Blog

  • הבציר השנתי – סופים, התחלות ו-46

    הבציר השנתי – סופים, התחלות ו-46

    הרגשתי שסוף החופש היה עמוס בצורה בלתי רגילה במוזיקה, ספרים, סרטים, סדרות, משחקים ולמרות שאני מודה כל יום על השפע, הייתי צריך גם זמן לעכל את כל הטוב הזה, אז לכבוד השנה החדשה הנה טעימה קטנה שעדיין יצאה ענקית.

    אם עדיין לא שמעתם על התופעה, ממליץ שתרוצו לקרוא את סדרת ה-LITRPG הכנראה הכי מוצלחת כרגע. תקציר ללא ספויילרים – קארל יצא עם בוקסר ומעיל כדי לתפוס את החתולה של האקסית שלו וברגע שהיה בחוץ כל גג שהיה בעולם מעך את יושביו וכל מי שנותר הוזמן להיכנס לתוך מבוך או לשרוד בכוחות עצמו. מכאן תקראו לבד. LITRPG אומר ספרות עם משחקי תפקידים והז'אנר הוא בעצם כמו משחק וידאו או D&D שבו אנחנו מקבלים מעבר לעלילה גם סטטיסטיקות, כוחות וכו', או כמו שאורי הגדיר: זה כאילו מישהו מקריין לך משחק. צפו להרבה רפרנסים לדברים שתאהבו, כולל בלאק מטאל.

    תוך כדי כתיבת השורות הללו עלה סרטון שבו הסופר והקריין של ספרי השמע רבים על סרטים.

    אם עדיין לא נכנסתם לסילו, אין זמן טוב יותר. העונה השלישית היא מאסטרפיס של בניית מתח ועבודת דמויות ולדעתי עלתה רמה השנה והפכה לאחת הסדרות המסקרנות שראיתי. אמרתי כבר והעונה הזו רק מחזקת – מדובר אחד המקרים היחידים בהם העיבוד יותר טוב מהמקור. לא שם טריילר כדי שלא תדעו כלום.

    לא הספר הכי טוב שתקראו או תשמעו, אבל מעניין מאוד ונותן רקע לסיפור של אחת הלהקות האהובות עלי ועל עוד כמה שקוראים כאן כנראה. מצדיק קרדיט אודיבל ותשע שעות מהחיים.

    חגיגה מטורפת לילדי ה-90 ולחובבות קומיקס. אחד הדברים הצבעוניים והמשמחים שראיתי. מעבר למנגינה האיקונית (שבסיבוב הזה כוללת את הגיטריסטית נילי ברוש), אל תפספסו את הפתיחות שמשתנות לפי נושאי הפרקים.

    עדיין מוקדם לומר, אבל עוד סדרה שמסתמנת כאחת הטובות בז'אנר. שלושת הפרקים שיצאו בינתיים היו מצויינים ואם לשפוט על פי העובדה שהביאו את דיימון לינדלוף וטום קינג בתור יוצרים, כנראה שצפויה לנו עונה כיפית והזויה מאוד.

    שמעו, זה לא רוג'ר ראביט, אבל זה לא רחוק, מצחיק מאוד ומלא לב. מומלץ בחום! נור עומד פה לידי וביקש שאכתוב שזה סרט מטורף, אז גם הדור הבא תומך.

    ונסיים את החלק הזה עם סרטון הדרכה על המוח בכיכוב ווירד אל (שמככב בקומיקס חדש עם באטמן וסופרמן) וכולל הופעת אורח של פול מקרטני.

    טירוף של מוזיקה

    555 שירים!

    לא מפתיע שאשים את זה ראשון, אה? סה"כ מדובר באחת הלהקות האהובות עלי אי פעם, והאלבום הזה (למרות שעדיין לא התרגלתי אליו מאה אחוז) מסתמן כאחד הטובים שלהם ומתאים לי בול לתקופה של הרבה אושר, אבל גם התמודדות עם כל מיני דברים. ממש שמח שהלהקה ממשיכה להתפתח ולנסות דברים חדשים. בגזרת האורחים, יש לנו שניים מקונברג', את גיזר פאקינג בטלר, ניל פלון מקלאצ' וג'וש הומי שחוזרים אחרי המון שנים, ועוד כמה.

    סביב כל הקידום, הם הגיעו גם לאמבה ולאחת מסדרות הרשת האהובות עלי והראו איזה טעם טוב יש להם.

    עדיין לא זמין בספוטיפיי ושות, אבל הנה האיפי של פרוייקט הצד החדש של המלווינס, בטהול סרפס ועוד.

    ואם כבר מלווינס, הנה חדש של דייל קרובר, כולל קאבר לבציר (לא שבועי) של ניל יאנג. בקליפ לשיר, דייל שיחק את ניל יאנג הצעיר.

    אמנם יש כאן רק את אל, הבסיסט והסולן, אבל הוא הביא את דייל קרובר מהמלווינס ובאבא דופרי, שתוכלו לקרוא עליו בספר של קים ת'אהיל ובגדול לא באמת אכפת לי, זה סליפ חדש.

    מעגלים רוסיים עם עוד יצירת מופת אינסטרומנטלית אווירתית.

    פעם בכמה שנים יוצא אלבום מדהים יותר מהרגיל של וויזר וכנראה שזהב הוא אחד כזה.

    האפגן ויגס הוציאו אלבום יפהפה ונעים ואני מסכים שימשיכו כך לעוד הרבה מאוד זמן.

    מדברים על הרבה מאוד זמן, מאז ש-MCA נפטר חברי הביסטי בויז לא היו הכי פעילים גזרת המוזיקה, ולכן זה משמח מאוד שמייק די הוציא את האלבום הזה. נכון, זה רחוק שנות אור ממה שאנחנו רגילים ממנו, אבל זה נסיוני מאוד וכולל את הבנים שלו, אז מינימום שווה האזנה.

    עוד להקה שלא מחדשת יותר מדי ועדיין אני מוכן לחתום על עוד כמה עשורים איתה היא דינוזאור ג'וניור, והחדש שלה מביא את כל מה שטוב בטריו הזה.

    רגע אחרי שכיכבה בהופעה של הפאפקינז בלולהפאלוזה, מליסה אוף דר מור מוציאה אלבום אוסף של דמואים והקלטות שטח מהניינטיז.

    ארתור בראון מוכר לקהל הרחב מהסמפל של הפרודיג'י (FIRE), אבל הוא אמן פעיל והוציא אלבום חדש שרוצה להעלות למודעות את מצוקת היערות. אני בעדו.

    את בילי סטרינגס הכרתי מלס קלייפול שסיפר שהוא חבר שלו ומוזיקאי מדהים, ומסתבר שהבן אדם דובר אמת, כי הוא אשף גיטרה מטורף והוציא עכשיו דבר מרגש ויפהפה.

    לא זוכר מתי יצא האחרון של אוורלאסט, אבל הנה החדש. ממש התגעגתי לקול המחוספס הזה.

    את פיבי ברידג'רס הכרתי מהסופרגרופ שלה, Boygenius. היא עצמה משלבת פולק עם קצת פסיכדליה ועומק אפל. כמה אפל? באלבום החדש שלה מנגנן ג'סטין ברודריק הידוע כ-Godflesh שגם מוציאים חדש ותוכלו לשמוע למטה שיר מתוכו כדי להבין כמה רחוק היא הלכה. מעבר לו יש ערימה של אורחים בחדש כולל הסטנדאפיסט בו ברנאהם.

    יש? רחוק מאוד.

    שמעו גם את הקאבר הלא פחות ממדהים הזה.

    צ'לסי וולף ממשיכה את הקו האטמוספירי האפל, אבל ההשפעה המטאלית הרבה יותר נוכחת.

    לכבוד האלבום היא שיתפה פלייליסט מצויין של השפעות שנעות מניל יאנג לדפטונס ולשמששששש :)))

    מקווה שכולם מכירים את אנדרו וו קיי, אחד היוצרים החיוביים במטאל, שאמנם האחרונים שלו היו יותר מלנכוליים, אבל תמיד היו העצמה אישית בצורת מוזיקה. השירים שלו היו המנוני רוק/פאנק/מטאל שמתאימים לאצטדיונים ולכן הופתעתי מאוד לשמוע שהוציא את מה שיש כאן. אכן הפתיע הבחור.

    היום יצא האלבום החדש של ברי סחרוף וזה משמח מאוד. לעומת רוב הדברים שעשה בשנים האחרונות זה אלבום שלו נטו ואחלה דבר.

    שקל הוציא איפי חדש עם שלל אורחות ואורחים, כולל גרסה מקומית לשיר הידוע של לו ריד. כן כן.

    יהודה שלח את האלבום הזה, שהוא חתיכת ניסוי ודי מדהים שאריקה באדו חתומה עליו.

    עוד ניסוי, הפעם מעולמו של קאמאסי וואשינגטון וחבר מרעיו שהולכים על סול עם נגיעות היפ הופ וג'אז.

    רועי רחמני שלח את האלבום הזה שכולל את אחד מחבריו של קאמאסי ולא הכי מתאים לוייקליף, כמעט כמו עם אריקה באדו למעלה.

    כשחיפשתי את הלהקה של קאמאסי יצאה לי החבורה הזו, וזו אחלה של הפתעה, כי מדובר ביופי של אינדי רוק מרומם. מזל גדול.

    באותם אזורים, אלבום חדש של קורנליוס היפני, שמארח בין היתר את שון אוקו לנון.

    כיוון אחר – האצבעות הקטנות הוציאו אלבום חדש ולא פחות ממצויין לדעתי.

    עוד חבורת בנות מוכשרת, הלינדה לינדות ממשיכות לתת בראש וזה אחלה ממש.

    קצת פחות נותן בראש, לא פחות איכותי, אחלה כיף ומלא אנרגיות טובות.

    לא הכרתי את הגיטריסט סטיב קרופר, אבל מסתבר שהוא נפטר ובאלבום שיצא לאחר מותו יש עמה אורחים חשובים, ואפילו שיר שבריאן מיי שר ובילי גיבונס מנגן בו.

    עוד מוזיקאי ותיק, הפעם שכן הכרתי. אנגלברט הפרדינק הוא אולי הזמר עם השם הכי טוב בהיסטוריה והפעם הוציא אלבום קאברים והביא אורחים כמו איאן אנדרסון, אל די מיולה וריק וויקמן.

    המשפחה של הנסיך הוציאה כמה דברים חדשים כביכול ומאוד פאנקיים.

    נופקס מוציאים דוקו על 40 שנותיהם והנה פס הקול הכפול שכולל גם שירים וגם נעימות.

    נראה סרט חולה, כולל גמל שכנראה צולם ארץ.

    בייסייד פחות מוכרים לקהל הרחב מנופקס, והנה איפי חדש ויפה שלהם.

    איתי סגל מזמן לא הוציא משהו, אז הנה משהו חדש ואחלה וגראז'י ביותר.

    אם לא הספיק, אז הוא הוציא עוד EP של שני שירים ארוכים.

    האו רואים גם החליטו לתת לנו משהו חדש והפעם הופעה מאל איי.

    אם מדברים על אל איי, הנה הברברים מקליפורניה שנשמעים כמו השם שלהם.

    כאן יש להקה שהייתה יכולה להיות AC/DC, אם לא הייתה קיימת. אני אוהב, ושמח שאם כבר מחכים, עושים זאת מהטובים ביותר.

    החבורה הזו עושה סטונר רוק שוודי ולפעמים לא צריך להכביר מילים.

    כאן יש עוד משהו ששמעתי במקרה וטוב שכך, כי זה יופי של רוק עם נגיעות סטונר רוקנרול ופופ.

    אוקיי, האיש עשה דברים דוחים ככל הנראה. אבל המוזיקה שלו לא רעה.

    פה תמצאו מטאל אטמוספירי פסיכדלי אפל אך קליל.

    שני שירים, חצי של פסיכדליה אינסטרומנטלית.

    עוד חצי שעה אינסטרומנטלית, הפעם של איש אחד ויותר לכיוון טריפ הופ.

    עוד קצת אינסטורמנטלי, ועכשיו פס הקול של המשחק החדש של האיש והציפורניים המתכתיות. מן הסתם מלא פאתוס, אבל מסקרן מאוד.

    נשאר גזרת הכביכול קלאסי והפעם עם לורה קנאל, שעושה מוזיקה אפלה וחודרת והפעם כל שיר הוקלט בטייק אחד כדי להתאים לתקופת ימי הביניים שהיא מנסה לחקות.

    כמה דברים שעדיין לא שמעתי לעומק אך מסקרנים: נתחיל עם אחת הלהקות הכי פופולריות עולם הפאנק שגייסה אמנים כמו אלטון ג'ון מצד אחד ועובר גוסס מצד שני שעושים גרסאות לאלבום האחרון שלהם. הזיה משוגעת.

    עוד להקה מאוד פופולרית שעושה מוזיקה כבדה ביותר, במיוחד יחסית להייפ שיש סביבה.

    שן דב עושים מטאל(הארד)קור ואמנם אף פעם לא הייתי עמוק במוזיקה שלהם, אבל זה נשמע די טוב, שווה בדיקה.

    הנה להקה שבגדול די זילזלתי בה כולל לא ללכת להופעה שלה ורק לשמוע מרחוק כשהייתי בוורכטר לפני כמעט 20 שנה, אבל אולי כדאי לפתוח את הראש ולזרום. אולי.

    ונסיים עם המאש אפ המעולה הזה של ביל מקלינטוק שהפעם התעלה על עצמו והכניס לא מעט אושיות מטאל להופעות אורח קצרצרות.

    הרבה בריאות, אושר, עושר, הגשמה ואהבה לכולנו אמן.

  • הבציר השבועי – אמצע קיץ 2026

    הבציר השבועי – אמצע קיץ 2026

    מכירים את זה שרוצים לשלוח בציר קצרצר אבל לא עושים את זה ואז נהיה משהו מפלצתי? אז בבקשה.

    רוק, היפ הופ ועוד

    20:40 של אושר חמים ונעים!

    נתחיל עם נפוטיזם קלאסי – אח שלי המוכשר הוציא איפי חדש ויש שמועות שעוד אחד בדרך. בהצלחה למר ברגר הצעיר!

    עוד קצת טובות הנאה – נדב רותם המוכשר והידוע בתור הבסיסט של Kids Insane עשה את האפקטים קלים החדש של טוני איומי! בהצלחה גם לך מר רותם!

    וקצת קידום עצמי – את הקליפ הבא ביימתי והפקתי וזה אולי הדבר שאני הכי שמח ששמי חתום עליו.

    הקליפ הוא מתוך התערוכה "הצליל השמיני" שמוצגת במערת הפעמון בבית גוברין ואני ממליץ מאוד ללכת לחוות אותה ואחר כך (או לפני, מה שנראה נכון) להקשיב לפס הקול שלה. באמת משהו מיוחד.

    במסגרת העבודה על פסטיבל בלוז כנעני צילמתי את ההרכב הזה שכולל את דודי לוי, להקת אבטיפוס, אור אדרי ולירון עמרם. האיפי של הלהיטים של להקות המקור מצויין בלי קשר לעטיפה האדירה הזו.

    כאן יש לנו אלבום מצויין של דינוזאורי הרוק סגול עמוק שרק אתמול בערב התאחדו עם ריצ'י בלאקמור אחרי 30 שנה בערך. לא יאמן שהם באזור גיל 80.

    אחרי דוקו מצויין, גולשי חור העכוז מוציאים מחדש את האלבום האחרון שלהם שיצא לפני לא מעט שנים, אבל אז היה תוצאה של מיקס של חברת התקליטים והפעם הם החליטו לקחת את המושכות לידיים. יש הבדל די משמעותי, אבל זה רחוק מלהיות שיא היצירה שלהם. עדיין, מצדיק לפחות האזנה אחת, במיוחד לקטעים הממש פסיכדליים.

    ואם כבר דינוזאורים, האבנים המתגלגלות הוציאו חדש ומופק על ידי אנדרו וואט, מה שאומר שיש מלא הופעות אורח, כולל פול מקטרני על בס ורוברט סמית' עם קולות רקע. תכלס אחלה של דבר.

    מצד שני יש לנו את ג'ק הלבן שהוציא אלבום די רגיל לעצמו. לקוואמי היה מה לומר על שניהם.

    זה משהו לא נורמלי – בוטסי וראש דלי נפגשו לחגיגה של פאנק, מטאל ופאנק מטאל, עם מלא אורחים, קאבר להנדריקס והמון כשרון ואנרגיה.

    מוזה עם עוד רוק אופראי על גבול הפרוג, מי שאוהב יאהב ומי שלא לא.

    אלבום שני לאנדרו וואטף הפעם עם מלכת הפופ מדונה. שמעו, לא כוס התה שלי, ועדיין, מצדיק האזנה, מיוחד אם צריך קצת עידוד.

    האמת שאני שם את האלבום בגלל השיר עם ג'וש הומי, אבל די חביב גם בלי קשר.

    רגע אחרי שהגשימו את הנבואה שהוצגה בפרק המופתי של הסימפסונס ולהופיע עם תזמורת, סייפרס היל החליטו להוציא אלבום ספרדי. פעם הבאה נוסח אשכנז.

    פה יש איחוד של הוו טאנג באלבום של אינספקטה דק. מה אגיד? אתם יודעים אם זה לטעמכם או לא.

    עשור לאלום די מדהים של DJ צל, יש פה כמה להיטים ועוד צלילים משפיעים.

    ג'ני פנקין הייתה הריון במלחמה והיה לה כבד, אז אספה חבורה מוכשרת במיוחד והוציאה מיני אלבום פאנק רוק על מלחמה, הריון ומה שביניהם.

    נשאר בבית עם רוקפור שהוציאו המשך לפרוייקט השבלול, אולי לכבוד יום הולדתו השמונים של שלום חנוך והזמינו אורחים לחגוג איתם עם יופי של ביצועים.

    התופעה היפנית עם מסיבת ג'יי רוק במיוחד לקיץ.

    לי "שריטה" פרי הלך לעולמו, אבל זה לא מפריע לאלבומים שהוא משתתף בהם לצאת, כמו היציאה הזו.

    עוד שיתוף פעולה מעבר למסך המוות – מרצבו עושים תחרות מי יותר הזוי עם סאן רה. לא ברור מי מנצח.

    הבמאי האדיר ג'ון קרפטנר כתב קומיקס ומכיוון שהוא איש מוכשר בכל מיני זירות החליט ללוות אותו עם אלבום אטומוספירי כמו שהוא יודע.

    פרוישאנטה חשף לציור שני אלבומים קצרים שכבר יצאו בעבר ונשמעים מצויין. זה אחד.

    וזה השני.

    כאן יש לנו יציאה מוזרה ונעימה שהיא שילוב של ג'אז, פאנק, ופסיכדלית 60/70 נעימה.

    הצמד הצרפתי עושים אלקטרוניקה איכותית וחלומית וממשיכים עם הקו.

    ג'ף אמנט תרם לאיזה סקייט פארק והוציא מוזיקה חדשה לכבוד זה. מה שנקרא WIN WIN.

    עוד פסקול, של מייקל ג'יאצינו מסרט הדינוזאורים החדש שאני מקווה מאוד לראות כמה שיותר מהר.

    להקה ותיקה שאני עיקר מכיר מהפסקול של תיקים באפלה נותנת לנו מוזיקת ניינטיז מודרנית, וזה חביב פלוס.

    מטאל

    רק 12 שעות של מטאל.

    אם כבר ניינטיז – הנה משהו שאני לא שם בפלייליסט: מהדורה מיוחדת של רילואד שכוללת 222 שירים (אמיתי) ומעל 14 שעות של מוזיקה. שיהיה להם ולמריאן פיית'פול לבריאות.

    עוד הוצאה מחודשת והפעם ליציאה המשוגעת של משוגע. אם לא נחשפתם לזה, אין זמן טוב יותר. אם כן, גם כן.

    ללהקה הקנדית עטלפי הסרטן יש להקת קאברים לסאבאת' וזה פשוט מצויין.

    וגם על הדרך הוציאו חדש של עצמם וזה גם אחלה ממש ונותן בראש.

    מהדורה מחודשת לאלבום טוב מאוד של להקת סטונר טובה מאוד.

    לא יודע איך להגדיר את הסגנון של נהגשטן וזה לא משנה, כי זה מתחיל בשיא הטירוף ונשאר ככה עד הסוף.

    אלבום קצרצר של המכונה הגדולה שממשיכים לתת עבודה ושימשיכו כך אמן. אחלה עטיפה ורפרנס לביווס ובטהד עם שם האיפי.

    חול טובעני היא אחת מחלוצות הפוסט הארד קור ואם תקשיבו לחדש שלהם תבינו למה.

    להקה שעושה משהו די דומה למה שהיה כאן לפני רגע, וזה ז'אנר שאני מאוד חובב.

    כאן יש סטונר פסיכדלי אווירתי ומיוחד מלהקה ותיקה.

    פוסט רוק אינסטרומנטלי שמזכיר מעגליים רוסיים, מוגווי ושות'.

    את דוב מקרירי כולם מכירים מפסי הקול שכתב להמון סרטים, סדרות ומשחקי וידאו. הפעם הוא הוציא אלבום מטאל והביא חבורה מכובדת כמו סלאש, דאף, צ'ד סמית', ההוא מגוג'ירה ועוד.

    עוד מישהו שהיא מלא אורחים זה בילי מוריסון שהיה חבר טוב של אוזי, חבר בקאלט ועדיין מנגן עם בילי איידול. מי כאן? נונו וסאלי ארנה, מרלין מנסון, דאף, צ'אד ממדווין, דקסטר הולנד ושיר שכולל את בי ריל, DMC וצ'אק די!

    עוד בחור שהביא את סלאש ועוד כמה חברים כדי להוציא יופי של אלבום בלוז ניו מטאל.

    עוד קצת אורחים, למה לא? להקת מטאל שהביאה את טרוי ממסטודן (רגע לפני שיוצא החדש שלהם) ואת מט פייק (רגע לפני שיוצא החדש של שינה אל הפעם בלעדיו).

    מטאל אפלולי ומלוכלך מאחת הלהקות העולות שנים האחרונות.

    מטאל ניסיוני ומוזר מאוד שצח הכיר לי. לא פסקול טוב למסיבות בריכה. או מסיבות בכלל.

    ונסיים עם קצת מטאל מונגולי, מהלהקה הכי מוכרת בז'אנר, למרות שזו לא חוכמה.

    שמחה ובריאות אמן!

  • הבציר השבועי – אירן 3

    הבציר השבועי – אירן 3

    זוכרים שהייתה מלחמה בתחילת השבוע? מלחמת 17 השעות כמו ששמעתי שמתייחסים אליה בחדשות. אפשר היה גם לוותר, לא חובה לריב, גם אם זה פחות מיממה. מה שיותר מיממה זו כמות המוזיקה שנאגרה כאן בתקופה לא ממש ארוכה. חשבתי לחלק וכו', אבל עזבו, פשוט שימו פליי ותהנו מהאושר והעושר.

    ותודה רבה לאורן על התמיכה הנפשית והטכנית שבזכותה כל מה שקורה כאן התאפשר!

    40 שעות ו-50 דקות של מוזיקה. מי אמר שאין מה לשמוע?

    לפני כמה זמן הודיעו שעומד לצאת איפי הופעה של בריגדת הצפרדעים של קולונל קלייפול, הפעם בגלגול עם שון לנון (שלמרות מה שכמה מחברי הטובים ביותר טוענים, הוציאו אלבום קונספט מדהים ביחד!) ותכלס לא התלהבתי מכך בהתחלה כי זה הרגיש לי סתם כמו קאש גראב. מזל שטעיתי, כי מדובר בארבעה ג'אמים אדירים וארוכים וכיף חיים אחד גדול.

    הפתעה מטורפת – עוד איפי של קלייפול עם להקת האם שכולל שיר חדש ומצויין, קאבר לדיו, שיר יחד עם מיינארד ופוסיפר ושיר בהופעה. מה שנקרא, שתקו וקחו את הכסף שלי.

    אם במיינארד עסקינן, קלטתם איזה שיר אדיר הוא והחבר'ה הוציאו? מקווה שיש אלבום חדש בדרך.

    אלבום פשוט ומדהים, באמת. מרגיש לי שהלהקה המיוחדת הזו הגיעה לשיא עם היצירה הזו ובגדול אפשר לשמוע בריפיט ולהנות מהצלילים היפים.

    עוד אלבום מצויין של להקה שהחברים שלה אולי צעירים ממני, אבל כבר שועלים ותיקים ביותר בסצנת הסטונר. בינתיים מסתמן כמשהו שיותר מושך לכיוון ג'ים מוריסון ואני אומר את זה בצורה הכי חיובית שאפשר.

    הגאון הקנדי חוזר עם היצירה הכי שאפתנית בקריירה שהיא שיא של שאפתנות. מדובר באופרת רוק מטאלי, עם דגש על האופרה, ולאו דווקא על הרוק, למרות שגם הוא שם. גם אם לא הקשבתם לו עד היום, זו נקודת כניסה מצויינת עם נושא שנוגע לכמעט כל בן אדם.

    עוד סוג של אופרת רוק – בילי קורגן ניגן את היצירה הזו עם הדלעות המתרסקות עוד בימי הקורונה, אבל רק עכשיו היא רואה אור. ממליץ לא לשפוט לפי מה שהלהקה הזו הייתה בימים שהשתמשתם בנטסקייפ וכן לפי המוזיקה המשובחת שבה.

    בעיניי זה לא פחות מנס גלוי שאנחנו חיים בשנת 2026 ויצא עכשיו אלבום חדש של פול מקרטני. מה שהופך את הנס הזה לעוד יותר משמעותי זו העובדה שמדובר באלבום מצויין בעיני, ושלמעט כמה קטעים בודדים, את כולו פול ניגן בעצמו. אנדרו וואט הולך ומבסס את מעמדו כאחד המפיקים הכי גדולים בעולם המוזיקה, והפעם שלא כהרגלו חסך באורחים, אבל כשהם מגיעים זה מאורע היסטורי – הדואט הראשון של פול ורינגו, עם קולות ליווי של כריסי היינד. יופי של דבר.

    עוד זקן שבט שלא רוצה לנוח וממשיך לעבוד בכל הכח! וילי נלסון בן 93 וכמו ששם האלבום אומר הוא לא מפסיק לרדוף אחרי חלומות ואני רק יכול להגיד לו תודה על המוזיקה וההשראה.

    ממחלקת המבוגרים נעבור לדור הבא – ויולט גרוהל היא לגמרי הבת של ולא מתביישת בכך, ונשמעת פחות כמו הלהקה הנוכחית של אבא, אלא יותר כמו הלהקה שבזכותה התפרסם יחד עם הלהקה של בת זוגו של הסולן שלה ז"ל.

    עוד מישהי צעירה שעושה כבוד לניינטיז – אוליביה רודריגו היא אולי נסיכת פופ אמריקאית, אבל! לדעתי אם האלבום הזה היה יוצא בצד השני של המילניום הוא היה מקבל מקום של כבוד לפחות כמו הלהקה הנוכחית של אבא של ההיא מהאלבום הקודם. עוד נקודת בונוס, יש פה שיר בשם הקיור ושני שירים אחריו מופיע רוברט סמית'.

    שילוב של הדור הישן עם החדש – סאבליים חוזרים עם הבן של בתור הזמר. סה"כ נשמע כמו סאבליים.

    עוד קצת סקא רוק עם ההרכב הזה דמשלב את הסגנונות שציינתי עם אמריקנה ועושה את זה טוב מאוד.

    אם לא ראיתם את הגרסה הקולנועית של הי-מאן וחבריו, מומלץ מאוד. הרפתקה קולנועית צבעונית מלאת אקשן וגאונית כמו שהיא מטומטמת. בפסקול יש לנו את דניאל פמברטון שיצר משהו אפי כמו הסרט עצמו, ואם המוזיקה מזכירה לכם את פלאש גורדון או איש הנצח, זה לא סתם! הריף המרכזי של הגיטרות מגיע מבריאן מאי, ובסרט תוכלו לשמוע את אחד השירים מהפסקול של הסרט האלמותי (תרתי משמע) ולראות התייחסות אליו.

    פסקול אחר לגמרי, צרפתי, אלקטרוני ומלודי עם קצת גיטרות מדי פעם ואפילו איזה לוויתן או שניים פה ושם.

    ההרכב הוותיק חוזר אחרי הפסקה ארוכה עם אלבום אטמוספרי אלקטרוני, שמצריך קצת תשומת לב, אבל לגמרי שווה לתת אותה.

    כאן יש הופעה ארוכה ומצויינת של אבות המזון הפסיכדליים אלקטרוניים.

    מונו היפניים הותיקים עבדו הרבה עם סטיב אלביני. הבחור עזב את העולם והם החליטו להקדיש לו את האלבום החדש והיפהפה שלהם.

    אני שם את זה כאן, למרות שמדובר בלהקת דת' מטאל, אבל מי שנתקל בהם יודע שזה לא אומר כלום כשזה נוגע אליהם. הלהקה הוציאה דוקומנטרי על היצירה של האלבום האחרון שלהם ופס הקול שמלווה אותו הוא דווקא משהו שקט ופסיכדלי, אפילו יותר קליט מאלבום הדרון שלהם. כל הכבוד על התעוזה!

    ג'ק איירונס האדיר (רד הוט צ'ילי פפרס, פרל ג'אם ועוד כמה שמות גדולים מאוד) הוציא אלבום לא קליט במיוחד, אבל מאוד מיוחד.

    עוד אלבום מחבר RHCP לשעבר – ג'וש קלינגהופר חוזר עם הלהקה שלו ועם מוזיקה יותר ידידותית משל ג'ק איירונס, אבל לא פחות איכותית.

    לא צ'ילי פפרס, אבל לא רחוק – אלבום מחווה לפישבון עם כמה אמנים לא שגרתיים בעליל.

    אחד האלבומים הישראלים האהובים עלי מהשנים האחרונות היה שיתוף הפעולה של שי בן צור עם ג'וני גרינווד מרדיוהד והרג'סטאן אקספרס (שזכה לתיעוד בסרט דוקומנטרי מצויין של פול תומאס אנדרסון). עכשיו החברים חברו שוב וזכינו בעוד שעה של מוזיקה בין לאומית איכותית ומרוממת. תודה.

    עוד משהו ישראלי ומרומם – החדש של קותימאן ודקל עשוי לחמם לבבות ולהנעים זמן.

    ג'ו ג'קסון עושה מוזיקה שנעה בין רוק לפופ לג'אז ובאלבום הזה מוסיף נגיעות של היפ הופ וקצת דיסטורשן וזה מינימום מעניין.

    בחודש שעבר מלאו 30 שנה לפרק הלא נורמלי והמכונן של הסימפסונס, ההומר פאלוזה. בין האמנים שהופיעו בפרק היו כמה שנמצאים בבציר הנוכחי, ואחד מהם הוא פיטר פרמפטון. האלבום החדש שלו והראשון אחרי 15+ שנה כולל הופעות אורח של שריל קרואו, טום מורלו ואחרים.

    עוד להקה ותיקה שקיימת 43 שנה, אבל יש לה 44 אלבומים! מי שמכיר יודע במה מדובר, ומי שלא מוזמן לבדוק את אחת מלהקות האינדי הותיקות הפעילות בצורה רציפה.

    פוסט הארד קור מדנמרק שנע בין פופ לפאנק לפעמים תוך כדי פזמון אחד.

    עוד פוסט משהו, הפעם מאנגליה עם מוזיקה שמזכירה לי אביב בניינטיז, ימים של אלטרנטיב ניישן ב-MTV ותמימות שמקווים שתחזור.

    רועי חן הוא אחד המתופפים הכי טובים בארץ, מוזיקאי בחסד ואיש אדיר ומעניין. זה אחד מהרבה מאוד הרכבים שלו שעושים אינדי רוק איכותי ביותר בעברית ואני ממליץ לא להחמיץ.

    אם לא הספיק לכם רועי חן אחד, הנה עוד להקה שלו, גם במחוזות האינדי, עם זמרת מצויינת שמזכירה את קים גורדון ופי ג'יי הארווי בין היתר.

    עוד קצת אינדי עם להקה שקצת זילזלתי בה כשנתקלתי בה לראשונה, אבל עם השנים למדתי ממש להעריך אותה, עוד יותר אפילו אחרי שראיתי את הביקור של החברים שלה באמבה.

    יופי של בחירות ואחלה סיפורים.

    עוד להקה שלא הערכתי בלי להאזין להם, וחבל, כי זה סה"כ נעים ומיוחד.

    קצת פאנקי טריפ הופ עם נגיעות דאב.

    באלבום הקודם מתארחת יאז אחמד שכמו שגד אמר היא לא חובבת גדולה שלנו אבל יופי של חצוצרנית.

    עוד חיצרוצים עם סטיבן ברנשטיין הותיק שהולך על כיוון יותר ג'אזי מובהק.

    לא בדיוק ג'אז, לא מוזיקה קלאסית, כן מאוד אקספרימנטלי ויפה עם שירה מהממת.

    הבלאק קיז ממשיכים לעשות את הרוקנרול השורשי עם הנגיעות המודרניות שלהם. לא מחדשים, אבל גם לא מפתיעים לרעה.

    קצת קאנטרי עם מרקוס קינג ואלבום כפול שכולל הופעת אורח של בילי סטרינגס הגאון.

    מדברים על הגאון – הנה הוא עם שיר מהפס קול של ג'קאס הבא והכנראה אחרון.

    העובדה שיש לג'ף גולדבלום אלבומי ג'אז זה הדבר הכי ג'ף גולדבלומי שיכול להיות והפעם הוא מארח את שתי השחקניות הראשיות של מרשעת ואת סקרלט ג'והאנסן. כן.

    הדבר הזה הופיע לי במקרה בפלייליסט ומחקירה התברר לי שמדובר במי שניגן סקסופון והנהיג את הלהקה של דיוויד בואי זצ"ל באלבום האחרון והמצויין שלו. ההשפעות לגמרי ניכרות, פלוס נגיעות פרוגרסיביות וג'אזיות. תאונה שמחה מה שנקרא.

    עוד משהו שבמקרה נתקלתי בו והוא אחלה, ומסתבר שזו להקה ותיקה שמוציאה עכשיו אלבום אחרי 20 שנה. משהו בין פאנק לגארנג' והרבה רוקנרול.

    ההו רואים הוציאו עוד הזית אודיו, הפעם קצת פחות מכסחת והרבה יותר נסיונית. אני בעד.

    לא חסיד גדול של הלהקה, אבל יש כאן את מיקי די, בילי שינן, קירק האמט ופיליפ אנסלמו! מינימום מצדיק האזנה.

    ג'ינגיס טרון עושים פרוג מטאל ומערבבים סגנונות בקצב של שיכולים להספיק לשתי קריירות של להקות במהלך אלבום אחד.

    התכנסות חזרו השנה עם אלבום כועס וכנראה שלא עבר זעם כי הנה הם הוציאו אחד, לא פחות שובר מהקודם.

    גאס ג'י ניגן עם אוזי כמה זמן ואפילו הגיע לארץ והוציא אלבום סולו ומאוד מופק שכולל את דורו הוותיקה באחד השירים.

    בצירוף מקרים מדהים, יצא אלבום של עוד גיטריסט עבר של אוזי. ג'ו הולמס לא היה עם אוזי בארץ, אבל כן ניגן יחד עם רוברט טרוחיליו ומייק בורדין מה שאומר שיש לנו כאן אחלה סופרגרופ וזמר שלא בדיוק נשמע כמו אוזי, אבל יכול להיות שטוני איומי היה לוקח אותו בימים הפחות זוהרים של סאבאת'.

    קונאן הם לא ברבריים, אבל נשמעים כך. הם הוציאו אלבום שני בסדרת DIY וזה כבד ואפל.

    הקדוש בשריון הם להקת מטאל שבחזיתה עומד ג'ון בוש שהיה הזמר של אנת'רקס. אולד סקול לפנים וכשזה נוגע לז'אנר לפעמים לא צריך יותר מזה.

    להקה מקליפורניה, שכוללת חברים מלהקות סטונר שונות, כולל פאז של טיי סגל. מהדברים שהגיעו אלי בזכות האלגוריתם ואני מודה לו על כך, כי הם אחלה.

    עוד להקה שהגיעה אלי במקרה, אבל מסתבר שהם בדיוק בטור עם COC ולא לחינם. אחלה אולד סקול סטונר רוקנרול עם מפוחית בונוס!

    כנראה הייתי טוב אל ספוטיפיי, כי הוא נתן לי גם את אלה – להקה של עובדי פאט רקורדס שהקימו להקה שהיא גם פאנק אבל גם הארד קור וגם קצת מטאלית, אז מה רע?

    מונולורד זה סופרגרופ שוודי של מוזיקת דום שכולל חברים משלל להקות והקלידן לשעבר של אופת'. אתם יכולים לדמיין איך זה נשמע, כן?

    עוד סופרגרופ, הפעם מהצד השני של האטלנטי וגם בצד השני של הסקאלה מבחינת סאונד וקצב. כיסוח חולה במילים אחרות.

    הרכב אינדסטריאל מטאל של ריצ'רד פטריק מפילטר והבחור שמנגן גיטרה בפוסיפר ומסתבר שהוא גם צלם ובמאי קליפים.

    אלבום הופעה של פו מאנצ'ו האדירים שתכלס לא ברור איך עדיין לא ראיתי אותם לייב.

    נסיים עם שני דברים שונים לגמרי – שיר חדש של ג'וני שועלי עם עמי שלו שנקרא כן והוא על מישהי שמציעה שיתחתן. והוא אומר לה כן.

    וגם חדש של משינה שנשמע כמו שיא הרגש ושיא הקריירה שלהם, ובפעם הראשונה יובל נשמע ממש כמו אלישע לדעתי.

    טוב, עשינו את זה. שיהיה שבוע מקסים ונעים לכולם וקיץ שמח!

  • הבציר השבועי – הפסקת אש?

    הבציר השבועי – הפסקת אש?

    האמת שיש לי פה ערימה של לינקים שרק הולכים ומצטברים, אז החלטתי פשוט לשחרר את זה, ולהעיף מלא דברים שלא מצויינים, כי יש לא מעט שכן.

    דבר ראשון, אם לא שמעתם, ממליץ בחום על פרק מצויין של שיר אחד שמדבר על תופעת התרבות שהיא אחד מי יודע של נקמת הטרקטור ואוהד נהרין. לא מאמין שלקחו אותנו לראות את זה בהיכל התרבות של נס ציונה כשהייתי בתיכון.

    דבר שני, קראתי והקשבתי לספר הזה בעקבות המלצה של ניימן וזה הפך לאחד מספרי הפנטזיה האהובים עלי! קחו קצת אפוס היסטורי יפני, תוסיפו מערכת קסם שנעה בין אווטאר כשף האוויר האחרון לערפילאים של ברנדון סנדרסון, עוד קורטוב גיבורי על שמזכיר גם את סנדרסון ואנשי המתכת שלו, ולמרות הכאב עוד נגיעה של שיקוף מציאות של מה שקורה בישראל בשנים האחרונות ותקבלו את הדבר המדהים הזה.

    רוק, פרוג, בלוז, היפ הופ, אלקטרוניקה וחברים

    15 שעות פלוס של כל טוב!

    חייב להתחיל עם המאסטרפיס הזה. לס קלייפול ושון לנון הוציאו אלבום קונספט DIY שמספר על נער שמורד במשפחתו יצרנית אטבי הנייר ויוצא להילחם ברובוטים בעזרת כמה חיות שונות ומשונות. את האלבום מלווה קומיקס שקיים דיגטלית ברשותי ואשמח לשלוח ללמי שרוצה.

    האלבום החדש של דייב גרוהל וחבריו הוא הדבר הכי ניינטיז ששהם עשו מהניינטיז ובעיני זה רק משובח. אני צריך עוד כמה האזנות, אבל מאוד אהבתי בינתיים.

    אם כבר ניינטיז, זה הרכב של הסולן של METZ שנשמעים כמו משהו מהעשור המדובר ואפיללו חתומים בסאב פופ.

    NIN, או טרנט רזנור ואשתו, חברו לבויז נויז לא הכרתי באמת קודם והופיעו בקואצ'לה עם מופע מיוחד ומדובר ואנחנו יכולים גם להקשיב לו, וטוב שכך, כי יש פה יופי של גרסאות לשירים לא הכי ידועים, קאברים ועוד.

    האח הצעיר זה פרוייקט של סיימון פוספורד משפונגל וזה נעים ואלקטרוני.

    אם כבר נעים ואלקטרוני, זה פס הקול למאסטרפיס שאם עדיין לא ראיתם חבל (וגם הספר מצויין כמובן).

    עוד פס קול של הבחור, והפעם של סרט שעדיין לא ראיתי, ואמור להיות טוב מאוד.

    הייתה לי הזכות לבלות חצי יום עם אבטה בריהון כשצילמתי אותו לקליפ חדש מהאלבום הבא של אהוד בנאי והוא סיפר לי על האלבום החדש שלו שבדיוק יצא. יופי של דבר, מרומם את הלב ואת הנפש ואני ממליץ לא רק לחובבי הג'אז.

    עוד משהו ג'אזי ולא רק לחובבי – הופעה של הלהקה של אדם וייקמן, הבן של ריק והקלידן של אוזי, שטוען שסאבאת' גנבה לו את החומר ולא שהוא עושה להם מחווה. בכל מקרה זה אחלה של דבר.

    קורטני בארנט עושה אינדי אמריקנה, למרות שהיא אוסטרלית, אבל זה אחלה של דבר, לא משנה העדה.

    ועוד קצת מהכיוון הנעים והמנחם, הכרתי את הבחור ממצב טיסה של גיל מטוס ומאז הוא מנעים את אוזניי מדי פעם.

    הם עשויים להיות ענקים לא מימשו את הפוטנציאל שבשמם, אבל זה לא מונע מהם להוציא אלבומים בקצב מסחרר והחדש ממשיך עם הקו.

    הזוג המוכשר מוציא עוד אלבום מלא גיטרות, בלוז רוק ונשמה ואני אוהב.

    כאן יש לנו להקת בלוז רוק וותיקה שמביאה ערימת אורחים משוגעת כולל חברי עבר והווה ב-GNR, הלהקה של אוזי ועוד.

    קודי ג'ספר טוען שהרוק מת, אבל האלבום הזה מוכיח אחרת. שימו לב לשיר שבו מתארח וורן היינס הוותיק והאהוב.

    נעבור קצת להיפ הופ עם ההרכב של Xזיביט, B ריל מסייפרס היל ועוד אחד שאין לי מושג מי הוא. מי שמכיר את את החברים יודע למה לצפות.

    מהצד השני של סייפרס היל, יש שלנו כאן אלבום נוסף של החבורה המכובדת הזו שלא הוציאה אלבום מאז 1997.

    הלוטוס המעופף עם עוד הזיה קצרה, ואני בעד שיתן לנו טפטופים כאלה מדי פעם.

    זו להקה של מייק השמנמן מנופקס ועוד כמה חברים, לחובבי הז'אנר ולא רק.

    מטאל!

    חצי יממה של מטאל איכותי!

    שיתוף פעולה מטורף של המלווינז ונאפלם דת', וזה נשמע בדיוק כמו מה שהייתם מצפים פלוס עוד קצת הפתעות. סחטיין עליהם.

    אלבום כפול ומשובח של אגדות הסטונר מטאל כשהפעם יושב על כס התופים סטנטון מור, חברם מנולה שכבר ניגן איתם בעבר. לדעתי מדובר באחד האלבומים הטובים שלהם ואני צריך עוד קצת זמן איתו כדי לעכל את העסק.

    שמש לא זורחת זה סופרגרופ של חברים מטייפ או נגטיב וקרובר וזה יופי של דבר (ולמרות ששם ההרכב משקר).

    שמעו, זה לא האלבום הכי טוב שתשמעו בחיים, ואפילו לא בבציר הנוכחי, אבל מי שאוהב את שבעאבק מקבל אלבום ממש מגניב, אז תנו שמיעה אם אתם בעניין.

    הבחור הזה הרים הרכב שהתחיל בתור מטאל חיובי ואיכותי ועכשיו הוא קצת מבואס מהחיים והודיע שזה האחרון של ההרכב ולמרות זה שהוא מנסה קצת לבאס, אני בעדו.

    הבחורה הזו היא הזמרת של להקת המטאל האובר תיאטרלי ומלא הפנטזיה הזאת. לחובבות וחובבי מטאל קלאסי מודרני.

    כאן אפשר לראות איך זה נראה בלייב.

    החבר'ה האלה עושים סטונר עם נגיעות פרוג ופעם ג'וש הומי אמר שהם להקת הסטונר הטובה ביותר בעולם, אז מי אני שאתווכח?

    נקרעשב הם אחת הלהקות האהובות עלי מז'אנר ה-היו אמורות להיות גדולות יותר אבל זאת המציאות, והם עושים סטונר פסיכדלי משובח.

    להקה נוספת מהז'אנר המדובר היא קאל אל (שזהו שמו היהודי והמקורי של סופרמן ואחת מתוך לא מעט כאלה שמופיעות בספוטיפיי), והם קצת פחות פסיכדליים וקצת יותר סטונרים, אבל עדיין מצויינים.

    כמו שליאור מגן אמר – פעם היו כמו AIC והיום כמו מסטודון, אבל אחלה של דבר.

    הלהקה מגדירה את עצמה כפולק מטאל, אבל לדעתי יש גם נגיעות ניו מטאל, היפ הופ ועוד כל מיני דברים. יצא לי במקרה באלגוריתם ואימצתי. תודה ספוטיפיי!

    למי שלא מכיר, יש כאן הרכב צלילות וחפירות ועכשיו הם הוציאו אלבום בסאב פופ, שנשמע אולי ההפך הגמור מהלהקה הקודמת מהלייבל שהופיעה כאן בפוסט.

    באלבום הקודם יש שיר על הלהקה הזו, אז מן הראוי שהחדש והמכסח שלהם יופיע כאן. העטיפה היא מחווה לעטיפה של הקלאסיקה שלהם והמוזיקה נותנת בראש ברמות לא נורמליות.

    פרוג מטאל (בדגש על המטאל) מסיאטל שמערבבים לא מעט סגנונות מדי שיר וזה מזכיר מסטודון מוקדם ועושה טוב בלב בגדול.

    16 הם להקה ותיקה שכוללת את אלכס שניגן עם חיים ועוד כמה ומוציאה אלבום קאברים לסאבאת', בלאק פלאג ועוד.

    החבר'ה האלה עושים רגאיי מטאל, וטוענים באלבום החדש שיש לנו את זה. מי אני שאטען אחרת?

    שיהיה סופ"ש נעים ומקסים לכולם וכמה שיותר שקט!

  • הבציר השבועי – 28 ושמונה ימים אחרי

    הבציר השבועי – 28 ושמונה ימים אחרי

    כבר יותר מארבעה שבועות שטילים עפים לנו מעל הראש בקטע יומי. החיים האלה ממשיכים להפתיע בכיוונים לא צפויים, גם אם לא כאלה שהייתי מאחל או מייחל. אנחנו עדיין בקיבוץ, נהנים מהנוף והשקט (היחסי, עדיין מדובר על כמות לא סבירה של אזעקות והתראות) וממגוון התרבות שאיזור קרית גת מספק, ומסתבר שבשנת 2026 זה לא מעט. נתחיל עם כמה דברים שראיתי וקראתי לאחרונה ואז נעבור למוזיקה.

    על ז'אק טאטי שמעתי מזמן, אבל לא זכור לי שראיתי סרט באורך מלא שלו. בצל המלחמה השלמתי את הפער עם הסרט המדהים פלייטיים, ויש לי הרגשה שאגיע לשאר הסרטים שלו בעתיד. זה סרט שלא קורה בו יותר מדי מבחינה עליליתית, אבל מדהים לראות מה הבן אדם עושה עם אמצעי הקולנוע שהיו זמינים לפני כמעט 60 שנה. בלי שום ספק מדובר באחד המאסטרים הכי גדולים בקולנוע, יעידו על כך טרי ג'ונס, דיוויד לינץ' והחבר'ה מקרייטיריון שמתעכבים על בדיחה שנונה אחת מתוך כמות נכבדת שיש בסרט. אם אתם צופים ו שימו לב לזוויות, לצבעים ולהשתקפויות של פריז דלתות ובחלונות.

    עדיין לא סיימתי, אבל ורנר הרצוג (שפתח לאחרונה אינסטגרם מצויין) עשה לנשיונל ג'יאוגרפיק סרט על אדם שאובססיבי לפילי ענק ולצאצאים שלהם שאולי קיימים. נראה כמו הגריזלי מן החדש, שאם לא ראיתם לכו לעשות זאת דחוף.

    שמעתי על "שכול וכשלון וזומבים" ולא התלהבתי. לא קראתי אף אחד מספרי הז'אנר של קלאסיקות מעורבבות עם זומבים, ערפדים, אנשי זאב וכו' ולא אף אחד מספריו של ברנר. אבל כשהלכתי לספריה בקיבוץ כדי לקחת את הספר הזה בעקבות המלצה של ניימן (אני עדיין קורא אותו, אז לא גישתי דעה עליו) הספרנית אמרה לי שיש גם את ברנר והזומבים, אז זרמתי איתה. מהעמוד הראשון ידעתי שאוהב אותו ואחרי שסיימתי, לגמרי יכול להמליץ עליו, ולטעמי הוא מצדיק את פרס ספיר שזכה בו. הסיפור מועבר בשפה שמתאימה לתקופה שבה בכביכול נכתב, ומשנה את סיפור הרצח של ברנר לכזה שנעשה על ידי פגחים (פגרים חיים) ועושה זאת בצורה מושלמת לדעתי. זה יכול היה להיות סיפור השרדות בזמן התפרצות של מגפת זומבים, אבל השפה וההרהורים הפילוסופיים של בן דמותו של ברנר הופכים את הספר למבריק והופעת האורח של יקירי העיר נס ציונה קנתה אותי. הזכיר לי את שני הספרים הראשונים של מקס ברוקס, עם טוויסט ישראלי. כאן תוכלו לרכוש ולקרוא את הפרק הראשון.

    אתמול ראיתי את הסרט המטלטל הזה ומדי כמה דקות הוא חוזר אלי. לא יאמן שיש אנשים כאלה ובמרחק של כמה דקות מהבית שלי. לא קל לצפייה ולא מומלץ לצפות בו כשיש ילדים בסביבה, אבל מדובר בסרט שעשוי לשנות כמה תפיסות שיש לכם על דרי רחוב, זונות ונרקומנים.

    סינגלים

    נתחיל עם השלישי של לנון ג'וניור, קלייפול סניור והלהקה האדירה שלהם שהלוואי והייתי נוסע לראות ביוני יחד עם פריימוס והרכב הסולו של לס.

    ועוד להקה שהייתי ממש שמח לראות בלייב, אלדר האדירים חוזרים עם שיר הנושא מתוך אלבום חדש שבדרך. תודה.

    פול מקרטני הוציא שיר יפהפה מתוך אלבום חדש שבדרך והוא די ריגש אותי, מה אגיד לכם. אנדרו וואט מפיק, אז בטח יהיה טוב מאוד ומלוטש.

    הרבע השני של הביטלס שעדיין בחיים לא יצא פראייר והוציא בעצמו גם שיר חדש מתוך אלבום.

    הבטהול סרפרס כיכבו בדוקו מצויין וכנראה בעקבותיו מוציאים עכשיו את הגרסה המקורית של האלבום האחרון שיצא לפני 25 שנה, ושונה לגמרי בגלל חברת התקליטים. יהיה מעניין לשמוע מה הייתה כוונת המשורר, כי ממעט הפעמים שהקשבתי לאלבום שכן יצא, הוא סביר ולא יותר.

    האפגן וייגס ממשיכים לעשות טוב מאוד את מה שהם עושים.

    וגם מיוז, גם אם זה לא השיר הכי טוב שלהם, עדיין מסקרן לשמוע מה יעשו.

    כאן יש לנו להקה שהשפיעה על הרבה מאוד אמנים ואיכשהו לא זכתה לתהילה שמגיעה לה, למרות שהייתה באחד מסיבובי ימי ההולדת של מיינארד, והקאבר ש-APC עשו להם הוא אחד השירים הכי יפים ששמעתי בחיי.

    מונית המוות לחמודי עם סינגל חדש ונעים, אהבתי מאוד.

    גם את החדש של סאבליים שלקחו את הבן של להיות הזמר שלהם ונראה שזה משתלם.

    עוד בן של, ועושה אחלה אמריקנה.

    דווין הוא איש מוכשר ואהבתי מאוד את הסטרים שעשה לפני כמה זמן ומחכה לשמוע איך יהיה כל העסק בתור אלבום. ואם באלבומים עסקינן…

    אלבומים

    13 שעות פלוס של אושר.

    הפרעוש מהפלפלים החריפים ובחזרה לעתיד 2 ו-3 הוציא את מה שכנראה נולד לעשות, אלבום אפרו ביט, ג'אז, Fאנק שכולל קאברים ואת ת'ום יורק וניק קייב. אהבתי מאוד מאוד.

    אהבתי גם את הביקור של החבר אצל חברת התקליטים נונסאצ', כמו שעשה רוברט פלאנט כשהוציא שם את האלבום האחרון. (דרך אגב, אם לא שמעתם על מסעותיי עם אהוד בנאי לראות את הקול של זפלין, תוכלו לעשות את זה כאן)

    איכשהו יצא שלא שלחתי את החדש של הזומבי והוא כיף כיופק של דבר. פשוט לחצו פליי, באמת.

    בסוף השבוע שעבר נוירוזיס הפתיעו עם קאמבק שכלל אלבום חדש ואת התוספת של אהרון טרנר מאיזיס בתור זמר וגיטריסט במקום סקוט קלי שביטל את עצמו אחרי כל מיני מעשי זוועה שעשה למשפחתו. מדובר כאן בשעה פלוס של רעש, רגש וקתרזיס כבד מאוד.

    טלה האל הוציאו את אחד האלבומים הטובים בקריירה שלהם בעיני ומשהו שעשוי להפוך כל ספונג'ה, שטיפת כלים או סתם סיבוב הליכה לפריקת מתח בין אזעקות להרבה יותר יעיל.

    את הרעילו את הבאר הכרתי מהימים שלי בתור דייר משנה אצל טל שפיר בברוקלין, אבל איכשהו לא נכנסתי אליהם בכל הכח. האלבום החדש מוכיח שכנראה טעיתי כי יש פה מטאל קור איכותי על גבול הפרוג וזה באמת משהו טוב ונחוץ.

    לקראת פסח, להקת יציאת מצרים הוציאה אלבום קטלני, בשם גוליית', אז פעמיים רפרנסים מקומיים ועוד שעה של ת'ראש מטאל איכותי ברמה גבוהה ביותר.

    להקת הדום השוודית עם איפי קצר וחביב.

    את הלהקה של זאק ויילד או שאוהבים או שלא, הוא באמת לא מישהו שמשנה יותר מדי לאורך השנים. האלבום החדש מסתיים עם שיר מרגש שכתב על הבוס הקודם שלו והוא לגמרי אחד השירים היפים שכתב אי פעם.

    לא יודע איך הגעתי ללהקה הזו, אבל יש להם מעט מאוד אלבומים בספוטיפיי וזה משהו בין ג'ון זורן לסיקרט צ'יפס ואחלה באמת.

    בביו של הלהקה בספוטיפיי כתוב שהם שלושה חברים שמנגנים ביחד. מעבר לזה הם עושים רוק על גבול הסטונר ממש כיף ומוציאים את האלבום האחרון שלהם עם עוד שלושה שירים.


    גוגול בורדלו חוזרים עם אלבום שמושפע מאוד מהמלחמה בבית של הסולן יוג'ין האץ. קראתי קצת את המילים ואני אוהב את הגישה המורכבת שהם נוקטים בה. זה לא נטו שחור ולבן פשטני ממה שראיתי. השירים אחלה, אולי הכי אנרגטיים בקריירה שלהם.

    עוד אלבום שמתעסק בתלאות העולם הפעם מכיוון הפאנק רוק. זו אחת הלהקות האהובות על חיים ואני חושב שחברי חובבי NOFX ושות' יאהבו את זה, אפילו מאוד.

    החבר'ה האלה עושים רוק דרום ארה"בי כבר איזה עשרים שנה וכמו זאק ויילד, או שאוהבים או שלא, הסגנון מאוד ברור.

    הגיטריסט הוירטואוז פול גילברט הוציא אלבום שמושפע מטקסט של ג'ורג' וושינגטון וזה לכל הפחות מסקרן.

    אני יודע שיש אנשים שיקראו את זה ויזדעזעו מהעובדה שאני שם אלבום של "גונג", עקב העובדה שדיוויד אלין מת ולא חושב שיש מישהו מהליינאפ המקורי, אבל בכל מקרה זה אחלה פרוג, אז לא באמת משנה איך קוראים לזה לדעתי.

    כנ"ל לגבי סופט מאשין, רוברט וייט כמובן לא כאן, אבל זה יפה ונעים, אז מה רע? פלוס על התופים יושב שם כרגע אסף סירקיס מרחובות.

    ארכיב עושים מוזיקה אלקטרונית, טריפ הופית וזה בדיוק מה שתקבלו כאן.

    הבחור הזה הוא הזמר של לה פאם, ועושה פופ רוק פסיכדלי אלקטרוני.

    הבחורה הזו הייתה הזמרת והבסיסטית של סוניק יות' והוציאה אלבום היפ הופ אלקטרוני מוזר מאוד. כל הכבוד.

    החבר'ה מסהרה עם עוד אלבום מדברי, כולל שיר עם חוזה גונזלס, מה שמוביל ל…

    אלבום חדש של הבחור. מודה שלא באמת הייתי בעדו, למרות שמארק לנגן עשה לו קאבר, אבל מה אגיד, שווה לפעמים לא להתעקש, במיוחד על דברים שלא אוהבים.

    בן שלו כתב בהארץ על הסרט קלרה הקדושה שביים גיסי ופס הקול שלו של ברי סחרוף ועוד. קריאה טובה ומצדיק האזנה ואולי אפילו צפייה.

    בכתבה על קלרה הקדושה מוזכרות אקסיות (הלהקה, לא ערמת החרטות והבושות), ונזכרתי שבאחד הסיבובים שלי לקרית גת שמעתי שני שירים שלהם ב-88. אחלה דבר וכולל קאבר ללונדון של חנוך לוין וחוה אלברשטיין.

    שלוש עם אלבום קאברים ג'אזיים למיוז, אואזיס ובארבי גירל.