תגית: סרטים

  • הבציר השבועי – הפסקת אש?

    הבציר השבועי – הפסקת אש?

    האמת שיש לי פה ערימה של לינקים שרק הולכים ומצטברים, אז החלטתי פשוט לשחרר את זה, ולהעיף מלא דברים שלא מצויינים, כי יש לא מעט שכן.

    דבר ראשון, אם לא שמעתם, ממליץ בחום על פרק מצויין של שיר אחד שמדבר על תופעת התרבות שהיא אחד מי יודע של נקמת הטרקטור ואוהד נהרין. לא מאמין שלקחו אותנו לראות את זה בהיכל התרבות של נס ציונה כשהייתי בתיכון.

    דבר שני, קראתי והקשבתי לספר הזה בעקבות המלצה של ניימן וזה הפך לאחד מספרי הפנטזיה האהובים עלי! קחו קצת אפוס היסטורי יפני, תוסיפו מערכת קסם שנעה בין אווטאר כשף האוויר האחרון לערפילאים של ברנדון סנדרסון, עוד קורטוב גיבורי על שמזכיר גם את סנדרסון ואנשי המתכת שלו, ולמרות הכאב עוד נגיעה של שיקוף מציאות של מה שקורה בישראל בשנים האחרונות ותקבלו את הדבר המדהים הזה.

    רוק, פרוג, בלוז, היפ הופ, אלקטרוניקה וחברים

    15 שעות פלוס של כל טוב!

    חייב להתחיל עם המאסטרפיס הזה. לס קלייפול ושון לנון הוציאו אלבום קונספט DIY שמספר על נער שמורד במשפחתו יצרנית אטבי הנייר ויוצא להילחם ברובוטים בעזרת כמה חיות שונות ומשונות. את האלבום מלווה קומיקס שקיים דיגטלית ברשותי ואשמח לשלוח ללמי שרוצה.

    האלבום החדש של דייב גרוהל וחבריו הוא הדבר הכי ניינטיז ששהם עשו מהניינטיז ובעיני זה רק משובח. אני צריך עוד כמה האזנות, אבל מאוד אהבתי בינתיים.

    אם כבר ניינטיז, זה הרכב של הסולן של METZ שנשמעים כמו משהו מהעשור המדובר ואפיללו חתומים בסאב פופ.

    NIN, או טרנט רזנור ואשתו, חברו לבויז נויז לא הכרתי באמת קודם והופיעו בקואצ'לה עם מופע מיוחד ומדובר ואנחנו יכולים גם להקשיב לו, וטוב שכך, כי יש פה יופי של גרסאות לשירים לא הכי ידועים, קאברים ועוד.

    האח הצעיר זה פרוייקט של סיימון פוספורד משפונגל וזה נעים ואלקטרוני.

    אם כבר נעים ואלקטרוני, זה פס הקול למאסטרפיס שאם עדיין לא ראיתם חבל (וגם הספר מצויין כמובן).

    עוד פס קול של הבחור, והפעם של סרט שעדיין לא ראיתי, ואמור להיות טוב מאוד.

    הייתה לי הזכות לבלות חצי יום עם אבטה בריהון כשצילמתי אותו לקליפ חדש מהאלבום הבא של אהוד בנאי והוא סיפר לי על האלבום החדש שלו שבדיוק יצא. יופי של דבר, מרומם את הלב ואת הנפש ואני ממליץ לא רק לחובבי הג'אז.

    עוד משהו ג'אזי ולא רק לחובבי – הופעה של הלהקה של אדם וייקמן, הבן של ריק והקלידן של אוזי, שטוען שסאבאת' גנבה לו את החומר ולא שהוא עושה להם מחווה. בכל מקרה זה אחלה של דבר.

    קורטני בארנט עושה אינדי אמריקנה, למרות שהיא אוסטרלית, אבל זה אחלה של דבר, לא משנה העדה.

    https://open.spotify.com/album/7JFzMd0mR1HqVjuXKN5M7u?si=gvkpzi20RtO4gP43Xher2w

    ועוד קצת מהכיוון הנעים והמנחם, הכרתי את הבחור ממצב טיסה של גיל מטוס ומאז הוא מנעים את אוזניי מדי פעם.

    הם עשויים להיות ענקים לא מימשו את הפוטנציאל שבשמם, אבל זה לא מונע מהם להוציא אלבומים בקצב מסחרר והחדש ממשיך עם הקו.

    הזוג המוכשר מוציא עוד אלבום מלא גיטרות, בלוז רוק ונשמה ואני אוהב.

    כאן יש לנו להקת בלוז רוק וותיקה שמביאה ערימת אורחים משוגעת כולל חברי עבר והווה ב-GNR, הלהקה של אוזי ועוד.

    קודי ג'ספר טוען שהרוק מת, אבל האלבום הזה מוכיח אחרת. שימו לב לשיר שבו מתארח וורן היינס הוותיק והאהוב.

    נעבור קצת להיפ הופ עם ההרכב של Xזיביט, B ריל מסייפרס היל ועוד אחד שאין לי מושג מי הוא. מי שמכיר את את החברים יודע למה לצפות.

    מהצד השני של סייפרס היל, יש שלנו כאן אלבום נוסף של החבורה המכובדת הזו שלא הוציאה אלבום מאז 1997.

    הלוטוס המעופף עם עוד הזיה קצרה, ואני בעד שיתן לנו טפטופים כאלה מדי פעם.

    זו להקה של מייק השמנמן מנופקס ועוד כמה חברים, לחובבי הז'אנר ולא רק.

    מטאל!

    חצי יממה של מטאל איכותי!

    שיתוף פעולה מטורף של המלווינז ונאפלם דת', וזה נשמע בדיוק כמו מה שהייתם מצפים פלוס עוד קצת הפתעות. סחטיין עליהם.

    אלבום כפול ומשובח של אגדות הסטונר מטאל כשהפעם יושב על כס התופים סטנטון מור, חברם מנולה שכבר ניגן איתם בעבר. לדעתי מדובר באחד האלבומים הטובים שלהם ואני צריך עוד קצת זמן איתו כדי לעכל את העסק.

    שמש לא זורחת זה סופרגרופ של חברים מטייפ או נגטיב וקרובר וזה יופי של דבר (ולמרות ששם ההרכב משקר).

    שמעו, זה לא האלבום הכי טוב שתשמעו בחיים, ואפילו לא בבציר הנוכחי, אבל מי שאוהב את שבעאבק מקבל אלבום ממש מגניב, אז תנו שמיעה אם אתם בעניין.

    הבחור הזה הרים הרכב שהתחיל בתור מטאל חיובי ואיכותי ועכשיו הוא קצת מבואס מהחיים והודיע שזה האחרון של ההרכב ולמרות זה שהוא מנסה קצת לבאס, אני בעדו.

    הבחורה הזו היא הזמרת של להקת המטאל האובר תיאטרלי ומלא הפנטזיה הזאת. לחובבות וחובבי מטאל קלאסי מודרני.

    כאן אפשר לראות איך זה נראה בלייב.

    החבר'ה האלה עושים סטונר עם נגיעות פרוג ופעם ג'וש הומי אמר שהם להקת הסטונר הטובה ביותר בעולם, אז מי אני שאתווכח?

    נקרעשב הם אחת הלהקות האהובות עלי מז'אנר ה-היו אמורות להיות גדולות יותר אבל זאת המציאות, והם עושים סטונר פסיכדלי משובח.

    להקה נוספת מהז'אנר המדובר היא קאל אל (שזהו שמו היהודי והמקורי של סופרמן ואחת מתוך לא מעט כאלה שמופיעות בספוטיפיי), והם קצת פחות פסיכדליים וקצת יותר סטונרים, אבל עדיין מצויינים.

    כמו שליאור מגן אמר – פעם היו כמו AIC והיום כמו מסטודון, אבל אחלה של דבר.

    הלהקה מגדירה את עצמה כפולק מטאל, אבל לדעתי יש גם נגיעות ניו מטאל, היפ הופ ועוד כל מיני דברים. יצא לי במקרה באלגוריתם ואימצתי. תודה ספוטיפיי!

    למי שלא מכיר, יש כאן הרכב צלילות וחפירות ועכשיו הם הוציאו אלבום בסאב פופ, שנשמע אולי ההפך הגמור מהלהקה הקודמת מהלייבל שהופיעה כאן בפוסט.

    באלבום הקודם יש שיר על הלהקה הזו, אז מן הראוי שהחדש והמכסח שלהם יופיע כאן. העטיפה היא מחווה לעטיפה של הקלאסיקה שלהם והמוזיקה נותנת בראש ברמות לא נורמליות.

    פרוג מטאל (בדגש על המטאל) מסיאטל שמערבבים לא מעט סגנונות מדי שיר וזה מזכיר מסטודון מוקדם ועושה טוב בלב בגדול.

    16 הם להקה ותיקה שכוללת את אלכס שניגן עם חיים ועוד כמה ומוציאה אלבום קאברים לסאבאת', בלאק פלאג ועוד.

    החבר'ה האלה עושים רגאיי מטאל, וטוענים באלבום החדש שיש לנו את זה. מי אני שאטען אחרת?

    שיהיה סופ"ש נעים ומקסים לכולם וכמה שיותר שקט!

  • הבציר השבועי – 28 ושמונה ימים אחרי

    הבציר השבועי – 28 ושמונה ימים אחרי

    כבר יותר מארבעה שבועות שטילים עפים לנו מעל הראש בקטע יומי. החיים האלה ממשיכים להפתיע בכיוונים לא צפויים, גם אם לא כאלה שהייתי מאחל או מייחל. אנחנו עדיין בקיבוץ, נהנים מהנוף והשקט (היחסי, עדיין מדובר על כמות לא סבירה של אזעקות והתראות) וממגוון התרבות שאיזור קרית גת מספק, ומסתבר שבשנת 2026 זה לא מעט. נתחיל עם כמה דברים שראיתי וקראתי לאחרונה ואז נעבור למוזיקה.

    על ז'אק טאטי שמעתי מזמן, אבל לא זכור לי שראיתי סרט באורך מלא שלו. בצל המלחמה השלמתי את הפער עם הסרט המדהים פלייטיים, ויש לי הרגשה שאגיע לשאר הסרטים שלו בעתיד. זה סרט שלא קורה בו יותר מדי מבחינה עליליתית, אבל מדהים לראות מה הבן אדם עושה עם אמצעי הקולנוע שהיו זמינים לפני כמעט 60 שנה. בלי שום ספק מדובר באחד המאסטרים הכי גדולים בקולנוע, יעידו על כך טרי ג'ונס, דיוויד לינץ' והחבר'ה מקרייטיריון שמתעכבים על בדיחה שנונה אחת מתוך כמות נכבדת שיש בסרט. אם אתם צופים ו שימו לב לזוויות, לצבעים ולהשתקפויות של פריז דלתות ובחלונות.

    עדיין לא סיימתי, אבל ורנר הרצוג (שפתח לאחרונה אינסטגרם מצויין) עשה לנשיונל ג'יאוגרפיק סרט על אדם שאובססיבי לפילי ענק ולצאצאים שלהם שאולי קיימים. נראה כמו הגריזלי מן החדש, שאם לא ראיתם לכו לעשות זאת דחוף.

    שמעתי על "שכול וכשלון וזומבים" ולא התלהבתי. לא קראתי אף אחד מספרי הז'אנר של קלאסיקות מעורבבות עם זומבים, ערפדים, אנשי זאב וכו' ולא אף אחד מספריו של ברנר. אבל כשהלכתי לספריה בקיבוץ כדי לקחת את הספר הזה בעקבות המלצה של ניימן (אני עדיין קורא אותו, אז לא גישתי דעה עליו) הספרנית אמרה לי שיש גם את ברנר והזומבים, אז זרמתי איתה. מהעמוד הראשון ידעתי שאוהב אותו ואחרי שסיימתי, לגמרי יכול להמליץ עליו, ולטעמי הוא מצדיק את פרס ספיר שזכה בו. הסיפור מועבר בשפה שמתאימה לתקופה שבה בכביכול נכתב, ומשנה את סיפור הרצח של ברנר לכזה שנעשה על ידי פגחים (פגרים חיים) ועושה זאת בצורה מושלמת לדעתי. זה יכול היה להיות סיפור השרדות בזמן התפרצות של מגפת זומבים, אבל השפה וההרהורים הפילוסופיים של בן דמותו של ברנר הופכים את הספר למבריק והופעת האורח של יקירי העיר נס ציונה קנתה אותי. הזכיר לי את שני הספרים הראשונים של מקס ברוקס, עם טוויסט ישראלי. כאן תוכלו לרכוש ולקרוא את הפרק הראשון.

    אתמול ראיתי את הסרט המטלטל הזה ומדי כמה דקות הוא חוזר אלי. לא יאמן שיש אנשים כאלה ובמרחק של כמה דקות מהבית שלי. לא קל לצפייה ולא מומלץ לצפות בו כשיש ילדים בסביבה, אבל מדובר בסרט שעשוי לשנות כמה תפיסות שיש לכם על דרי רחוב, זונות ונרקומנים.

    סינגלים

    נתחיל עם השלישי של לנון ג'וניור, קלייפול סניור והלהקה האדירה שלהם שהלוואי והייתי נוסע לראות ביוני יחד עם פריימוס והרכב הסולו של לס.

    ועוד להקה שהייתי ממש שמח לראות בלייב, אלדר האדירים חוזרים עם שיר הנושא מתוך אלבום חדש שבדרך. תודה.

    פול מקרטני הוציא שיר יפהפה מתוך אלבום חדש שבדרך והוא די ריגש אותי, מה אגיד לכם. אנדרו וואט מפיק, אז בטח יהיה טוב מאוד ומלוטש.

    הרבע השני של הביטלס שעדיין בחיים לא יצא פראייר והוציא בעצמו גם שיר חדש מתוך אלבום.

    הבטהול סרפרס כיכבו בדוקו מצויין וכנראה בעקבותיו מוציאים עכשיו את הגרסה המקורית של האלבום האחרון שיצא לפני 25 שנה, ושונה לגמרי בגלל חברת התקליטים. יהיה מעניין לשמוע מה הייתה כוונת המשורר, כי ממעט הפעמים שהקשבתי לאלבום שכן יצא, הוא סביר ולא יותר.

    האפגן וייגס ממשיכים לעשות טוב מאוד את מה שהם עושים.

    וגם מיוז, גם אם זה לא השיר הכי טוב שלהם, עדיין מסקרן לשמוע מה יעשו.

    כאן יש לנו להקה שהשפיעה על הרבה מאוד אמנים ואיכשהו לא זכתה לתהילה שמגיעה לה, למרות שהייתה באחד מסיבובי ימי ההולדת של מיינארד, והקאבר ש-APC עשו להם הוא אחד השירים הכי יפים ששמעתי בחיי.

    מונית המוות לחמודי עם סינגל חדש ונעים, אהבתי מאוד.

    גם את החדש של סאבליים שלקחו את הבן של להיות הזמר שלהם ונראה שזה משתלם.

    עוד בן של, ועושה אחלה אמריקנה.

    דווין הוא איש מוכשר ואהבתי מאוד את הסטרים שעשה לפני כמה זמן ומחכה לשמוע איך יהיה כל העסק בתור אלבום. ואם באלבומים עסקינן…

    אלבומים

    13 שעות פלוס של אושר.

    הפרעוש מהפלפלים החריפים ובחזרה לעתיד 2 ו-3 הוציא את מה שכנראה נולד לעשות, אלבום אפרו ביט, ג'אז, Fאנק שכולל קאברים ואת ת'ום יורק וניק קייב. אהבתי מאוד מאוד.

    אהבתי גם את הביקור של החבר אצל חברת התקליטים נונסאצ', כמו שעשה רוברט פלאנט כשהוציא שם את האלבום האחרון. (דרך אגב, אם לא שמעתם על מסעותיי עם אהוד בנאי לראות את הקול של זפלין, תוכלו לעשות את זה כאן)

    איכשהו יצא שלא שלחתי את החדש של הזומבי והוא כיף כיופק של דבר. פשוט לחצו פליי, באמת.

    בסוף השבוע שעבר נוירוזיס הפתיעו עם קאמבק שכלל אלבום חדש ואת התוספת של אהרון טרנר מאיזיס בתור זמר וגיטריסט במקום סקוט קלי שביטל את עצמו אחרי כל מיני מעשי זוועה שעשה למשפחתו. מדובר כאן בשעה פלוס של רעש, רגש וקתרזיס כבד מאוד.

    טלה האל הוציאו את אחד האלבומים הטובים בקריירה שלהם בעיני ומשהו שעשוי להפוך כל ספונג'ה, שטיפת כלים או סתם סיבוב הליכה לפריקת מתח בין אזעקות להרבה יותר יעיל.

    את הרעילו את הבאר הכרתי מהימים שלי בתור דייר משנה אצל טל שפיר בברוקלין, אבל איכשהו לא נכנסתי אליהם בכל הכח. האלבום החדש מוכיח שכנראה טעיתי כי יש פה מטאל קור איכותי על גבול הפרוג וזה באמת משהו טוב ונחוץ.

    לקראת פסח, להקת יציאת מצרים הוציאה אלבום קטלני, בשם גוליית', אז פעמיים רפרנסים מקומיים ועוד שעה של ת'ראש מטאל איכותי ברמה גבוהה ביותר.

    להקת הדום השוודית עם איפי קצר וחביב.

    את הלהקה של זאק ויילד או שאוהבים או שלא, הוא באמת לא מישהו שמשנה יותר מדי לאורך השנים. האלבום החדש מסתיים עם שיר מרגש שכתב על הבוס הקודם שלו והוא לגמרי אחד השירים היפים שכתב אי פעם.

    לא יודע איך הגעתי ללהקה הזו, אבל יש להם מעט מאוד אלבומים בספוטיפיי וזה משהו בין ג'ון זורן לסיקרט צ'יפס ואחלה באמת.

    בביו של הלהקה בספוטיפיי כתוב שהם שלושה חברים שמנגנים ביחד. מעבר לזה הם עושים רוק על גבול הסטונר ממש כיף ומוציאים את האלבום האחרון שלהם עם עוד שלושה שירים.


    גוגול בורדלו חוזרים עם אלבום שמושפע מאוד מהמלחמה בבית של הסולן יוג'ין האץ. קראתי קצת את המילים ואני אוהב את הגישה המורכבת שהם נוקטים בה. זה לא נטו שחור ולבן פשטני ממה שראיתי. השירים אחלה, אולי הכי אנרגטיים בקריירה שלהם.

    עוד אלבום שמתעסק בתלאות העולם הפעם מכיוון הפאנק רוק. זו אחת הלהקות האהובות על חיים ואני חושב שחברי חובבי NOFX ושות' יאהבו את זה, אפילו מאוד.

    החבר'ה האלה עושים רוק דרום ארה"בי כבר איזה עשרים שנה וכמו זאק ויילד, או שאוהבים או שלא, הסגנון מאוד ברור.

    הגיטריסט הוירטואוז פול גילברט הוציא אלבום שמושפע מטקסט של ג'ורג' וושינגטון וזה לכל הפחות מסקרן.

    אני יודע שיש אנשים שיקראו את זה ויזדעזעו מהעובדה שאני שם אלבום של "גונג", עקב העובדה שדיוויד אלין מת ולא חושב שיש מישהו מהליינאפ המקורי, אבל בכל מקרה זה אחלה פרוג, אז לא באמת משנה איך קוראים לזה לדעתי.

    כנ"ל לגבי סופט מאשין, רוברט וייט כמובן לא כאן, אבל זה יפה ונעים, אז מה רע? פלוס על התופים יושב שם כרגע אסף סירקיס מרחובות.

    ארכיב עושים מוזיקה אלקטרונית, טריפ הופית וזה בדיוק מה שתקבלו כאן.

    הבחור הזה הוא הזמר של לה פאם, ועושה פופ רוק פסיכדלי אלקטרוני.

    הבחורה הזו הייתה הזמרת והבסיסטית של סוניק יות' והוציאה אלבום היפ הופ אלקטרוני מוזר מאוד. כל הכבוד.

    החבר'ה מסהרה עם עוד אלבום מדברי, כולל שיר עם חוזה גונזלס, מה שמוביל ל…

    אלבום חדש של הבחור. מודה שלא באמת הייתי בעדו, למרות שמארק לנגן עשה לו קאבר, אבל מה אגיד, שווה לפעמים לא להתעקש, במיוחד על דברים שלא אוהבים.

    בן שלו כתב בהארץ על הסרט קלרה הקדושה שביים גיסי ופס הקול שלו של ברי סחרוף ועוד. קריאה טובה ומצדיק האזנה ואולי אפילו צפייה.

    בכתבה על קלרה הקדושה מוזכרות אקסיות (הלהקה, לא ערמת החרטות והבושות), ונזכרתי שבאחד הסיבובים שלי לקרית גת שמעתי שני שירים שלהם ב-88. אחלה דבר וכולל קאבר ללונדון של חנוך לוין וחוה אלברשטיין.

    שלוש עם אלבום קאברים ג'אזיים למיוז, אואזיס ובארבי גירל.

  • May The 4th Be With You! מהדורת 2023

    חג שמח לכולם!
    הגענו ליום סטאר וורס הבינלאומי ועל הדרך יצא אתמול החלק השלישי של שומרי הגלקסיה (כבר נגיע לזה) ומחר יהיה יום הקומיקס החינמי!
    כיף להיות חנון לפעמים.
    לכבוד היום יצאו בדיסני פלוס שלושה תכנים חדשים, אבל לפני, אני רוצה להתייחס לאופרת חלל אחרת ולא פחות טובה שהגיעה לסיומה (לשלב זה לפחות).

    כדי לא לספיילר, לא אגע בעלילה ולא בשום דבר שקשור לסרט, רק אגיד שכדאי מאוד שתקשיבו למיקסטייפ השלישי ובואו נדבר אחר כך. כן אגיד שסרט שמוזכרים בו סקלטור, רובוקופ, קורן ואדריאן בלו כנראה נוצר בשביל אנשים כמוני.

    רגע לפני שאגע בכל התוכן של היום – קבלו סיכום מפי האחיין של קרמיט, רובין הצפרדע.

    דבר ראשון, תעשו טובה, פנו ארבע דקות ותראו את הדבר החמוד הזה שמלא רפרנסים ללא מעט דברים מיקום הסטאר וורס והמשפחה החביבה מספרינגפילד.

    דבר שני – אם עדיין לא ראיתם את העונה הראשונה והיפנית של Visions, עשו זאת ומהר. העונה השניה לדעתי עולה על הראשונה וכוללת סגנונות אנימציה שונים ויפהפיים מרחבי העולם, שנעים בין אנימציה קלאסית, דו ותלת מימד ואפילו סרטון של אארדמן, יוצרי וואלס וגרומיט, שון הכבשון ועוד דברים נהדרים.

    דבר שלישי ואחרון – אני יודע שיש נטיה להתמרמר על העובדה שג'ורג' לוקאס מכר את היקום שיצר לדיסני, אבל אני חושב שכולם מרוויחים מכך – היצירות המקוריות יישארו תמיד ועכשיו אפשר לחקור את הפוטנציאל שיש לסטאר וורס ולהנגיש את העושר והאושר לאוכלוסיות שלא בהכרח חשופות לסרטים המקוריים, כמו למשל ילדים שיצפו בדבר החמוד והצבעוני הזה. תנו צ'אנס, מה אכפת לכם?

    בונוס – פסקול למשחק החדש שעדיין לא שיחקתי בו, למרות שהתחלתי היום את קודמו ונראה מצויין. יש כאן את The Hu המונגולים, Altin Gun עם ההשפעות הטורקיות וטטרן הישראליים! כבוד גדול וכיף של אלבום.

    מי ייתן והכוח יהיה עם כולנו!

  • הבציר השבועי – 30.9.22

    הבציר השבועי – 30.9.22

    קחו אוויר, כי הבציר האחרון לחודש ספטמבר והראשון לשנת תשפ"ג עמוס ברמות לא נורמליות. לפעמים אני מתלבט אם לשים כל כך הרבה דברים, אבל אז מישהו אומר לי ששמע משהו שלא הייתי בטוח לגביו ואני מבין שכדאי להכניס, ומקסימום לא תקשיבו.

    לפני המוזיקה כמה דברים חשובים:

    השבוע הלך לעולמות אחרים פרעה סנדרס האגדי. גיל מטוס הקדיש לו שעה מושקעת ומרוממת נפש ביותר ואני ממליץ ללחוץ על הלינק למעלה, לא מצאתי הטמעה שלו.

    דבר שני, פנו לעצמכם שעה ותשע דקות וצפו ביצירת המופת הזו. אמא קטנה זה שם הסרט ומזהיר שלא קורה בו הרבה, אבל מה שכן מרגש מאוד ועשוי לנו להיות הורים, ילדים ובני אדם טובים יותר. אשקר אם אגיד שלא מחיתי דמעה אתמול בערב.

    דבר שלישי, צפו בהזיה הזו. אהבתם? קחו עשרים וכמה דקות וצפו בגרסה הטלוויזיונית:

    https://www.youtube.com/watch?v=_zXP38RGoIo&ab_channel=PushingOrphans

    הזיה ברמה גבוהה מאוד, עם הומור שנע בין מונטי פייטון לריק ומורטי. מורטי פייטון בקיצור. יש לזה שישה פרקים ואתמול ראיתי את הראשון ומתכנן לגמרי להמשיך.

    דבר רביעי, יופי של סדרת סטאר טרק חדשה! ראיתי גם אתמול (היה יום מוצלח מבחינת צריכת התוכן) ושמחתי שיש עוד סדרה טובה שמצטרפת לפחקארד ו-Lower Decks שכבר המלצתי עליה בעבר (שתיהן זמינות באמזון, לגבי זו תצטרכו להשקיע קצת יותר). דרך אגב, אשקר אם אגיד שגם כאן לא מחיתי דמעה בסוף. 😉

    דבר חמישי ואחרון – שתי רשימות של בנדקמפ – אחת על יסודות הקראוטרוק ואחת על סקייטרים שהפכו למוזיקאים!

    כמעט יממה שלמה של מוזיקה יש כאן!

    אלבומים

    איזה כיף היה לפתוח את ספוטיפיי ולגלות שיצא אלבום חדש למלווינס! אמנם זה טכנית EP, אבל שיר הפתיחה באורך ה-14 דקות (שכולל עבודת גיטרה מצויינת של דילן קרלסון מ-Earth) הופך אותו ליותר ארוך מכמה אלבומים ברשימה פה. למרות שעדיין לא עיכלתי לגמרי את האלבום הכפול האקוסטי שלהם, משמח מאוד לשמוע אוסף שירים מצויין וחדש.

    הקריירה של ביורק לקחה כמה פניות לכיוונים שונים ומשונים במהלך השנים, אבל מהאזנה ראשונית נשמע שהאלבום החדש דווקא יותר נגיש. בסרטון שראיתי היא אומרת שזה אלבום הפטריות שלה, כי הוא מוזר וכיפי. אוקיי.

    עוד אחד מאלבומי העונות של ויזר וזה אחלה של דבר בעיני.

    את האלבום הזה הפיק לא אחר מאשר ג'וש הומי ולגמרי שומעים את ידו. מודה שלא הכרתי את ניקי ליין לפני אבל מעכשיו כנראה שאעקוב אחריה.

    כמובן שעכשיו כשאני מכיר אותה היא קופצת בכל מקום, כמו באלבום החדש של הדרופקיק מרפיז שעושים שירים של וודי גאת'רי כולל הופעת אורח מבעד למסך המוות של המשורר והפולקיסט בשיר האחרון!

    הפיקסיז, אף פעם לא ממש אהבתי אותם ובהופעה שלהם בקיץ היה לי סוג של משבר אמצע החיים בעקבות מה שהרגשתי לגבי ההופעה. עם זאת, אני לגמרי מחבב את האלבומים שלהם, כולל האחרונים והחדש ממשיך את הרצף, אז אולי עדיף שאחווה אותם ככה ולא על במה.

    אלבום רגוע של קרן או וחבריה, אבל מצדיק האזנה, בעיקר בשבת בצהריים או זמנים דומים.

    אני אוהב את הלהקה הזאת ואת השילוב בין הלכלוך להקפדה. בינתיים זה מרגיש לי משהו כמו אלבומי הקונספט של שנות השבעים בקטע טוב ביותר.

    נתחיל רצף אינסטרומנטלי עם האיש והמסכה שנטש את המילים והדיסטורשן ונותן לנו צלילה עמוקה ואיכותית.

    עוד צלילה, הפעם יותר פסיכדלית, אבל נעימה מאוד.

    פה יש כבר משהו יותר Fאנקי, אבל מגניב ברמות.

    בלי שום ספק האלבום הכי מוזר ברשימה. להקה שעושה אינסטרומנטלי פסיכדלי מאתגר, אבל מי שחובבים את הז'אנר ירוויחו.

    שמעו, אני לא יודע אם אצפה בסרט הזה. כמו משחקי הדיונון, אני לא בטוח שאני רוצה להכניס להכרה שלי דימויים ורעיונות שיכולים להזיק, אבל כן בטוח ששווה להקשיב לעוד שיתוף פעולה בין וורן אליס לניק קייב (שאת שני הסרטים עליהם עשה גם כאן הבמאי של הסרט, אנדרסון דומיניק המוכשר).

    אלבום יפהפה של חצוצרן שווייצרי בן 80+ שמארח את ג'ון סקופילד ואורי קיין בין היתר וזה אחד הדברים הכי נעימים ששמעתי לאחרונה.

    נחזור לממלכת המילים עם שיתוף פעולה בין יוגי לריג'ויסר וזה קליל וחביב מאוד.

    קצת רוקנרול אינדי, אם אהבתן את הפיקסיז, יכול להיות שגם זה ידבר אליכן.

    אלבום חדש של ד"ר ג'ון וכנראה האחרון שיכלול חומרים חדשים כי הוא כבר לא איתנו שלוש שנים בערך. יש פה קאברים לשירי קאנטרי בעיקר ואירוח של וילי נלסון (בשיר שלו) ואהרון נוויל.

    אחד הפספוסים הגדולים בחיי הוא שלא הלכתי להופעה של באדי ג'אי בקיסריה. בשאיפה שאצליח לתקן. בינתיים, הנה אלבום חדש של מאסטר הבלוז שמארח את ג'יימס טיילור, אלביס קוסטלו וג'ייסון איזבל בין היתר.

    שיתוף פעולה מוצדק בין הלהקה הטקסנית עם השם התאילנדי למוזיקאי ממאלי שעוד מעט יגיע להופעה כאן.

    הופעות

    הופעת איחוד של אליס קופר (הלהקה המקורית, לא האדם, אחרת זה היה מוזר) שהתרחשה קצת לפני הקורונה. חייב לציין שההופעה שלו ברעננה בייתה אחת ההופעות המפתיעות בחיי וההערכה הגדולה שהייתה לי אליו עלתה בכמה רמות מאז.

    סאונד קצת חולה, אבל חובבי הלהקה יאהבו.

    אחלה הופעה מ-92, מה שאומר שאין דברים מאסטרוקריפ, אבל אומרים תודה על מה שיש.

    הצמד הפסיכדלי בהופעה אצל המרחפים ואני בעד.

    עוד הופעה אצל המרחפים ועוד פסיכדליה, אבל יש פה קצת יותר חברים בלהקה. עדיין יופי של דבר.

    מטאל וסטונר

    הגיטריסט שלהם אמר שהוא לא אוהב את האלבום, ולא ברור לי למה. נכון, הוא יותר סטון סאור מסליפנוט והשיר הראשון כמעט יכול להופיע בגלגלצ, אבל אחד הדברים שאני אוהב אצל סליפנוט זה שהם לא תקועים בנישה אחת. נסו מה אכפת לכם?

    יש להקות שרק מהשם והתמונה של העטיפה אפשר לדעת איך האלבום ישמע וכאן אין שום טעות. רוקנרול סטונרי למהדרין.

    משהו בין פנתרה למיידן, אחלה של מטאל בעיני.

    עוד ממסגרת הברור איך זה ישמע ואכן מדובר בסטונר חללי ביותר.

    הגאונים הצרפתיים הוציאו אוסף של רעשים לאבקראפטיים וזה כנראה באמת איך שנשמע הרגע שבו קת'הולו רודף אחריך.

    ואללה לא הכי אוהב פאואר מטאל או את הלהקה הזו (שתמיד מזכירה לי נהג משאית מהקריות בשם אדי שפגשתי יחד עם נועם בגראספופ והוא פשוט היה אדם חמוד ביותר), אבל כן אוהב את ליאור רחמני, אז תהנה נשמה!

    סינגלים

    ואללה, איזה תענוג של דבר זה לשמוע את הגרסה הראשונית של אחד השירים הטובים של הביטלס, בלי הסולו ההפוך והבס הגרובי, ובטמפו איטי! ממש מחכה לשמוע את שאר ריבולבר – אלבום שבשבילי מסמל את התקופה שגרתי בברוקלין עם אדם וגיורא והחשמל נפל בכל החוף המערבי.

    הפרק האחרון של ריק ומורטי היה מצויין והזכיר סרטים של קרפנטר, לכן לא מפתיע שגם השיר שיצא הוא קרפנטר לגמרי! צפו רגע ביוצרים מדברים על הפרק, באמת מעניין.

    ואם כבר המאסטר, הנה קטע שעשה יחד עם בנו מתוך הפסקול של האלווין החדש (וכנראה אחרון)!

    בילי קורגן, ג'יימס איאה וג'ימי צ'יימברלין חוזרים וזה נשמע… טוב? אפילו אחלה? סקרנתם.

    עוד אחד מהשירים שהוציאו פעם בחודש, הפעם קצת יותר ניל יאנגי.

    אם כבר ניל יאנג, הנה קאבר שבק עשה לו ויאנג ממש לא אהב את העובדה שהוא חלק מקידום ל-NFL.

    שילוב פעולה אדיר בין מץ לג'ו טאלבוט מ-IDLES.

    עוד שיתוף פעולה מגניב בין הלהקה הזו ל-EODM, או הבחור שחיתן אותי.

    שיתוף פעולה שלישי ברצף שמאחד כמה וכמה קצוות מוזיקליים – צ'אק די ובוב לוג' III עושים קאבר לג'וני קאש, מתוך אלבום מחווה שיצא בקרוב.

    לא שיתוף פעולה, אבל כן קאבר וכן מתוךף אלבום שיצא בקרוב לבוס בו הוא עושה שירי סול. יפה לאללה.

    מייק פאטון, דייב לומברדו וחבריהם עושים בלאגן. די ההפך מהשיר הקודם.

    הבלגים עם עוד שיר חוצה גבולות ז'אנריים.

    וסייפרס היל נשארים לגמרי בז'אנר אבל הם אחלה אז אני בעד.

    נסיים עם האלוף והדבר היפהפה הזה ומאחל לכולנו חתימה טובה, שנה טובה וחיים טובים.

    ואוו זה היה ארוך.

  • 1.1.22 – בציר ראשון לשנה

    1.1.22 – בציר ראשון לשנה

    איזו שנה, אה?
    כל שנה כוללת דברים טובים יותר וטובים פחות, אבל לראשונה בחיי חוויתי שנה שהייתה מוקפת במגפה, ולא מעניין אותי האם היא קונספירציה של ממשלות, אנשי לטאה וכו', אלא תופעה שנוגעת בכמעט כל בן אנוש על הפלנטה, והביאה איתה מגמות מעניינות שכנראה ילמדו בספרי ההיסטוריה בשנים הבאות.
    ושרדנו אותה!
    (רובנו. בטי וייט למשל, מתה שבועיים לפני יום ההולדת ה-100 שלה ורגע לפני שהנחתי את הטלפון בצד בפעם האחרונה ב-2021).
    מכיוון שאני לא עושה מעקב אחרי מה אהבתי השנה ואני כל הזמן מחפש דברים חדשים להתרגש מהם ללא קשר לזמן הקלנדרי שבה הם נוצרו או יצאו לאוויר העולם, הנה כמה דברים שעשו לי טוב בזמן האחרון.

    דבר ראשון ורק שיהיה ברור – אין לי שום דבר נגד סיכומים, להפך, אני מחכה תמיד לסיכומי שנה ובדרך כלל הם ממלאים את זמן צריכת המדיה שלי מאיזור נובמבר עד סוף יוני בערך, אז הנה כמה טובים:


    1. הסיכום של גיל מטוס שמלא בפסיכדליה, ג'אז, אלקטרוניקה נעימה, פרוג רך ואמריקנה. אני אישית התחלתי להקשיב לכל האלבומים בו לפי הסדר וזו חוויה מרוממת באמת.

    2. הסיכום של ברוקלין ויגן מלא בשמות שלא שמעתי בחיים לצד כאלה שלא נתתי להם יותר מדי תשומת לב. נראה לי ששווה להשקיע בו, כמו גם ברשימת 12 אלבומי הג'אז שהם נותנים.

    3. קוואמי המלך מסכם שנה בצורה הכי יפה ואישית שראיתי ואצלו אמנם אני מכיר יותר מהדברים, אבל הוא מעורר רצון עז ללכת ולהקשיב להם שוב אחרי שקוראים את הדברים המרגשים שהוא כותב. וכן, מעבר לחשודים העיקריים יש שם מלא דברים שלא הייתי מודע לקיומם עד לפני כמה דקות.

    4. איכשהו אני לא חשוף לאנטנות השמיימה ובדרך כלל נזכר בבלוג הזה כשניימן מסכם שנה ואז אומר שעלה הסיכום שלו, וכל פעם אני אומר לעצמי שזו טעות מרה מצידי, כי זה חתיכת דבר איכותי. הוא מתחיל את הרשימה עם אלבום הסולו של הגיטריסט של אלדר, איך אני יכול לא לאהוב אותו?

    5. רון הגאון מסכם שנה בצורה הכי מוזרה שראיתי בחיי, אבל יש פה רשימה שכנראה צריך עשור וחצי לבדוק, אז אנסה לדגום לפחות חלק מהשלל.

    6. פה יש עוד קצת מטאל, קצת יותר שפוי, אבל עדיין כמות עצומה שכנראה תשמח לבב אנוש חובב דיסטורשן.

    7. תראו, יש מלא קולנוע, טלוויזיה וכו', כן? אין שום סיכוי לספוג את כל השפע שהעולם מייצר, גם אם יהיו עוד שבע מגפות (ואלוהים, בוא לא, סבבה?), ולכן לא שמתי כאן סיכומי מדיה שאי אפשר לצרוך תוך צעידה או ניקיון. מה שכן, יאיר רווה נותן סיכום קצר יחסית ומהדברים שכן ראיתי, כנראה שיש לנו טעם די דומה, אז שווה לבדוק.

    וזהו.

    רק אומר שמבחינתי אלבום השנה (הלא מפתיע בעליל) הוא המסטודון החדש שאמנם נשמע לגמרי כמו מסטודון, אבל גם קצת כמו אליס אין צ'יינס, סאונדגארדן, סמשינג פאמפקינז, ג'יינז אדיקשן ועוד דברים שהתחלתי לאהוב כשרבין היה בחיים ועדיין עושים לי טוב בלב. כבונוס, האלבום הארוך והורסיטילי כולל את שיר הסיום הכי טוב ששמעתי כבר המון זמן, אז אם עדיין לא השקעתם בו, לא יהיה זמן טוב יותר.

    איזה דרך מדהימה לסיים אלבום, אה?

    דבר נוסף שעשה לי טוב השנה הוא נינטנדו סוויצ'. אחרי עשרים שנה ללא קונסולה ואחרי שהקורונה הציתה בי את אש המשחקים, החלטתי לקנות לנור את הסוויצ' כשהוא נדבק בקורונה. התלבטתי נורא אם זה צעד חכם, אבל בסוף הגעתי להבנה שכך תהיה לי שליטה על מה שהוא משחק ושנוכל להנות יחד. ואכן אנחנו נהנים, והרבה יותר ממה שחשבתי. עם המכשיר רכשתי את מריו U וזה היה תיקון לכל השנים בהן הייתי די גרוע בעלילותי השונות של השרברב האיטלקי. נינטנדו יודעים מה הם עושים והפכו את חווית המשחק להרבה יותר ידידותית, מבחינת עיצוב, נגישות ויותר מכל, שיתוף. אמנם הרבה יותר קשה להתקדם כשנור ואני משחקים יחד, אבל אני מרגיש את הכח של שיתוף הפעולה ואת החברות שמתחזקת כעומדים בפני משימות יחד. כשאמא שלי רצתה לקנות לו משחק (ואחרי התייעצות עם המוכרים בחנות המגניבה של נינטנדו בסנטר) הוא בחר משהו שבחיים לא הייתי קונה בעצמי, אבל איזה יופי של משחק. Pikmin 3 נשמע כמו חיקוי עלוב לפוקימון, אבל זהמשחק יפהפה ויזואלית ורעיונית שמלמד עבודת צוות בדרך הכי יפה שראיתי. יודע לבחור הילד.

    מצדיק את ההייפ

    לעצמי קניתי את Skyrim, אחרי שכבר עשור בערך אני שומע כמה הוא טוב, ואכן מדובר בחוויה סוחפת שאני נהנה לשים מטאל ברקע ולצלול לתוכה. ממליץ מאוד לחובבי הפנטזיה.

    המופע המלא שזמין גם בנטפליקס

    בזכות הסיכומים של דורון פישלר (שממליץ בחום לעקוב אחריו, הוא איש מעניין ביותר) ראיתי אתמול את הספיישל הראשון של בו ברנהאם והבן אדם גאון, אין לי מה להגיד. בהתחלה הרמתי גבה כשראיתי כמה הוא צעיר וכמה הוא מסתמך על מוזיקה, אבל אחרי חמש דקות בערך הבנתי שאני צריך להניח לדעות הקדומות ולזרום עם הטירוף, והו כמה טוב שעשיתי זאת. עכשיו אני מחכה לסיים לכתוב ולראות את שני הבאים כולל זה שהרבה אמרו שהיה אחד הרגעים הטובים של 2021.

    אל תראו את הטריילר הזה

    כן, קראתם נכון. עדיף לא לראות את הטריילר וישר לראות את המופע עצמו, שהוא שילוב של קסם, מנטלסטיות (או איך שלא קוראים לזה) ורגש עמוק. שמעתי עליו כבר מזמן והתחלתי לראות עם נור לפני כמה ימים עד השרגע שבו הוא התחיל לדבר על רולטה רוסית. באותו היום (ואחרי שהיה לו אותו כבר כמעט שנה בבית) קראתי רשימת סיכום ובה הופיע הספר של דרק דלגאודיו, הפרפורמר שלהלן. החלטתי לתת צ'אנס וכשניגבתי את הדמעה האחרונה הודיתי ליקום על צירוף המקרים הזה. אז שוב, לא לראות את הטריילר (אולי בשביל טעימה קטנה ממה מגיע), כן להניח טלפון בצד על שקט, ולהנות מהדבר המופלא הזה (שפרנק אוז (הידוע בתור יודה, פוזי ועוד כל מיני) ביים, סטיבן קולבר הפיק, ומרק מתארסבאו (DEVO, סינגלס ועוד המון סרטים) הלחין).

    יאללה כמה דברים חדשים!

    קים גורדון (סוניק יות') וג'יי מסקיס (דינוזאור ג'וניור) משתפים פעולה לראשונה באלבום סטודיו שהדבר הרע היחיד שאני יכול להגיד עליו זה שהוא איפי עם שני שירים. איזה יופי של שני שירים אבל. אמן וזו רק ההתחלה.

    לפעמים אפשר לגמרי לשפוט אלבום על פי העטיפה שלו וכאן זה לגמרי המקרה, גם אם לא מדובר ביצירת פרוג או מטאל, אלא באלקטרוניקה חללית מרתקת.

    תאהבו את המכשפה שלכם עושים סטונר ישראלי משובח ואני שמח לראות שעוד ועוד דברים כאלה ואחרים צצים כאן בשנים האחרונות. באמת כיף של דבר.

    את החבר'ה האלה הכרתי מסיכום השנה של ג'יימס לברי וזה איפי מגניב ומשמח מאוד ומצדיק את הכמה דקות שולקח להקשיב לו.

    יאללה לכו תהיו הכי טובים שאתם יכולים ושנזכה לעוד הרבה שנים מלאות באושר!