שלהם ועדיין נותן בראש ואולי אחד הטובים שלהם במילניום הנוכחי.
עוד קצת ניו מטאל ישן, החבר'ה האלה לא מפסיקים להוציא אלבומים מאז אמצע הניינטיז והחדש שלהם כולל שיתוף פעולה בכל שיר עם אמנים שלא ידעתי על קיומם עד הרגע, חוץ מהשיר האחרון שכולל אנשים מפישבון, בד בריינס ופורנו פור פיירוס.
הרכב העל של דייב נאבארו, כריס צ'ייני וטיילר הוקינס (שכולם ניגנו עם אלניס מוריסט מכל האנשים) הוא שילוב של להקות הבית פו פייטרס, ג'יינז אדיקשן. אחרי ששיחררו ארבעה סינגלים, הם מוציאים איפי עם שני שירים חדשים ושני קאברים ל-Level 42 ופינק פלויד. אחלה של דבר, מחכה לשמוע את שאר החומר שלהם.
וובן הנד עושים שילוב בין קאנטרי אפל לסטונר קליל ואמנם היום יש שמש, אבל ממליץ לשים פליי ביום הסגרירי הבא.
סקסון זה ואחחד אל אולד סקול של האבי מטאל בריטי ונשמע כמו להקה שפעילה כבר 40 שנה בערך ועדיין נותנת בראש. לחובבי מיידן וזקנים עם קהונס.
אלישע הוציא איפי חדש וזה יפה לאללה, אין לי מה להגיד מעבר.
ונסיים עם הלהקה החדשה של רועי חן ושיר לפנים. שיהיה אחלה אמצע שבוע לכולנו!
לרגע חשבתי שלא אצליח, אבל הנה זה קרה – יש לנו בציר ביום שישי! ויש כמה יציאות מצויינות, אז יאללה, חממו איזה צ'אי, שימו אוזניות ותחשבו מחשבות טובות.
אחרי שבשבוע שעבר שמתי את כל ההוצאות המחודשות, הנה האלבום החדש שמורכב משלושה קטעים, כל אחד באיזור העשרים דקות, מה שנותן שעה של סטונר משובח לימי חורף קרים וגשומים.
הצלופחים הם בגדול איש מוכשר עם כמה מוזיקאים והפעם הוציא אלבום שנע בין בק לבלק קיז, שתי השפעות לא רעות בכלל וזה נשמע כך.
המיסטיים האמיצים (או לפחות זה מה שאני מבין מהפירוש) עושים פסיכדליה רכה ונעימה שמתאימה בדיוק לרגע שבו הוספתם דבש לצ'אי (כי לפי האיורוודה לא כדאי לשים דבש במשקאות רותחים) והפכתם עמוד בספר.
איאן אנדרסון לא פראייר וממשיך להוציא אלבומים גם בגילו המבוגר. ראיתי אותו כמה פעמים בארץ והאיש נהנה להופיע ולעשות מוזיקה. אם אתם בענין של חלילים, מפוחיות ורוק קלאבי עם נגיעות פרוג, אל תתלבטו.
עוד שועל שלא צריך אינטרו, סטיב ואי ממשיך לעשות את מה שהוא עושה והפעם בליווי גיטרה בעלת שלושה צווארים שהמציא, ושיר שהקליט עם יד אחת בלבד עקב החלמה מניתוח.
קבלו רצף הופעות מטורף – נתחיל עם ההופעה ההיסטורית של הביטלס שתועדה בסדרה של פיטר ג'קסון (ושאני ממש רוצה להמשיך לראות, אבל בווליום נורמלי ובלי שני ילדים מתרוצצים תוך כדי) ושכמה ברי מזל בארה"ב יוכלו לראות באיימקס. תכלס זה חמישה שירים וכמה טייקים שלהם, אבל מי סופר?
פה יש ביצוע מטורף לשיר האדיר של זאפה, שלדעתי הוא לא שלם, כי אין פה שירה, אבל יש סולו מטורף שמצדיק פוסט שלם לבד.
הופעה אחרונה – תיעוד נדיר של סאונדגארדן מ-91 עם שירים מ-Badmotorfinger, Louder Than Love וקאבר לסאבאת'.
אם כבר סאבאת' – האגדה טוענת שבשנת 1968 טריו בשם ג'אז סאבאת הקליט כמה שירים, ותכנן לשחרר אלבום בכורה, אלא שמנהיג הלהקה, מילטון קינס, סבל מהתקף לב ונכנס לקומה. כשהתעורר גילה לתדהמתו שרביעיה מבירמינגהם העתיקה את השירים והוציאה אלבום שיש אומרים והמציא את ז'אנר המטאל. לאחר יותר מחמישים שנה – קבלו את ג'אז סאבאת', המקור לכל הטוב.
יש ויאמרו שמילטון קינס הוא בעצם אדם וייקמן, הבן של ריק (יס, הפסנתר המדהים ב- Life On Mars של בואי), והקלידן של אוזי בכמה טורים האחרונים שלו כולל בארץ. הם צודקים. אז הנה טעימה מהאלבום הבא של ג'אז סאבאת', כנראה לא המקור לכל הטוב, אבל אחלה של דבר.
סינגלים
למרות שכבר יצא האלבום, קבלו איזה קליפ חקויאק שעלה לדעתי באיזור השקל ארבעים הוציאו מיניסטרי, שכוללים היום את המתופף הראשון של סולפליי והבסיסט המקורי של טול!
וויווד הם חבורה ותיקה שעושה משהו בין קינג קרימזון לקילינג ג'וק לפינק פלויד, להם עשו גם את אחד הקאברים הטובים ששמעתי בחיי. עכשיו הם חוזרים עם אלבום חדש וסינגל שני שנשמע מצוין לדעתי.
טירוף של קאבר, אה?
טיי סיגל הידוע בכינוי (שאני המצאתי) איתי סגל, החליט להרחיב את המנעד המוזיקלי הרחב שלו וכתב מוזיקה לסרט דוקו על שדרני חדשות במסוק. מתחיל כמו Supernaut של סאבאת' וממשיך למחוזות פאנקיים בעליל.
אם פספסתם – המכשפות (ולא אלה שטוחנים חזק מדי ב-88) החליטו להוציא אלבום בצורה הבאה – כל חודש ישחררו שיר ויוסיפו עוד אחד כי למה לא? הראשון הוא יצירת בלוז באורך 11 ומשהו דקות. סחטיין.
משוגע מוציאים אלבום באפריל והשיר הראשון קטלני כמו כל דבר כמעט שהם עשו, אז הנה.
וכדי לסיים בנימה מרימה יותר, הנה שילוב על של ראפ וקאנטרי שממש לא נשמע כמו אף אחד מהם אלא יותר כמו אנדרו WK: ילהוולף (שאני בעיקר מכיר את שמו) ושוטר ג'נינגס (שהפיק לדאף מקיגן ומרלין מנסון אלבומים) מאחדים כוחות וזה עושה אחלה בלב.
