מחבר: roiberger

  • הבציר השבועי – 6.2.26 – בעקבות בקשת הקורא יאיר

    הבציר השבועי – 6.2.26 – בעקבות בקשת הקורא יאיר

    לפני כמה שבועות פגשתי בהופעה המצויינת של טאטרן בבארבי את יאיר חנני (בצירוף מקרים די פסיכי, מי שמתעניין אספר לו בעל פה, ותודה לצח על ההזמנה, בלעדיו זה לא היה קורה), ששאל מתי יהיה עוד בציר. מסתבר שלא כתבתי מאז פסח תשפ"ה, מה שאומר שקרוב לשנה.

    כדי לתקן את העוול הנה כמה אלבומים שאהבתי מהתקופה האחרונה.

    תודה רבה צח! תודה רבה מר חנני!

    פלייליסט של מעל 12 שעות של מוזיקה איכותית! הפירוט כאן למטה ואחריו מוזיקה ישראלית מצויינת.

    הלהקה השלישית של מיינארד חזרה עם אלבום אלקטרוני אפל ומסתורי, לדעתי אחד הטובים שלהם.

    הקרדיאקס הם אחת מלהקות הפרוג הכי לא מוערכות בהיסטוריה. בשנת 2020 נפטר מייסד הלהקה מהתקף לב, אחרי שנים שבהן לא היה מסוגל לנגן בעקבות התקף קודם. אפשר להגיד שהוא חזה את כל העניין עם שם הלהקה. בכל מקרה, אחיו ושאר חברי הלהקה סיימו את האלבום אחרי עבודה של כמעט עשרים שנה ואני ממליץ בחום להקשיב להזייה האחרונה ממנו.

    אני מאוד אוהב את הדפטונס עוד מהאלבום הראשון שלהם שיצא לפני יותר משלושים שנה. מאז היו להם כמה אלבומים יותר מעניינים וכמה שפחות, אבל תמיד מסקרן לשמוע מה הם עושים. האחרון שלהם בכיוון היותר מסקרן של הסקאלה, למרות שאני מודה שעדיין לא התרגלתי אליו לגמרי, אבל יש לי הרגשה שאקשיב לו עוד כמה וכמה פעמים.

    הענק המיילל הולכים והופכים לאחת הלהקות האהובות עלי מהשנים האחרונות. הם עושים משהו בין מסטודון לאלדר והאלבום החדש שלהם נגע לי בדיוק בנקודות הנכונות. בונוס קטן – לכבוד יום שישי של בנדקמפ בשבוע שעבר הם הוציאו גרסה אינסטרומנטלית של האלבום הזה וגם של האלבום הקודם, שגם הוא לא פראייר.

    פסיכונאוט הם טריו בלגי שמצדיקים את השם שלהם וצוללים עמוק לתוך הנפש עם מטאל פסיכדלי מכסח איכותי ביותר ואני מציע לצאת איתם למסע שהוא האלבום הזה.

    כאן יש לנו סטונר בלוז אינסטרומנטלי איטלקי משובח.

    ארקדיה היא הלהקה השניה של המתופף של מסטודון, עוד טריו שעושה מוזיקת אייטיז בשילוב רוק פסיכדלי. האלבום האחרון שלהם ממשיך את הקו המיוחד של ההרכב, ויצא יומיים אחרי מותו של גיטריסט העל של מסטודון, ברנט היינדס.

    אלטר ברידג' זה בעצם קריד עם מיילס קנדי, והם עושים רוק אמריקאי עם נגיעות גראנג' ומטאל. סה"כ חבורה של אנשים מוכשרים שאולי לא ישנו את חייכם אבל לגמרי יספקו פסקול טוב לשעה.

    ג'ו בונהמסה עשה מחווה מטורפת לביבי קינג (המקורי, לא זה עם השיער הסגול) והביא ערימה מכובדת של נגנים, זמרות וזמרים שעושים יחד קאברים למלך הבלוז. בין היתר יש כאן את מיילס קנדי מכמה שורות למעלה יחד עם סלאש, וורן היינס, באדי גאי, אריק קלפטון עם צ'אקה קאן, גארי קלארק ג'וניור ועוד ועוד ועוד.

    סטיבן ברודסקי מקייב אין ומוטיוד מן הוציא שני אלבומים אקוסטיים שהם קאברים ללהקות הארד קור וחברים מסוף המאה הקודמת ותחילת הנוכחית. אשקר אם אגיד שהכרתי את כל השירים או האמנים, אבל הוא מכניס את הסאונד והטאצ' המיוחד שלו לכל אחד מהביצועים, ושלח אותי לחפש את המקורות, אז כנראה שעשה את זה נכון.

    טיגראן עם עוד אלבום מיוחד של ג'אז פסיכדלי שעוסק בנושאי מלחמה שכנראה קשורים יותר למוצאו הארמני ופחות אלינו, שזו כבר נקודת זכות, בלי קשר למוזיקה היפה.

    אלבום יפה של ארבעה אמנים שעובדים עם ג'ון זורן ולא רק, כולל ג'ון מדסקי ממדסקי מרטין ווד.

    בציר ישראלי

    כמה יציאות מקומיות שיעשו טוב בלב.

    לידיעת הקורא אורי גרינפלד שמטייל כרגע בהודו וכיף לו לאללה – מאור כהן הוציא איפי מעניין ממש!

    גם עוזי רמירז עשה משהו חדש ומגניב ביותר, מין Fאנק גרובי פסיכדלי מרומם. אהבתי.

    רועי ריק הוא איש מתוק ומוכשר שהוציא אלבום יפהפה שכולל לא מעט א.נשים מוכשרות ומוכשרים וזה נעים ומרגש ולפעמים קצת כואב, אבל באמת דבר מיוחד.

    אחת האורחות באלבום של רועי היא דניאל רובין שקראה לאלבום שלה מנטרה ללב מתגעגע, אז כבר אהבתי. במיוחד את השיר על סבתא פנינה, אבל לא רק.

    אחרי כל פרץ הישראליות הזה קלטתי שלא שמתי שני אלבומים שהייתי מעורב בהם. הראשון הוא האלבום של אהוד ובנו שעשו גרסאות דאב לפליטים. אהוד אמר שהאלבום היה אמור להיות בסגנון, אבל שיוסי אלפנט ועובד אפרת משכו לכיוונים אחרים.

    אחרי כמעט 40 שנה בנו הגשים לו את החלום ואני עשיתי את הקליפ לשיר האדיר, עיר מקלט.

    הייתה לי הזכות גם לעבוד עם זוהר, הבת הצעירה והמוכשרת של הבנאי מלמעלה, שהוציאה אלבום מאוד אישי ומיוחד. אפשר יהיה לראות אותה מחממת את אהוד בהופעה בשוני ב-6.4.

    זה הקליפ שזוהר הפקידה בידי ואני מודה לה על כך, כי היה תענוג ויצא ממש יפה לדעתי המשוחדת.

    רגע לפני סיום שני שיתופי פעולה מצויינים!

    קודם הנה נורה ג'ונס מארחת את ג'וש הומיי לשעה של מוזיקה ושיחה.

    וריק רובין מדבר עם ג'ורג' סאנדרס במשך שעתיים על כתיבה, רוחניות, החיים ועוד.

  • הבציר השבועי – פסח תשפ"ה

    הבציר השבועי – פסח תשפ"ה

    תקופה קצת עמוסה רגשית ומטלית, אז החלטתי פשוט לשלוח כמה דברים שיצאו לאחרונה מכל מיני סוגים.

    האמת שאני כבר לא סגור מה עובר על הלהקה הזו, אבל כל אלבום שלהם עדיין מצדיק האזנה לדעתי.

    פרוייקט הקאנטרי של הגיטריסט של Lamb Of God הוא בעיני אחד הדברים היפים שיצאו לאחרונה וכולל שיתופי פעולה עם ניל פאלון מקלאצ' וטרוי ממסטודון.

    מסה עושים מטאל אפלולי עם זמרת נהדרת ושווה ללחוץ פליי.

    לא יודע איך בדיוק מגדירים את הלהקה הזו שצח הכיר לי. מטאל פסיכדלי? פסיכדליה מטאלית? בכל מקרה זה מעניין.

    לזרוס היא הסדרה החדשה של אדולט סווים מבית היוצר של שיניצ'ירו ואטאנאבי, שנתן לנו את קאובוי ביפופ וסמוראי צ'אמפלו המופתיות (ואשמח מאוד לראות אותה ואת סדרת הפטריות של הערוץ, אם יש למישהו כיוון). הפעם הוא גייס לפסקול את קאמאסי וושינגטון…

    …ואת בונובו…

    …ואת אלו שלא הכרתי קודם. באמת, מי רוצה לעשות איזה בינג' כפול?

    זה הטריילר, דרך אגב.

    וזו סדרת הפטריות.

    וגם את זה אשמח לראות, אם יש עניין.

    כאן יש את חיים ואת קאשי שעושים את ההאנומן צ'ליסה, המנון שמוקדש לאחת הדמויות האהובות במיתולוגיה ההודית שמייצגת עוצמה, דבקות ופעולה נכונה.

    ומצד שני יש לנו את בוא לבר החדש, שיוצא לכבוד חגיגת העשרים שנה ללהקה והוא די ההפך הגמור מהשיר הקודם.

    ענני הכלום הם להקת אינדי חביבה שביקרה כאן בלבונטין וכנראה לא תעשה זאת יותר, אבל ממשיכה להוציא בעקביות לא מעט חומר.

    מיניסטרי חזרו לחומר מתחילת הקריירה וזה אמנם מאוד 80S, אבל יפה לאללה.

    אלסנדרו קוריטיני היה חבר ב-NIN ועושה אלקטרוניקה אינסטרומנטלית.

    החבר'ה האלה עושים סטונר מטאל עם נגיעות של פוסט הארד קור, בעיקר דברים שיצאו בויקטורי וזה ממש אחלה באוזניי.

    כאן יש לנו רימאסטר של משוגע לאלבום האחרון שלהם עם שלושה שירי בונוס בהופעה.

    ניו מטאל מהודו, כולל שיתוף פעולה עם בייבימטאל היפניות. תעשו עם זה מה שנראה לכם.

    ומטאל ניו זילנדי כולל שיתוף פעולה עם רנדי מ-Lamb Of God, חבר שני שלהם שמופיע הפעם.

    ואם כבר שיתוף פעולה קבלו סיבוב לכיוון אחר לגמרי – אלבום משותף של אלטון ג'ון וברנדי קרלייל.

    ועוד שת"פ מוצלח – גלקטיק הם להקת Fאנק ותיקה מניו אורלינס וכאן הם חוברים למלכת הסול מאותה עיר והשילוב מוצלח ביותר.

    וזאת הלהקה של אלכס לייפסון, הידוע בתור הגיטריסט של ראש וזה ממש לא נשמע כמו טום סוייר.

    רגע לפני סיום, אני אוהב את הרוקנרול שהלא מתנצל והצ'יזי של החשכה. באמת, פשוט פיל גוד מיוזיק.

    נראה לי שלא מספיק אנשים צופים בסדרת המופת הזו, וחבל. סתם נזכרתי פתאום.

    ולסיום, צלילה פסיכדלית אינסטרומנטלית מהלהקה הדנית המשובחת שתיקח אתכם למסע רחוק לעבר החירות, אמן.

  • הבציר השבועי – 1.11.24

    הבציר השבועי – 1.11.24

    נראה לי שלא כתבתי באזור השנה. לא מצאתי את הכוחות להתחיל משהו כל כך חסר חשיבות שלוקח זמן ואנרגיה, אבל בשבועות האחרונים יצאו דברים ממש ממש טובים, ויש לי הרגשה שקצת מוזיקה יכולה לשמח לבב אנוש, אז יאללה!

    399 שירים באורך כמעט 25 שעות. כבוד!

    דבר ראשון, הגרנדמאסטר דווין טאונסאנד הוציא את אחד האלבומים החיוביים והמחזקים שיצא לי לשמוע לאחרונה. כל שיר כמעט עוסק בכמה דברים טובים יש לנו, איך לקום מנפילה (ולמה זה חשוב, במיוחד בחודש חשוון), והודיה, כמו בקליפ לשיר המדהים הזה:

    תודה דווין.

    מצד שני יש לנו את ג'רי קנטרל שהוציא אלבום אפל אך משובח והביא הפעם חברים מכל האלבומים הקודמים כמו מייק בורדין שמתופף כמעט בכל השירים, רוברט טרוחיליו, גרג פוצ'יאטו (שיופיע בהמשך הרשימה), דף מקיגן, גיל שרון ועוד. אהבתי מאוד ואני שמח שהוא פעיל ומוציא אלבום כל כמה שנים, לבד או עם AIC.

    תודה לאל הפרוע שמופיע בשיר הזה, שממנו ניק קייב לקח את השם לאלבום היפה הזה.

    איכשהו יצא שאני לא מכיר לעומק אלבומים של הקיור, אבל מה ששמעתי אהבתי מאוד והאלבום הזה רק מוכיח עד כמה אני צריך לחקור ולהכיר את הלהקה הזו. ראיתי כמה שהתבאסו על האינטרו הארוכים, בעיני הם טובים מאוד ורק מחזקים את השירים היפים.

    את דמעות לפחדים אני ממש אוהב, וממש מתבאס שלא הלכתי לראות כשביקרו כאן. כאן יש לנו אלבום עם ארבעה שירים חדשים ועוד כמה בהופעה. לא בארץ. שגם בה לא הייתי.

    מיילס קנדי ככל הנראה מקליט אלבום חדש עם סלאש, אבל בינתיים הוציא גם את הדבר היפה שעוסק באמנות השחרור וכולל שיר שלדעתי מדבר על כריס קורנל, אז אהבתי מאוד כמובן.

    וורן היינס מוציא אלבום סולו ראשון מאז 2015, וכולל את דרק טרקס ועוד כמה חברים וזה נעים, בלוזי ומרגש. מה עוד צריך?

    עוד קצת בלוז רוק עם בת' הארט שהכרתי מאלבום הסולו הראשון של סלאש, שגם מתארח כאן. יש לה קול לא נורמלי, שווה להכיר.

    עוד קצת סלאש, שמתארח יחד עם ויליאם דובל ועוד כמה באלבום הכנראה אחרון של MC5 שויין קריימר הספיק להקליט לפני מותו.

    אלף אלפי הבדלות – וילי נלסון עם עלה אחרון על העת לטענתו, מה שאני ממש מקווה שלא יהיה, כי הבן אדם הוא נכס צאן ברזל לתרבות האמריקאית.

    לטאת הישו הם להקה ותיקה שלא הוציאה אלבום 26 שנה ועכשיו חזרה עם הדבר המצוין הזה. הגיטריסט דווין דניסון מתפקד כחבר בטוהומק האדירה של מייק פאטון ואפשר לשמוע את הקשר בין שתי הלהקות.

    עז הם להקה שוודית אקספרימנטלית שהוציאה אלבום הזוי שנע בין כל מיני סגנונות, רוק פסיכדלי, אפרוביט, פולק ועוד. נסו, מה אכפת לכם?

    האוהבים הטובים יותר הם להקה של גרג פוצ'יאטו (דילינג'ר אסקייפ פלאן, קילר בי קילד, ג'רי קנטרל) ואני חייב להגיד שאהבתי את האלבום הזה הרבה יותר ממה שחשבתי שאוהב. גם הוא משלב ז'אנרים בלי בושה ועושה את זה בצורה מקצועית ביותר.

    עוד שעטנז, החבר'ה האלה עושים משהו בין פאנק למטאל לאמריקנה, למרות שהם בכלל מקנדה. אני במיוחד אוהב את העובדה שיש להם זמרת שנשמעת לפעמים בקולות רקע ולפעמים בתור הסולנית. אחלה דבר.

    שמעו, אני לא האוהד הכי גדול של הפיקסיז, אבל מאוד מחבב אותם והאלבום החדש ממש אחלה לדעתי. לא מחדש משהו, אבל אני מסתפק גם בשעה פלוס מינוס של מוזיקה טובה ונעימה וזה בדיוק מה שמקבלים כאן.

    עוד להקה שאף פעם לא היו החביבות עלי בעולם, אבל תמיד ידעתי להעריך והמוזיקה שלהם פשוט עושה טוב בלב. מצרך חשוב בימינו.

    כאן יש לוטוס מעופף עם איפי חדש שכולל שיר מחווה לטווין פיקס. קנה אותי.

    כאן יש לנו ספליט של שתי להקות פוסט הארדקור/פאנק שעושות קאבר אחת לשניה ונותנות עוד שיר מקורי. מי שמכיר את שתי הלהקות כנראה יאהב ויעריך את זה ומי שלא עשוי גם.

    כאן יש לנו סופרגרופ שבאלבום הקודם עשה רק קאברים לסלייר (רק איטיים יותר, לכן השם הגאוני) והפעם מעבר לקאברים נותן כמה שירים מקוריים וזה אחלה של דבר.

    כאן יש לנו להקת סטונר פסיכדלי אינסטרומנטלי שמשתמשת בכל מיני כלים כמו צ'לו, כלי נשיפה וקלידים כדי להכניס אותנו לאווירה. אהבתי מאוד.

    וויזרד עושים סטונר רוקי חביב, על גבול האמריקנה, ומשתמשים בכל מיני כלים של המערב הפרוע.

    לא יודע איך אין יותר דיבור על ההרכב הזה שכולל את סן דוג מסייפרס היל, כריסטיאן הבסיסט המקורי של פיר פקטורי ובילי מביוהאזרד. אתם יכולים לנחש איך זה נשמע, כן?

    להקה די פופולרית בעולם שעושה פוסט הארדקור וגם אם זה לא הז'אנר החביב עליכם שווה לדגום אותם.

    וכאן יש את להקות הנערות שקצת התבגרו כבר שעושות פאנק רוק די נותן בראש. הגימיק כבר לא כל כך קיים, אבל האנרגיות לגמרי כן.

    כאן יש הופעה של החרב שחזרו לפעול מתוך פסטיבל שיש לי הרגשה שאני רוצה לראות מתישהו בחיים, אבל בלי נדר כמו שאומרים. בכל מקרה זה אחלה.

    סטונר עושים אלקטרו פופ. סתם, די ברור מה קורה כאן וזה סופרגרופ של חברי קאייס לשעבר שכאן נותנים לנו הופעה וכמה קאברים ללהקת האם.

    רק במידה ופספסתם, בשבועות האחרונים יצאו שניים ממועמדי האתר לאלבומי המטאל של השנה, אחד מהם זה היציאה המטורפת הזו של אורנסי פזוזו שנשמעת כמו מה שקורה במוח של דיוויד לינצ' ביום אפל.

    והשנייה זה אלבום המופת הזה של הלהקה האדירה שמשלבת בלאק, דת', מטאל קלאסי, אלקטרוני ופרוג והפעם אפילו הביאה חבר טנג'רין דרים כדי לנעוץ את עניין הקראוט. למי שלא אוהב צעקות, שווה להתגבר על המעט שיש כאן, מדובר ביציאה לא נורמלית.

    כאן יש אלבום קונספט האבי מטאל קלאסי שעוסק במיתוס העתיק של ביוולף וזה פסקול מושלם אם אתם יוצאים למסע צלב או משהו.

    ונסיים עם השיר המצוין הזה מהסדרה הלא פחות מופתית שכתבו החבר'ה שהביאו לעולם את הלהיט "Let It Go", ויצרו תופעה של מיליוני חובבות אנה ואלזה קטנות. פלייליסט של כל השירים מהסדרה כאן למטה.

    שיהיה סופ"ש רגוע נעים וחמים לכולם, אמן!

  • עת מלחמה

    עת מלחמה

    לא קל.
    לאף אחד.
    מאז שהתעוררנו למציאות מסוייטת לפני קצת יותר מיומיים העולם שלנו התהפך לגמרי. האזעקה הפכה את כל המחשבות והדאגות של הימים הקודמים להבל הבלים, וכולנו עמוק בתוך הזוועה שממשיכה ואין לדעת איך ומתי תגמר.

    כשחברי ארז שמידע כתב בקבוצה שהוא לא מצליח אפילו להקשיב למוזיקה, קלטתי שגם אני ככה. למרות שאני שומע את הקולות של בליפי שמרגיעים לפחות שניים מבני הבית (אבל עלולים להטריף שניים אחרים), כבר יותר מ-48 שעות שלא הקשבתי למוזיקה, דבר שהוא על גבול הבלתי נתפס. לכן החלטתי לאסוף כמה דברים שאולי יעזרו להקל על הטירוף.

    שש שעות של איכות

    דבר ראשון, גיליתי שהמוזיקה של ג'ון זורן סוף סוף זמינה בספוטיפיי! למי שלא מכיר, מדובר באחד המלחינים והמוזיקאיים הכי יהודיים והכי ורסטיליים בעולם, עם מוזיקה שנעה בין דום לג'אז לקלאסית לאקספירימנטל קשה. כרגע אני מרגיש שצריך את הנעימות הכי נעימות שלו, והאלבום החדש עונה בדיוק על הצורך – אוסף יצירות שמוקדשות לסמואל בקט שמבצעים שלושת הגיטריסטים ביל פריזל, ג'וליאן לייג' וגיאן ריילי. אבל יש באמת המון, אז הנה עוד כמה המלצות חמות: ספר המלאכים הכמעט מלא (חסר שם רק האלבום המופתי של בר כוכבא), החולמים, פסי הקול (ובמיוחד 13), והביצועים למוזיקה של אניו מוריקונה (כולל ביצוע לא יאמן עם מייק פאטון). לסיום, ושניים וחצי חגים אחורה (במציאות אחרת לגמרי שנראית כמו חלום מתוק), קול נדרי:

    מכירים את זה שיש שיר בראש ולא מצליחים לקלוט באיזה מדובר? אז ככה היה לי כמה שנים, שנים! שיר שנתקע ונשמע כמו הרבה דברים, אבל לא היה הם. עד שיצא האלבום החדש והיפהפה של בלונד רדהד, ולפתע נזכרתי שזה שיר מהאלבום האהוב עלי ביותר שלהם. אשים גם אותו כדי שמי שלא מכיר יתקן זאת ומהר.

    מאסטרפיס, אל תפספסו

    הפוליריתמיקס עושים מוזיקה שאני קורא לה "ביסטי בויז אינסטרומנטלי", כי זה נשמע ממש כמו הקטעים הפאנקיים והאדירים של האגדות, והחדש שלהם ממשיך עם הקו אז לא תשמעו תלונות כאן.

    החדש של סטיבן וילסון כולל דואט עם נינט (יצא לי חרוז) וממשיך עם הקו הפרוגי-פופי והקצת עצוב, אבל כולנו עצובים עכשיו, אז זה מתאים.

    קרלטון מלטון עושים פוסט רוק פסיכדלי אינסטרומנטלי וקצת אפל, אבל גם בחוץ קצת אפל, אז זה מתאים 2.

    אם צריכים לפרוק, פרונג הוציאו אלבום חדש ומלא אנרגיה, שנשמע כאילו הם לא בני 60 בערך וקוראים לו State Of Emergency, אז פעם שלישית מתאים.

    יש עוד מלא דברים, אבל נראה לי שנעצור פה בינתיים. מזכיר לכולם שכמעט תמיד אפשר לדבר איתי אם רוצים כמה תרגילי נשימה מרגיעים או סתם להוציא קיטור.

    אוהב אתכם.

    לסיום הנה שיר של הלהקה המצויינת קו אחורי, שיש לי את הזכות הגדולה לעבוד איתה לאחרונה, עושה קאבר לבד רליג'ן.

    שלא יהיה צער.

  • הבציר השבועי – ערב ראש השנה תשפ"ד

    הבציר השבועי – ערב ראש השנה תשפ"ד

    שמעו, רציתי כל כך הרבה זמן לשלוח לינקים, שיש לי כבר שני עמודים מלאי כל טוב, וכל שבוע מצטרפים עוד דברים, אבל לחיים יש נטיה מעניינת להתמלא בדיוק בזמן שאנחנו מלאים כבר. אני פשוט רץ על מה שיש כדי שיהיה לנו פסקול טוב לסיום תשפ"ג ולפתיחת תשפ"ד (אחלה שם לשנה) ואת השאר בשאיפה אשלח בהמשך. יאללה צוללים.

    רוק, פסיכדליה, אלקטרוניקה וחברים

    שמונה שעות ועשרים ואחת דקות של אושר

    דבר ראשון יש לנו כאן את האחים הכימיקלים באלבום מרומם נפש, אז מה עוד צריך?

    עכבר הסכנה חובר למישהו שלא הכרתי לעוד אלבום נעים.

    אני ממש אוהב את הצמד הזה ואת מוזיקת הסטונר פופ שלו.

    פילטר הוותיקים חוזרים עם אלבום חדש שמשמר את הנוסחה יופי.


    האו רואים עם עוד אלבום קראוט פאמק סטונר פסיכדלי.

    אלבום מחווה יפהפה ללאון ראסל ולהיטיו, כול הופעות של בוטסי קולינס, הפיקסיז והיס גולדן מסנג'ר…

    שבעצמם הוציאו אלבום נעים לאוזן אנושית.

    עוד משהו יפה ונעים בהרבה רמות. למרות שהתחילו יותר פאנקים, הם עכשיו לגמרי על התפר שבין סרג' גינסבורג לבק.

    במקרה עלה לי, אינסטרומנטלי נעים ומלטף.

    האמת שלא שמתי לב לאלבום הזה עד שקוואמי כתב עליו וכלל הופעות אורח של איגי פופ, טרוי ואן לוין, והגיטריסט של קונברג', רק שתבינו איזה גיוון.

    לא יודע איך להגדיר את הלהקה הזאת. הרבה מאוד סגנונות בין מטאל לפאנק לפופ. שווה האזנה.

    וילי נלסון לא נח ומוציא אלבום בלוגראס.

    וכאן יש לנו את ג'ון סקאלזי, סופר המד"ב האדיר, עם אלבום פוסט רוק.

    מטאלללללל

    שבע שעות ושלושים ותשע דקות של מטאל

    הרבה מחשיבים את הלהקה הנורווגית הזו לאחת תהטובות בעולם, והאלבום החדש מצדיק את השמועה. יופי של בלאק אנד רול עם נגיעות פרוג.

    עוד לא האזנתי לעומק, אבל ברור שעומד להיות אלבום טוב, כי הם ברונס עם אלבום ראשון שהוא לא צבע.

    מדובר בבן אדם אחד שעושה מוזיקה בין מיידן למטאליקה למסטודון ומילים מרוממות נפש באמת! אני בעדו.

    סופרגרופ של חברי קונברג', היי און פייר ועוד עם מוזיקה כבדה אך קליטה.

    עוד סופרגרופ של שניים מביפי קלירו יחד עם דייב לומברדו!

    הקנדי הפרוע חוזר עם סטונר רוקנרול מרקיד.

    סטונר פסיכדלי, לא צריך להרחיב.

    בלאק איכותי פרוגי צרפתי .

    בלאק איכותי פרוגי אמריקאי.

    אוטאפ חוזרת עם אלבום שמשלב שירים מקוריים וקאברים לנירוונה, סליפנוט, בילי אייליש ואמינם בין היתר!

    הופעת קאברים של קנסר בטס לבלאק סאבאת'.

    אמנם סינגל, אבל אצל קרלטון מלטון מדובר ברבע שעה.

    סטונר מטאל אירי עם מוטיבים מד"בים. איכות.

    קחו את ויין סטטיק שר מבעד למסך המוות!

    ונסיים עם איתי סגל שהוא לא מטאלי כל כך, אבל פסיכדלי וארוך!

    שתהיה שבת שלום ושנה טובה ומתוקה לכולנו אמן!