כבר יותר מארבעה שבועות שטילים עפים לנו מעל הראש בקטע יומי. החיים האלה ממשיכים להפתיע בכיוונים לא צפויים, גם אם לא כאלה שהייתי מאחל או מייחל. אנחנו עדיין בקיבוץ, נהנים מהנוף והשקט (היחסי, עדיין מדובר על כמות לא סבירה של אזעקות והתראות) וממגוון התרבות שאיזור קרית גת מספק, ומסתבר שבשנת 2026 זה לא מעט. נתחיל עם כמה דברים שראיתי וקראתי לאחרונה ואז נעבור למוזיקה.
על ז'אק טאטי שמעתי מזמן, אבל לא זכור לי שראיתי סרט באורך מלא שלו. בצל המלחמה השלמתי את הפער עם הסרט המדהים פלייטיים, ויש לי הרגשה שאגיע לשאר הסרטים שלו בעתיד. זה סרט שלא קורה בו יותר מדי מבחינה עליליתית, אבל מדהים לראות מה הבן אדם עושה עם אמצעי הקולנוע שהיו זמינים לפני כמעט 60 שנה. בלי שום ספק מדובר באחד המאסטרים הכי גדולים בקולנוע, יעידו על כך טרי ג'ונס, דיוויד לינץ' והחבר'ה מקרייטיריון שמתעכבים על בדיחה שנונה אחת מתוך כמות נכבדת שיש בסרט. אם אתם צופים ו שימו לב לזוויות, לצבעים ולהשתקפויות של פריז דלתות ובחלונות.
עדיין לא סיימתי, אבל ורנר הרצוג (שפתח לאחרונה אינסטגרם מצויין) עשה לנשיונל ג'יאוגרפיק סרט על אדם שאובססיבי לפילי ענק ולצאצאים שלהם שאולי קיימים. נראה כמו הגריזלי מן החדש, שאם לא ראיתם לכו לעשות זאת דחוף.
שמעתי על "שכול וכשלון וזומבים" ולא התלהבתי. לא קראתי אף אחד מספרי הז'אנר של קלאסיקות מעורבבות עם זומבים, ערפדים, אנשי זאב וכו' ולא אף אחד מספריו של ברנר. אבל כשהלכתי לספריה בקיבוץ כדי לקחת את הספר הזה בעקבות המלצה של ניימן (אני עדיין קורא אותו, אז לא גישתי דעה עליו) הספרנית אמרה לי שיש גם את ברנר והזומבים, אז זרמתי איתה. מהעמוד הראשון ידעתי שאוהב אותו ואחרי שסיימתי, לגמרי יכול להמליץ עליו, ולטעמי הוא מצדיק את פרס ספיר שזכה בו. הסיפור מועבר בשפה שמתאימה לתקופה שבה בכביכול נכתב, ומשנה את סיפור הרצח של ברנר לכזה שנעשה על ידי פגחים (פגרים חיים) ועושה זאת בצורה מושלמת לדעתי. זה יכול היה להיות סיפור השרדות בזמן התפרצות של מגפת זומבים, אבל השפה וההרהורים הפילוסופיים של בן דמותו של ברנר הופכים את הספר למבריק והופעת האורח של יקירי העיר נס ציונה קנתה אותי. הזכיר לי את שני הספרים הראשונים של מקס ברוקס, עם טוויסט ישראלי. כאן תוכלו לרכוש ולקרוא את הפרק הראשון.
אתמול ראיתי את הסרט המטלטל הזה ומדי כמה דקות הוא חוזר אלי. לא יאמן שיש אנשים כאלה ובמרחק של כמה דקות מהבית שלי. לא קל לצפייה ולא מומלץ לצפות בו כשיש ילדים בסביבה, אבל מדובר בסרט שעשוי לשנות כמה תפיסות שיש לכם על דרי רחוב, זונות ונרקומנים.
סינגלים
נתחיל עם השלישי של לנון ג'וניור, קלייפול סניור והלהקה האדירה שלהם שהלוואי והייתי נוסע לראות ביוני יחד עם פריימוס והרכב הסולו של לס.
ועוד להקה שהייתי ממש שמח לראות בלייב, אלדר האדירים חוזרים עם שיר הנושא מתוך אלבום חדש שבדרך. תודה.
פול מקרטני הוציא שיר יפהפה מתוך אלבום חדש שבדרך והוא די ריגש אותי, מה אגיד לכם. אנדרו וואט מפיק, אז בטח יהיה טוב מאוד ומלוטש.
הרבע השני של הביטלס שעדיין בחיים לא יצא פראייר והוציא בעצמו גם שיר חדש מתוך אלבום.
הבטהול סרפרס כיכבו בדוקו מצויין וכנראה בעקבותיו מוציאים עכשיו את הגרסה המקורית של האלבום האחרון שיצא לפני 25 שנה, ושונה לגמרי בגלל חברת התקליטים. יהיה מעניין לשמוע מה הייתה כוונת המשורר, כי ממעט הפעמים שהקשבתי לאלבום שכן יצא, הוא סביר ולא יותר.
האפגן וייגס ממשיכים לעשות טוב מאוד את מה שהם עושים.
וגם מיוז, גם אם זה לא השיר הכי טוב שלהם, עדיין מסקרן לשמוע מה יעשו.
כאן יש לנו להקה שהשפיעה על הרבה מאוד אמנים ואיכשהו לא זכתה לתהילה שמגיעה לה, למרות שהייתה באחד מסיבובי ימי ההולדת של מיינארד, והקאבר ש-APC עשו להם הוא אחד השירים הכי יפים ששמעתי בחיי.
מונית המוות לחמודי עם סינגל חדש ונעים, אהבתי מאוד.
גם את החדש של סאבליים שלקחו את הבן של להיות הזמר שלהם ונראה שזה משתלם.
עוד בן של, ועושה אחלה אמריקנה.
דווין הוא איש מוכשר ואהבתי מאוד את הסטרים שעשה לפני כמה זמן ומחכה לשמוע איך יהיה כל העסק בתור אלבום. ואם באלבומים עסקינן…
אלבומים
13 שעות פלוס של אושר.
הפרעוש מהפלפלים החריפים ובחזרה לעתיד 2 ו-3 הוציא את מה שכנראה נולד לעשות, אלבום אפרו ביט, ג'אז, Fאנק שכולל קאברים ואת ת'ום יורק וניק קייב. אהבתי מאוד מאוד.
אהבתי גם את הביקור של החבר אצל חברת התקליטים נונסאצ', כמו שעשה רוברט פלאנט כשהוציא שם את האלבום האחרון. (דרך אגב, אם לא שמעתם על מסעותיי עם אהוד בנאי לראות את הקול של זפלין, תוכלו לעשות את זה כאן)
איכשהו יצא שלא שלחתי את החדש של הזומבי והוא כיף כיופק של דבר. פשוט לחצו פליי, באמת.
בסוף השבוע שעבר נוירוזיס הפתיעו עם קאמבק שכלל אלבום חדש ואת התוספת של אהרון טרנר מאיזיס בתור זמר וגיטריסט במקום סקוט קלי שביטל את עצמו אחרי כל מיני מעשי זוועה שעשה למשפחתו. מדובר כאן בשעה פלוס של רעש, רגש וקתרזיס כבד מאוד.
טלה האל הוציאו את אחד האלבומים הטובים בקריירה שלהם בעיני ומשהו שעשוי להפוך כל ספונג'ה, שטיפת כלים או סתם סיבוב הליכה לפריקת מתח בין אזעקות להרבה יותר יעיל.
את הרעילו את הבאר הכרתי מהימים שלי בתור דייר משנה אצל טל שפיר בברוקלין, אבל איכשהו לא נכנסתי אליהם בכל הכח. האלבום החדש מוכיח שכנראה טעיתי כי יש פה מטאל קור איכותי על גבול הפרוג וזה באמת משהו טוב ונחוץ.
לקראת פסח, להקת יציאת מצרים הוציאה אלבום קטלני, בשם גוליית', אז פעמיים רפרנסים מקומיים ועוד שעה של ת'ראש מטאל איכותי ברמה גבוהה ביותר.
להקת הדום השוודית עם איפי קצר וחביב.
את הלהקה של זאק ויילד או שאוהבים או שלא, הוא באמת לא מישהו שמשנה יותר מדי לאורך השנים. האלבום החדש מסתיים עם שיר מרגש שכתב על הבוס הקודם שלו והוא לגמרי אחד השירים היפים שכתב אי פעם.
לא יודע איך הגעתי ללהקה הזו, אבל יש להם מעט מאוד אלבומים בספוטיפיי וזה משהו בין ג'ון זורן לסיקרט צ'יפס ואחלה באמת.
בביו של הלהקה בספוטיפיי כתוב שהם שלושה חברים שמנגנים ביחד. מעבר לזה הם עושים רוק על גבול הסטונר ממש כיף ומוציאים את האלבום האחרון שלהם עם עוד שלושה שירים.
גוגול בורדלו חוזרים עם אלבום שמושפע מאוד מהמלחמה בבית של הסולן יוג'ין האץ. קראתי קצת את המילים ואני אוהב את הגישה המורכבת שהם נוקטים בה. זה לא נטו שחור ולבן פשטני ממה שראיתי. השירים אחלה, אולי הכי אנרגטיים בקריירה שלהם.
עוד אלבום שמתעסק בתלאות העולם הפעם מכיוון הפאנק רוק. זו אחת הלהקות האהובות על חיים ואני חושב שחברי חובבי NOFX ושות' יאהבו את זה, אפילו מאוד.
החבר'ה האלה עושים רוק דרום ארה"בי כבר איזה עשרים שנה וכמו זאק ויילד, או שאוהבים או שלא, הסגנון מאוד ברור.
הגיטריסט הוירטואוז פול גילברט הוציא אלבום שמושפע מטקסט של ג'ורג' וושינגטון וזה לכל הפחות מסקרן.
אני יודע שיש אנשים שיקראו את זה ויזדעזעו מהעובדה שאני שם אלבום של "גונג", עקב העובדה שדיוויד אלין מת ולא חושב שיש מישהו מהליינאפ המקורי, אבל בכל מקרה זה אחלה פרוג, אז לא באמת משנה איך קוראים לזה לדעתי.
כנ"ל לגבי סופט מאשין, רוברט וייט כמובן לא כאן, אבל זה יפה ונעים, אז מה רע? פלוס על התופים יושב שם כרגע אסף סירקיס מרחובות.
ארכיב עושים מוזיקה אלקטרונית, טריפ הופית וזה בדיוק מה שתקבלו כאן.
הבחור הזה הוא הזמר של לה פאם, ועושה פופ רוק פסיכדלי אלקטרוני.
הבחורה הזו הייתה הזמרת והבסיסטית של סוניק יות' והוציאה אלבום היפ הופ אלקטרוני מוזר מאוד. כל הכבוד.
החבר'ה מסהרה עם עוד אלבום מדברי, כולל שיר עם חוזה גונזלס, מה שמוביל ל…
אלבום חדש של הבחור. מודה שלא באמת הייתי בעדו, למרות שמארק לנגן עשה לו קאבר, אבל מה אגיד, שווה לפעמים לא להתעקש, במיוחד על דברים שלא אוהבים.
בן שלו כתב בהארץ על הסרט קלרה הקדושה שביים גיסי ופס הקול שלו של ברי סחרוף ועוד. קריאה טובה ומצדיק האזנה ואולי אפילו צפייה.
בכתבה על קלרה הקדושה מוזכרות אקסיות (הלהקה, לא ערמת החרטות והבושות), ונזכרתי שבאחד הסיבובים שלי לקרית גת שמעתי שני שירים שלהם ב-88. אחלה דבר וכולל קאבר ללונדון של חנוך לוין וחוה אלברשטיין.
שלוש עם אלבום קאברים ג'אזיים למיוז, אואזיס ובארבי גירל.
