עוד שניה נגמר החופש, ואמנם אצלנו הוא ערך פחות משבועיים, לראשונה בחיי הרגשתי מה זה אומר לחוות אותו מהצד השני. שילוב של אושר ועבודה סיזיפית, אבל זה סיכום לכל החיים בערך, לא?
מדברים על חיים, הוא התחיל לשדר בקצה תכנית שבועית מדי יום רביעי. אני לא מצליח להטמיע אותה, אז שם תמונה שלו במקום. תלחצו עליה ותגיעו הישר לתכנית השלישית והמשובחת בה חיים משתף סיפורים מצחיקים ומרגשים ומוזיקה שנעה בין רגאיי להארדקור למוזיקת עולם לנפלאם דת'.
שאר התכניות זמינות באתר של הקצה.
דאנקו ג'ונס נראה כמו הגרסה הקנדית לדה רוק, מינוס כמה קילו שרירים פלוס כשרון מוזיקלי ללהיטי סטונר פאנק רוק. באלבום החדש הוא עושה בדיוק מה שהוא יודע לעשות, וכמו הרבה להקות אחרות שאני אוהב – מבחינתי שימשיך לעשות את זה עד יומו האחרון.
הניצים מנמיכי הטוס הם סופרגרופ של סלאדג' שכולל את טרבור דאן (מיסטר באנגל) ודייל קרובר (מלווינס). לא צריך להכביר מילים.
אוזו בזוקה הם הרכב של הגיטריסט המוכשר אורי בראונר כינרות ועושים אחלה פסיכדליה ים תיכונית מדברית. בא טוב לסוף הקיץ.
בחיים לא שמעתי את או על האלסי, עד שהיא החליטה לקחת את טרנט רזנור ואטיקוס רוס להפיק את האלבום החדש שלה וזה נשמע כאילו ניין אינץ' נייז לקחו זמרת. שזה די מה שזה בעצם.
גם על (את) לפרוס לא באמת שמעתי, אבל מסתבר שהם קיימם עשרים שנה, וכשקראתי שהאלבום החדש נשמע כמו שילוב בין זפלין, ריפיוזד, משוגע ופורקיופיין טרי אמרתי שהוא שווה בדיקה, ואכן שווה!
את הברונקס הכרתי לפני חמש עשרה שנים בערך, כשראיתי עטיפה מעניינת וקראתי שגילבי קלארק הפיק את האלבום. מה שהיה בפנים זה תערובת של פאמק וסטונר ועד היום אני אוהב את החבר'ה ואת להקת הבת שלהם שעושה מוזיקת מריאצ'י. החדש לא משנה את הנוסחה המנצחת וכולל 11 שירים קצרים ונושכים.
קחו שילוב מאוד מעניין בין בלאק לאינדסטריאל שאולי לא הכי מתאים לשבת בבוקר, אבל יעזור לכם להפיג עצבים בפקק התנועה הבא.
ספירט אדריפט עושים אולד סקול האבי מטאל, ולמרות שאני לא חסיד הסגנון, אני מאוד מחבב את הלהקה הזו. האי פי החדש שלהם כולל שלושה שירים ומלא בחיוביות שהלהקה משדרת.
ולסיום, קחו אלבום אינסטרומנטלי יפהפה של הגיטריסטים מריסה אנדרסון וויליאם טיילר שעושים אינדי רוק עם נגיעות הודיות ועוד כל מיני תבלינים.
כתיבת תגובה