הבציר השבועי – 1.11.24

נראה לי שלא כתבתי באזור השנה. לא מצאתי את הכוחות להתחיל משהו כל כך חסר חשיבות שלוקח זמן ואנרגיה, אבל בשבועות האחרונים יצאו דברים ממש ממש טובים, ויש לי הרגשה שקצת מוזיקה יכולה לשמח לבב אנוש, אז יאללה!

399 שירים באורך כמעט 25 שעות. כבוד!

דבר ראשון, הגרנדמאסטר דווין טאונסאנד הוציא את אחד האלבומים החיוביים והמחזקים שיצא לי לשמוע לאחרונה. כל שיר כמעט עוסק בכמה דברים טובים יש לנו, איך לקום מנפילה (ולמה זה חשוב, במיוחד בחודש חשוון), והודיה, כמו בקליפ לשיר המדהים הזה:

תודה דווין.

מצד שני יש לנו את ג'רי קנטרל שהוציא אלבום אפל אך משובח והביא הפעם חברים מכל האלבומים הקודמים כמו מייק בורדין שמתופף כמעט בכל השירים, רוברט טרוחיליו, גרג פוצ'יאטו (שיופיע בהמשך הרשימה), דף מקיגן, גיל שרון ועוד. אהבתי מאוד ואני שמח שהוא פעיל ומוציא אלבום כל כמה שנים, לבד או עם AIC.

תודה לאל הפרוע שמופיע בשיר הזה, שממנו ניק קייב לקח את השם לאלבום היפה הזה.

איכשהו יצא שאני לא מכיר לעומק אלבומים של הקיור, אבל מה ששמעתי אהבתי מאוד והאלבום הזה רק מוכיח עד כמה אני צריך לחקור ולהכיר את הלהקה הזו. ראיתי כמה שהתבאסו על האינטרו הארוכים, בעיני הם טובים מאוד ורק מחזקים את השירים היפים.

את דמעות לפחדים אני ממש אוהב, וממש מתבאס שלא הלכתי לראות כשביקרו כאן. כאן יש לנו אלבום עם ארבעה שירים חדשים ועוד כמה בהופעה. לא בארץ. שגם בה לא הייתי.

מיילס קנדי ככל הנראה מקליט אלבום חדש עם סלאש, אבל בינתיים הוציא גם את הדבר היפה שעוסק באמנות השחרור וכולל שיר שלדעתי מדבר על כריס קורנל, אז אהבתי מאוד כמובן.

וורן היינס מוציא אלבום סולו ראשון מאז 2015, וכולל את דרק טרקס ועוד כמה חברים וזה נעים, בלוזי ומרגש. מה עוד צריך?

עוד קצת בלוז רוק עם בת' הארט שהכרתי מאלבום הסולו הראשון של סלאש, שגם מתארח כאן. יש לה קול לא נורמלי, שווה להכיר.

עוד קצת סלאש, שמתארח יחד עם ויליאם דובל ועוד כמה באלבום הכנראה אחרון של MC5 שויין קריימר הספיק להקליט לפני מותו.

אלף אלפי הבדלות – וילי נלסון עם עלה אחרון על העת לטענתו, מה שאני ממש מקווה שלא יהיה, כי הבן אדם הוא נכס צאן ברזל לתרבות האמריקאית.

לטאת הישו הם להקה ותיקה שלא הוציאה אלבום 26 שנה ועכשיו חזרה עם הדבר המצוין הזה. הגיטריסט דווין דניסון מתפקד כחבר בטוהומק האדירה של מייק פאטון ואפשר לשמוע את הקשר בין שתי הלהקות.

עז הם להקה שוודית אקספרימנטלית שהוציאה אלבום הזוי שנע בין כל מיני סגנונות, רוק פסיכדלי, אפרוביט, פולק ועוד. נסו, מה אכפת לכם?

האוהבים הטובים יותר הם להקה של גרג פוצ'יאטו (דילינג'ר אסקייפ פלאן, קילר בי קילד, ג'רי קנטרל) ואני חייב להגיד שאהבתי את האלבום הזה הרבה יותר ממה שחשבתי שאוהב. גם הוא משלב ז'אנרים בלי בושה ועושה את זה בצורה מקצועית ביותר.

עוד שעטנז, החבר'ה האלה עושים משהו בין פאנק למטאל לאמריקנה, למרות שהם בכלל מקנדה. אני במיוחד אוהב את העובדה שיש להם זמרת שנשמעת לפעמים בקולות רקע ולפעמים בתור הסולנית. אחלה דבר.

שמעו, אני לא האוהד הכי גדול של הפיקסיז, אבל מאוד מחבב אותם והאלבום החדש ממש אחלה לדעתי. לא מחדש משהו, אבל אני מסתפק גם בשעה פלוס מינוס של מוזיקה טובה ונעימה וזה בדיוק מה שמקבלים כאן.

עוד להקה שאף פעם לא היו החביבות עלי בעולם, אבל תמיד ידעתי להעריך והמוזיקה שלהם פשוט עושה טוב בלב. מצרך חשוב בימינו.

כאן יש לוטוס מעופף עם איפי חדש שכולל שיר מחווה לטווין פיקס. קנה אותי.

כאן יש לנו ספליט של שתי להקות פוסט הארדקור/פאנק שעושות קאבר אחת לשניה ונותנות עוד שיר מקורי. מי שמכיר את שתי הלהקות כנראה יאהב ויעריך את זה ומי שלא עשוי גם.

כאן יש לנו סופרגרופ שבאלבום הקודם עשה רק קאברים לסלייר (רק איטיים יותר, לכן השם הגאוני) והפעם מעבר לקאברים נותן כמה שירים מקוריים וזה אחלה של דבר.

כאן יש לנו להקת סטונר פסיכדלי אינסטרומנטלי שמשתמשת בכל מיני כלים כמו צ'לו, כלי נשיפה וקלידים כדי להכניס אותנו לאווירה. אהבתי מאוד.

וויזרד עושים סטונר רוקי חביב, על גבול האמריקנה, ומשתמשים בכל מיני כלים של המערב הפרוע.

לא יודע איך אין יותר דיבור על ההרכב הזה שכולל את סן דוג מסייפרס היל, כריסטיאן הבסיסט המקורי של פיר פקטורי ובילי מביוהאזרד. אתם יכולים לנחש איך זה נשמע, כן?

להקה די פופולרית בעולם שעושה פוסט הארדקור וגם אם זה לא הז'אנר החביב עליכם שווה לדגום אותם.

וכאן יש את להקות הנערות שקצת התבגרו כבר שעושות פאנק רוק די נותן בראש. הגימיק כבר לא כל כך קיים, אבל האנרגיות לגמרי כן.

כאן יש הופעה של החרב שחזרו לפעול מתוך פסטיבל שיש לי הרגשה שאני רוצה לראות מתישהו בחיים, אבל בלי נדר כמו שאומרים. בכל מקרה זה אחלה.

סטונר עושים אלקטרו פופ. סתם, די ברור מה קורה כאן וזה סופרגרופ של חברי קאייס לשעבר שכאן נותנים לנו הופעה וכמה קאברים ללהקת האם.

רק במידה ופספסתם, בשבועות האחרונים יצאו שניים ממועמדי האתר לאלבומי המטאל של השנה, אחד מהם זה היציאה המטורפת הזו של אורנסי פזוזו שנשמעת כמו מה שקורה במוח של דיוויד לינצ' ביום אפל.

והשנייה זה אלבום המופת הזה של הלהקה האדירה שמשלבת בלאק, דת', מטאל קלאסי, אלקטרוני ופרוג והפעם אפילו הביאה חבר טנג'רין דרים כדי לנעוץ את עניין הקראוט. למי שלא אוהב צעקות, שווה להתגבר על המעט שיש כאן, מדובר ביציאה לא נורמלית.

כאן יש אלבום קונספט האבי מטאל קלאסי שעוסק במיתוס העתיק של ביוולף וזה פסקול מושלם אם אתם יוצאים למסע צלב או משהו.

ונסיים עם השיר המצוין הזה מהסדרה הלא פחות מופתית שכתבו החבר'ה שהביאו לעולם את הלהיט "Let It Go", ויצרו תופעה של מיליוני חובבות אנה ואלזה קטנות. פלייליסט של כל השירים מהסדרה כאן למטה.

שיהיה סופ"ש רגוע נעים וחמים לכולם, אמן!

עת מלחמה

לא קל.
לאף אחד.
מאז שהתעוררנו למציאות מסוייטת לפני קצת יותר מיומיים העולם שלנו התהפך לגמרי. האזעקה הפכה את כל המחשבות והדאגות של הימים הקודמים להבל הבלים, וכולנו עמוק בתוך הזוועה שממשיכה ואין לדעת איך ומתי תגמר.

כשחברי ארז שמידע כתב בקבוצה שהוא לא מצליח אפילו להקשיב למוזיקה, קלטתי שגם אני ככה. למרות שאני שומע את הקולות של בליפי שמרגיעים לפחות שניים מבני הבית (אבל עלולים להטריף שניים אחרים), כבר יותר מ-48 שעות שלא הקשבתי למוזיקה, דבר שהוא על גבול הבלתי נתפס. לכן החלטתי לאסוף כמה דברים שאולי יעזרו להקל על הטירוף.

שש שעות של איכות

דבר ראשון, גיליתי שהמוזיקה של ג'ון זורן סוף סוף זמינה בספוטיפיי! למי שלא מכיר, מדובר באחד המלחינים והמוזיקאיים הכי יהודיים והכי ורסטיליים בעולם, עם מוזיקה שנעה בין דום לג'אז לקלאסית לאקספירימנטל קשה. כרגע אני מרגיש שצריך את הנעימות הכי נעימות שלו, והאלבום החדש עונה בדיוק על הצורך – אוסף יצירות שמוקדשות לסמואל בקט שמבצעים שלושת הגיטריסטים ביל פריזל, ג'וליאן לייג' וגיאן ריילי. אבל יש באמת המון, אז הנה עוד כמה המלצות חמות: ספר המלאכים הכמעט מלא (חסר שם רק האלבום המופתי של בר כוכבא), החולמים, פסי הקול (ובמיוחד 13), והביצועים למוזיקה של אניו מוריקונה (כולל ביצוע לא יאמן עם מייק פאטון). לסיום, ושניים וחצי חגים אחורה (במציאות אחרת לגמרי שנראית כמו חלום מתוק), קול נדרי:

מכירים את זה שיש שיר בראש ולא מצליחים לקלוט באיזה מדובר? אז ככה היה לי כמה שנים, שנים! שיר שנתקע ונשמע כמו הרבה דברים, אבל לא היה הם. עד שיצא האלבום החדש והיפהפה של בלונד רדהד, ולפתע נזכרתי שזה שיר מהאלבום האהוב עלי ביותר שלהם. אשים גם אותו כדי שמי שלא מכיר יתקן זאת ומהר.

מאסטרפיס, אל תפספסו

הפוליריתמיקס עושים מוזיקה שאני קורא לה "ביסטי בויז אינסטרומנטלי", כי זה נשמע ממש כמו הקטעים הפאנקיים והאדירים של האגדות, והחדש שלהם ממשיך עם הקו אז לא תשמעו תלונות כאן.

החדש של סטיבן וילסון כולל דואט עם נינט (יצא לי חרוז) וממשיך עם הקו הפרוגי-פופי והקצת עצוב, אבל כולנו עצובים עכשיו, אז זה מתאים.

קרלטון מלטון עושים פוסט רוק פסיכדלי אינסטרומנטלי וקצת אפל, אבל גם בחוץ קצת אפל, אז זה מתאים 2.

אם צריכים לפרוק, פרונג הוציאו אלבום חדש ומלא אנרגיה, שנשמע כאילו הם לא בני 60 בערך וקוראים לו State Of Emergency, אז פעם שלישית מתאים.

יש עוד מלא דברים, אבל נראה לי שנעצור פה בינתיים. מזכיר לכולם שכמעט תמיד אפשר לדבר איתי אם רוצים כמה תרגילי נשימה מרגיעים או סתם להוציא קיטור.

אוהב אתכם.

לסיום הנה שיר של הלהקה המצויינת קו אחורי, שיש לי את הזכות הגדולה לעבוד איתה לאחרונה, עושה קאבר לבד רליג'ן.

שלא יהיה צער.

הבציר השבועי – ערב ראש השנה תשפ"ד

שמעו, רציתי כל כך הרבה זמן לשלוח לינקים, שיש לי כבר שני עמודים מלאי כל טוב, וכל שבוע מצטרפים עוד דברים, אבל לחיים יש נטיה מעניינת להתמלא בדיוק בזמן שאנחנו מלאים כבר. אני פשוט רץ על מה שיש כדי שיהיה לנו פסקול טוב לסיום תשפ"ג ולפתיחת תשפ"ד (אחלה שם לשנה) ואת השאר בשאיפה אשלח בהמשך. יאללה צוללים.

רוק, פסיכדליה, אלקטרוניקה וחברים

שמונה שעות ועשרים ואחת דקות של אושר

דבר ראשון יש לנו כאן את האחים הכימיקלים באלבום מרומם נפש, אז מה עוד צריך?

עכבר הסכנה חובר למישהו שלא הכרתי לעוד אלבום נעים.

אני ממש אוהב את הצמד הזה ואת מוזיקת הסטונר פופ שלו.

פילטר הוותיקים חוזרים עם אלבום חדש שמשמר את הנוסחה יופי.


האו רואים עם עוד אלבום קראוט פאמק סטונר פסיכדלי.

אלבום מחווה יפהפה ללאון ראסל ולהיטיו, כול הופעות של בוטסי קולינס, הפיקסיז והיס גולדן מסנג'ר…

שבעצמם הוציאו אלבום נעים לאוזן אנושית.

עוד משהו יפה ונעים בהרבה רמות. למרות שהתחילו יותר פאנקים, הם עכשיו לגמרי על התפר שבין סרג' גינסבורג לבק.

במקרה עלה לי, אינסטרומנטלי נעים ומלטף.

האמת שלא שמתי לב לאלבום הזה עד שקוואמי כתב עליו וכלל הופעות אורח של איגי פופ, טרוי ואן לוין, והגיטריסט של קונברג', רק שתבינו איזה גיוון.

לא יודע איך להגדיר את הלהקה הזאת. הרבה מאוד סגנונות בין מטאל לפאנק לפופ. שווה האזנה.

וילי נלסון לא נח ומוציא אלבום בלוגראס.

וכאן יש לנו את ג'ון סקאלזי, סופר המד"ב האדיר, עם אלבום פוסט רוק.

מטאלללללל

שבע שעות ושלושים ותשע דקות של מטאל

הרבה מחשיבים את הלהקה הנורווגית הזו לאחת תהטובות בעולם, והאלבום החדש מצדיק את השמועה. יופי של בלאק אנד רול עם נגיעות פרוג.

עוד לא האזנתי לעומק, אבל ברור שעומד להיות אלבום טוב, כי הם ברונס עם אלבום ראשון שהוא לא צבע.

מדובר בבן אדם אחד שעושה מוזיקה בין מיידן למטאליקה למסטודון ומילים מרוממות נפש באמת! אני בעדו.

סופרגרופ של חברי קונברג', היי און פייר ועוד עם מוזיקה כבדה אך קליטה.

עוד סופרגרופ של שניים מביפי קלירו יחד עם דייב לומברדו!

הקנדי הפרוע חוזר עם סטונר רוקנרול מרקיד.

סטונר פסיכדלי, לא צריך להרחיב.

בלאק איכותי פרוגי צרפתי .

בלאק איכותי פרוגי אמריקאי.

אוטאפ חוזרת עם אלבום שמשלב שירים מקוריים וקאברים לנירוונה, סליפנוט, בילי אייליש ואמינם בין היתר!

הופעת קאברים של קנסר בטס לבלאק סאבאת'.

אמנם סינגל, אבל אצל קרלטון מלטון מדובר ברבע שעה.

סטונר מטאל אירי עם מוטיבים מד"בים. איכות.

קחו את ויין סטטיק שר מבעד למסך המוות!

ונסיים עם איתי סגל שהוא לא מטאלי כל כך, אבל פסיכדלי וארוך!

שתהיה שבת שלום ושנה טובה ומתוקה לכולנו אמן!

הבציר השבועי – 9.6.23

עוד שניה יוצא קווינס אוף דה סטון אייג' חדש ואני מתרגש מאוד לקראתו, אז בינתיים הנה ערימת דברים שממש אהבתי מהשבועות האחרונים.

דקה מתחת לשבעה עשרה שעות של אושר ועושר

פסי קול

קודם כל, אם עדיין לא עשיתם זאת – לכו לראות את הספיידרמן החדש! ראיתי אותו כבר פעמיים (כולל אחת בעברית עם נור) והוא פשוט יצירת מופת אמנותית שלא ייאמן שאנחנו חיים בעידן שזה נחשב למיינסטרים. מעבר לויזואליה המדהימה, יש גם אחלה פסי קול!

הראשון הוא אוסף השירים שמופיעים, שבעיקר מורכבים משילובי פעולה מעולם ההיפ הופ.

השני והלא פחות חשוב זה פס הקול של דניאל פמברטון (מודה שלא הכרתי עד עכשיו) שכולל אוסף אקלקטי לפחות כמו סגנונות האנימציה שמופיעים בסרט עצמו.

סרט שני שראיתי וחיבבתי, למרות שהוא על הצד השני של סקאלת האיכות מספיידרמן, רובוטריקים והחיות נגד כוכב המוות! הסרט החדש ממשיך את הקו החביב של באמבלבי, גם אם הוא לא טוב כמוהו, אבל כיף של סרט קיץ ואחלה פסקול שמורכב כולו מהיפ הופ ניינטיז משובח.

וסרט שלישי וטרי מאתמול בערב – הפלאש. אולי הסרט הכי טוב של היקום של DC, וסרט שעושה המון כבוד ליצירות העבר שאני לא רוצה לדבר עליהן כדי לא להרוס, אז פשוט ממליץ ללכת, לשים את הביקורת בצד ולהנות!

סינגלים

הלטאות ממשיכים עם שירי המטאל וזה כיף גדול.

על השיר החדש של סיגור רוס אי אפשר להגיד שהוא כיף, אבל יפה זה כן.

וכדי לאזן, הנה קצת סטונר משובח וקליל.

אלבומים

הפו פייטרס החדש הוא בעיני הטוב ביותר שלהם מזה שנים. אמנם יש הרבה עצב סביבו, עם המוות של טיילר הוקינס ושל אמא של דייב גורהל, אבל גם המון יופי. גם כאלה שלא הכי מתחברים לסגנון שלהם יכולים למצוא בו דברים טובים, כולל אחד השירים הארוכים בקריירה שלהם.

כאן יש לנו רנסיד שעושים את מה שהם כמעט תמיד עושים וזה פשוט אחלה של אלבום.

ברור לי שלא כולם אוהבים את הסגנון שלהם, אבל השילוב בין פרוג לרוקנרול מספק אחלה האזנה.

החבר'ה האלה עושים יופי של רוקנרול סבנטיז ובאמת שלפעמים לא צריך יותר.

עוד מאותו סגנון, אבל עם קצת יותר נטיות סול/בלאק קיז וחברים. כיף לאללה.

הפתעת השבוע מבחינתי – האלגוריתם של ספוטיפיי המליץ לי עליו וטוב שהקשבתי כי זה משלב כמה סגנונות אהובים בצורה מיוחדת. משהו בין סליפנוט, NIN וקווינס אוף דה סטון אייג'.

משם האלגוריתם הוביל אותי לכאן, גם אחלה של דבר, קצת יותר פופי ואלקטרוני, אבל טוב מאוד.

עוד יציאת אלגוריתם – מדובר בקרוסאובר הארדקור, מכסח ויפה עם עטיפה סטייל חבורת הזבל. אהבתי מאוד.

סטונר מצויין ואחד האלבומים האהובים עלי מהשבועות האחרונים פלוס עטיפה יפהפייה. תנו לו צ'אנס.

אחד היוצרים הוותיקים חוזר עם אינדסטריאל מטאלי ואפלולי ביותר.

אותו מוזיקאי מהקודם אבל עם צד יותר רגיש. אינסטרומנטלי פוסט מטאלי אם מחפשים הגדרה.

אחד האלבומים המדוברים השבוע, יופי של שיתוף פעולה בין ג'וני גרינווד לדודו טסה והמון אורחות ואורחים שעושים פסיכדליה בערבית במטרה לקרב לבבות. אני בעד.

בעיני יותר מעניין מג'ונו ודודי, מדובר בשילוב פעולה פולני/פקיסטני שמביא לנו ג'אז אקלקטי ביותר ותודה רבה לצח הגאון ששלח את זה!

בונוס

לרגל שלושים שנה למות של סאן רה, גיל מטוס הגיש שלוש תכניות עם מיטב החומר של החייזר. האזנה מומלצת ביותר! ועוד משהו נהדר – תכנית שכולה התעלות רוחנית וכוללת כמה שירים מהאלבום Living In The Material World של ג'ורג' האריסון זצ"ל לכבוד חמישים שנה לצאתו לאוויר העולם.

כאן יש חמישה אלבומים שגיזר באטלר אוהב. טעם טוב יש לבחור.

וכאן באז מהמלווינס מספר על עשרה שירים שכתב במהלך השנים. בנוסף, הנה פלייליסט שהכנתי לקראת ההופעה, כי הם עומדים לנגן שירים מעומק הקריירה.

ואם זה לא מספיק, הנה הופעה מלפני כמה ימים, גם הגיעה בזכות צח המלך.

https://www.youtube.com/live/RzEKLH4Ih_U?feature=share

ומאותו פסטיבל, הופעה של קלאצ' שבעזרת השם נזכה לראות כאן מתישהו.

https://www.youtube.com/live/PM-8WmWiGE0?feature=share

והנה כל אותן מכשפות לייב באולפן.

ואללה נראה לי שאנחנו מסודרים, אה?

הבציר השבועי – 12.5.23

מכירים את זה שחושבים שיהיה שבוע רגוע ואז קולטים שיש ערימות לא הגיוניות של תוכן?

דבר ראשון ביום שישי יצא המשחק החדש בסדרת זלדה וזה יהיה שקר אם אגיד שלא חיכיתי לו כמו ילד קטן ונשארתי ער עד מאוחר כדי לנסות להרכיב סקייטבורד מקרון ומגן. בכל מקרה, הנה וידאו שאולי יגרום לכמה לרוץ לקנות סוויצ', ודי בצדק בעיני:

רק אגיד שמכמה שעות ספורות של משחק מדובר בשילוב בין סיפורי פנטזיה/מד"ב דיסטופיים ללגו לחדר בריחה במימדים אפיים. אחד הדברים שהכי אהבתי במשחק הקודם היה האופציה לחוות את המשחק בשתי דרכים שונות לגמרי, אני שיחקתי כדי לראות את הסיפור, לפתור סייד קווסטס ולסיים את המשחק ונור אהב לחקור את העולם הרחב. הפעם שני האלמנטים עוד יותר מורגשים ואני שמח שיש לי הזדמנות נוספת להעביר כמה (עשרות) שעות יחד על הספה.

כנראה שאני לא בן הארבעים פלוס היחיד שבעניין, כפי שתוכלו לראות בפרסומת המלנכולית, אך המשפיעה, הזו:

או בפרסומת למשחק ישן יותר בכיכוב רובין ויליאמס ז"ל ובתו, זלדה:

ואם בנינטנדו עסקינן, ראיתי את הסרט על הטטריס וזה חתיכת סיפור מטורף וסרט חמוד ביותר! ממליץ בחום, למרות שיש סיכוי שתשימו אחריו את זלדה בצד ותלכו להוריד כמה שורות.

ועכשיו למשהו שונה לגמרי!

אם לא ראיתם את העונה הראשונה, רק אגיד שמדובר באחת הסדרות הישראליות הכי טובות אי פעם ואני באמת שלא מגזים. העונה החדשה הולכת עוד יותר רחוק עם הנונסנס אבל גם עם הרגש והייתה לי הזכות לשחק בשני תפקידים קטנים, נראה אם תזהו אותי בפרק 6 ובטוח תזהו אותי בפרק 18.

עוד משהו מצחיק ומצויין, החובות חוזרות בכל הכח עם הגרסה שלהם לספיינל טאפ. בגדול סדרה שמתחילה עם שיר של קיס כבר מקבלת נקודת זכות אצלי, אבל בלי קשר, זה טוב לאללה. הלהקה (שיש לי חולצה שלה!) היא אחת המוצלחות בעולם, אבל אף פעם לא הוציאה אלבום, מה שמוביל למסע הזוי וצבעוני עם מלא הופעות אורח אדירות. קבלו את הפסקול:

https://youtu.be/-ppBIVvWNIo

גנדי טרטקובסקי הוא אחד היוצרים הכי מוכשרים בעולם האנימציה ויצר דברים שונים כמו סמוראי ג'ק, בנות הפאואר פאף, המעבדה של דקסטר וסדרת האנימציה הישנה של סטאר וורס, ובכולם ניתן להבחין בסגנון הייחודי שלו הן מבחינת סיפור והן מבחינת אמנות. הסדרה החדשה שלו היא סיפור סייברפאנק מלא קסם, מסעות בזמן ועוד הרבה דברים שכנראה נכלה בהמשך. הנה הפרק הראשון במלואו.

אני מספר כמעט לכל מי שאני מכיר ואוהב על ברנדון סנדרסון, אחד מסופרי הפנטזיה הטובים שפועלים כיום, אם לא אי פעם. לאחרונה הוא קיבל דוקטור של כבוד מהאוניברסיטה שבה הוא מלמד כתיבה, ולמרות זאת, אני מפציר בכולם לראות את זה. מדובר בחצי שעה של נאום מעורר השראה על החיים, יצירתיות ואיזון. מחכה לראות מה יעשה שיקבל פרופסורה.

יאללה מוזיקה.

17.5 שעות מהממות

אלבומים

דבר ראשון, שמעו איזה יופי. קראתי קצת על הסופרגרופ הנשי הזה, אבל מכיוון שלא הכרתי אף אחת מהן באמת לא השקעתי בו. יום אחד משהו משך אותי להקשיב בכל זאת, ואיזה מזל שעשיתי זאת כי זה פשוט אלבום יפהפה! משהו בין סמשינג פמפקינז של הניינטיז לורוקה סולט למאזי סטאר.

חברי הטוב והצדיק עידן ברכה שלח לי את הדבר המדהים הזה. אמנם מלנכולי, אבל יפה מאוד.

דיברתי על הפמפקינז לפני כמה שורות והנה היצירה המלאה של בילי קורגן וחבר מרעיו. שמעו, לא אגיד שצלחתי את הכול בהאזנה אחת, אבל זה שאפתני ונע בין פרוג רוק למיוז ואמנם זה ארוך לאללה, אבל שווה בדיקה. חינם, מה אכפת לכם? פלוס ג'יימס איה חזר ללהקה, אז בכלל מצדיק האזנה.

הלהקה שהחלה בתור מופע בין הסטים של הדד (אהרון, תקן אותי אם אני טועה) והמשיכה עם ממתקים אינסטרומנטליים שמשלבים מלא סגנונות שונים ומשונים. כיף לראות שהם ממשיכים למרות מותו של מנהיג הלהקה ניל קסל.

עוד קצת אינסטרומנט והפעם מכאן! את בום פם אני מחבב כבר לא מעט זמן והאלבום החדש שלהם בעיני אחד הטובים וכולל ביצוע לא יאמן לנעימה של בחצי היום.

גיא בן שטרית הוציא אלבום חדש עם יציאות שמזכירות בעיקר את איטליז, אבל קצת אינפקציה (שמעתם את הפרק של שיר אחד עליהם? מרגש) ומלא הופעות אורח.

סיפרתי כבר על הסופרגרופ של חיים, ציון וגוצי והנה האלבום החדש והמכסח. תהנו.

וגם חדש של המכונות, שממשיכים לתת בראש ללא הבחנה.

עוד סטונר ישראלי משובח, אז נראה לי שאתם יודעים מה לעשות.

פה יש ספליט של שתי להקות דום. אני חובב הסדרה הזאת של אלבומים קצרים עם שירים ארוכים.

את העכבישים השחורים הכרתי בפסטיבל באנגליה והם היו אחת הלהקות המקומיות הכי פופולריות שהופיעו במקום. בגדול זה סטונר רוקנרול די משפיע, ממליץ לתת האזנה.

הלהקה הותיקה ממשיכה עם הליין שהחלה בשנות התשעים וזה אחלה, גם אם לא אופרת רוק כמו של הפמפקינז.

נועם שלח לי את האלבום הזה – קאברים לפרל ג'אם בסגנון בלו גראס. חלק מהביצועים לא פחות ממבריקים. תודה נועם!

ואם בבלו גראס עסקינן, קחו אלבום של בלה פלאק יחד עם זקיר חוסיין! אחד השילובים האקלקטים.

ואם באקלקטים עסקינן, דייב לומברדו מסלייר, מיסטר באנגל ועוד הוציא את האלבום הזה ששכמעט כולו תופים.

את רצח על ידי מוות הכרתי לפני עשרים שנה בארה"ב וקצת שכחתי מהם. מסתבר שהם הוציאו סדרה של אלבומי קאברים, הנה חלק ראשון, שני ושלישי והאחרון וכאן למעלה. בין היתר תמצאו כאן סופרטראמפ, מגהדת', ג'וני קאש ועוד.

סינגלים

דבר ראשון, הלטאות חוזרות עם אלבום מטאל והנה הסינגל והקליפ הראשון, שניהם בהשפעה קשה מאוד של המטאל מהאייטיז. אהבתי מאוד.

דבר שני, יופי של חזרה למוטב! מעניין איך שאר האלבום יהיה.

תמר אפק המוכשרת שזכתה לתשבחות של הנרי רולינס כמה פעמים, חוזרת עם סינגל חדש ומצויין.

אולי הם לא הלהקה האהובה עלי, אבל לגמרי היו חלק מהפסקול של שנות הנעורים וזה יופי של שיר, אז מקווה שתקשיבו גם.

שיר מבעד למסך המוות, ביצוע יפהפה ונוגה של אריק קלפטון עם חברו, ג'ף בק המנוח.

שיתוף פעולה די מרגש ומשפיע בעיני.

שיר שני לאחר המוות השבוע. מאטליקה נהגו לבצע כמה וכמה קאברים של מוטורהד במהלך השנים, אז מה יותר מתבקש שזה יקרה באופן הפוך?

איגור ומקס קאוולרה חוזרים אל תחילת הקריירה של ספולטורה וזה חתיכת הפצצה. מחכה לשמוע את שני האלבומים כשיצאו.

להקה ותיקה מאוד, שלצערי פספסתי בארץ, עם שיר חדש ומצויין.

אין שום ספק שהלהקה הזו מתאימה רק למי שמחבב את הסגנון, אז אם אוהבים לכו על זה ואם לא לא.

נראה אתכם שמים פליי ולא רוקדים. נראה.

המיול חוזרים, צריך להוסיף?

להקה של הבחור מקייב אין בבימוי והשתתפות של הדוד שעשה את הקאברים המושקעים בימי הקורונה העליזים.

עוד קצת סטונר פסיכדלי ארוך. מה רע?

טנשיוס די שרים על כך שאין מצב שמובגר ישחק במשחקי וידאו. אלא אם כן…

כן, כיף להיות אינפנטיל.

שמעו, זו אחת מסדרות הרשת האהובות עלי ואפילו עשיתי גרסה משלי לזה לאוזן (כולל פרק עם האהוב יורם הבר ז"ל). מה שאני במיוחד אוהב זה לראות איך כל אמנית ואמן לוקחים את זה למקום שלהם, ועד כמה מגוונים האנשים שיוצרים את פס הקול של חיינו. סיל הוא תוספת מרשימה לפנתיאון, במיוחד הקטע שהוא מדבר על אליס אין צ'יינס, אבל לא רק. איך שסיימתי לצפות רצתי להקשיב לאלבום שלו, דבר שלא עשיתי בחיים.

דייב לומברדו האגדי לא רק הוציא אלבום, אלא גם הלך לדבר עם החבר'ה והוא נראה פשוט איש חמוד ומעניין.

עוד סרטון שיצא לאחרונה – שני חמודים ומעניינים עם טעם עשיר במוזיקה.

והנה פלייליסט של כל האלבומים שהוזכרו בתכנית במהלך השנים. 490 שעות חברות וחברים. עם זה נסיים, אוהב אתכם ומקווה להתראות בקרוב!