תגית: מוזיקה

שמעו, איחור אופנתי בטירוף, אבל ככה זה החיים. מחר אמורים לצאת כמה אלבומים שכנראה יהיו טובים, אז בינתיים ריכזתי את מה שיצא השבוע ומחלק את זה לסינגלים קודם ובסוף לאלבומים ואיפי. יש כמה יציאות ששווה להשקיע בהן.

סינגלים

את אן וילסון מלהקת הארט שמענו בשיר Brother של אליס אין צ'יינס, ועכשיו היא עושה להם קאבר יפהפה.

מיוז חוזרים אחרי כמה שנים טובות וממשיכים עם הקו של האלבום האחרון.

אחרי איפי מטורף שיצא בשנה שעברה, קאלט אוף לונה חוזרים עם עוד צלילים קשים אך יפים.

מדברים על קשים ויפים, קבלו את מפגש הענקים הזה של אושיות הנויז והדרון. רק תוודאו שאין ילדים בסביבה.

אז יצא שיר חדש של הסקורפיונס והוא ממש נשמע כמו להיט אצטדיונים של הסקורפיונס. כל הכבוד להם שעדיין ממשיכים.

ג'ק וייט חוזר עם עוד סינגל מהאלבום הבא שלו והפעם בלדה אקוסטית ביותר.

הילד החוזר עושים הארדקור אולדסקול והפעם מחזקים עם מלך הריפים מגוג'ריה לכיסוח מטורף.

גוסט חוזרים עם שיר חדש מאלבום שאמור לצאת בקרוב, וכמו תמיד שינו סגנון למשהו… גותי? לא יודע, שווה לבדוק.

אחרי קיצור שם, להקת הסטונר מטאל חוזרת עם שיר קצרצר באורך 9:25 שנותן טעימה ממה שאמור להגיע אלינו עוד חודשיים.

צ'רלי גבריאל נולד לפני מלחמת העולם השניה, והופיע לראשונה קצת לפני סיומה. למרות הקילומטראז' המרשים, הבן אדם עדיין יוצר ואת האלבום הבא שלו שיצא בקרוב מקדיש לאחיו שנפטר מקורונה ויוצא בסאב פופ בקטע מוזר.

סטונר + דום +סקייטבורד + קאבר לשיר מלפני ארבעים ומשהו שנה + סולו חליל = אחלה דבר.

אלבומים

החבר'ה האלה עושים מטאל לא רע בכלל. זהו, אין לי הרבה יותר מה לומר.

אלבום הקאברים השלישי של קט פאוור כולל חידושים לשירים של לנה דל ריי, ניק קייב ולהקה שמורבת מריאן גוסלינג ופלי.

כאן יש מעין סופר גרופ של סופיאן סטיבנס, סאן לוקס ועוד כמה. זה נשמע כמו משהו מלטף ורגוע, אז ממליץ לקחת כוס תה ולהנות.

עוד סופרגרופ שכולל אנשים מפו מאנצ'ו, אופת', יאונינג מאן ועוד כמה, ועושים משהו בין דפש מוד לקווינס אוף דה סטון אייג'. אהבתי מאוד.

גם את האלבום של מזמור אהבתי, למרות שהוא כולה שני שירים שנשמכים כמעט חצי שעה. מבחינתי הם יכולים להמשיך עם הקו השקט יותר, עושה להם טוב.

המלך בופאלו מסתמנים כאחת היציאות של עולם הסטונר רוק וכאן מנגנים בוואן שכבר כללל כמה שמות מעניינים.

טונדרה עושים מוזיקה כבדה, שלפעמים היא אינסטרומנטלית ולפעמים שרים ובשני המקרים מדובר בחבורה איכותית שהולכת ומתפתח מאלבום לאלבום.

ריילי ווקר נהג לנגן עם החברים הללו והם עושים אמריקנה פסיכדלית איכותית ביותר.

וכאן יש פסיכדליה ניו זילנדית מלהקה שכבר קיימת מעל שני עשורים ועוסקת בנושאים מיסטיים ורוחניים ביותר.

בונובו זה סוג של שימפנזה וגם אמן אלקטרוני שחביב על בתי קפה בתל אביב. מה אגיד? זה אחלה נעים.

ונסיים עם כיסוח מלהקה שפעם ממש לא אהבתי ולאחרונה מבין שהם לא רעים בכלל.

נתראה מחר אם הכול יהיה לטובתנו.

איזו שנה, אה?
כל שנה כוללת דברים טובים יותר וטובים פחות, אבל לראשונה בחיי חוויתי שנה שהייתה מוקפת במגפה, ולא מעניין אותי האם היא קונספירציה של ממשלות, אנשי לטאה וכו', אלא תופעה שנוגעת בכמעט כל בן אנוש על הפלנטה, והביאה איתה מגמות מעניינות שכנראה ילמדו בספרי ההיסטוריה בשנים הבאות.
ושרדנו אותה!
(רובנו. בטי וייט למשל, מתה שבועיים לפני יום ההולדת ה-100 שלה ורגע לפני שהנחתי את הטלפון בצד בפעם האחרונה ב-2021).
מכיוון שאני לא עושה מעקב אחרי מה אהבתי השנה ואני כל הזמן מחפש דברים חדשים להתרגש מהם ללא קשר לזמן הקלנדרי שבה הם נוצרו או יצאו לאוויר העולם, הנה כמה דברים שעשו לי טוב בזמן האחרון.

דבר ראשון ורק שיהיה ברור – אין לי שום דבר נגד סיכומים, להפך, אני מחכה תמיד לסיכומי שנה ובדרך כלל הם ממלאים את זמן צריכת המדיה שלי מאיזור נובמבר עד סוף יוני בערך, אז הנה כמה טובים:

1. הסיכום של גיל מטוס שמלא בפסיכדליה, ג'אז, אלקטרוניקה נעימה, פרוג רך ואמריקנה. אני אישית התחלתי להקשיב לכל האלבומים בו לפי הסדר וזו חוויה מרוממת באמת.

2. הסיכום של ברוקלין ויגן מלא בשמות שלא שמעתי בחיים לצד כאלה שלא נתתי להם יותר מדי תשומת לב. נראה לי ששווה להשקיע בו, כמו גם ברשימת 12 אלבומי הג'אז שהם נותנים.

3. קוואמי המלך מסכם שנה בצורה הכי יפה ואישית שראיתי ואצלו אמנם אני מכיר יותר מהדברים, אבל הוא מעורר רצון עז ללכת ולהקשיב להם שוב אחרי שקוראים את הדברים המרגשים שהוא כותב. וכן, מעבר לחשודים העיקריים יש שם מלא דברים שלא הייתי מודע לקיומם עד לפני כמה דקות.

4. איכשהו אני לא חשוף לאנטנות השמיימה ובדרך כלל נזכר בבלוג הזה כשניימן מסכם שנה ואז אומר שעלה הסיכום שלו, וכל פעם אני אומר לעצמי שזו טעות מרה מצידי, כי זה חתיכת דבר איכותי. הוא מתחיל את הרשימה עם אלבום הסולו של הגיטריסט של אלדר, איך אני יכול לא לאהוב אותו?

5. רון הגאון מסכם שנה בצורה הכי מוזרה שראיתי בחיי, אבל יש פה רשימה שכנראה צריך עשור וחצי לבדוק, אז אנסה לדגום לפחות חלק מהשלל.

6. פה יש עוד קצת מטאל, קצת יותר שפוי, אבל עדיין כמות עצומה שכנראה תשמח לבב אנוש חובב דיסטורשן.

7. תראו, יש מלא קולנוע, טלוויזיה וכו', כן? אין שום סיכוי לספוג את כל השפע שהעולם מייצר, גם אם יהיו עוד שבע מגפות (ואלוהים, בוא לא, סבבה?), ולכן לא שמתי כאן סיכומי מדיה שאי אפשר לצרוך תוך צעידה או ניקיון. מה שכן, יאיר רווה נותן סיכום קצר יחסית ומהדברים שכן ראיתי, כנראה שיש לנו טעם די דומה, אז שווה לבדוק.

וזהו.

רק אומר שמבחינתי אלבום השנה (הלא מפתיע בעליל) הוא המסטודון החדש שאמנם נשמע לגמרי כמו מסטודון, אבל גם קצת כמו אליס אין צ'יינס, סאונדגארדן, סמשינג פאמפקינז, ג'יינז אדיקשן ועוד דברים שהתחלתי לאהוב כשרבין היה בחיים ועדיין עושים לי טוב בלב. כבונוס, האלבום הארוך והורסיטילי כולל את שיר הסיום הכי טוב ששמעתי כבר המון זמן, אז אם עדיין לא השקעתם בו, לא יהיה זמן טוב יותר.

דבר נוסף שעשה לי טוב השנה הוא נינטנדו סוויצ'. אחרי עשרים שנה ללא קונסולה ואחרי שהקורונה הציתה בי את אש המשחקים, החלטתי לקנות לנור את הסוויצ' כשהוא נדבק בקורונה. התלבטתי נורא אם זה צעד חכם, אבל בסוף הגעתי להבנה שכך תהיה לי שליטה על מה שהוא משחק ושנוכל להנות יחד. ואכן אנחנו נהנים, והרבה יותר ממה שחשבתי. עם המכשיר רכשתי את מריו U וזה היה תיקון לכל השנים בהן הייתי די גרוע בעלילותי השונות של השרברב האיטלקי. נינטנדו יודעים מה הם עושים והפכו את חווית המשחק להרבה יותר ידידותית, מבחינת עיצוב, נגישות ויותר מכל, שיתוף. אמנם הרבה יותר קשה להתקדם כשנור ואני משחקים יחד, אבל אני מרגיש את הכח של שיתוף הפעולה ואת החברות שמתחזקת כעומדים בפני משימות יחד. כשאמא שלי רצתה לקנות לו משחק (ואחרי התייעצות עם המוכרים בחנות המגניבה של נינטנדו בסנטר) הוא בחר משהו שבחיים לא הייתי קונה בעצמי, אבל איזה יופי של משחק. Pikmin 3 נשמע כמו חיקוי עלוב לפוקימון, אבל זהמשחק יפהפה ויזואלית ורעיונית שמלמד עבודת צוות בדרך הכי יפה שראיתי. יודע לבחור הילד.

לעצמי קניתי את Skyrim, אחרי שכבר עשור בערך אני שומע כמה הוא טוב, ואכן מדובר בחוויה סוחפת שאני נהנה לשים מטאל ברקע ולצלול לתוכה. ממליץ מאוד לחובבי הפנטזיה.

בזכות הסיכומים של דורון פישלר (שממליץ בחום לעקוב אחריו, הוא איש מעניין ביותר) ראיתי אתמול את הספיישל הראשון של בו ברנהאם והבן אדם גאון, אין לי מה להגיד. בהתחלה הרמתי גבה כשראיתי כמה הוא צעיר וכמה הוא מסתמך על מוזיקה, אבל אחרי חמש דקות בערך הבנתי שאני צריך להניח לדעות הקדומות ולזרום עם הטירוף, והו כמה טוב שעשיתי זאת. עכשיו אני מחכה לסיים לכתוב ולראות את שני הבאים כולל זה שהרבה אמרו שהיה אחד הרגעים הטובים של 2021.

כן, קראתם נכון. עדיף לא לראות את הטריילר וישר לראות את המופע עצמו, שהוא שילוב של קסם, מנטלסטיות (או איך שלא קוראים לזה) ורגש עמוק. שמעתי עליו כבר מזמן והתחלתי לראות עם נור לפני כמה ימים עד השרגע שבו הוא התחיל לדבר על רולטה רוסית. באותו היום (ואחרי שהיה לו אותו כבר כמעט שנה בבית) קראתי רשימת סיכום ובה הופיע הספר של דרק דלגאודיו, הפרפורמר שלהלן. החלטתי לתת צ'אנס וכשניגבתי את הדמעה האחרונה הודיתי ליקום על צירוף המקרים הזה. אז שוב, לא לראות את הטריילר (אולי בשביל טעימה קטנה ממה מגיע), כן להניח טלפון בצד על שקט, ולהנות מהדבר המופלא הזה (שפרנק אוז (הידוע בתור יודה, פוזי ועוד כל מיני) ביים, סטיבן קולבר הפיק, ומרק מתארסבאו (DEVO, סינגלס ועוד המון סרטים) הלחין).

יאללה כמה דברים חדשים!

קים גורדון (סוניק יות') וג'יי מסקיס (דינוזאור ג'וניור) משתפים פעולה לראשונה באלבום סטודיו שהדבר הרע היחיד שאני יכול להגיד עליו זה שהוא איפי עם שני שירים. איזה יופי של שני שירים אבל. אמן וזו רק ההתחלה.

לפעמים אפשר לגמרי לשפוט אלבום על פי העטיפה שלו וכאן זה לגמרי המקרה, גם אם לא מדובר ביצירת פרוג או מטאל, אלא באלקטרוניקה חללית מרתקת.

תאהבו את המכשפה שלכם עושים סטונר ישראלי משובח ואני שמח לראות שעוד ועוד דברים כאלה ואחרים צצים כאן בשנים האחרונות. באמת כיף של דבר.

את החבר'ה האלה הכרתי מסיכום השנה של ג'יימס לברי וזה איפי מגניב ומשמח מאוד ומצדיק את הכמה דקות שולקח להקשיב לו.

יאללה לכו תהיו הכי טובים שאתם יכולים ושנזכה לעוד הרבה שנים מלאות באושר!

דבר ראשון, מזל טוב לאח המלך שלי נועם!
דבר שני, בשבוע שעבר נפלתי לחולי כפי שלא נפלת בחיי (אם אני לא טועה). 39.9 חום ותחושות של ארמגדון, אבל תודה לרפואה המודרנית והמסורתית, אני כאן איתכם. רגע משעשע – ניסיתי לראות את הסדרה על הביטלס, ולפני שויתרתי עקב כאב ראש, ג'ורג' האריסון עבד איתם על All Thing Must Pass (שטוב שלא נתן להם ושמר לאלבום הסולו הראשון שלו), ושר שם שורה שהולכת בערך – Antibiotic pill arrives just at the right moment. חייכתי ונתתי למדע המודרני לעשות את שלו.
דבר שלישי, אני אולי נחתי, אבל עולם המוזיקה לא, אז יש פה פוסט עמוס. קחו את הזמן, תכינו כוס קפה או תה ולאט לאט תדגמו את כל הטוב הזה.

סיפור על חושך ואור, איזה שם מתאים יותר לאלבום שיוצא בחנוכה, אה? שיתוף הפעולה בין שתי הלהקות מוציא את הטוב משתיהן והוא אפי, אך נעים לאוזן וכולל יצירות שנשמעות כמו פינק פלויד ברגעים הטובים ביותר.

בן מקלאוד הוא הגיטריסט של All Them Witches ויש לו כמה פרוייקטי צד, וזה האחרון שבהם. הפעם הוא הולך על הכיוון של מוזיקת סרף / מערבוני ספגטי וכולל עיבוד ל-Take 5 של דייב ברובק.

ריילי ווקר כבר כיכב פה בעבר ועכשיו ילד הפלא מוציא עוד אלבום ומשתף פעולה עם עוד שני אמנים שאני לא מכיר והתוצאה פסיכדלית ביותר. שווה האזנה.

קרלטון מלטון עושים מוזיקה אווירתית אינסטרומנטלית, והפעם הוציאו אלבום חורפי שמעורר חשק לחמין צמחוני ושמיכת פוך.

החבר'ה האלה גם עושים אינסטרומנטלי, אבל הרבה יותר שקט. נשמע כמו פסקול לסרט אינדי לא קיים.

המלך באפלו עושים סטונר פסיכדלי, לעיתים על גבול הפופי, והשנה הכריזו שיוציאו משהו כמו ארבעה אלבומים ואת זה הקליטו במערה! בגדול מדובר בארבעה שירים ארוכים שנעים בין פינק פלויד לקינג קרימזון למסטודון.

אם האלבום הקודם נשמע כמו ג'אם מושקע, מה שיש כאן זה פשוט ג'אם. Mountainwolf הם טריו סטונר וכאן נראה שהם פשוט נהנים לנגן יחד וזה אולי לא הדבר הכי מקורי בעולם, אבל יש כאן חצי שעה של של כיף כיופק גדול.

למרות השם הג'נרי, החבר'ה האלה עושים סטונר שהולך יותר לכיוון האלטרנטיבי, לפעמים על הגבול של ג'יינז אדיקשן. ממליץ. ולא רק לחובבי הז'אנר.

נקשטרה זה שלב של הירח לפי האסטרולוגיה הוודית. החבר'ה האלה לא הודים, אלא יוונים ועושים סטונר פסיכדלי מיוחד מאוד ולצערי פספסתי את ההופעה שלהם בארץ. החדש ממש נוסע למקומות רחוקים בחלל ואני מקווה ששאר האלבום החדש יהיה כזה.

דווין טאונסאנד הוציא שני אלבום היום, אחרי הרבה בלאגן עקב ענייני קורונה. הראשון נקרא פאזל ונשמע כמו מיסטר באנגל על רטלין…

והשני, שנקרא כרבולים, הוא בדיוק מה שזה – מוזיקה שמעוררת חשק עז להשאר במיטה.

עוד אלבום כפול, הראשון הוא מחווה ל- Back In Black וכולל כמה גרסאות אדירות של להקות כמו רד פנג, האלוינג ג'יינט עם אודו וסופרסאקרס…

והמיטב של הלהקה עם עוד כמה יציאות מגניבות.

החבר'ה האלה קיימים מהימים שקורט קוביין היה מחמם את טד או משהו, ועכשיו הוציאו אלבום חדש. לחובבי ניינטיז שלאו דווקא נשמע שיצא מסיאטל.

הלמט הוציאו עכשיו את ההופעה הכפולה הזו וגם הם היו קיימים מהצד השני של המילניום, אז אם אתם אוהבים אותם, אתם יודעים מה לעשות.

חייב להגיד שאני לא החובב הכי גדול של הלהקה של זאק ויילד. מעדיף אותו בתור גיטריסט, אבל לפעמים זה כיף להקשיב למחווה לאוזי שהיא בלק לייבל סוסייטי. לא תמיד חייבים להיות מקוריים.

חייב להגיד גם שאני חובב גדול של דיפ פרפרל ואלבום הקאברים הזה הוא אחד מאלבומי הקאברים הטובים והכיפיים שממעתי לאחרונה! אהבה למוזיקה ניגרת ממנו, אז שימו פליי ולכו לאיזה סיבוב באוטו.

האילז הם חתיכת להקה ורסטילית ונשמע שהבא שלהם (שלו תכלס) עומד להיות משהו בכיוון של דיבו, ואני ממש בעד.

קים גורדון הוציאה סינגל חדש ואם אתם יודעים מי היא, אתם גם כנראה יודעים איך זה נשמע. אוהב את הבחורה שכבר יכולה להיות סבתא תכלס.

ואחרונים חביבים, סלאש ומיילס קנדי עם עוד שיר מהאלבום שמתקרב ומגיע. לא הלהיט הכי גדול של אף אחד מהם, אבל זה עדיין כיף באוזניים.

באיחור אופנתי קבלו ערימת מוזיקה חורפית, למרות שהשמש מזכירה לנו באיזה צד של הים התיכון אנחנו. שמתי לב שהשבוע יצאו המון שיתופי פעולה, אז אולי זה הזמן לזכור שכולנו יחד באותה קלחת שנקראת החיים, לא?

דבר ראשון – שתי הופעות בסטרימינג: אחת היא הראשונה של ג'רי קנטרל וכנראה תכלול את האלבום החדש (ללא דף מקיגן וגרג פוצ'יאטו), השניה היא ההופעה הרביעית בסדרת הדום סלון של קלצ', שהשלוש וחצי שהוציאו עד עכשיו היו מצויינות פלוס, אז אין מה לחשוב פעמיים.

השיר שלמעלה כאן נשמע כמו שילוב בין מארק לנגן לניק קייב (אזכורים לשניהם נפגוש בהמשך הפוסט) ולקוח מהפרק השלישי של סדרת הפנטזיה גלגל הזמן שזמינה באמזון פריים. אמנם אני לא מחסידי סדרת הספרים (קראתי את הראשון לפני כמה שנים ואני באמצע השני עכשיו), אבל ממה שקראתי בינתיים מדובר בפנטזיה אפית מצויינת ומשלושת הפרקים שיצאו נראה שגם סדרת הטלוויזיה תהיה טובה ואפילו יותר מזה. מצפה להמשך והיה נחמד לראות סוף סוף את השם של ברנדון סנדרסון על מרקע טלוויזיה. יש לי הרגשה שזו לא תהיה הפעם האחרונה.

משהו קטן לפני שאני עובר הלאה – באותו יום שבו התחילה גלגל הזמן, הסתיימה העונה הראשונה של המוסד באפל טיוי. אמנם הסדרה מקבלת הרבה ביקורת על השינויים שנערכו בה מסדרת הספרים של אסימוב, אבל לדעתי זה בית ספר לעיבוד – דיוויד גויר לקח את חומרי המקור ועשה איתם משהו אחר לגמרי, עם תקציב עתק ולדעתי זו אחת מאופרות החלל הטובות ביותר שנראו על המסך הקטן. שווה להשאיר בצד את מה שחשבתם שזה אמור להיות ולהנות ממה שיש.

ואם בעיבודים עסקינן, הנה ביצוע של סופרגרופ שוודי שאין סיכוי שאצליח להגות או לאיית נכון ל-AC/DC, מתוך פרוייקט קאברים של הלייבל המצויין מגנטיק איי שיכלול את Back In Black ומיטב הלהיטים של הלהקה.

ועוד עיבוד לעמוד תווך של רוק קלאסי – ערימה של אנשים שכוללת חברי ג'טרו טול, דרים ת'יאטר, קינג קרימזון, מהאווישנו אורקסטרה, יס, פוקוס, מודי בלוז, בלו אויסטר קאלט ואת אל דח מיולה וארתור בראון חברו יחד כדי להקליט את Animals של פינק פלויד, ואמנם זה לגמרי נאמן למקור (אפילו יותר ממה שלס קלייפול עשה לפני איזה 20 שנה), אבל מצדיק האזנה אחת לפחות.

עוד פרוייקט מלא כוכבים והפעם מעולם המטאל. אני והאיש ההוא זה בעצם נרגל, הסולן של בהמות' ואושיית תרבות פולנית, שהביא חברים מכל העולם כדי לעשות מוזיקת מערבונים אפלה, בה הזמרים שרים בעיקר בגוף ראשון על עלילות מהגיהנום, שנעה בין סרג'יו ליאונה לנייק קייב (כמו שהבטחתי). יש כאן שילובים מעניינים ומטרידים, בעיקר בפתיחת האלבום, כאשר סולנה לשעבר של הלהקה הנורווגית המוערכת טורבונגרו שר: "הקשיבו לסיפור שלי, על היום בו מתתי." למה מטריד? כי באותו יום שבו יצא האלבום לאוויר העולם, אותו איש בדיוק עזב אותו! מטריד, לא?

נעבור בחדות לשיתוף פעולה רגוע יותר – רוברט פלאנט ואליסון קראוס הוציאו ב-2007 אלבום משותף ויפהפה וממשיכים עם הקו העדין והנעים, שלהרגשתי הולך למקומות קצת יותר ניסיוניים מהקודם, והזכיר לי את האלבומים המשובחים של מארק לנגן (הבטחתי ולכן אקיים שוב) ואיסובל קמפבל ואפילו קצת את לאבאג' המופתי.

שיתוף פעולה נוסף ולא אחרון לשבוע – להקת האקסטרים מטאל קונברג' חברה לזמרת המהפנטת צ'לסי וולף והתוצאה לדעתי גבוה בסקאלת היצירות של שני הצדדים, ואמנם לא מלפטת כמו הזוג מלמעלה, אבל לא פחות איכותית.

סטיוארט קופלנד (המתופף של פוליס), אדריאן בילו (הגיטריסט של זאפה, דיוויד בואי, קינג קרימזון ועוד המון), מארק קינג (הבסיסט של Level 42) וקלידן איטלקי הוציאו אלבום הופעה שנשמע בדיוק כמו ערבוב של ארבעת החבר'ה הללו.

מייק פרייד היה חבר בלהקנת הפאנק MDC (שאני חייב להודות שלא הכרתי) וכדי לחגוג את אלבום הבכורה שלה הביא את חבריו ג'יימי סאפט האדיר וברדלי ג'ונס, ויחד עם עוד אורחים מעולמות הפאנק הוציאו אלבום ג'אז מצויין שכנראה מזכיר את המקור (ששוב מודה – לא מכיר).

ולג'אז אחר לגמרי – צ'רלס רומבק הוא מתופף אמריקאי שאני הכרתי משיתוף הפעולה שלו עם ריילי ווקר, וכאן עושה משהו ניסוני בהחלט שאולי לא יתאים לכל אוזן, אבל שווה השקעה, כי זה לא דומה לשום דבר אחר ששמעתי לאחרונה.

זה אמנם מלפני שבועיים, אבל אל תרשו לעצמכם לפספס את האלבום המשובח של הלהקה השוייצרית, ל'אקליר, שעושה מוזיקת ג'אז/קראוטרוק/פסיכדליה/היפ-הופ אלקטרונית אינסטרומנטלית שתיקח אתכם למקומות מאוד מיוחדים.

ועכשיו שיתוף… סתם. קאמיס הם להקת דום איכותי שלאוו דווקא גורם למחשבות אובדניות, אז קחו צלילת עומק למחוזות שלא בטוח שהכרתם.

אלפא מיסט הוא מפיק ג'אז/היפ הופ שהוציא כבר אלבום אחד השנה ועכשיו מוציא סינגל יפה בן פחות משתיים עשרה דקות שרק גורם רצון עז לחרוש על שאר הדיסקוגרפיה שלו.

אחרי שבשבוע שעבר הם הוציאו את ההופעה המצויינת של האלבום האחרון, פוסיפר נותנים לנו גם את ההופעה השניה שערכו במהלך ימי הקורונה. איכות זו לא מילה גסה.

אחרי שקיבלנו טעימות, הנה איפי הכריסמס המלא של EODM והוא משמח וכולל גרסת אקפלה של ג'סי וג'וש הומי לשיר על היהודי המפורסם בעולם.

ומיהודי מת ליהודי חי מאוד (פלוס נוצרי מת) – פרי פארל גייס את רד אקסס הישראלים כדי לעשות מיקס לשיר שלו עם ג'ים מוריסון. אם לא הספיקו שיתופי הפעולה, העולם מגיש לנו אחד מבעד למסך המוות!

שימו לב לשיתוף הפעולה הזה – וילי נלסון גייס את אחותו, שתי בנותיו ושני בניו ויחד הותיאו אלבום קאברים לג'ורג' האריסון, האנק ויליאמס, כריס כריסטופרסון ונלסון עצמו. היש מרגש מזה?

ולשתיוף הפעולה האחרון לפוסט זה – לפני 25 שנה נערך ערב הארדקור עם הלהקות סטרייף, סנאפ קייס וארת' קריירס והונצח בתור אלבום. לאחרונה הלהקות ערכו ערב דומה וגם אותו הוציאו בתור אלבום. לא איזי ליסטנינג מה שנקרא.

וכדי לסיים ברוח יותר נעימה, הנה הופעה של הבוס מ-79…

ושל קינג קרימזון מהשנה הנוכחית (לא מתחייב מי מוגדר קרימזון בשלב הזה).

שיהיה לכולנו שבוע מקסים ומלא בריאות ושמחה!

שמעו, אני אחרי חופשה קצרה ונחוצה בכפר הנופש עין גב וממליץ לכולם לדגום את המקום הזה. לא זול, אבל הכי קרוב לכנרת שאפשר ומלא שקט. מה עוד צריך?

נתחיל עם ערימת הטיזרים שדיסני הנחיתו עלינו מתוך האירוע שערכו. ממה שראיתי בינתיים, התוכן שלהם נע מהאיכותי למשעשע למגדיר מחדש את גבולות הטלוויזה. מעניין איפה הסדרות החדשות ינחתו.

https://www.youtube.com/watch?v=a2Th3vf-1hw&ab_channel=BYNDEPIC

בקומיקס מסופר על בת דודה של ברוס באנר שהיא גם ענקית ירוקה ועורכת דין ניו יורקית על הדרך, מה שאומר שיש לה קווי עלילה עם האלק ועם דרדוויל. הריצה שקראתי הייתה של צ'רלס סול שהוא עורך דין וסופר קומיקס וספרות במקצועו, אז היה די משעשע, ויש לי הרגשה שזה יעבור כך גם לטלוויזיה.

https://www.youtube.com/watch?v=3GJrFseGpVg&ab_channel=Crimson

אוסקר אייזק עומד לגלם את מון נייט, גרסה לא שפויה ולבנה של באטמן, שחושב שרוח מצרית עתיקה השתלטה עליו ושולחת אותו לבצע משימות חיסול. קראתי את הריצות של וורן אליס וג'ף למיר וזו הייתה חוויה מעניינת ביותר, נראה לאן יקחו את זה באתר הסטרימינג.

https://www.youtube.com/watch?v=xrWvQZqcXOI&ab_channel=MarvelUniverseEntertainment

מיס מארוול היא גיבורת העל המוסלמית הראשונה של החברה ואמנם קראתי רק ספר אחד, אבל הוא היה מצויין ולא PC מדי. אשמח לראות לאן זה יתפתח.

ומכיוון שזה תאגיד ענק שכולל את רוב התוכן בעולם, הם גם הוציאו טיזרים לסדרות של הרובוט מ- Big Hero six ולסרט על הסמור (או מה שהוא לא יהיה) מעידן הקרח. צא גם טיזר לטיזר של אובי ואן קנובי, אבל אחכה בסבלנות למשהו יותר קונקרטי כדי להתרגש.

אדולט סווים גם עשו איזה אירוע וחשפו את החלק השני של עלילות ריק הסמוראי, שנראה כאילו טקאשי מייקי עשה גרסת מד"ב ל-Lone Wolf And Cub. (ודרך אגב, אם תהיו זריזים תוכלו לרכוש כאן את כל הסדרה ועוד כמה מנגות ולתרום לצדקה על הדרך).

ויאללה למוזיקה!

אחרי שהוציא סינגל לפני כמה שבועות, ג'ק וייט הודיע שהוא עומד להוציא שני אלבומים באפריל ויולי 2022. אם זה הכיוון אני בעד!

סלאש, מרטי פרידמן, די סניידר, רובי קריגר ועוד המון משתתפים באלבום המחווה לגיטריסט לסלי ווסט (Mountain). הנה הקטע הראשון שיצא עם זק ויילד.

אלכס שקולניק הוציא סינגל בלוז ויחד איתו קליפ שביים הבחור שעשה את הקליפים הראשונים של הביסטי בויז (ולכן כולל מחווה לשבירת הטוויזיה של אד רוק). הבמאי ביים גם את הקליפ של Nothing Else Matters שעבר לאחרונה את רף מיליארד הצפיות ואמר שהוא מצפה שהקליפ של שקולניק יעשה לפחות חצי מזה. בהצלחה להם.

גם המיול הוציאו אלבום בלוז וקליפ מגניב ממש. מאחל גם להם בהצלחה.

לארס פרדריקסן מרנסיד מוציא איפי סולו, וכמו שחיים אמר בתכנית הרדיו שלו – לעומת כל מיני אחרים שעושים דברים עם אקוסטיות, האיפי יכלול אותו עם גיטרה חשמלית, מגבר וזהו. בינתיים נשמע טוב מאוד.

טיילור הוקינס, דייב נאבארו וכריס צ'ייני שיחררו עוד שני שירים מתוך שיתוף הפעולה שלהם, ושניהם ממשיכים להיות אחלה.

גם אלדר וקאדאבר הוציאו עוד שיר משיתוף הפעולה המעניין שלהם ונשאר רק לחכות, כי זה ממש טוב, גם אם שקט יותר מהחומר של שתי להקות האם.

אחת הלהקות היותר אנדררייטד של הניינטיז מוציאה אלבום חדש. הסינגל נשמע כמו רוק ניינטיז איכותי ולפעמים זה כל מה שבן אדם צריך בחיים.

מיינאד הוא חובב ידוע של הלהקה מהפוסט הקודם ואפילו עשה להם קאבר עם APC. כאן יש את אלבום ההופעה של ההרכב הנוסף האחר שלו – פוסיפר, מתוך הלייב מהמדבר שעשו לפני כמה חודשים. כמעט לא צפיתי בו ובזכות ליאור החלטתי כן לעשות זאת, ומזל שכך, מדובר באחת ההופעות האיכותיות מתוך לא מעט כאלו ששודרו בקורונה.

גם ארת'לס עשו הופעה מצויינת מהמדבר, ועכשיו מוציאם סינגל מתוך אלבום חדש. וכשאני אומר סינגל, אני מתכוון לקטע באורך 20 דקות. לגמרי הייתי שמח לשמוע עוד ממנו.

אחרי שפעם שעברה שמתי חלק מאלבום הכריסמס של EODM, הנה בילי גיבונס עם הגרסה הכי מחוספסת לג'ינגל בלז ששמעתי בחיי.

גם דייל קרובר מהמלווינס הוציא שיר כריסמס, אבל זה לא נשמע כמו שום כריסמס שאני מכיר.

קורן הוציאו קליפ חדש מתוך האלבום שבדרך וכנראה שרים על המחלה או על מה שקרה לג'ונתן דיוויס ואשתו או לא יודע מה. בכל מקרה זה אחלה, לא מאסטרפיס כמו המסטודון האחרון, אבל יש לי הרגשה שאשקיע בהאזנה לאלבום כשיצא.

לי רנלדו גם מתעסר בענייני קוביד ומוציא איפי של ארבעה שירים שעוסקים בימי הוירוס. לחובבי סוניק יות' ולא רק.

איידלס ממשיכים להתנסות בגבולות הפוסט פאנק ומההאזנה היחידה שלי בינתיים לאלבום זה מעניין ביותר.

הסולסייברס החליפו את מארק לנגן בדייב גאהן לפני כמה שנים ועכשיו יוצא אלבום קאברים שלהם שכולל בין היתר גרסאות לשירים של ניל יאנג, ג'ין קלארק ומארק לנגן (שעשה איתם קאבר לג'ין קלארק. קצת נכנסנו ללופ כאן).

גלי קבורה עושים הארדקור פוסט רוק וזה מעניין מאוד ושווה את עשרים הדקות של האיפי הזה.

סילק סוניק זה שיתוף הפעולה בין אנדרסון פאאק לברונו מארס וזה כל כך פיל גוד שאתם לא מאמינים, וכולל שיתופי פעולה עם ת'אנדרקאט ובוטסי קולינס. נסו, מה אכפת לכם?

את ניל קאסל הכרתי קצת לפני שהוא מת, וחבל. כדי לחגוג את פועלו של האיש הפעיל ביותר ערימה לא הגיונית של אמנים הקליטה אלבום משולש ותוכלו לשמוע כאן ג'יי מסקיס, וורן היינס, שוטר ג'נינגס, חבר'ה מהדרייטפול דד ועוד מלא. אמריקנה במיטבה.

ונסיים עם אלישע שחסך לי לעשות פעמים קופי פייסט והוציא שני קליפים באותו לינק מתוך אלבום חדש. את הקליפים ביימה אחותו וזה נשמע אש. ראיתי ביום הקולנוע הישראלי את "תמונת נצחון" והוא משחק שם קיבוצניק משנות הארבעים. מדהים כמה הבן אדם טוב במה שהוא עושה.