אמנם יום שני, אבל יאללה, יש מלא מה לשמוע. לפני הכול, קים ת'אהיל בחר 11 גיטריסטים שהכי השפיעו עליו וזו רשימה מעניינת ביותר שעושה חשק לצלול עמוק, אבל בינתיים בואו נצלול למה שקרה השבוע.
פלייליסט נשמות
דבר ראשון קבלו את השחיטה הזו, תרתי משמע. מדובר בלהקה של ציון, חיים וגוצי שכבר הופיעה בשלל מקומות בארץ ובעולם ולגמרי שומעים את זה.
עוד מישהו ששומעים שהסתובב בעולם הוא יותם המוכשר שהוציא אלבום יפהפה וקצרצר, שעושה טיזר לקיץ שמתקרב ובא.
אלבום מופת לדעתי של הלהקה שקיבלה לא מעט מכות מהמציאות, כולל מוות של אחד החברים ותיעלה את הכאב למקום מדהים. אם אהבתם ממליץ ללכת גם אחורה איתם, להקה מאוד מיוחדת.
כאן יש לנו להקה רוסית שעושה יופי של פסיכדליה אינסטרומנטלית אז תנו פליי, מה אפשר כבר להפסיד?
זוכרים את השיר הזה של ריף מימי MTV של הניינטיז? מסתבר שהם עדיין קיימים והאלבום החדש שלהם, השישי ב-27 שנות פעילות פשוט כיף כיופק. שילוב המחץ בין זפלין ל-AC/DC עם טייק מודרני מוצלח ביותר. לאלבום הנוכחי הצטרפו ללהקה הבן של רוני ווד מהסטונס, המתופף של ג'ו סטראמר והגיטריסט לשעבר של דוראן דוראן!
עידן הנשמה שלח לי את הדבר המדהים הזה, שנשמע כמו הרבה דברים אחרים באזור הרוקנרול הסטונרי ובגדול עזבו את המילים שלי, פשוט תקשיבו, או תראו את שני הקליפים והריקודים הבאים:
הדם מהצפון זו להקת בלאק פסיכדלי צרפתית שקיימת כבר כמעט 30 שנה, אבל נחשפתי אליה רק בכמה אלבומים האחרונים. החדש ממשיך עם הקו של הבלאגן ההזוי אז ממליץ לצרוך רק באחריות ולא כשמפעילים מכונות כבדות.
כאן יש לנו אלבום צדקה למען חקלאים, אבל מה שמעניין זה שיש בו את קים גורדון, מייק וואט והלינדה לינדס.
גיזר זה לא פרוייקט של הבסיסט של בלאק סאבאת', למרות שנשמע לא רחוק מהם. השם של האלבום מסכם את החוויה – מכונה של בלוז סטונרי. אחלה חווית אודיו. ואם כבר סאבאת':
לי שם בפייסבוק לינק לשיר מהטריביוט הזה לסאבאת', ומכיוון שלא הכרתי, רצתי לשמוע. מדובר באוסף סטונר/פסיכדלי, לפעמים אפילו על גבול הסול ועושה הרבה כבוד למקור.
כשחיפשתי את האלבום הקודם נתקלתי בדבר הזה, שהוא הרבה יותר נסיוני, אבל לא פחות מעניין. שימו לב לביצועים השונים לגמרי ל-Changes בשני האלבומים.
תכלס שמתי את זה רק כי יש כאן מישהו בשם יונתן ברגר, אבל תכלס זה אלבום של רביעיית קרונוס וזה בגדול יופי של פסקול של אופרה על מעשה הרצח המתועב.
כדי לסיים ברוח יותר נעימה, שימו לב לשם המשפחה של פריס ג'קסון. אכן מדובר בבת של מייקל ג'קסון, לא פחות ולא יותר, והמוזיקה לא יכולה להיות רחוק כל כך מהמוזיקה של האב, מלך הפופ והשערוריות. אני בעדה.
הייתה לי הרגשה ששווה לחכות, כי משהו טוב בדרך, ואכן הרבה משהו-ים הצטברו, אז קחו נשימה עמוקה, וקבלו שני חלקים, והדרן מצמרר בסוף.
פלייליסט נשמות, פלייליסט
נתחיל עם קאבר ללמונהדס שעשה אח שלי ישי לקראת ההופעה שלהם בשבוע הבא, שאותה יחמם עם ההרכב החדש שלו.
דבר שני זה אלבום חדש לדלטה אמפייר, חבר ואיש מוכשר שיודע לעשות הכול, ועושה את זה טוב, יש יגידו מושלם.
סינגל חדש ללהקה שלקח הרבה זמן להפתח אליה, אבל מבחינתי הוציאה את אחד האלבומים הטובים בהיסטוריה, לפחות מהצד הזה של שנות ה-2000. השיר שונה מהסגנון שלהם שהיה קרוב לקווין ועכשיו מזכיר לדעתי NIN או סמשינג פאמפקינז.
דאלק עושה היפ הופ פסיכדלי ביותר ומארח באלבום החדש את אדם ג'ונס מטול.
מהצד השני של הנהר יש לנו את קנדריק לאמר, שרוב האינטרנט מדבר על האלבום החדש שלו שכולל הופעות אורח של גוסטפייס קילה ובת' גיבונס מפורטיסהד!
החיוך שה בעצם ת'ום יורק וג'וני גריוונד מרדיוהד יחד עם המתופף של בני קמט. ואם הייתם אומרים לי שזה אלבום חדש של רדיוהד הייתי לגמרי מאמין.
גם פלורנס והמכונה הוציאו חדש וזה ממשיך את הקו היפה והמיוחד של הלהקה, למרות שעדיין לא הקשבתי עד הסוף.
הבלאק קיז גם נותנים לנו מנה נוספת של מה שהם יודעים לעשות ומארחים את המלך בילי גיבונס בשיר שיכול היה להיות בכיף ZZ Top.
בל וסבסטיאן באים מסקוטלנד ועושים משהו שקט, נעים ומלטף. צריך לפעמים גם רוגע בחיים.
נעבור לחלק האקלקטי יותר. אלטין גון באים מאמסטרדם אבל עושים מוזיקה תורכית ופה יש אחלה הופעת אולפן שלהם ב-KEXP.
את קיקאגאקו מויו הכרתי מהתכנית המצויית של גיל מטוס ולאחרונה הוא עדכן שהם עומדים להתפרק. בינתיים תהנו מההזיה היפנית המשובחת הזאת.
פה קבלו משהו מעניין – שמעתי על שן ירח בעבר, וקיטלגתי אותם בתור פרוג מטאל. אבל שום דבר לא הכין אותי לאלבום החדש שנשמע כמו הילד של FNM, מסטודון, QOTSA, סאונדגארדן, מטאליקה, אליס אין צ'יינס, פו פייטרס ו-GNR. שימו לב לשיר האחרון.
פליי ליסט אדיר של המוזיקה והשירים מסדרה אדירה של מארוול (לא פעם אחרונה שנפגוש אותם השבוע). יש פה בוב דילן, סינטרה ומלא מוזיקה ערבית. תענוג אמיתי.
אמה רות רנדל עושה דברים מוזרים ואפלים וכאן זה לא שונה, גם אם הרבה יותר מוזר. ממש ממש מוזר.
זומבי (לא רוב) הם צמד שבדרך כלל עושים מוזיקה אלקטרונית אך מספיק קרובה לעולמות המטאל כדי להופיע בגראספופ, הלפסט וכו', והפעם הביאו הרבה חברות וחברים ועשו אלבום קאברים לשירים יפים לאללה מהסבנטיז והאייטיז שעשוים לרגש מאוד.
פה יש חבורה שעושה סטונר שנשמע כאילו יצא היישר מהסבנטיז בקטע טוב מאוד!
כנסיית הגולגולת הקוסמית גם מזכירים סבנטיז, אבל מכיוון הרבה יותר פסיכדלי.
לה פם עושים גם פסיכדליה אבל הפעם בצרפתית וכאן יש הופעה שלהם, מה שבקרוב מאוד יקרה גם אצלנו.
נסיים את החלק הזה עם להקת הסטונר האיטלקית שהוציאה לדעתי את האלבום הטוב ביותר בקריירה שלה.
אינסטרומנטלים
מכיוון שהיה עומס על המערכת, חילקתי את הפוסט לשניים, וכאן תוכלו לשמוע את מיטב האינסטרומנטליה מהעת האחרונה/
בעקבות העובדה שלראשונה בחיי שיחקתי וסיימתי משחק של זלדה (שהוא לגמרי אחד מהמשחקים הטובים ביותר ששיחקתי בהם בחיי), יוטיוב החליט לפנק אותי עם הקטע הזה שהוא חצי שעה של עיבוד פרוגי לפסקול של אחד המשחקים בסדרה.
את הצמד הזה גם הכרתי מגיל מטוס לדעתי, והם עושים משהו שנשמע כמו הקטעים האינסטרומנטליים של הביסטי בויז. יש לסגנון הזה שם? בכל מקרה זה יפה ופאנקי.
על זה עליתי במקרה, פשוט אחלה של סטונר אינסטרומנטלי, למרות שהוא משנה שעברה.
עוד משהו שבמקרה עלה לי וגם הוא יפה ומתאים לקריאת ספר פנטזיה אפית או מד"ב על העתיד הרחוק.
הקרמה הישנה שלי הם גרמנים שמושפעים מאוד מהשפה הסנסקריטית וכנראה גם מיוגה ושם האלבום הבא שלהם יקרא אטמה – נשמה, ומתוכו הקטע הזה שנקרא פרמה – אהבה עילאית.
רילייר הם הרכב של אחד מפליקן ועוד כמה חברים והם עושים משהו שמזכיר פוגזי ועוד דברים טובים מהניינטיז, מינוס השירה.
עוד חבר'ה שמושפעים מסנסקריט, יוגה וכו' ועושים כאן ג'אם ארוך המוקדש לאל קרישנה!
ג'ון קרפטנר עשה פסקול לעיבוד החדש של סטיבן קינג? אהבתי מאוד.
עוד פסקול של עוד אושיית קולנוע ומוזיקה – דני אלפמן האדיר עם פסקול מצויין לסרט הלא פחות מדהים של סם ריימי, כולל קרב התווים המפורסם!
לא יודע למה זה הופיע לי, אבל הזדמנות מצויינת להקשיב לפסקול היפהפה של הגיטריסט ריצ'רד תומפסון למאסטרפיס הדוקומנטרי של וורנר הרצוג.
ואחרון – שיר מעבר למוות של מארק לנגן. תמיד יש תחושה מוזרה כשמשהו כזה קורה, והפעם במיוחד, כשלקראת סוף השיר תוכו לראות את מה שכנראה יהיה הוידאו האחרון אי פעם שבו הוא צולם.
אני באמצע סופ"ש עם עצמי, אז היה לי זמן להקשיב לעוד כמה דברים בזמן שניקיתי את הבית.
עוד כמה שעות של אושר
תגלית השבוע – אחלה של פופ/פאנק/רוקנרול, ואללה לא יודע איך לקרוא לזה אבל זה ממש ניינטיז עם אחלה עטיפה של חבורת הזבל.
שיתוף פעולה של שניים מהאמנים הכי קיצוניים ביקום וזה נשמע כמו צרעת, במובן הטוב של המילה.
קירק המט עושה אחלה של מוזיקה אינסטרומנטלית שלא תמיד מזכירה את קת'הולו ואוריון, מושפעת מפסי קול, בעיקר מערבוני ספגטי בקטע השלישי וכוללת גם את הסימפוניה של לוס אנג'לס והמתופף של QOTSA. לא שזה מפתיע שהבן אדם מוכשר, אבל כיף לשמוע עד כמה הוא יצירתי.
עוד אינסטרומנטל, הפעם ממש מכאן ובסגנון אחר לגמרי, פשוט יופי של אלבום.
אודרי הורן הייתה דמות בטווין פיקס, אבל המוזיקה לא בסגנון אנג'לו בדלמטי, אלא אולד סקול מטאל ברמה גבוהה מאוד שעושה סופרגרופ נורווגי.
אם לא ראיתם (ותודה לאורי שבזכותו ראיתי), דחוף ללחוץ פליי.
הופעה מטורפת לגמרי, מה אגיד.
ןנסיים עם צעדי ריקוד מטורפים של פרד דורסט והופעת אורח של סטיל פנתר.
לא כתבתי כבר כמה שבועות כי חופש והחיים וקורונה, אבל הנה, זכיתי לכמה שעות של שקט ומביא לכם את המיטב של המיטב, כי באמת יצאו כמה דברים מרגשים!
תשע שעות ועשרים דקות של אושר
דבר ראשון הלטאות הוצאו אלבום כפול, שלדעתי קצת יותר ארוך מהאחרון של טול, אבל ניחא. מדובר באוסף של שירים מצויינים, החל בפתיחה של 18 דקות פרוגרסיבית, דרך אינדי, היפ הןפ סטייל ביסטי בויז ומה לא. באמת סחטיין עליהם ועל כך שלא מפסיקים להתפתח.
חוזר רגע אחרוה כדי לוודא שלא פיספסתם כמה אלבומים. אמנם הפסקתי ממש לאהוב אותם אחרי One Hot Minute המופתי, אבל בזכות דחיפה מידידי אורי זילכה נתתי צ'אנס גם לאלבום שיצאו אחרי ואני שמח שכך, כי בכולם יש יציאות. הפעם הגעתי עם ראש פתוח וזה פשוט יופי של אלבום. עדיין לא נפלו לי כל האסימונים, אבל הוא מלא בעושר מוזיקלי וממליץ להשקיע בו, גם אם כבר שיחררתם מהם.
פה לא צריך להרחיב, משוגע באים לעבוד ומרגישים את זה. פשוט אלבום מטורף.
אלבום מצויין לדעתי של האיש, גם כאן יש שינוי משאר ארבעת אלפים הסגנונות שכבר התנסה בהם ואני שמח שהוא לא הולך על קו אחיד, אלא מתנסה בהכול.
כתבתי כבר על אדם וייקמן, הבן של ריק, ועכשיו הוציא את אוסף הג'אז סאבאת' השני שלו וזה טוב בדיוק כמו הראשון.
עוד קאברים של ג'אז והפעם ג'יימי סאפט עם ביצועים לג'ון קייג' ולמתופף ג'רי גרנלי שנפטר בשנה שעברה. למרות האיום, ג'יימי סאפט כתב בבנדקמפ שזה לא אלבום אוונגארד, אז הסירו חשש מליבכם.
קצת סטונר בספליט של דומקראפט והסלומטיקס שעושים דברים כבדים יותר ופחות.
ועוד קצת סטונר, הפעם מאוקראינה, אז מוזמנים להראות סולדיריות.
הארד קור פאנק מכסח מקאונטריו קנדה, אז תכינו את הבנדנות.
החבר'ה האלה הם גם קנדיים, אבל קשה לי להגדיר את המוזיקה שלהם חוץ מזה שמדובר ברוקנרול מטאל מטורף ברמות היסטריות.
ועכשיו למשהו רגוע ביותר, הלהקה הוותיקה עם עוד אלבום שנע בים אינדי לספייס רוק למשהו רבה יור מורכב מכל הגדרה שאתן, אז תנו צ'אנס.
פס יש את ההזיות הכבדות בהופעה מפסטיבל רודברן של 21, שנערך ברשת בלבד וזו הייתה אחת ההופעות המצויינות ממנו.
כאן יש קייב אין, אמן רה ומריסה נדלר עושים שירים של טאונס ואן זנדט, וזה אפלולי כמו שאתם חושבים.
עוד יותר אפלולי זה הלורד שיחד עם אטילה ממייהם עושה משהו אטמוספירי שמושפע מפסי קול של ברנרד הרמן וג'ון קרפנטנר עם נגיעות דת' מטאל.
ומהמחווה לאיש עצמו – קרפנטר הגאון כבר לא מעט זמן מלחין ועכשיו יצאה נעימת הפתיחה לעיבוד החדש לספר של סטיבן קינג.
שמרתי לסוף את האיפי החדש של פרימוס. נראה לי הכי פרימוס שהיו בשנים האחרונות, אולי חוץ מ…
השיר הזה, שכולל את לס קלייפול על בס ושירה, חברי גוגול בורדלו על שירה, כינור וגיטרה אקוסטית בלי רצועה, שון לנון על גיטרה, בילי סטרינגס גם וסטיוארט קופלנד על ערימה של תופים, הוא שיר תמיכה בזלנסקי וזה לא משנה מה חושבים על המצב באוקריאנה, זה אחלה של שיר.
תכלס זה יותר כמו שבועיים, אבל למי אכפת כל עוד יש מה לשמוע?
אלבומים
13 שעות של אושר נשמות
האלבום ראשון וההכי מעניין לדעתי הוא חתיכת יציאה. דייב גרוהל תמיד היה חובב מטאל (אלבום המופת פרובוט שיצא לפני כמעט 20 שנה מוכיח את זה) ולכבוד קומדיית האימה החדשה סטודיו 666 בכיכוב הפו פייטרס, הוא מוציא יחד עם חברי להקתו אלבום שיכול היה להיות פלופ, אבל כרגע הוא מועמד לתואר אלבום המטאל של השנה. אלמנת החלומות הוא רצף של מחוות, מבלאק מטאל, דרך גריינדקור ועד דברים יותר רכים כמו אליס אין צ'יינס ונגמר עם שני שירים באורך מצטבר של כמעט 20 דקות. יופי של דבר וכיף לראות שלא משעמם לבחור.
כאן יש שיתוף פעולה של שבעה צמדים (14 אמנים) מתורכיה וישראל וכולל את קותימן, בום פם, לירז, ספי ציזלינג ועוד וזה כיף לאוזניים ולנשמה.
החבר'ה האלה עושים אינדסטריאל כבר כמעט 40 שנה, אבל לא הוציאו אלבום מלא יותר מחצי מהזמן הזה, ואני מאוד אוהב את מה ששמרו בבטן עד עכשיו.
עוד להקה ותיקה שלא מרבה להוציא אלבומים והוציאה משהו מצויין. מבחינת סגנון הייתי אומר שזה פאנק רוק מושפע מאוד מאמריקנה (אפשר לשמוע עוד מההשפעה הזו באלבומי הסולו של הסולן צ'אק ראגן) והארד קור מלודי. באמת ממליץ לנסות.
כמעט איפי של סוניק יות' שכולל כמה הקלטות נדירות ואינסטרומטליות ברובן ותכלס יש סיכוי שלא נקבל עוד הרבה דברים שהם לא הופעות שלהם, אז שווה לנצור כל רגע.
המלצה של חיים – אלבום של הבסיסט של רנסיד שעושה משהו כל כך דומה למוטורהד שאפילו השם של הלהקה והאלבום והעטיפה יכלו להיות משהו שלהם. בקטע טוב לגמרי, כן? אחלה של אנרגיות אם צריכים איזה בוסט.
ונעבור למשהו קצת יותר רגוע. חייב להגיד שלא תמיד אהבתי אותם, אבל הקשבתי קצת לאלבום והוא לא רע בכלל!
פה יש שילוב בין פסיכדליה לגראז' לאינדי והכול מתערבב יפה ומעניין.
סייפרס היל חדש. באמת צריך להרחיב?
החבר'ה הללו קיצרו את שם הלהקה (ובצדק) והאריכו את השירים (גם בצדק) וזה סטונר אפלולי עם נטיות פרוגיות והם ממליצים לצרוך הכול בבת אחת, אז מי אני שאתווכח?
הארד קור פאנק קנדי וקטלני בלי טיפה של בושה וערימה של אנרגיה.
וויזר הוידעו שיוציאו אלבום כל תחילת עונה, והנה של האביב שמזכיר את השירים הרגועים יותר של האלבום הירוק וכולל סוג של עיבוד לויואלדי…
שגם כאן מקבל טיפול של הגאון מקס ריכטר.
הסופרגרופ של איגור קאוולרה וסקוט קלי זה אחד הדברים הכי אפלים ששמעתי, אבל מהיכרות עם החומר של חבר נוירוזיס ברור לי שיש פה גם אלמנט רוחני שמתמודד עם התקופה המוזרה שעברה על כולנו. לקחת נשימה עמוקה לפני, אבל לא לפספס, מדובר במשהו מיוחד מאוד.
הלהקה הכי מפורסמת מסלובניה עם אלבום שמושפע מהיצירות של המחזאי הגרמני היינר מולר וזה מוזר בדיוק כמו שזה נשמע.
בילי מביוהאזארד ממשיך לעשות הארדקור ולא סוטה בהרבה ממה שאנחנו רגילים אליו ואני בעד שימשיך עד מתי שבא לו.
עוד קצת הארדקור, אבל קצת יותר מלודי, החבר'ה החליפו זמר אבל לא הורידו לשנייה מפיצוץ האנרגיה שהם עושים. אחלה של דבר.
המכשפות נותנים לנו את אלבום ההופעה מהשידור שעשו לפני כמה חודשים ומראה עד כמה הם טובים באולפן, בהופעה וגם בהופעה באולפן. מה שמוביל אותנו ל…
סינגלים ואיפי
פה יש שעתיים וחצי של כל טוב
הסינגל החדש שלהם ארוך וטוב ומתחיל כמו סאבאת' אבל מתפתח לכיוונים מעניינים מאוד. שמח שהם מתנסים קצת.
מי שלא משתנים הרבה הם משוגע, ותודה לאל על כך. הסינגל השלישי ממשיך עם הקו המצויין של השניים הקודמים ומשמח לבב אנוש חובב מטאל שוודי משובח.
צ'ינו עושה אלקטרוני אפלולי ושמח שגם הוא קצת שובר את הז'אנר של עצמו.
אופת' עם בי סייד שיוצא לראשונה בצורה דיגיטלית. אוהב מאוד את הפרוג שלהם.
לא יכול להגיד שאני מחבב את להקת האם שלו, אבל הפרוייקט היפני שלו (שיכלול גם שירים עם נרגל ואיסהן) לכל הפחות מעניין. בסינגל הארוך הזה הוא מארח את ג'רארד ווי ממיי כימיקל רומנס (והיוצר של אקדמיית המטרייה) וזה מזכיר מאוד את הלהקה מלמעלה.
סינגל רגוע יותר ומה אגיד, אני מסוקרן לשמוע את האלבום החדש.
סטונר רוק של צמד קנדי ילידי ויהודי. שווה לפחות להקשיב כדי לדעת איך זה נשמע.
עוד סטונר אבל הרבה יותר מכסח ומגיע הישר מאיזור הקרבות באוקריאנה, מה שאומר שכדאי לפחות לתרום להם צפיה ביוטיוב.
אם כבר אוקראינה, הנה קאבר מחווה לשיר האלמותי של הביטלס ושימו לב מי משתתף בשיר, בציטוט מהבנדקמפ:
Members of Faith No More, Stabbing Westward, Rammstein, The Hardkiss (Ukraine), Revolting Cocks, Filter, Pigface, Agnostic Front, Basement Jaxx, Gravity Kills, The Cassandra Complex, Mesh, blackcarburning, The Joy Thieves, Deathline International, Vaselyne, and Black Needle Noise
מצדיק האזנה, לא?
הראפר הפסיכדלי חוזר עם שיר חדש ויפה וקליפ לא פחות.
עם כבר פסיכדליה, קבלו הפצצת סטונר-פסייכ ארוכה וטובה.
החברה הזו עושה דברים יפייפים אך אפלים, והנה שלושה שירים חדשים שלה.
מחורעים הללו עשו שיתוף פעולה עם החברה מלמעלה וכל מיני קאברים מכסחים ועכשיו הרחיבו את המנעד שלהם לפסקול למשחק מחשב. שימו לב שהשירים שלהם מתחילים ברצועה 37, עד אז יש משהו שמזכיר לי טווין פיקס.
זה המשחק, נראה לא רע, אה?
יותר מארבעים שנה שקילינג ג'וק נותנים בראש וטוב לראות שהם לא מפסיקים, הדבר היחיד שלא טוב פה שמדובר רק בארבעה שירים, אבל אומרים תודה על מה שיש.
ונסיים עם קאבר לבואי שעושה הסולנית של בלוז פילס ויאללה בייי נשמות!
