הייתה לי הרגשה ששווה לחכות, כי משהו טוב בדרך, ואכן הרבה משהו-ים הצטברו, אז קחו נשימה עמוקה, וקבלו שני חלקים, והדרן מצמרר בסוף.
נתחיל עם קאבר ללמונהדס שעשה אח שלי ישי לקראת ההופעה שלהם בשבוע הבא, שאותה יחמם עם ההרכב החדש שלו.
דבר שני זה אלבום חדש לדלטה אמפייר, חבר ואיש מוכשר שיודע לעשות הכול, ועושה את זה טוב, יש יגידו מושלם.
סינגל חדש ללהקה שלקח הרבה זמן להפתח אליה, אבל מבחינתי הוציאה את אחד האלבומים הטובים בהיסטוריה, לפחות מהצד הזה של שנות ה-2000. השיר שונה מהסגנון שלהם שהיה קרוב לקווין ועכשיו מזכיר לדעתי NIN או סמשינג פאמפקינז.
דאלק עושה היפ הופ פסיכדלי ביותר ומארח באלבום החדש את אדם ג'ונס מטול.
מהצד השני של הנהר יש לנו את קנדריק לאמר, שרוב האינטרנט מדבר על האלבום החדש שלו שכולל הופעות אורח של גוסטפייס קילה ובת' גיבונס מפורטיסהד!
החיוך שה בעצם ת'ום יורק וג'וני גריוונד מרדיוהד יחד עם המתופף של בני קמט. ואם הייתם אומרים לי שזה אלבום חדש של רדיוהד הייתי לגמרי מאמין.
גם פלורנס והמכונה הוציאו חדש וזה ממשיך את הקו היפה והמיוחד של הלהקה, למרות שעדיין לא הקשבתי עד הסוף.
הבלאק קיז גם נותנים לנו מנה נוספת של מה שהם יודעים לעשות ומארחים את המלך בילי גיבונס בשיר שיכול היה להיות בכיף ZZ Top.
בל וסבסטיאן באים מסקוטלנד ועושים משהו שקט, נעים ומלטף. צריך לפעמים גם רוגע בחיים.
נעבור לחלק האקלקטי יותר. אלטין גון באים מאמסטרדם אבל עושים מוזיקה תורכית ופה יש אחלה הופעת אולפן שלהם ב-KEXP.
את קיקאגאקו מויו הכרתי מהתכנית המצויית של גיל מטוס ולאחרונה הוא עדכן שהם עומדים להתפרק. בינתיים תהנו מההזיה היפנית המשובחת הזאת.
פה קבלו משהו מעניין – שמעתי על שן ירח בעבר, וקיטלגתי אותם בתור פרוג מטאל. אבל שום דבר לא הכין אותי לאלבום החדש שנשמע כמו הילד של FNM, מסטודון, QOTSA, סאונדגארדן, מטאליקה, אליס אין צ'יינס, פו פייטרס ו-GNR. שימו לב לשיר האחרון.
פליי ליסט אדיר של המוזיקה והשירים מסדרה אדירה של מארוול (לא פעם אחרונה שנפגוש אותם השבוע). יש פה בוב דילן, סינטרה ומלא מוזיקה ערבית. תענוג אמיתי.
אמה רות רנדל עושה דברים מוזרים ואפלים וכאן זה לא שונה, גם אם הרבה יותר מוזר. ממש ממש מוזר.
זומבי (לא רוב) הם צמד שבדרך כלל עושים מוזיקה אלקטרונית אך מספיק קרובה לעולמות המטאל כדי להופיע בגראספופ, הלפסט וכו', והפעם הביאו הרבה חברות וחברים ועשו אלבום קאברים לשירים יפים לאללה מהסבנטיז והאייטיז שעשוים לרגש מאוד.
פה יש חבורה שעושה סטונר שנשמע כאילו יצא היישר מהסבנטיז בקטע טוב מאוד!
כנסיית הגולגולת הקוסמית גם מזכירים סבנטיז, אבל מכיוון הרבה יותר פסיכדלי.
לה פם עושים גם פסיכדליה אבל הפעם בצרפתית וכאן יש הופעה שלהם, מה שבקרוב מאוד יקרה גם אצלנו.
נסיים את החלק הזה עם להקת הסטונר האיטלקית שהוציאה לדעתי את האלבום הטוב ביותר בקריירה שלה.
אינסטרומנטלים
מכיוון שהיה עומס על המערכת, חילקתי את הפוסט לשניים, וכאן תוכלו לשמוע את מיטב האינסטרומנטליה מהעת האחרונה/
בעקבות העובדה שלראשונה בחיי שיחקתי וסיימתי משחק של זלדה (שהוא לגמרי אחד מהמשחקים הטובים ביותר ששיחקתי בהם בחיי), יוטיוב החליט לפנק אותי עם הקטע הזה שהוא חצי שעה של עיבוד פרוגי לפסקול של אחד המשחקים בסדרה.
את הצמד הזה גם הכרתי מגיל מטוס לדעתי, והם עושים משהו שנשמע כמו הקטעים האינסטרומנטליים של הביסטי בויז. יש לסגנון הזה שם? בכל מקרה זה יפה ופאנקי.
על זה עליתי במקרה, פשוט אחלה של סטונר אינסטרומנטלי, למרות שהוא משנה שעברה.
עוד משהו שבמקרה עלה לי וגם הוא יפה ומתאים לקריאת ספר פנטזיה אפית או מד"ב על העתיד הרחוק.
הקרמה הישנה שלי הם גרמנים שמושפעים מאוד מהשפה הסנסקריטית וכנראה גם מיוגה ושם האלבום הבא שלהם יקרא אטמה – נשמה, ומתוכו הקטע הזה שנקרא פרמה – אהבה עילאית.
רילייר הם הרכב של אחד מפליקן ועוד כמה חברים והם עושים משהו שמזכיר פוגזי ועוד דברים טובים מהניינטיז, מינוס השירה.
עוד חבר'ה שמושפעים מסנסקריט, יוגה וכו' ועושים כאן ג'אם ארוך המוקדש לאל קרישנה!
ג'ון קרפטנר עשה פסקול לעיבוד החדש של סטיבן קינג? אהבתי מאוד.
עוד פסקול של עוד אושיית קולנוע ומוזיקה – דני אלפמן האדיר עם פסקול מצויין לסרט הלא פחות מדהים של סם ריימי, כולל קרב התווים המפורסם!
לא יודע למה זה הופיע לי, אבל הזדמנות מצויינת להקשיב לפסקול היפהפה של הגיטריסט ריצ'רד תומפסון למאסטרפיס הדוקומנטרי של וורנר הרצוג.
ואחרון – שיר מעבר למוות של מארק לנגן. תמיד יש תחושה מוזרה כשמשהו כזה קורה, והפעם במיוחד, כשלקראת סוף השיר תוכו לראות את מה שכנראה יהיה הוידאו האחרון אי פעם שבו הוא צולם.
מקווה שיהיה לכולם שבוע מדהים ונעים!
כתיבת תגובה