עוד שניה יוצא קווינס אוף דה סטון אייג' חדש ואני מתרגש מאוד לקראתו, אז בינתיים הנה ערימת דברים שממש אהבתי מהשבועות האחרונים.
פסי קול
קודם כל, אם עדיין לא עשיתם זאת – לכו לראות את הספיידרמן החדש! ראיתי אותו כבר פעמיים (כולל אחת בעברית עם נור) והוא פשוט יצירת מופת אמנותית שלא ייאמן שאנחנו חיים בעידן שזה נחשב למיינסטרים. מעבר לויזואליה המדהימה, יש גם אחלה פסי קול!
הראשון הוא אוסף השירים שמופיעים, שבעיקר מורכבים משילובי פעולה מעולם ההיפ הופ.
השני והלא פחות חשוב זה פס הקול של דניאל פמברטון (מודה שלא הכרתי עד עכשיו) שכולל אוסף אקלקטי לפחות כמו סגנונות האנימציה שמופיעים בסרט עצמו.
סרט שני שראיתי וחיבבתי, למרות שהוא על הצד השני של סקאלת האיכות מספיידרמן, רובוטריקים והחיות נגד כוכב המוות! הסרט החדש ממשיך את הקו החביב של באמבלבי, גם אם הוא לא טוב כמוהו, אבל כיף של סרט קיץ ואחלה פסקול שמורכב כולו מהיפ הופ ניינטיז משובח.
וסרט שלישי וטרי מאתמול בערב – הפלאש. אולי הסרט הכי טוב של היקום של DC, וסרט שעושה המון כבוד ליצירות העבר שאני לא רוצה לדבר עליהן כדי לא להרוס, אז פשוט ממליץ ללכת, לשים את הביקורת בצד ולהנות!
סינגלים
הלטאות ממשיכים עם שירי המטאל וזה כיף גדול.
על השיר החדש של סיגור רוס אי אפשר להגיד שהוא כיף, אבל יפה זה כן.
וכדי לאזן, הנה קצת סטונר משובח וקליל.
אלבומים
הפו פייטרס החדש הוא בעיני הטוב ביותר שלהם מזה שנים. אמנם יש הרבה עצב סביבו, עם המוות של טיילר הוקינס ושל אמא של דייב גורהל, אבל גם המון יופי. גם כאלה שלא הכי מתחברים לסגנון שלהם יכולים למצוא בו דברים טובים, כולל אחד השירים הארוכים בקריירה שלהם.
כאן יש לנו רנסיד שעושים את מה שהם כמעט תמיד עושים וזה פשוט אחלה של אלבום.
ברור לי שלא כולם אוהבים את הסגנון שלהם, אבל השילוב בין פרוג לרוקנרול מספק אחלה האזנה.
החבר'ה האלה עושים יופי של רוקנרול סבנטיז ובאמת שלפעמים לא צריך יותר.
עוד מאותו סגנון, אבל עם קצת יותר נטיות סול/בלאק קיז וחברים. כיף לאללה.
הפתעת השבוע מבחינתי – האלגוריתם של ספוטיפיי המליץ לי עליו וטוב שהקשבתי כי זה משלב כמה סגנונות אהובים בצורה מיוחדת. משהו בין סליפנוט, NIN וקווינס אוף דה סטון אייג'.
משם האלגוריתם הוביל אותי לכאן, גם אחלה של דבר, קצת יותר פופי ואלקטרוני, אבל טוב מאוד.
עוד יציאת אלגוריתם – מדובר בקרוסאובר הארדקור, מכסח ויפה עם עטיפה סטייל חבורת הזבל. אהבתי מאוד.
סטונר מצויין ואחד האלבומים האהובים עלי מהשבועות האחרונים פלוס עטיפה יפהפייה. תנו לו צ'אנס.
אחד היוצרים הוותיקים חוזר עם אינדסטריאל מטאלי ואפלולי ביותר.
אותו מוזיקאי מהקודם אבל עם צד יותר רגיש. אינסטרומנטלי פוסט מטאלי אם מחפשים הגדרה.
אחד האלבומים המדוברים השבוע, יופי של שיתוף פעולה בין ג'וני גרינווד לדודו טסה והמון אורחות ואורחים שעושים פסיכדליה בערבית במטרה לקרב לבבות. אני בעד.
בעיני יותר מעניין מג'ונו ודודי, מדובר בשילוב פעולה פולני/פקיסטני שמביא לנו ג'אז אקלקטי ביותר ותודה רבה לצח הגאון ששלח את זה!
בונוס
לרגל שלושים שנה למות של סאן רה, גיל מטוס הגיש שלוש תכניות עם מיטב החומר של החייזר. האזנה מומלצת ביותר! ועוד משהו נהדר – תכנית שכולה התעלות רוחנית וכוללת כמה שירים מהאלבום Living In The Material World של ג'ורג' האריסון זצ"ל לכבוד חמישים שנה לצאתו לאוויר העולם.
כאן יש חמישה אלבומים שגיזר באטלר אוהב. טעם טוב יש לבחור.
וכאן באז מהמלווינס מספר על עשרה שירים שכתב במהלך השנים. בנוסף, הנה פלייליסט שהכנתי לקראת ההופעה, כי הם עומדים לנגן שירים מעומק הקריירה.
ואם זה לא מספיק, הנה הופעה מלפני כמה ימים, גם הגיעה בזכות צח המלך.
ומאותו פסטיבל, הופעה של קלאצ' שבעזרת השם נזכה לראות כאן מתישהו.
והנה כל אותן מכשפות לייב באולפן.
ואללה נראה לי שאנחנו מסודרים, אה?